ומי שלא זה ולא זה עסוק מכדי להגיב.

אך אל דאגה טרולי 'שינה בסוכה' בדרך

בעבירה דאורייתא

אא"כ שאלת את הרב על המקרה הספציפי הזה אם זה מותר מכל בחינה שהיא

מנהג ישראל תורה הוא ,זה לא סתם עוד פתגם אלא טומן בחובו הרבה יותר מזה

על שימוש בפלאפון ביו"ט, או בכלל בחשמל. 

לאחרונה, כשחשבתי על כך (בעניי), נראה שמסתבר טעמם של המתירים שימוש בחשמל ביו"ט. 

אלא, שכנראה נהגו לאסור, אולי משום זילותא, או שלא יבואו להקל בשימוש בחשמל בשבת. 

בכ"מ, ערבבת פה מנהגים מאוחרים, עם 'מנהגים' מדינא דגמרא, משום חשש דאורייתא. 

שבעה נקיים, התחיל עם תקנת רבי יהודה הנשיא, והמשכו עם ר"ז "בנות ישראל וכו' ", 

משום שלא בקיאים במראות דמים, ושמא יטעו וכו'. 

אינני מונח בסוגיא, אז אם מצאת אי דיוק בדבריי - אנא תקן אותי. 

כלומר, אם אנו חולקים בכל ההסתכלות על ההלכה והפסיקה בימינו, אין עניין להתדיין על איזה פרט קטן.

רחוק כמרחק שנות אור, אין עניין לדון ב"תירוצים" ההלכתיים שלנו.

וכן. יש מקורות הלכתיים.

אבל מי שהבסיס ההלכתי שלנו זהה, אוכל להתדיין איתו.

גם אם בסוף הדיון נישאר באי הסכמה וגם אם נגיע לאיזושהי הבנה.

והוציאו משם פסיקות אלו או אחרות

צריך לפתוח ספרים הכל כתוב בפנם.

אגב לרבי יש סמיכ מהגאון הרוגוטשבר, דבר שלא היה להרבה אנשים, אז לרבי יש גם תוקף של פוסק

מהסיבה הפשוטה שהרבי יודע את ההלכה ולכן שהוא אומר לעשות משהו  זה על פי הלכה, לא בקטע של נביא אלא בקטע של אחד שבגילך ידע כבר את כל הש"ס והמפרשים ישר והפוך ומאז למד עוד ועוד.

ואם  נראה לי שזה לא על פי ההלכה כנראה בגלל שהשכל שלי מצומצם בנוסף לכך שלא למדתי מספיק בשביל להבין את ההלכה על בוריה עם כל הדקויות שבה, אז מצד ציווי התורה "אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין" - חובה לעשות כדבריו על פי הלכה.

כולל לאכול ביום כיפור (לחולה שנראה לו שהוא מספיק חזק)  או ליסוע בשבת (לאחד שבשבילו פיקוח נפש) - וי שבמקרה כזה מנסה להיות צדיק  - הוא החוטא כאן.

וזה הנקודה שהרבי לא רק נביא אלא גם פוסק

השאלה אם אתה יודע ואם אתה למדת \מספיק בשביל לדעת...

וזה הנקודה שרציתי להדגיש , שזה דבר שאמור להיות פשוט.

אם יש לך שאלה על פסק של רב או בי"ד צריך לשאול מהיכן דנתוני, אם הרב מביא מקורות, תפתח את המקורות תלמד אותם טוב ואז אם הם לא נכונים תוכל להמשיך הלאה ולהחליט אם הוא טעה או זה לא נכון.

כל זמן שזה לא אתה מחויב לשמוע לו על פי תורה., ברגע שמתחילים להמציא סברות מהבטן באמת מגיעים בסוף לעבוד עבודה זרה.

אבל כשהדברים היו נוגעים לפסק הלכה הרבי תמיד היה מפנה לרב שמכהן כפוסק.

בהתאם לעניין.

רב השכונה, רב בארץ הקודש. לא חסר מקרים.

ומכיון שכך הפיסקא האחרונה שלך לא יכולה להיות נכונה

או יתושים

הלכתית.

אתה לא חייב אבל אתה לא יכול לומר למי שעושה את זה שהוא מבטל מצוה זו או אחרת

אולי לא מקובל עליך כמו על עוד רבים הדרך שמביאה לפסיקה הזו, אבל אי שינה בסוכה א.זה לא ביטול מצוה כי התנאים עשו את זה ע"ב קבע ,ב.ספציפית לחב"ד זה מבוסס הלכתית לא בגלל מנהג זה או אחר (לא כמו ר"ת למשל)

ולגבי שינה בסוה יש שיחה שלימה שהרבי מסביר הלכתית

חלק כ"א בליקוטי שיחות או שערי הלכה ומנהג חג הסוכות.

עדיין לא ענית אם יש רב שמתיר ספציפית שמוש בטלפון סלולרי ביו"ט? ואם לרב שמדבר על זה יש מושג מהו חשמל

ואגב איך הסוללה כאן  נשרפה?

כמה פז"ם יש לך מול ספרי גמרא שות"ים ושאר ספרי פסיקה?

יש כללי פסיקה ויש דרכי פסיקה שהם חלק מכללי הפסיקה.

שחלק ההלכה תלויה בדברים האלו

וכש"כ מחמת דברין יותר עקרוניים.

בכ"א התנאים הקדושים רקדו כל הלילה בכל סוכות וביום הם לא נחו, אז מתי הם ישנו בסוכה?אחד על כפתי השני תוך כדי ריקוד

ולא בסוכה 

ברגע שאני מצטער אני פטור משינה בסוכה, ועל בסיס זה חסיד חב"ד לא ישנים בסוכה.

למה אני מצטער? בשביל זה צריך להיות חסיד שמקשור לרבי וללמוד חסידות, שמבינים את כל התורה דרך פנימיותה הכל נראה ומורגש אחרת, אז כמה שאני יסביר לא תבין

לגבי התנאים זה גמרא מפורשת בסוכה, מנמנמי אכתפי אהדדי

וזה בדיוק העיוות ההלכתי, להות בטוח שהתנאים הלכו לישון מחוץ לסוכה בשעה שכתוב במפורש שהם לא הלכו לישון כל השבעה ימים

כשאתה בבית אין אתהאור מקיף, ובכל אופן תן לכל חסיד להתפלל תפילה בבית כנסת של מתנגדים ותבין איך הוא סובל, זה אותו נקודה - שלומדים חסידות ההות משתנה.

ומצטער זה לא ענין של כואב אלא ענין של נוחות

שכל אחד יעשה לפי הרב שלו

ולפי המנהג שלו

בחב"ד לא ישנים בסוכה...למה? ככה!!

קבלת עול!!!!

י

שמעונינים להבין וקשה להם

מכירה הרבה אנשים שיכולים להקשיב, לשאול ולהבין גם אם זה לא המנהג שלהם בו הם ינהגו.

היא ע"י משה

וכל כללי הפסיקה שאיתם פוסקים עד היום נקראים בשם הלכה למשה מסיני.

ולכן רב יכל לפסוק לפי הכללים האלו.

וברגע שהוא פוסק יש לזה תוקף על פי תורה.

ואם לא נרה לך שזה נכון אתה צריך ללמוד את כל מקורותיו של הרב ום זה לא מסתדר לפי לל הפסיקה אז אתה יכול לשאול עליו שאלות

להבין. חבד זו חכמה בינה ודעת...

יש מנהג כזה גם אצל חסידי בעלז.

(לא יודעת אם היום כולם שם נוהגים כך, אבל היה נהוג שם כך בהחלט. שמעתי גם עלעוד חסידות שאיני זוכרת כעת את שמה. על הרבי מאיזידקוב שמעתם? אני לא, אבל הבנתי שאם חסיד היה מתנמנם אצלו בסוכה הוא היה מעיר אותו מיד ואומר לו שלישון ישנים במיטה ולא בסוכה)

וזה עושה לי צער?

על פי הלכה דיני כמצטער.

אם יש הבדל בין הבית לסוכה?

בוודאי!!
כמו הבדל בין יו"ט שבת ויום חול.

פוסק צריך להכיר את המצב, מכיון שכך פסוק לא חבד"י הוא לא רלוונטי.

ה' ציווה את המצוות להתחבר אילו, ברגע שיש דרך בעבודת ה' שמתחברים אל ה' זה אותו ענין של המצוות.

ופנימיו תהורה מגלה את הכוונה האמיתית, כך שאפשר לעשות מצוה טכנית ללא כונה והיא לא שווה כלום, מצד שני אפשר לעשות משהו שלא נראה בדיוק כמו המצווה עם אותה כוונה וזה בדיוק הרצון העליון

אני לא מצפה שתבין אבל לפחות שתסכים שיש דרך בעבודת ה' שלמה שממנה הכל נובע
 

ואגב המצוה היא להיות בסוכה כל השבוע ולצאת ממנה כמה שפחות, לאכול לישון לטייל וכו'

מודע לא מתרעמים על אלו שיוצאים לטיל בסוכות? זה אותו ענין של ביטול מצות סוכה

ב"ה

ר ב י

ומי שלא מסוגל להבין את זה כל תירוץ לא יתקבל אצלו.

ואנחנו צוונו באופן המתקבל רק בנושא משיח, מצטער לא במצות סוכה ומנהגי סוכות.

אולי כאן תמונה התשובה:

מכיוון שאיני יכול לספק לך תשובה המתקבלת על דעתך, אני נורא מצטער ולכן אני פטור מהסוכה.

שאתה ישן כן

אתה לא יכול לומר על דבר שאין לך השגה בו שהוא מומצא.

תבין ותחוש את הדבר ואז תהיה לך זכות דיבור עליו

זה ההבדל בין לישון בארון קודש לבי לישון בחדר השינה.

סוכה זה מקום קדוש מצד הדגרות הרוחניות שבה.

הבית לא, באותה מידה עכ"פ.

וחלק ה'נגלה'  של תורה לא מתעסקת עם זה.

מזה מגיע הרבה חילוקים במהנגים בפועל בין אלו שלומדיםוהולכים על פי פנימיות התורה (מקובלים וחסידים) לבין מי שלא הולך לפי זה בפסקיו.

סתם לדוגמא: חב"ד מקפידים על מספר מסוים של הרחמן בברכת המזון בגלל שהם כנגד הספירות באופן מדויק, קהילות אחרות מוסיפות הרחמן בלי בעיות.

וכאן זה פסק שבנוי על נתונים  לא רק של נגלה דתורה אלא גם של פנימיות התורה בדרכו של הבעל שם טוב.שהיא דגש על הקשר בין חסיד לרבו ודגש שאין כזה דבר סתם מנהג, הכל זה תורה ומקפידים עליה קלה כבחמורה..

לכן יש כאלו שעוסקים בפנימיות ואינם חסידים ולכן  ישנים.

אגב בקראון הייטס הסיבה שחסידי חב"ד לא ישנים בסוכה כי פשוט ערים כל לילה כל הלילה כפשוטו, ורוקדים בשמחת בית השואבה, התנומה שפה ושם תופסים -זה אפילו לא שנת עראי

ההלכה שחייבים לישון בסוכה אלא אם כן זה מצטער.

מה זה מצטער?

כל אחד לפי ענינו, אחד רחש הרוח מצער אותו את השני אור המקיף שנמצא רק בסכה, כך או כך זהפט\וטר את המצטע מהסוכה על פי תורה.

בגמרא כתוב על התנאים.

אחרי הבעל שם טוב מי שלקח את "השמנת שבדייסה"  - עיקר תורת החסידות היא חסידות חב"ד והיא משיכה במנהגי החסידות, ואכן אדמור הזקן מזכיר את זה

אר"י וזוהר  וכו' הם מאוד תמציתים ומביאים הכל ברמז, כל הענין של הספירות שעל זה מבוסס שאי אפשר לישון בסוכה, שם זה המקור.

ברגע שלומדים חסידות ונגלה מבינים את זה כראוי ברגע שלא באמת לא מוצאים את זה שם 

יעקב אבינו כשמגלה שמדובר במקום קודש אומר שאם היה יודע לא היה ישן שם.

לא מדובר דווקא על רוח טומאה אלא גם על תנוחת הגוף והשליטה של אדם בעצמו בזמן השינה.

מצטערים מלנהוג הפוך מהרבי. וזה כמעט כל חסיד יצטער לעשות.

מי שלא מצער אותו לנהוג הפוך מהרבי וכדומה, לכאורה, באמת צריך לישון בסוכה.. שישאל רב..

מדברי הרמ"א:

ישנם מצבים שבהם אנשים רגישים מצטערים, ורוב האנשים אינם מצטערים, כגון כאשר נושבת רוח בסכך ומשירה מעט עלים על שולחן האוכל - רוב האנשים חייבים אז בסוכה, והרגישים פטורים.

(רמ"א תרמ, ד, מ"ב כח-כט)

כלומר, גם אם יבואו מלא אנשים שלא מרגישים את הצער הזה ולא מאמינים שזה צער באמת, כל עוד אותנו זה מצער, אז אנו סומכים על דברי הרמ"א.

החגים נועדו לשמוח בהם, כל אחד והשמחה שלו, ברגע שזה מפריע לו  - לא משנה אם זה דימיונות על פי תורה הוא חייב לעשות משהו שישמח אותו  "ושמחת בחגך"

א.מקורות הלכתיים.

ב.שאלת את הרב שמתיר חשמל ביו"ט על מעשה כזה? כמו שבישול ביו"ט מותר בתנאים מוסימים, אולי השתמשות בחשמל ביו"ט זה גם בתנאים מוסימים?לדברי המתירים כמובן

אם עליך הוא לא מקובל, זה כבר ההבדלים הבסיסים בגישה שלנו להלכה.

מבחינתי למשל, ההלכה- כולל פסיקות של אחרונים- זה גם רצון ה'.

גם הרמא זה רצון ה'

גם המאירי

גם שו"ע הרב

גם מנהג ישראל

גם דביקה בתלמידי חכמים

כל מה שמעוגן בתורה ועומד בתנאי ההלכה הוא רצון ה'.

המאירי מדבר על חשש מגנבים שיכנסו בינתיים הביתה

הרמ"א מדבר על כל אחד שאשתו לא יכולה לישון איתו בסוכה!!!! (לא ממש נדיר הייתי אומרת)

ואפשר לעיין באשל אברהם (ר' אברהם מבוטשאטש, המאה ה-19, אוקראינה) או"ח סימן תרלט

עד כמה הוא מרחיק לכת עם פסיקה זו של הרמ"א.

מסתבר שגדר המצטער לא חייב להיות רק תחום ספציפי כמו סיבת הקור הידועה.

הפוסקים הנ"ל מקלים מאוד בנושא השינה בסוכה.

כאשר לנו בנוסף לכל הנל יש דבר שמצער אותנו הרבה יותר.

היה עושה את זה

להדיל מדיון מול ליטאי

כולם השתתפו בשמחת בית השואבה, כל לילה כל הלילה.

אתה לא יכול לקבוע לשני מהו גדר של צער,בשיל זה יש הלכה..

אמרתי שזה על פהלכה וכמו שלא מניחים תפילין כיום בחול המועד וכל היום בגלל סיבות אלו או אחרות 

(עליית או  ירידית הדורות) וזהעלפי הלכה כך לישון בסוכה כי מצטערים מסיבה מסימת זה על פי הלכה למהדרין מן המהדרין

כלומר- גם אם אנחנו מקפידים לא לשתות מים מחוץ לסוכה, הרי מי שכן שותה ממים מבחינתי הוא עושה 100 אחוז.

הדיון כאן היה אי השינה בסוכה זה לעבור על ההלכה.

ובשורה התחתונה- לא.

אז למה בוחרים במצווה מסוימת להדר ובמצווה אחרת לראות משהו אחר, זה כבר נושא אחר.

מבחינה הלכתית לא עברנו על ההלכה. 

כמו בכל דבר ובגלל אותה נקוד מגיעים ללימוד פנימיות התורה - המאור שבתורה. והיא מאירה הרבה דברים אחרת לגמרי, דבר שגם מי שגאון בנגלה דתורה לא משיג אם הוא לא לומד פנימיות התורה.

ולכן דברים שבעינך נראים קולא הם ממש לא, ההפך זה מגיעה מהשגת הענין האמיתי של הסוכה וסוכות, לכם גם שיורד גשם לא יוצאים מהסוכה אלא נשארים בה, כי יודעים את ערכה ומתוך ידיעת ערכה לא ישנים בה

ולא כל מה שנראה כחומרא זהבאמת חומרא..

וזה החידוש של החסידות, הרבי מסביר הרבה מחלוקות בש"ס בין בית הלל שנראה שהם מחירים ובית שמאי מקילים לאור החסידות כך שזה נראה באופן הנכון

וברגע שזה מוסכם, אז כל הדיון הוא אחר.

זה לא אם זה בסדר או לא. כי אין דבר כזה לא בסדר להקל כשזו ההלכה

זה כבר האם זו שיטתי, האם אני מסכים עם הסיבה? האם אני מחזיק מזה כקולא או כעניין אחר.

זה דיון שונה לגמרי!!

אבל קודם כל צריך להבין שעל פי ההלכה אין בעיה.

בזמן שלמה ביטלו את יום כיפור בגלל חנוכת המזבח ואכלו ושתו וחגגו..

ומאז ועד היום לא חסר דוגמאות של כוחה של תורה והלכה למרות שזה נראה ביטול מצווה.

המצווה היא אמצעי לחיבור עם ה' ברגע שעושים את הכוונה האמצעי פחות חשוב

שנתנו היתרים.

"גם אם נגיד" זו תשובה מתחמקת.

האם אתה מסכים שעם ההלכה היבשה על פי הפוסקים הנל זה בסדר?

 (רק על השאלה הזו)

דבר שני ההשקפות הנל שאינן שלי לא רלוונטיות

דבר שלישי, העובדה שזה פחות מפריע לך זו נקודת הבסיס השונה. לי אכפת קודם כל מההלכה. כן.

אם יהודי עושה אחרת מהשקפתי- כל עוד הוא לפי ההלכה, אני חושבת שהוא נוהג בסדר. ממש כך.

לי הדברים שמחוץ להלכה, הם הפחות מפריעים. ההבנה שלי בדברים, הרגש שלי, זה רק תוספת מהצד.

דבר רביעי- אתה נכנס להאם זה מצב אידיאלי לשיטתם. זה שוב שונה מהשאלה הפשוטה- האם יש כאן בעיה הלכתית?

הם התירו לא לישון בסוכה לכל גבר נשוי!!! (תעיין אחורה ותפתח מקורות ותראה שיש שפוסקים שם על כל גבר נשוי בכל זמן!), הם התירו גם לכל גבר שאינו נשוי בארצות קרות. ולכל אחד שקצת מפריע לו העלים על השולחן גם אם זו רגישות שונה מכל העולם גם בארצות החמות. הם לא השאירו כמעט אנשים בלי היתר אפשרי....

אז מכל ההיתרים הנ"ל רק הצער שאנחנו מרגישים הוא הבעיה, כי אתה לא מרגיש אותו. שויין...

וזה מה שיוצא ממה שאמרת.

אם אומרת שהם מצטערים כי מלשנות את מנהג הרבי.מאד ברור מי גרם להם להצטער.

אני לא בא לדון את הרבי,אני בטוח שכל מה שהוא עשה זה מאהבת השם זה לא סותר את זה שיתכן שהוא טועה.

כל העניין הזה שלא לישון בסוכה בחב"ד מלא אבסרודים.

ואמרתי לך כבר כמה פעמים,כן.אני חושב שהם עוברים על ההלכה.

מי שכואב לו הראש פטור מסוכה..

הצער של חסידים זה לא צער פנימי

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.