ושכל אחד יחשוב אם הגדרה זה מהותי או לא.

ויש עוד הבדל, שיש איזושהי סטיגמה כזאת שכאילו מסורתיים באים ממקום חילוני ומכבדים,

ודתיים לייט באים ממקום דתי ומזלזלים.. לא יודעת עד כמה היא נכונה.

בכל אופן, בין דתיים לייט לחילונים גמורים בטח שיש הבדל.

כל מצווה שווה המון גם אם הם לא שומרים את כולם, וזה לא בסדר..

הרבי מליוובאוויטש אמר שההבדל בין אדם שלא הניח תפילין בחיים לבין אדם שהניח פעם אחת הוא עצום.

בס"ד

הוא מאיפה ההורים מגיעים עם הם היו חילונים והתחזקו אז הם מסורתיים. האם הם היו דתיים והתחפפו (אין לי מושג איך קוראים לזה) אז הם דתיים לייט אבל שניהם סוג של רוצים להתקרב.

לא רוצה להכליל אבל נראלי לייטים פשוט סוגשל מתביישים אז הם כזה לאט לאט

דתי לפי דעתי...יעני- הרב שלהם זה הרב 'נוח לי'...

עושים מה שקל להם, מה שבסטייל...אבל עושים כן? נגיד שמים חצאיות- אבל קצרות...שמים כיפה-אבל קטנה בצורת אבטיח...

הנטיה לראות דבר טוב חיצוני כחסר בסיס פנימי היא נטיה מקולקלת.

"עין טובה" מול "עין רעה", באות לידי ביטוי כשאתה רואה משהו, ואתה צריך להחליט אם הפנימיות שלו היא טובה או רעה על פי מה שאתה רואה כלפי חוץ, החכמה האמיתית, היא לראות את החלק הטוב הקיים (ואם כלפי חוץ ישנו טוב, ודאי שיש כנגדו גם טוב פנימי), ולהבין שהחלק הרע לא ראוי שנתבונן בו, ולהתמודד איתו רק על פי הצורך.

העין הטובה מאמינה בפנימיות יציבה של כל דבר, והעין הרעה מאמינה במקריות של כל דבר.

העין הרעה נועדה כדי שתהיה לאדם אפשרות להתמודד עם הרע בעולם. מכיון שהרע הוא באמת מקרי, וכשמסתכלים על דבר שלא אמור להיות במציאות, האדם צריך להבין שזה דבר חסר שורש שעתיד להעלם "אל תתיאש מן הפורענות".

כשרואים דבר טוב, צריך להבין שיש לו פנימיות עמוקה ויציבה, שיכולה להתכסות ולהתגלות לחילופין, אבל ישנה, והיא חזקה יותר מדברים אחרים, לעומת החלק הרע, שהוא חסר תקוה.

לגבי ההבדל המהותי שישנו בפועל, אני משער שאצל אנשים שונים זה הבדל שונה, ולכן לא אנסה.

דתי לייט יש לו כוונה לכבד את התורה והמצוות, ולשמור על המסורת.... 

חילוני אפילו לא מעניין אותו ואין לו שום קשר לתורה ולמצוות. 

אז כן, יש הבדל.

אי אפשר להכליל, עכשיו שאני חושבת על זה קצת יותר.

ממציאים הגדרות, תבניות חיצוניות ומתחילים לחלק ציונים ולהכות על החזה של כל העולם "אשמתם בגדתם" ומי יותר גרוע..

דתי לייט כול הזמן מנסה להתחזק ורוצה את ה' וקשה לו, ואז הוא במעלה יותר גבוהה מצדיקים. ויכול להיות דוס שהוא כך רק בגלל שאבא שלו כזה ובכלל ה' והמצוות לא מעניינות אותו. ואני לא יודע מה הוא שווה. כי הוא חי רק לפי לחץ חברתי. 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....