אבל אם לבת שלי יש כתם קטן של גואש שלא ירד בכביסה- בפירוש אשלח אותה עם זה לגן.

חולצה נקיה- חולצה שרואים שכובסה והיא נקיה ומריחה טוב, פרט לאותו כתם לא יורד.

ילדים נקיים- הכוונה שלא באו עם חולצה מרוחה בשוקולד של ארוחת הבוקר, נתזי השוקו של הדרך והנזלת בשרוולים.

אצלי, לצערי,

כמעט כל בגד שהולך לגן/ למעון- חוזר עם כתם שלא יורד,

מכיוון שעדיין לא פתחתי מפעל לבגדים-

אני מלבישה את אותה חולצה עד סוף העונה (לא חבל על עוד חולצה חדשה שתראה כך תוך שבוע/ שבועיים??)

כמובן שמדובר בכתם מינורי ולא בולט, כי במקרים כאלה אין לי ברירה אלא לזרוק את ההחולצה.

בגן- אני מבינה שאין לגננת זמן להתייסח ל30 אימהות בו זמנית, והיא בטח ממוטטת אחרי יום עבודה-

אז לא אעכב אותה.

אם אני רוצה לדעת מה קורה- ארים טלפון בשעות בהן נח לה ואשוחח בנחת.

לגבי מעון- אני מגיעה בשעה רגועה שאינה שעת הסגירה עם הלחץ של כולם, ואז למטפלת יש זמן לעדכן אותי בכל מה שצריך.

ילדים נקיים= ילדים שנעים להסתכל עליהם, והם לא מרושלים ומוזנחים. 

גם לי, בתור אמא, נעים יותר להסתכל על הילדים שלי ולטפל בהם כשהם מסודרים ונקיים (כתמי גואש קטנים לא מפריעים לעניין..)

אצלנו בגן הגננת אמרה בפירוש שהיא לא מסוגלת להתייחס לאמהות בסוף הגן. ואפשר בשמחה להתקשר בשעות הערב...

בהצלחה!

וכן אז יש תחלופה גדולה יותר של חולצות ....

וגם אם יש משהו קטן ולא בולטת מדי אז שולחת לגן .

כולם בעני מתוקים גם אם הם באים מלוכלכים( הם לא אשמים שההורים שולחים אותם כך).

ולגבי החולצה שהתלכלכה בגן. זה לא נורא. אם זה לא חולצה שכולה מוכתמת.. והיא עברה כביסה אז מה.

לגבי סוף היום, תחשבי שכל אמא הייתה מדברת דקה הגננת הייתה נשארת חצי שעה...

יש טל ומתקשרים מדי פעם בערב. אם את רוצה לשמוע יותר

 בהצלחה.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אצל ילדים  בגן רגיל , כשיש כ-30 (מינוס ,פלוס) ילדים .

אז בשביל המעט פרטים האלה מתקשרים  לגננת .

או שהילד  מספר מעצמו (תלוי בו , ובגיל שלו ....)

בהצלחה !

(עדיין לא אמא..)

אני ממש השתדלתי לומר כמה משפטים לכל הורה וכמובן שאם היה משהו מיוחד, (שבגן חינוך מיוחד זה עלול להיות גם משו יחסית קטן אבל משמעותי..) טרחתי לעדכן... בגן שלנו היה עדכון כללי במייל לכל ההורים על היום שהיה ואם לא מספיקים לדבר עם אחד ההורים ויש צורך מיוחד, שולחים לו מייל וכמובן, אם יש הורה שרצה לשמוע יותר בפירוט אפשר אחר הצהריים/ ערב במייל/טלפון..

כן אציין, שלמרות שמדובר בגן קטן (8-10) ילדים, עדיין שעת הפיזור איכשהו תמיד יוצאת לחוצה, לא משנה מה יהיה. בנוסף, לעיתים מגיעים כמה הורים יחד ואז אין ממש אפשרות לעדכן בפירוט. בהחלט ראיתי שהורים ששולחים מיילים/טלפון עם רצון לדעת יותר על היום של ילדם, הדבר גורם לי לשים יותר לב לאותו הילד כדי שאוכל לפרט עבורם יותר...אני שמחתי עם מערכות יחסים כאלו, כי מבחינתי זה האידאל לקידום של הילד כאשר יש חיבור כזה בין עולמו בגן ובבית, אז אל תתביישי.(וכמובן מצד שני, תמיד יש הורים שמעט מגזימים, לתשומת הלב, אבל את לא נשמעת לי אחת כזו...)

ובקשר לכתמים, אפשרות נוספת, לשלוח לילד חולצת מסמורטטת שתהיה קבוע בתיק/ בגן ולבקש יפה להקדיש שנייה להלביש לו לפני הפעילות המלכלכת ואחרי הפעילות להוריד וטררם החולצה נקייה.. זה לא מטריח מידי את הצוות (לפחות לא בגן חנ"מ, לא ממש יודעת לגבי גן רגיל..) ולפעמים אפילו מונע עוגמת נפש של הצוות על הבגד היפה כי גם לגננת חבל מאד כשבגדים מתלכלכים... ובתור גננת, הימים שהילדים חוזרים עם כתמים על הבגדים הם לרוב הימים החווייתיים ביותר בגן.. אז לא נורא אם פה ושם הלכה חולצה, לפחות הלכה למטרה שווה! (ברור שעדיף שלא, אבל בדיעבד..)

בהחלט כדאי שתשאלי מה שחשוב לך, במה היא שחקה הרבה? היא נהנית בחצר?

יש גננות שקשה להן יותר לשלוף, בדיוק כמו שיש ילדים שקשה להם לשלוף מילים וסיפורים

הילדה יודעת לשמור על נקיון ואכילה נכונה. הבאתי סינור לגן  -כזה מפלסטיק עם שרוולים. ביקשתי לשים ואמרו שישימו.

אבל לפי הכתמים - אני רואה שלא משתמשים.

גם הבאנו ישבנון ולא משתמשים בו. מחליפים טיטול לפי הזמן בשעון ולא לפי הצורך. ואז אני מקבלת אותה עם טיטול מלא. 

היום היא הקיאה כי בלעה אוכל ולא לעסה.

באמת אי אפשר לשמור קצת יותר על הרגלים טובים מהבית?

יש לי בעיה שאני מתביישת לבקש שוב מהגננת.

ההכתמה מוסיפה עבודה וגוזלת זמן. אין לי פנאי לזה. בבית - עם אוכל ועם יצירה - זה כמעט לא קורה. גם קניתי מלאי של בגדים מעולים יד שניה, אבל ככה אין לי זמן ונגישות וכסף ללכת לקנות עוד בגדים.

יטבתה- כמו שכתבתי, לגננת של הבת שלי ספציפית אין עוד 20 הורים. מדובר בגן מאוד קטן, ב"ה.

בגדים- אני עושה מאמץ שלא יתלכלכו ושונאת להחזיר ילדים עם כתם...

אבל אכן קורה שמתלכלכים, למרות הסינר...

כאמא אני שולחת את הילדים שלי מתוקתקים, נקיים ולבושים טוב לגן,

אבל לוקחת בחשבון שיש סיכוי שיתלכלכו...

לפעמים בגד "שווה" הולך וזה ממש מבאס ויש גם בגדים פחות קריטיים...

בקיצור- כמובן שהילד צריך להגיע נקי ומסודר וכיף לקבל ככה ילד,

אבל לא כדאי לשלוח את המותגים הכי יפים ויוקרתיים....

בקשר ל"איך היה"

בשעת פיזור הילדים הגננת לא יכולה להרחיב בשיחה מעבר ל "היה טוב/בסדר " וכו'.

אלא אם כן היה משהו חריג ואז היא תדבר איתך.

אני משתדלת לספר אנקדוטות או משהו מיוחד אם היה...

גם להורים בגן שלי אני תמיד אומרת שאשמח לתת אינפורמציה ולהרחיב בשיחת טלפון בערב.

בהצלחה.

ובחינוך המיוחד, זו קבוצה קטנה ומקובל לשאול ולענות בקצרה איך היה.

וזה ממש לא במקום שיחה רצינית.

דווקא בחינוך המיוחד יש כל הזמן שינויים ותמיד יש מה לספר.

בתור גננת, אין לי בעיה ששואלים ולפעמים אני אומרת גם כשלא שואלים.

וכן, ב"ה, אני גם אמא

כל הכבוד לגננת שמלבישה סינרים לפני כל יצירה! תעריכי! לוקח המון זמן להלביש, לשמור שלא יזוז (וזה זז), להוריד, לקפל ולשמור למחר...

בד"כ משתמשים בצבעים שיורדים בכביסה, כמו: גוניס, לורדים כביסים וכו'. אם בכל זאת הילדה חוזרת הביתה עם חולצה מלוכלכת, וסנו אוקסיג'ן לא מוריד את הכתם - זרקי את החולצה. אל תשלחי אותה עם חולצה לא נקיה.

אגב - כדאי לרסס סנו אוקסיג'ן לפני הכביסה ולא לכבס, להתעצבן על הכתם, ואז לנסות להוריד אותו..

לכן - אל תקני חולצות מידי יקרות לגן, כדי שלא יבאס אותך לזרוק אותם אח"כ.

וגם אם זרקת חולצה תזכרי שהבת שלך הרוויחה שעה נפלאה של יצירה והתנסות בחומרים.

ולגבי סוף היום - הגננת לא זוכרת בדיוק מי עשה מה מתי. ואם את מגיעה בשעת הסגירה - היא כבר רוצה ללכת הביתה ואין לה גרוש כח לדבר עם אף אחד.

אני גם לא חושבת שאפשר לקיים יום יום אסיפת אמהות פרטית. לא כל יום יש משהו מיוחד עם הילדה. אז היא מתוקה וחכמה ונפלאה ועובדת נפלא., משעמם להגיד את זה יום אחרי יום באותה התלהבות של התחלה.

לפעמים נמצאים הורים נוספים בגן והגננת צריכה להתייחס לכולם בו זמנית, וגם להמשיך להיות גננת של הילדות שעדיין נשארו

אז אם הגננת אומרת שהיה בסדר - תהיי בטוחה שהיה בסדר ולא היה משהו מיוחד. את יכולה לשאול בצורה שתחייב אותה לענות, ולא לשאול רק איך היה, כמו: היא אוהבת לעשות יצירות? מה היא הכי אוהבת, צבעים או מדבקות? במה היא הכי אוהבת לשחק? מי החברות שלה? איך היא בפינת מטבח? היא גומרת מהר את האוכל? בקיצור, תשאלי שאלות ממוקדות.

וואו. חפרתי

בתגובה למה שכתבת לגבי סוף היום.

מכיוון שמדובר במסגרת קטנה (כאמור למעלה, באחת מההודעות הקודמות שלי), אני מצפה שהגננת אכן תזכור לפחות משהו אחד שהבת שלי עשתה באותו יום. אחרת, בשביל היא באה לגן (ועוד כגננת של חינוך מיוחד)? כדי לשמור על הילדים ולהעביר את הזמן בנעימים? אני לא מצפה למידע מדויק ומפורט, אלא לתשומת לב לפרט אחד שהיה באותו יום (בפועל, אני כנראה אהיה איתה בקשר פעם בשבוע או יותר, אבל זו עדיין הציפיה שלי).

ובסוף היום אין לגננת שום כח לדבר עם אף אחד והיא רק רוצה ללכת הביתה? ראבק, אז שלא תבוא לעבודה. אני לא באה בעצבנות או בתובענות "ספרי לי מיד מה הבת שלי עשתה היום בגן!", אלא מבקשת לשמוע משהו אחד, או באופן כללי. לא מדובר כאן באסיפת אמהות, ואני לא מצפה לשמוע משהו מיוחד, שברור לי שלא קורה כל יום. אבל עם גננת מוצאת את עצמה בסוף יום בלי כח לשום הורה, בלי חשק לשתף בשום דבר, בלי שמץ התלהבות ממה שהיא ראתה בגן- בעיניי, היא צריכה לשקול החלפת מקצוע. היא מטפלת בילדים, שצריכים חום ואהבה ורגישות ושמחה והתלהבות, לא מישהי שנשחקה מהעבודה ואין לה כבר כח לדרישות העבודה וההורים (כך זה היה נשמע לי ממה שכתבת).

זהו, סיימתי לחפור בחזרה

זה לא שהגננת לא זוכרת ויאלה הכל נמחק מהראש. רק שקשה לה למצוא מה להגיד לאמא מתוך כל האלף דברים שהיו היום.

אישית, בתור אמא כשאני רוצה לספר לבעלי איך עבר היום עם הילדים בהחלט לא תמיד אני זוכרת לחזור על משפטים שאמרו, או חכמות שהפגיזו, אולי המח שלי קצר, מה שכן - באופן כללי אני יכולה לזכור שזה וזה גרם לי הנאה מיוחדת במשחק וההוא שאל שאלות מתוקות כשספרתי להם סיפור.

אני מכירה מטפלת שרושמת כל פרט שכל ילד עושה במהלך היום בטבלה מסודרת, ואח"כ מביאה את הטבלה להורים בסוף היום, כי בלי לרשום היא לא זוכרת בדיוק מתי התינוק הלך לישון, מתי קם, האם פלט או לא ומה הוא עשה בטיטול.

וזה לא שהיא רק שומרת על הילדים ומקבלת על זה כסף, היא עושה את זה בהמון חום ואהבה, רק שבקטע של לזכור פרטים כאלה ואחרים - היא חלשה.

הלאה.  ממש לא התכוונתי לתאור שכתבת על הגננת שאין לה כח לדרישות העבודה. כשגננת לא מספרת על הילדה זה לא בגלל שאין לה שמץ התלהבות ממה שראתה בגן - פשוט, נגמר היום, הילדים שלה מחכים לה בבית, אף אחד לא משלם לה על שעות נוספות, היא מאחרת את האוטובוס, ועוד ועוד.

אם אני חושבת על הגננת של הבת שלך - נשמע שהיא לא מודעת לזה שאת רוצה לשמוע סיפורים קטנים על מהלך היום, ואם תגידי לה שאת רוצה לשמוע משפט אחד שנים היא תנדב בשמחה. רק אל תעשי את זה בזמן האוכל (כי בשניות הילדים יכולים להפוך את המרק לדוג' או למרוח על עצמם שוקולד, או להתחיל עם צלחות מעופפות)... וגם לא בסוף היום כשהגננת כבר לחוצה ללכת הביתה.

ותזכרי שזה בסדר גמור ואחראי מאד לשאול ולקבל פרטים על מהלך היום. אל תתביישי. אני אוהבת הורים כאלה! ובסוגריים - זה יגרום לגננת לשים לב יותר לפרטים במיוחד אצל ביתך, כי היא יודעת שאח"כ היא תצטרך להעביר לך מידע.

בהצלחה

אם את מרגישה שהגננת משתמשת מידי הרבה בצבעים שלא יורדים בכביסה, תעירי לה על זה.

יש היום בשוק המון צבעיםמעולים שכן יורדים, ועדיף שתקנה אותם בקניה הבאה שלה לגן.

כך שאם אספר לכל אמא איך היה ומה היה אז לא אספיק להשגיח במקביל על אלו שעדיין לא לקחו אותם

אימא יקרה!

כתבת שהילדה שלך לומדת בחינוך המיוחד, ואת לא מצליחה לקבל עליה אינפורמציה.

זה מצב ממש לא טוב!

לגבי החינוך הרגיל כל התשובות הנ''ל בהחלט נכונות. אבל בחינוך המיוחד חובה שתהיה עבודה עיקבית משותפת ביו הבית והגן. רק שיתוף פעולה עיקבי יקדם את הילדה. הבת שלי נוסעת לחינוך המיוחד בהסעה, ואני לא מגיעה לקחת אותה. אבל יש לנו מחברת קשר. הגננות, הסייעות ואני מקפידות לכתוב במחברת. הצוות (כולל הפרא רפואי) מצלמות את הילדה (באישורי כמובן!) ושולחות לי תמונות כדי שאהיה מעורבת. יש לנו גם אפשרות להגיע להדרכת הורים (בערך פעם בחודש) עם הצוות הפרא-רפואי.

ועכשיו לתכלס: לדעתי תנסי לשתף את הגננת בציפיות שלך מהילדה, ותסבירי לה שאת רוצה לעבוד איתה במשותף על המטרות. תנסי להבהיר לה כמה חשוב לך הדיווח היומיומי. היא לא יכולה להגיד לך "בסדר". אם הילדה בסדר אז שתלך לגן רגיל. אצל ילדי החינוך המיוחד שהעבודה בגן היא כל כך אישית, בכל יום יש משהו מיוחד! כמובן צריך להראות לגננת שאת לא באה לבדוק אותה, אלא רוצה עבודה משותפת של בית-גן.

אם תרגישי שהדברים לא זזים, תשקלי מעבר לגן אחר. (אולי בשנה הבאה) בחינוך המיוחד אסור להתפשר!! שווה לשלוח את הילדה בהסעה ולדעת שהיא נמצאת בידיים טובות! קשה לשלוח את הילדה רחוק. אני יודעת. אבל אם זה מקום מעולה - שווה! לפעמים הילדים לומדים ממש ליד הבית, ואין לך אפשרות לדעת מה קורה אצלם, ודווקא כשהם נוסעים רחוק את מכירה את הגן לאורכו ולרוחבו!

ושלא תחשבי לרגע שאם יש לי צפיות גבוהות מהצוות, זה אומר שאני מחליפה לבת שלי מוסד כל שנה. להפך: הילדה שלי הייתה ארבע שנים  באותו גן.  לפני שהכנסנו אותה לגן עשינו עבודת מחקר לגבי הגנים המתאימים לבעיה שלה, וראינו שיש גן אחד שהוא הכי טוב ולשם שלחנו אותה. זה כמובן לא היה פשוט, בתהליכים שעברנו מול הרשויות כדי לקבל את האישור לשלוח אותה למקום ספציפי זה. אבל המאבק היה שווה!!

אם את זקוקה לעוד יעוץ, אני מוכנה שערוץ 7 יתנו לך את המייל שלי!

ובקשר לבגדים... זהו הפרט הכי שולי בחינוך המיוחד! קחי את העצות שכבר נכתבו בנושא, אבל תדעי שבדבר הזה צריך לפרגן לצוות על עבודה עם חומרים מגוונים. העבודה הזו, בטוח רק תורמת להתפתחות של הבת שלך! התפתחות הילד המיוחד - זה עניין של חיים! 

בהצלחה בגן! והרבה הצלחה בבית! ילד מיוחד זו עבודה ענקית! הרבה נחת!

תודה רבה לכולן על כל העצות והשיתוף וכו'.

לגבי בגדים לגן- הסתדרנו. תודה רבה.

לגבי שיתוף בסוף היום- אמרתי לגננת שפעם בשבוע-שבועיים אתקשר אליה כדי להתעדכן מה קורה בגן. עשינו את זה פעם אחת בינתיים (בכל זאת, לא עבר הרבה זמן מאז תחילת השנה), וזה הולך בסדר גמור.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...