נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

 בר"ה  בתי בת ה5 רצתה שנלך לבית בכנסת כבר בבקר (בערך שמונה /שמונה ומשהו )אמרתי לה שיש עוד זמן .

אני רוצה שנוכל , אני צריכה להתלבש ....לבסוף יצאנו לכיוון בית הכנסת כשהקטן (שנתיים) בעגלה וחצי ישן - מנמנם .

כשבאנו לבית הכנסת ,היא אומרת לי :  "אמא  כאב לי הרגליים  ואין לי כוח  אני רוצה כיסא "...

(כמון שלא ממש היה , כי הכול היה  מלא  גם לי לא היה .....)

היא אומרת לקטן :"לא ללכת לשם , אסור לעשות כך "...(מה שאנחנו ההורים אומרים ).

יום אחד משהו  הקשר (כשמשהו מתקשר שנם "על הטלפון" )  .... היא שמע מה דברתי .

ואז אמרה  לקטן : "ה לא בשבילך הטלפון , נכון שאמא מדברת עם המזכירה של הרופאה שלך..."

בברכת המזון - "אליהו הנביא בחור לטוב"

"ואכלת וסבלת וברחת"....

(מהילדים שלי ומאחים שלי, כשהיו קטנים)

"הוא נוטל לחם לכל בשר".

"ומשביע לכל חי רזון".

"מגדיל ישועות מלקות".

[שימו לב להיפוך המשמעות שיוצרת הטעות...]

בן 3 משלים:

"ומכין מ - טמנה (מטרנה) לכל בריותיו אשר ברא"

התגובה קפצה לי. אמור להגיב על "בחור לטוב".

ועוד -

שיר המעלות...אז ימלא שחות פינות...

מאז כל פעם שאנחנו מחמיאים לה או אומרים לה כל הכבוד היא לא שוכחת להוסיף "וגיבורה!"

אנחנו שמים הרבה פלסטרים לקטנה, כל פעם שהיא מגרדת עקיצת יתוש (היא קצת אלרגית והגירוד גורם לפצע שמשאיר צלקת, אז הפלסטר, בשילוב פניסטיל לפעמים, מונע את הגירוד).

אני לא זוכרת למה ומתי, אבל אני קוראת לפלסטרים "פלסטרים של גיבורים". פעם נתפס אחד הפלסטרים בשטיח, והגדולה (בת 4) התלהבה (בצחוק)- יש לנו שטיח גיבור . ופעם אחרת היא הדביקה פלסטר על הדלת ואמרה שהיא גיבורה

כשהיה בן שנתיים ושש

הוא טועם, מלחלח ומוציא מהפה:

"אמא, אני לא רוצה מעדני עם ג'וקה"

מי החבר הכי טוב שלך בגן

- כל יום אני בוחר חבר אחר והוא הכי טוב שלי

הגדול מתחיל ברכת הזן ומסיים ברופא כל בשר ומפליא לעשות

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

בן שנתיים וחדש (רק מתחיל לדבר ...)

מתקוף מתחל למקרר . ואומר זה ,זה , פה  ,פה .....(רוצה משהו לא ברור ...)

אני מסתכלת ולא רואה כלום . אמרת לגדולה להסתכל וגם כלום ....

עד שהבנתי הוא רוצה את הגלגלים של המקרר .

נ.ב

אוהב גלגלים , ודברים עגולים ....

רקע: בעלי והילד חיפשו את המספריים האבודים, אני לא רחוק מהם עמלתי לכתוש שום, ונפלט לי קול קטן של מאמץ. בעלי טעה לחשוב שאני אומרת לו משהו על מיקום המספריים.

אני: "לא, רק גנחתי".

בשלב הזה הילדון מצטרף בהתלהבות לשיחה: "איפה רק הנחת?"

אני: "לא, לא הנחתי - גנחתי".

הילד מופתע למדי: "למה גנבת אותם?"

אני: "ג-נ-ח-ת-י". 

הילד פונה לאבא ומסכם: "אמא גנחה את המספריים".

אניצוחקת 5 דקות ברציפות

אז הוא אומר "אמא יש בחלה ליכלוכים"..

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

מירושלים...

כל ישראל יש להם חלק...שנאמר...מעשי ידי להתפלל

אני חייבת גם:

התינוק פלט ודשדש בפליטה. ואחיו בן השלוש אומר:  אמא, הוא פלט, הוא משתולל עם הפָלָט.  (פליטה)

ועוד:

אמא, לא כדאי לי למות, כי את רוצה שיהיה לך ילדה, נכון? (מאיפה הרעיונות זה עוד שאלה...)

וכשלמדו על חוש הראיה:

למדנו היום על חוש המשקפים..

הכנו ביחד עוגה כושית.

אמא, את עושה עוגה גויה!?!?

אמא, נכון את מקווה

שאני לא אעשה בתחתונים?!

הצחיק אותנו!!!

גמר חתימה טובה!!!

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

בבוקר הילדון בוכה בכי- צומי.

אני בעצבים: מי שבוכה אני שמה אותו לילל עם החתולים!

בצהרים שוב בוכה.

פונה אלי: אמא מה עושים למי שבוכה?

אני: מה עושים? (בפרצוף לא מבין)

הוא: שמים אותו עם החתולים!

(אופס...)

בסוף הצום אחרי שחזרנו הבית ואכלנו משהו (אני ובעלי וגם היא אכלה ארוחת ערב ) .

היא בקשה משהו (לא זוכרת ) .  בעלי אמר :אין לי כוח  לקום, אז עוד מעט ....

 הבת שלנו (בת החמש וחצי ) : גם לי אין כוח לקום ....

ר"ה : ביום הראשון הלכנו קצת לבית הכנסת .... כשהגענו לפחת .

הבת אומרת : אמא איו  כטח , אני רוצה לשבת .....

מסבירה לנו שאסור לנעול ביום כיפור נעלים שמדליקות אור (יש לה נעלי ספורט כאלה)

ןלא עוזרים כל ההסברים יש חומר שנקרא עור...

בערב יום הכיפורים , כשאני הולכת להשכיב את הקטן (בן השנתיים ) לישון , שמה לו מכנסי פי'זמה ...

והוא שכב עלי , פתאום הוא החליט לנשוך אותי .... ואז צעקתי אוווווווו ..... הוא נבל והתחיל לבכות .

נסתי להרגיע אותו , אמרתי לגדולה שתביא בקבוק מים אולי זה יעזור .....

הבת שלי בת ה5.5  שאלה הכין ננשכתי  ואני אמרתי  לה , היא  אמרה לי אמא רוצה פלסטר ?

באמצע שהוא צורח /בוכה ....(בעלי היה עדין בתפילה ) לבסוף אמרתי לה כן , שתביא פלסטר .

והיא התעקשה שהיא שהיא תשים לי . ואז אמרה : אף פעם לא שמתי פלסטר למבוגרים .

-"את רוצה את אמא שלך, אמא?"

-כן.

-"איפה אמא שלך?"

-איפה?

-"מסתפרת בין העננים!"

(אמי נפטרה ואבי אמר לקטנה שהיא מסתתרת בין העננים או מסתכלת בין העננים - נסענו והסתכלה בנסיעה בעננים ואז סיפרה לי. ועכשיו זו פעם שניה. ואמא שלי באמת אהבה להסתפר. ממש לא להסתתר...)

את כותבת בתור אחות של-?

בכל אופן, חמוד

בשורות טובות לכל עם ישראל.

ול"היפלא מה' דבר" - מסתפרת זה יופי של תמונה לנצור בזיכרון.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

הבן שלי מתבונן בי חזק חזק ואומר לי:

אמא, את נראית שמֶנֶת

מה??!!??

את.. שמנ ... שמנ... שמנטוזה!

יא, איך צחקתי

ועוד:

התינוק פלט, ואמרתי חצי לו חצי לעצמי:

תינוק בגיל שלך כבר לא צריך לפלוט (שנה כמעט)

בן השלוש שואל: הוא הולך לשרותים?

אני: לא.

הוא: אז למה הוא גדול?

תודה, אור היום, על השרשור המתוק

והחשיבה של בן השלוש שלך- משהו!

והנה כמה משפטים של הקטנה שלי (עוד מעט בת שנתיים וחצי, וכל פעם גורמת לי להידהם מחדש. לא משפטים מורכבים, אבל מפתיע אותי שהיא אומרת ככה בגילה):

"את לא מדברת איתי" (כשהיא כעסה עליי)

"את לא אומרת. רק אני" (חיקיתי אותה בשיר הקטן שלה, "כמו גדולים", שהיא שרה כשהיא עושה בשירותים )

"אני לא מרשה לך"

"אני עצובה"

"אני פוחדת"

"אני לא פוחדת"

"מה קרה לך?"

תשאלי את הגננת מה היא אומרת בגן, פשוט תראי את עצמך במראה.

יש ילדים כאלו, שכשהם מדברים, הם מחקים לגמרי את הגננת או האמא.

פדיחה

וברור שהיא מחקה אותי. זה ממש הגיל של זה (את צריכה לראות איך היא מחקה את אחותה ).

ובד"כ אין לי בעיה שהיא תחזור אחריי (היום היא הייתה קצת מקורית. שמעה כלב נובח מרחוק, וקראה אליו "כלב! אל תאכל אותי!" ).

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

הוא: למה אחרי שבנות מתחתנות הן הולכות לבית חולים?

אני :בגלל שהן צריכות ללדת

הוא:בנים לא יולדים נכון?

אני :נכון

הוא :אז למה הבעל הולך עם האישה לבית החולים ?

אני:כי כואב לאישה וזה עוזר לה שבעלה בה איתה ומחזיק לה את היד ומלטף אותה

הוא: זה באמת עוזר שמשאו מלטף אותנו כשכואב לנו... מזל שאני בן אני לא רוצה שיכאב לי אבל אני בהחלט יבוא להחזיק לה את היד 

(ואני מצוטטת !)

לפני כחודש שהבחור לא רצה לאכול מלפפון אמרתי לו שאני מחכה מתי כבר הג'וק הזה יצא לו מהראש

שבוע שעבר בעוד אנחנו יושבים בסוכה אמר לי תוך כדי שהוא מתחרע על מלפפון שהג'וק יצא לו מהראש 

בגאווה גדולה. 

השבת הצהיר בחגיגיות "יש לי ג'וק חדש"

"אני לא אוהב עגבניות"

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...