בס"ד

השנה החולפת לא הייתה קלה בכלל מבחינה ביטחונית ומכך שהטרור והצלחותיו עלו משמעותית.

זה התחיל כבר בחג הסוכות לאחר שתומר חזן, חייל בן 20 מבת-ים נחטף ונרצח על יד קלקיליה ע"י מחבל שעבד איתו במסעדה בעיר. ביום למחרת, חול המועד סוכות שהמוני בית ישראל פוקדים את עיר האבות, פתח מחבל ערבי באש על החייל גל קובי הי"ד שנפצע ולאחר מכן מת מפצעיו. כך נפתחה השנה.

בחודש חשוון חדר ערבי ליישוב פסגות וירה בילדה בת 9 שב"ה "רק" נפצעה, בהמשך החודש חדרו מחבלים לכפר הנופש 'ברוש' בבקעה ושם רצחו את בעל המקום, שריה עופר הי"ד. בכסליו נדקר החייל עדן אטיאס הי"ד כשנסע באוטובוס בעפולה ובטבת החייל שלומי כהן נהרג מאש של צלף בגבול לבנון. בהמשך החודש ספגה ישראל 48 שעות של טרור שהתחילו בפיגוע שנמנע בשניה האחרונה באוטובוס בבת ים, המשיך לנסיון דקירה של שלושה חיילים במחסום במעלה אדומים ומשם לדקירה של שוטר בצומת אדם שנפצע אנוש וביום למחרת נהרג עובד צה"ל שתיקן את גדר המערכת בגבול עזה. כך נמשכה השנה שרשימת ההרוגים עולה ואליה מצטרפים שמות נוספים כמו סנ"צ ברוך מזרחי שנהרג בדרכו לחגוג את חג הפסח באזור חברון ושלי דדון שזומנה לראיון עבודה ונרצחה ע"י נהג מונית, ונתנאל ערמי הי"ד, הנרצח האחרון השנה, שנרצח לפני שבוע ועד כתיבת שורות אלה עדיין מתכחשים במשטרה על כך שהוא  נהרג בתאונת עבודה ולא נרצח בפיגוע לאחר שמחבל פלסטיני ניתק את הכבל שאליו הוא היה מחובר בזמן שביצע את עבודתו בתור מנקה חלונות, בדיוק כפי שקרה אצל שלי דדון שגם שם לקח למשטרה שלושה חודשים עד שהודו במשטרה שהיא נרצחה על רקע לאומני ולא פלילי. ולצערנו היה גם עוד.

בחודש סיוון התרחש האירוע המרכזי של השנה מהבחינה הביטחונית, ובכלל.

יום חמישי בלילה שלושה נערים נחטפים ע"י שני מחבלים כשהאירוע מתגלה רק ביום שישי בבוקר כשצו פרסום מוטל על האירוע. רק כמה שעות לפני שבת ולאחר שכולם כבר דיברו על זה והעבירו שמועות בנושא הותר הדבר לפרסום. תפילות, הפרשות חלה והכנסת שבת מוקדם היו רק חלק קטן מכל הדברים שעם ישראל לקח על עצמו על מנת שהנערים ישובו בשלום לביתם. אך כעבור 18 יום נמצאו גופותיהם של גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח הי"ד, השמות שנחרטו בתודעה הישראלית ולא מהרה יצאו ממנה.

החטיפה ומבצע 'שובו אחים' שהגיע בעקבותיה גררו מיד לאחר מכן למבצע 'צוק איתן' בעזה. המבצע גבה מחיר כבד של 72 הרוגים מתוכם 5 אזרחים וכל השאר חיילי צה"ל. המלחמה הזאת חשפה רשת של מנהרות שנחפרו אל תוך ישראל דרכם תכננו לחדור עשרות מחבלים ולבצע פיגועים בתוך שטחי ישראל וכמו כן נחשפו טילים מסוגים חדשים שהכניסו את רוב אזרחי ישראל למקלטים. לאחר 50 יום של לחימה והפסקות אש שהופרו מהר מאוד נגמר המבצע בעזה.

הדבר שהכי סימל את עם ישראל מרגע החטיפה עד סיומו של המבצע הייתה האחדות הבלתי נתפסת שאיחדה את כל קצוות העם - חרדים, דתיים וחילונים - עם אחד בלב אחד. פתאום נשכחו המריבות וכולם התאחדו למען הצלחת החיילים וחזרתם בשלום שלהם ושל שלושת הנערים. רגעי השיא של האחדות התחילו בהלוויתם המשותפת של שלושת הנערים שאלפי אנשים הלכו קילומטרים ברגל על מנת ללוות אותם בדרכם האחרונה. המחזה הזה חזר על עצמו גם בהלוויותהם של החיילים הבודדים כאשר המוני עם ישראל נהרו לשם למרות שאפילו לא ידעו מה השם של החייל שהם נפרדים ממנו. עם ישראל הוכיח שהוא יודע להיות מאוחד.

מי שכן פישל במלחמה היו מקבלי ההחלטות שהיו נחושים אך ורק לדבר אחד - להגיע להפסקת אש.

פעם אחר פעם ניסה ראש הממשלה להגיע להסכמה של הפסקת אש וגם כשהוא לא הצליח הוא ייזם הפסקות אש חד צדדיות שהופרו מהר מאוד. גם מתנגדי היציאה מעזה אלא המשך הלחימה, לבסוף התקפלו על מנת לשמו על קול אחיד שיוצא מהקבינט הביטחוני, מה שהוביל בסופו של דבר להפסקת אש שמחזיקה עדיין מעמד, אבל כולם כבר מתכוננים לסיבוב הבא שיהיה קשה יותר. ניצחון שלנו לא היה כאן.

כל האירועים האלה וההרוגים השנה היו כשהטח מסביב ממשיך לבעור.

זריקות אבנים, התפרעויות, בקבוקי תבערה הם רק חלק מהשגרה שאיתם מתמודדים בכל רחבי הארץ. עשרות פצועים נפצעו במהלך השנה ועל רובם בכלל לא שמעו. הרכבת הקלה הורידה את הפעילות שלה כי חלק נכבד מהמערכים שלה נפגעו מהתקפה של ערבים לעברה. ביו"ש נתקלו התושבים בניסיונות חטיפה של רכביהם שחלק מהניסיונות אף הצליחו וכמו כן פיגועים רבים נמנעו או גרמו "רק" לפציעתם של אזרחים וחיילים. וכל זה כאשר ידיהם של חיילי צה"ל כבולות ללא אפשרות להגיב, עוד אחת מההחלטות של מקבלי ההחלטות והצמאת הביטחונית על מנת לא לחמם את השטח, כאילו הוא לא מספיק בוער.

כל זה כשברקע ממשיכים להלחם, לא בערבים, אלא בהתיישבות.

זה התחיל במעצר נוסף של בעז אלברט ביצהר, יישוב שנפגע לא מעט במהלך השנה מהתנכלויות של המערכת המדינית בכל מיני הזדמנויות שהחמורה בהם היא הפיכתה של הישיבה במקום למוצב של מג"ב. בהמשך השנה נמשכה מדיניות ההרס של יישובים ונהרסו בתים בקידה (משפחת קייזלר), ביצהר ובמעלה רחבעם, כשברקע הבניה הבלתי חוקית של הערבים נמשכת ללא הפרעה. שר הפנים, יצחק הארונוביץ, השקיעה את רוב מאמציו על מנת לפגוע ב"טרור היהודי" כשהוא מתעלם כמעט לחלוטין מהטרור הערבי שכאמור התגבר משמעותית במהלך השנה. גם שר הביטחון העדיף להשקיע את מאמציו ביצהר ולא בבורין, קלנדיה, חווארה, נעלין ועוד עשרות כפרים וריכוזי ערבים שבהם פגעו ערבים בכוחות הביטחון כמעט ללא הפרעה. ואם כל זה לא מספיק אז גם שתי פעימות של שחרור מחבלים התרחשו השנה כשהרביעית ב"ה נמנעה.

לסיום נישא תפילה שכל האירועים שעם ישראל חווה השנה לא יחזור על עצמם ח"ו ושלא יפגעו עוד אזרחים וחיילים ושהמערכת הביטחונית תתעשת על עצמה ותתחיל להתנהג כמצופה ממנה ולהחזיר את הביטחון לאזרחי ישראל.

"תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה".

• אנשי השנה שלי:

בפוליטיקה: ח"כ דני דנון (ליכוד).

במהלך השנה האחרונה נצפו לא מעט דמויות בולטות בפוליטקה ובעשייה שנפגעו בשל העובדה שהם הלכו עם האמת שלהם ולא כפי שציפו מהם. בין הדמויות ניתן לראות את אריה קינג, חבר עיריית ירושלים, שהוצא מהקואליציה של העירייה ויוני שטבון מהבית היהודי שנפגע גם הוא. אבל הדמות שלדעתי הכי נפגעה הייתה ח"כ דני דנון, מי שהתחיל את הקדנציה הנוכחית כמחזיק בתפקיד 'סגן שר הביטחון', תפקיד שנלקח ממנו לאחר שהעז דנון לצאת כנגד המדיניות שהוביל נתניהו בתחילת מבצע 'צוק איתן'. דנון היה הראשון לצאת נגד שחרור המחבלים, הוא היה החלוץ ורק לאחר מכן הצטרפו אליו השאר והוא היחיד שהסכים להתפטר על מנת לשמור על האמת שלו.

בהתיישבות: מועצה אזורית שומרון.

השנה נתקלתי בעבודתה הרבה של המועצה אזורית שומרון ובפעילות הענפה שלה על מנת לפתח את האזור החל מהבחינה של בנייה והמשך השגשוג של היישובים וכלה בהעלאת החשיבות של השומרון בעיני העולם ואנשים בעלי השפעה בארץ ובחו"ל הכולל גם הבאתם לביקורים. וגם זה רק טעימה קטנה מעבודתם הרבה.

בתקשורת: ערוץ 20.

כשבערוץ 30 אומרים טולוויזיה חדשה בישראל הם באמת מתכוונים לזה. ערוץ 20 הוא ערוץ המורשת החדש שנפתח בחודשים האחרונים ולאחרונה הוא התחיל את השידורים הסדירים שלו. במהדורות החדשות של הערוץ ניתן לראות פאנל מאוזן יותר עם משתתפים מהימין (גם הזה הקיצוני), תוכניות עם תוכן יהודי יותר שבהם לא מפחדים להשמיע דעות ודברים שאסור להגיד בשאר הערוצים. אומנם הערוץ רק התחיל, אבל לדעתי מצפה לו עתיד מזהיר. אז אם אתם בטעות פותחים טלוויזיה, אז לפחות שזה יהיה ערוץ 20.

שנה טובה!

תודה רבה על הסיכום.

חמאס עדין פועל מכח האנרציה של המלחמה

חזבאללה לא מתקרב למה שהיה פעם

ובאיראן הכל יתפרק שם גם המחליף שלו לא יחזיק מעמד

כמעט חצי יובל אירן בנו אותו בשביל הרגע הזה. כל השנים שהתלבטו על תקיפה באירן, אחד החסמים היה שגם אם יש לנו מספיק מטוסים לגל ראשון, רגע אחרי כל המטוסים ישועבדו למלחמה שבהכרח תיפתח מלבנון.

כמעט שנה וחצי שחיזבאלה מפרפר, צה"ל תוקף אותו יום יום והוא לא מעז להגיב. בעם כלביא הם הסתפקו בהודעות לתקשורת וכעת חיסלנו את מנהיג אירן ונם שלחו כטב"מ אחד.

לגבי אירן, העולם שותק, אבל בעוד שבוע אירופה תתהפך עלינו בהכוונת קפלן שר"י

לגבי חמאס העניין יותר מורכב. ההחלטה האסטרטגית של ממשלת ישראל (בעקבות לחץ ציבורי כבד מאוד ובכל זאת מי שהוא הממשלה הסמכות והאריות אצלו) היתה להחזיר את החטופים, למרות שזה אמר להשאיר את חמאס כשאנחנו מסובכים בין-לאומית עם היכולת להפר זאת.

אני עדיין מתפלל ומקווה שנתניהו ינצל אחת מאין ספור ההפרות של חמאס ויכריז על חזרה ללחימה עד חיסול החמאס. בנתיים לא נראה שזה המהלך שהוא מתכנן. (הלוואי שזה עוד תרגיל הטעיה. מי יודע)

לפי מה שאני מבין יש המון הגירה של עזתים לחול מסיבות רפואיות וכל מיני

אבל זה לא מספיק אנחנו צריכים שיהגרו בכמויות מסחריות אחרת הם מולידים יותר מאלה שעוזבים

מקווה שיפולו עליהם איזה כמה טילים איראניים שם בחוץ שנמצאים בו כל הפליטים

לכל היותר יתנהל כתנועה רעיונית, שלא בדיוק מחובבי ציון...

לגבי חמאס, יותר משהוא פרוקסי של אירן, הוא פרוקסי של קטאר, החברה של משפחת טראמפ. נתניהו מבין את זה יותר טוב מכולנו, וידיו כבולות באמת.

בפגישתו האחרונה עם טראמפ הושגו הבנות לגבי האיום האירני, אבל באשר להמשך הטיפול בחאמס הוא יצא מהפגישה בלא כלום.

אני לא אומר זאת כרגע ממקום מאשים, היתה כאן בחירה קשה בין שתי חלופות שכל אחת מהם היא חשובה מצד עצמה, אך עם מחיר כבד בצידה.

לדעתי (וכנראה לדעת רוב חברי הפורום) זאת היתה האופציה הלא נכונה, אבל קשה להכחיש שהאווירה הציבורית נטתה אליה. אבל זו היתה הבחירה של נתניהו.

עם כניסתו לתפקיד טראמפ הודיע לחמאס שאנחנו יכולים לפתוח עליהם את שערי הגיהנום, הוא גם דיבר על הגירת עזתים. אם היינו פותחים עליהם את שערי הגיהנום - טראמפ היה תומך לחלוטין.

נתניהו העדיף עסקת חטופים. גם כשחודשה הלחימה (מרכבות גדעון א וב) היא היתה כולה מכוונת ללחץ עד שחמאס יסכים לעסקה (ממליץ לחפש את הפרקים של עקיבא ביגמן על המבצעים).

טראמפ, שכפי שרואים שוב ושוב מתואם איתו בכל פסיק (וכל הטענות על 'פערים' הם רק הצגות לתקשורת שכל מיני קונים שוב ושוב את אותה 'סחורה'), נתן לנתניהו בדיוק את מה שהוא רצה.

מה לעשות שחמאס אינם טפשים ואפילו שהם נאלצו לוותר על רוב דרישותיהם, שבזמן ביידן הם לא העלו על דעתם, אבל בהחלט שמרו על הישרדותם. כעת זה ההסכם שנתניהו רצה וטראמפ ערב לו.

לבוא לערב שאתה גררת לסיפור בתלונות - זו עזות מצח.

(חשוב להדגיש, נתניהו עצמו לא בא בתלונות. אני משוכנע שהוא רוצה תיאורתית בהשמדת חמאס, אבל לא באמת רוצה בכיבוש וישוב הרצועה. רק חסידיו, שמנסים להאמין בו יותר ממה שהוא מאמין בעצמו - מספרים לעצמם שטראמפ הוא הבעיה).

וגם נגד איראן יש קונצנזוס של ארהב אירופה והסונים למוטט את השלטון. ורוסיה וסין לא מתערבות כבר

הייתם מתפללים עליו שיחזור בתשובה!!!

יתמו חטאים מן הארץ!  חטאים ולא חוטאים!!!!

🥳🥳🥳🥳🤠🤠🤠🤠

עוד חודש אפטר פארטי במצרים.

אנחנו רק ביום הראשון של מלחמה, שתימשך זמן.  לא רק כמה ימים אלא הרבה יותר

המנגנונים השלטוניים באירן לא קורסים בגלל סילוקו של המנהיג. צריך הרבה מעבר כדי לגרום לשלטון לקרוס. 

לפני חודש יצאו 40 אלף

כמו בסבב הקודם.

כמות הנרצחים שהיו אז, עולה על 40,000.

ומפגינים היו הרבה יותר מהמספר הזה.  

פורסם עכשיו:

אבל אם הם יצאו עכשיו לרחובות יהרגו אותם.

איראן זאת מדינה מאוד גדולה ולוקח זמן להחליש את השלטון שם.

קודם כל, צריך לתת לנו לעבוד. ורק כשהשטח יהיה מספיק פנוי וחלש, העם יוכל ויצטרך לצאת ותפוס את המדינה. כרגע זה סתם יהיה טבח המוני וחבל על החיים.

התפקיד שלהם יגיע בעיתו ובזמנו. בנתיים טראמפ אמר להם שדווקא יישארו בבתים. שלא יפריעו, לא יסכנו את עצמם, ולא חלילה יגרמו לשינוי תוכניות מבצעיות כדי למנוע פגיעה באזרחים תמימים באמת.

רק התחלנו. הם עוד יצאו לרחובות בעז"ה.

יצרתם מם? שלחו לכם אחד? שתפו איתנו
 

אמנם אל יתהלל חוגר כמפתח ואכמ"ל, אבל על הטוב הזה אי אפשר שלא להודות - ובעז"ה נהפוך הוא וישלטו היהודים המה בשונאיהם

והאמת, לרגע לא האמנתי שהם יורידו את חמינאי (ועדיין אני מתקשה להאמין שזה קרה...).

יש הבדל גדול בין להטריד פוליטיקאים או אנשי צבא (=טרוריסטים), ללהוריד שייך לשוב מצאצאי מוחמד ימ"ש

הוא משחק "קפלניזם" (המשחק הומצא כשהודו רק לטראמפ על שחרור החטופים).

כשהוא רואה הצלחה, הוא מזהה אותה כשילוב של חוכמת הצבא (שמשום מה ברור שכולו כולל אך ורק שמאלנים) וטיפשות האויב.

של עד הניצחון?