הראש שלי מלא בכל מיני דברים, הן טובים והן פחות טובים.
האזעקות והדיבורים על ה"מלחמה", החדשות והאירועים האחרונים.
הכול בלגן אחד,כמו סלט ירקות או פירות, סלט של החיים.
עקב המצב המדיני והביטחוני כולם קצת מלחיצים.
המשפחות שלנו מבררים שאלים ותעניינים.
מה אתנו ,ואיך אצלנו,למרות שאנחנו בשטחים,מחוץ למטבחים.
כמעט כול המדינה שלנו, מהצפון הרחוק ועד הדרום על גלגלים.
המדינה הקטנה שלנו, היא כמו עגלה שנוסעת למרחקים גדולים.
(המדינה שלנו ,היא כמו סירה ששטה בים למרחקים עצומים.)
המדינה שלנו קרובה מאוד לים.
וכאילו שהיא עשויה מגלים גלים.
הכול זורם וזז עולה ויורד כמו הרוח בשמיים.
(הכול זורם וזז והאנשים שלנו צמאים להיכנס, להוציא להם המון דם .....)
