הברקות של ילדים אור היום

כמה הברקות של הבנות שלי מהימים האחרונים (תשתפו גם )

 

הגדולה שרה לעצמה "אלוקי נשמה", ופתאום אמרה:

"אתה בראתה, אתה יצרתה- כל הכבוד" אוהב

 

הגדולה ציירה ואמרה:

"אמא, נכון אני מציירת מקסים?"

(גם הקטנה אמרה על הציור שלה "מקסים" כשהיא ראתה אותו על המקרר )

 

הגדולה: "את יודעת למה אני יפה?"

אני: "למה?"

הגדולה: "כי אני מקשיבה למה שאמא שלי אמרה (אני אומרת לה שהיא יפה), ובגלל שאני מתנהגת יפה"

 

דיברתי עם הבנות על זה שצריך להישאר במיטה בלילה ולא לטייל, אז הגדולה אמרה:

"אני לא הולכת לשום מקום, אני נשארת במיטה שלי" (אהבתי את החלק הראשון אוהב).

 

שתפו גם!

וואי מתוקות מדבש.אנונימי (2)

אצלי כבר גדולים.

 

בן ה-8 סבל בר"ה מדלקת אוזניים מכאיבה. בתי הגדולה שהתחילה ללמוד אחיות ביקשה שיתן לה להציץ אל תוך האוזן. בתגובה הוא אמר - עזבי עוד לא גמרת ללמוד. אני אתן לאמא להסתכל.  השובבה אמרה לו בצחוק שבדיוק השבוע למדו  על האוזן  ואז הוא התרצה.

 

סומך רק על בעלי מקצוע מוסמכיםמגניב.

 

 

משהו קטן שעלה לי ....אבני חן

 בר"ה  בתי בת ה5 רצתה שנלך לבית בכנסת כבר בבקר (בערך שמונה /שמונה ומשהו )אמרתי לה שיש עוד זמן .

אני רוצה שנוכל , אני צריכה להתלבש ....לבסוף יצאנו לכיוון בית הכנסת כשהקטן (שנתיים) בעגלה וחצי ישן - מנמנם .

כשבאנו לבית הכנסת ,היא אומרת לי :  "אמא  כאב לי הרגליים  ואין לי כוח  אני רוצה כיסא "...

(כמון שלא ממש היה , כי הכול היה  מלא  גם לי לא היה .....)

 

היא אומרת לקטן :"לא ללכת לשם , אסור לעשות כך "...(מה שאנחנו ההורים אומרים ).

 

יום אחד משהו  הקשר (כשמשהו מתקשר שנם "על הטלפון" )  .... היא שמע מה דברתי .

ואז אמרה  לקטן : "ה לא בשבילך הטלפון , נכון שאמא מדברת עם המזכירה של הרופאה שלך..."

 

 

 

הבן שלי כמעט בן 4איזה יום שמח

בברכת המזון - "אליהו הנביא בחור לטוב"

 

 

ושלי בן 4כוכב לכת
"פותרח את ידיך"
ועוד אחד מברכת המזוןכוכב לכת
"ומטיב לכל ומחילזון לכל בריותיו"
ברכת המזון אצל ילדיישושנה29

 

"ואכלת וסבלת וברחת"....

בדיחות נוספות מברכת המזון:מתואמת

(מהילדים שלי ומאחים שלי, כשהיו קטנים)

"הוא נוטל לחם לכל בשר".

"ומשביע לכל חי רזון".

"מגדיל ישועות מלקות".

[שימו לב להיפוך המשמעות שיוצרת הטעות...]

מצחיק. גם שלי היתה אומרת ככה...בת 30
ברכת המזון 8אנונימי (2)

בן 3 משלים:

"ומכין מ - טמנה (מטרנה) לכל בריותיו אשר ברא"

אליהו ענבים...היפלא מה' דבר?

התגובה קפצה לי. אמור להגיב על "בחור לטוב".

ועוד -

שיר המעלות...אז ימלא שחות פינות...

 

הילדה (2) ספגה מכה בגן וזכתה למחמאה מהגננת- גיבורהאלעד

מאז כל פעם שאנחנו מחמיאים לה או אומרים לה כל הכבוד היא לא שוכחת להוסיף "וגיבורה!"

הזכרת לי סיפור דומה...אור היום

אנחנו שמים הרבה פלסטרים לקטנה, כל פעם שהיא מגרדת עקיצת יתוש (היא קצת אלרגית והגירוד גורם לפצע שמשאיר צלקת, אז הפלסטר, בשילוב פניסטיל לפעמים, מונע את הגירוד).

אני לא זוכרת למה ומתי, אבל אני קוראת לפלסטרים "פלסטרים של גיבורים". פעם נתפס אחד הפלסטרים בשטיח, והגדולה (בת 4) התלהבה (בצחוק)- יש לנו שטיח גיבור . ופעם אחרת היא הדביקה פלסטר על הדלת ואמרה שהיא גיבורה

הבאתי לבן שלי מעדן עם חתיכות הפרי,פרח-שלג

כשהיה בן שנתיים ושש

 

הוא טועם, מלחלח ומוציא מהפה:

"אמא, אני לא רוצה מעדני עם ג'וקה"

שאלנו את הסנדביץ' שלנוהלוי מא

מי החבר הכי טוב שלך בגן

 

- כל יום אני בוחר חבר אחר והוא הכי טוב שלי

 

הגדול מתחיל ברכת הזן ומסיים ברופא כל בשר ומפליא לעשות

מצחיקים כולם! ושלי-אמאשוני

בן שנתיים ו9 חוד'-

אמא למדנו היום בגן שביום כיפור אסור לנעול נעלי עור! רק נעלי בית!

(קולט את הפרצוף המעוצבן שאני משדרת כלפי בעלי..)

אבל לילדים מותר!

 

(אחרי שחזר מהגן והסביר שאסור לאכול ביוכ"פ ולמדנו אותו שלילדים מותר...)

 

ועוד אחד- 

אתה חושב שאצליח במבחן?

הוא עונה: "כן, את תצליחי!

למה?

כי את אמא שלי!

אוהב

הקטן שלי .....אבני חן

בן שנתיים וחדש (רק מתחיל לדבר ...)

 

מתקוף מתחל למקרר . ואומר זה ,זה , פה  ,פה .....(רוצה משהו לא ברור ...)

אני מסתכלת ולא רואה כלום . אמרת לגדולה להסתכל וגם כלום ....

עד שהבנתי הוא רוצה את הגלגלים של המקרר .

 

נ.ב

אוהב גלגלים , ודברים עגולים ....

הסיפור השני... איזה כובש אור היום
הבן שלי שהיה בן 4פרח-בר
ענה לטלפון בבית :
הרפד ( של הכורסא) התקשר כדי לשאול אותי משהו
הבן שלי ענה ושאל ״מי זה?״
ואז צעק לי ״ אמא עראפת בטלפון״ ( ככה הוא שמע את הגיית השם - רפד)
לא הצלחתי לדבר איתו מרוב שצחקתי...
הרגת אותי מצחוק!אנונימי (2)
פרח בר גדול!!!! חחחרות22
מעניין אם הרפד גם צחק?
או שהתפדח??
ברור שצחק פרח-בר
מזל שהוא לא היה ערבי...מתואמת
גדול!!!תבל232
תיעוד שיחה עם בני:אנונימי (3)

 

רקע: בעלי והילד חיפשו את המספריים האבודים, אני לא רחוק מהם עמלתי לכתוש שום, ונפלט לי קול קטן של מאמץ. בעלי טעה לחשוב שאני אומרת לו משהו על מיקום המספריים.

אני: "לא, רק גנחתי".

בשלב הזה הילדון מצטרף בהתלהבות לשיחה: "איפה רק הנחת?"

אני: "לא, לא הנחתי - גנחתי".

הילד מופתע למדי: "למה גנבת אותם?"

אני: "ג-נ-ח-ת-י". 

הילד פונה לאבא ומסכם: "אמא גנחה את המספריים".

 

 

חחחחחחחחחחחחחמשיח עכשיו!

אניצוחקת 5 דקות ברציפות

 

אני מביאה לבן שלי חלה עם זעתרבדילמה

אז הוא אומר "אמא יש בחלה ליכלוכים"..

באמת מוצלח! תודה!איזו נחמה
סיפור טרי מהערב...רבה אמונתך!

הגדולה שלנו (שלוש וחצי) אוהבת לדבר המון... היא מדברת מהרגע שהיא מתעוררת עד שהיא נרדמת. בדקות האחרונות של הערות שלה היא אומרת דברים מצחיקים ממש (כי היא חצי ישנה...)

 

הערב, בעודה מקשקשת תוך כדי דיבור ועיניה נעצמות, היא הזדקפה ואמרה לי:

"אמא ראיתי את סבתא! היא היתה בתוך העיניים שלי! ועכשו היא נעלמה..."

 

המתוקה חלמה על סבתא... נשיקה

 

הסבתא היתה, כמובן, מאושרת לשמוע על כך  חושף שיניים

איזה חמודה! אור היום
אור היום תודה שאת תמיד פותחת שירשורים כאלה ~א.ל

משמח תמיד

 

אצלי:

שרים ביחד את 12 הפסוקים..

ומגיעים לבכל דור דור חייב אדם לראות את עצמו..

ומנגד שרים: בכל דו ודו גדה גדה..  חושף שיניים

 

במקום הקטר מצפצף- "הקטן מצפצף" צוחק- תכלס, נכון במקרים מסוימים כאילו מוציא לשון

 

 

חמודה תודה.אור היום

וסיפורים חמודים

 

מוסיפה עוד כמה-

השכבתי את הבנות לישון הלילה. הקטנה התרוצצה. קראתי לה לבוא, בכעס מעושה.

והיא עשתה פרצוף כאילו מבוהל, ואמרה "אמא'לה" (בת 2.4. מדהים איך היא קלטה את השימוש במילה הזו).

 

כתבתי כאן בעבר על העצירות שהייתה לגדולה בגלל פחד.

אז הקטנה התיישבה בשירותים כדי לעשות צרכים, ואמרה "אני לא פוחדת" המוםאוהב

 

דיברתי עם הגדולה (בת 4) על משהו ושאלתי אותה "נגיד את זה לאבא?"

אז היא אמרה "לא, זה יהיה הסוד שלנו... מגניב"

 

הכנתי בלינצ'ס היום, והגדולה הסתכלה איך אני מערבבת ואמרה:

"זה מעניין מה (ש)את עושה".

וקצת אח"כ, בלי שהבנתי את ההקשר, היא אמרה:

"את לא מבינה?!... אין דבר" (משהו שהיא הביאה מהגן כנראה).

בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצאהיפלא מה' דבר?

מירושלים...

כל ישראל יש להם חלק...שנאמר...מעשי ידי להתפלל

מצחיקים אתם.נקניקיות

אני חייבת גם:

התינוק פלט ודשדש בפליטה. ואחיו בן השלוש אומר:  אמא, הוא פלט, הוא משתולל עם הפָלָט.  (פליטה)

 

ועוד:

אמא, לא כדאי לי למות, כי את רוצה שיהיה לך ילדה, נכון? (מאיפה הרעיונות זה עוד שאלה...)

 

וכשלמדו על חוש הראיה:

למדנו היום על חוש המשקפים..

 

הכנו ביחד עוגה כושית.

אמא, את עושה עוגה גויה!?!?

חחחח מתוקים כולם!! ומוסיפה - בן הכמעט שלושבת נוגה

אמא, נכון את מקווה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שאני לא אעשה בתחתונים?!

 

הצחיק אותנו!!!

 

גמר חתימה טובה!!!

חחחחחח....מצחיקון קטן...איזו נחמה
וואו, לקרוא את היציאות האלו אחרי צום...אלזה
הבטן כואבת מרוב צחוק. הילדים שלי היו שמחים לאמץ את הפסוק ”ואכלת וסבלת וברחת”. זה די ממחיש את הגישה שלהם לגבי אוכל. ואני תוהה, אני היחידה שמתפוצצת מצחוק מהפנינים של הילדים ואחר כך לא זוכרת כלום?!
גם אני...מתואמת
טרי מהיום ~א.ל

סוכה לבות (לבנות) בנים לטאטות! 

מגניבצוחק

עוד אחד מהיום:אמאשוני

בבוקר הילדון בוכה בכי- צומי.

אני בעצבים: מי שבוכה אני שמה אותו לילל עם החתולים!

 

בצהרים שוב בוכה.

פונה אלי: אמא מה עושים למי שבוכה?

אני: מה עושים? (בפרצוף לא מבין)

הוא: שמים אותו עם החתולים!

(אופס...)

קטעים מי ימים נוראים .....אבני חן

בסוף הצום אחרי שחזרנו הבית ואכלנו משהו (אני ובעלי וגם היא אכלה ארוחת ערב ) .

היא בקשה משהו (לא זוכרת ) .  בעלי אמר :אין לי כוח  לקום, אז עוד מעט ....

 הבת שלנו (בת החמש וחצי ) : גם לי אין כוח לקום ....

 

ר"ה : ביום הראשון הלכנו קצת לבית הכנסת .... כשהגענו לפחת .

הבת אומרת : אמא איו  כטח , אני רוצה לשבת .....

 

 

 

והבת שלי כבר שנתיים ברציפותירוק בשטחs

מסבירה לנו שאסור לנעול ביום כיפור נעלים שמדליקות אור (יש לה נעלי ספורט כאלה)

ןלא עוזרים כל ההסברים יש חומר שנקרא עור...

ימים נוראים -המשך ...(נזכרתי במשהו)אבני חן

בערב יום הכיפורים , כשאני הולכת להשכיב את הקטן (בן השנתיים ) לישון , שמה לו מכנסי פי'זמה ...

והוא שכב עלי , פתאום הוא החליט לנשוך אותי .... ואז צעקתי אוווווווו ..... הוא נבל והתחיל לבכות .

נסתי להרגיע אותו , אמרתי לגדולה שתביא בקבוק מים אולי זה יעזור .....

 

הבת שלי בת ה5.5  שאלה הכין ננשכתי  ואני אמרתי  לה , היא  אמרה לי אמא רוצה פלסטר ?

באמצע שהוא צורח /בוכה ....(בעלי היה עדין בתפילה ) לבסוף אמרתי לה כן , שתביא פלסטר .

והיא התעקשה שהיא שהיא תשים לי . ואז אמרה : אף פעם לא שמתי פלסטר למבוגרים .

טרי מהרגע...היפלא מה' דבר?

-"את רוצה את אמא שלך, אמא?"

-כן.

-"איפה אמא שלך?"

-איפה?

-"מסתפרת בין העננים!"

 

(אמי נפטרה ואבי אמר לקטנה שהיא מסתתרת בין העננים או מסתכלת בין העננים - נסענו והסתכלה בנסיעה בעננים ואז סיפרה לי. ועכשיו זו פעם שניה. ואמא שלי באמת אהבה להסתפר. ממש לא להסתתר...)

לא הבנתי...אור היום

את כותבת בתור אחות של-?

 

בכל אופן, חמוד

אני חושבת שהיא אמא של-אנונימי (2)

בשורות טובות לכל עם ישראל.

 

ול"היפלא מה' דבר" - מסתפרת זה יופי של תמונה לנצור בזיכרון.

טרי מאתמוליראת

הקטנה (בת 3.5 ) הלכה לשחק בחדר עם אחיה אני הייתי בסלון... אחרי כמה דק' היא חוזרת עם תיק צד וידיים על המותניים.

היא: "אמא, אני משחקת איתם"

אני:"מה את משחקת?"

היא:"אני האמא, ושירה היא האחות הגדולה כי היא ענקית.( שירה בת 7)

אני:"ומה איתי מה אני? אני גם ילדה?"

היא:"את סתם יראת"

אני:" מה???"

היא: "כן, כי אי אפשר שיהיו שתי אימות..."בוכה/צוחק

 

באותו רגע היה בא לי לבלוע אותהחיוך

מתוקה כזו!! מאוהבת בהברקות של הגיל הזה...רבה אמונתך!
ממש חמודה אור היום

ושלי מהיום- אירגנה לעצמה עגלה עם כפפות ומנחים לדברים חמים, ואמרה "עכשיו אני מאורגנת כמו שצריך" המום

שאלתי אותה "מי עוד אומרת ככה בבית?"

והיא ענתה "אני".

שאלתי- "אולי אמא אמרה ככה פעם?"

והיא ענתה "כן, פעם בשבוע"

 

שתתה שוקו אתמול בבוקר, ואז אמרה "ה', תודה על האוכל! ה', תודה על האוכל!" (נראה לי שהיא ציפתה לשמוע "בבקשה" , אז אמרתי לה שזה יפה שהיא מודה).

 

ניקיתי היום את המאוורר בחדר של הבנות, ואמרתי להן שיראו איזה יופי, אז הגדולה אמרה-

"פשוט אין לי מילים, זה מקסים"

אין עליהםנקניקיות

הבן שלי מתבונן בי חזק חזק ואומר לי:

אמא, את נראית שמֶנֶת

 

מה??!!??

 

את.. שמנ ... שמנ... שמנטוזה!

 

יא, איך צחקתי

 

 

ועוד:

התינוק פלט, ואמרתי חצי לו חצי לעצמי:

תינוק בגיל שלך כבר לא צריך לפלוט (שנה כמעט)

 

בן השלוש שואל: הוא הולך לשרותים?

אני: לא.

הוא: אז למה הוא גדול?

 

 

 

תודה, אור היום, על השרשור המתוק

 

אין על מה אור היום

והחשיבה של בן השלוש שלך- משהו!

 

 

 

והנה כמה משפטים של הקטנה שלי (עוד מעט בת שנתיים וחצי, וכל פעם גורמת לי להידהם מחדש. לא משפטים מורכבים, אבל מפתיע אותי שהיא אומרת ככה בגילה):

"את לא מדברת איתי" (כשהיא כעסה עליי)

"את לא אומרת. רק אני" (חיקיתי אותה בשיר הקטן שלה, "כמו גדולים", שהיא שרה כשהיא עושה בשירותים )

"אני לא מרשה לך"

"אני עצובה"

"אני פוחדת"

"אני לא פוחדת"

"מה קרה לך?"

 

בוי'נה, הבת שלך מחקה אותך לגמרינקניקיות

תשאלי את הגננת מה היא אומרת בגן, פשוט תראי את עצמך במראה.

 

יש ילדים כאלו, שכשהם מדברים, הם מחקים לגמרי את הגננת או האמא.

 

פדיחה

למה פדיחה? זה מצחיק אור היום

וברור שהיא מחקה אותי. זה ממש הגיל של זה (את צריכה לראות איך היא מחקה את אחותה ).

 

ובד"כ אין לי בעיה שהיא תחזור אחריי (היום היא הייתה קצת מקורית. שמעה כלב נובח מרחוק, וקראה אליו "כלב! אל תאכל אותי!" ).

בת השלוש עם טלפון באוזן:ortal1

" אתה שומע?? אז תקנה... וגם תביא..."

כשהיא קלטה שאני מחייכת מאחוריה היא הסתובבה חצי סיבוב כשהטלפון מונח על הכתף "אני מדברת עם אבא הוא בקניות"

 

מעתיקנית!!! צוחק

 

 

אחיין שלי החכם והמקסים בן 5נושבת באוויר!

הוא: למה אחרי שבנות מתחתנות הן הולכות לבית חולים?

אני :בגלל שהן צריכות ללדת

הוא:בנים לא יולדים נכון?

אני :נכון

הוא :אז למה הבעל הולך עם האישה לבית החולים ?

אני:כי כואב לאישה וזה עוזר לה שבעלה בה איתה ומחזיק לה את היד ומלטף אותה

הוא: זה באמת עוזר שמשאו מלטף אותנו כשכואב לנו... מזל שאני בן אני לא רוצה שיכאב לי אבל אני בהחלט יבוא להחזיק לה את היד 

(ואני מצוטטת !)

חמוד!!אור היום
עוד אחד על הסנדביץ'הלוי מאאחרונה

לפני כחודש שהבחור לא רצה לאכול מלפפון אמרתי לו שאני מחכה מתי כבר הג'וק הזה יצא לו מהראש

 

שבוע שעבר בעוד אנחנו יושבים בסוכה אמר לי תוך כדי שהוא מתחרע על מלפפון שהג'וק יצא לו מהראש 

בגאווה גדולה. 

 

השבת הצהיר בחגיגיות "יש לי ג'וק חדש"

 

"אני לא אוהב עגבניות"

 

 

ד"ר רוני איצקוביץ רופא שיניים לילדיםבעלת תשובה
יודעות עם איזה ביטוח הוא עובד?
זה רק כדי לחסוך את מילוי התביעה והגשה לביטוח?זמירות

כשרופא שיניים עובד עם ביטוח מסויים, אין את הטרחה הבירוקרטית של מילוי טפסים וקבלת אישורים לטיפולים יקרים.  

 

לפי הניסיון שלנו במשפחה, ביטוחי השיניים תומכים בטיפולים אצל כל רופא, פרטי או דרך קופ"ח.  מגישים ומקבלים את מה שהביטוח מכסה.  

ממני פעם בקשו תוכנית טיפולים ועוד דבריםיעל מהדרום
זה נכון. ככה זה עובד מול הביטוחזמירות
רק כאשר הרופא בהסדר עם חברת הביטוח - כל ההתעסקות של האישורים והניירת מתבצעת ישירות בין הרופא והביטוח.


אבל רוב הרופאים לא אוהבים את הטרחה הכרוכה בעבודה ישירה מול הביטוח.  זה מוסיף להם המון בלבול מוח, התעסקות רבה, שמתורגמת בסופו של דבר בהוצאות להעסקת עובדת שזה התפקיד שלה.  

הבנתי. אז כן יש טרחה ללקוחיעל מהדרום
נכון. ללקוח זה טרחה קטנה … לרופא התעסקות של עובדתזמירות

במשרה מלאה, עם כל העלויות של העסקת עובד.  


בכל אופן, לטעמי, האם הרופא כן/לא בהסדר עם ביטוח, לא צריך להוות שיקול האם ללכת אליו לטיפול.

השיקול צריך להיות רק המוניטין המקצועי שלו.   

אז בעצם לא משנה איזה ביטוח עושיםבעלת תשובה
הם אמורים להחזיר חלק מהתשלום? הוא מעולה אבל גם ממש יקר חח
נכון. כאמור ההבדל הוא האם צריך לטרוח לטפל בניירתזמירותאחרונה
ואישורים לפני ואחרי טיפולים, או שהנטל של הטיפול מול הביטוח נופל על המרפאה, כשהרופא הוא בהסדר של הביטוח.  
ילדה מהממת ודחייניתhodayab

בתי הגדולה בת 8, ילדה מהממת מכל הבחינות- נעימה לחברות ולמשפחה, נדיבה, חכמה, באמת מותק. מצד שני, היא דוחה כל דבר לרגע האחרון. נגרר מזה שהיא מאד מבולגנת. מה רציתי לומר על זה:

1. אני מאד מבינה את היתרון של התכונה הזו- היא רוב הזמן עושה מה שהיא אוהבת ולא משימות ש*צריך* לעשות, וזה כיף גדול!

2. מצד שני, באחד מבני המשפחה הבוגרים (היותר מורחבת) יש את התכונות הללו. והן גורמות לו נזק מתמשך! אותה דמות לא מנצלת את הפוטנציאל שלה בשום תחום, מאבדת דברים על ימין ועל שמאל, מפוטרת מעבודות תוך תקופה קצרה. בקיצור- זו לא ההתנהלות המועילה בעולם הזה!

3. בבקרים עוד הצלחנו למצוא פיתרון- אני אומרת לה "את יודעת מה השעה ומה המשימות שלך, תעשי את זה בקצב שלך ואני לא מאשרת איחורים". ואז היא מתעדפת את המשימות שלה- לפעמים לא אוכלת א. בוקר אזלוקחת שקית לבי"ס, אבל סה"כ מגיעה די בזמן. 

4. אבל עד שהיא הולכת לישון היא מורחת את הזמן ואז גם אני כבר משתגעת וגם היא עייפה בבקרים והולכת לישון לא תמיד בתחושה נעימה.

5. אני לא רוצה להתעצבן עליה, מצד שני אני ממש מפחדת שהתכונות האלו יהרסו לה את החיים הבוגרים.

קיצור, למישהו יש עצות?

למה לא לעשות בערב כמו בבוקר?השם שלי

לקבוע שעה שבה היא צריכה ללכת לישון.

ושתנהל את המשימות שלה עד אז.


כדאי לבדוק מה עומד מאחורי ההתנהגות הזאת.

זה יכול להיות קושי בהתארגנות, קשב וריכוז וכו'.


לפעמים זה משתפר עם הזמן, כשגדלים שצריכים לקחת יותר אחריות.

כי בערב אין דד-ליין מספיק חזק...hodayab

ב"ה זה לא נראה קשב וריכוז או קושי בהתארגנות, נטו דחיינות. היא ידעת לסדר מאד יפה רק לא בא לה לעשות את זה ברגע הראשון.

מקווה שיתאזן קצת...

תודה!

אולי יעזור לה מבצע עם נקודות?השם שלי
למה את חושבת שזה לא קושי בהתארגנות?מתיכון ועד מעון

לעיתים קרובות דחיינות היא תוצאה של קושי אמיתי בניהול זמן, בתיעדוף משימות באופן יעיל ובעוד מיומנויות הקשורות לתפקודים ניהוליים- שזו היכולת שלנו לנהל את עצמנו וקשורה בהחלט לקשב

אגב, גם הדמות המבוגרת שתארת יש לה דפוסים שדומים לאנשים עם הפרעת קשב.

ויש מה לעשות באופן חלקי, אפשר לעזור לה ללמוד לנהל את הזמן, לתעדף מטלות ועוד...

וגם, כאמא לילדה עם דפוס דומה אפשר גם להבין שהיא שונה ויש לה את הקצב והדפוס שלה עם הרווחים וההפסדים שלה

תודה על התגובהhodayab

למה? כי כשהיא רוצה היא מארגנת מעולה.

יצא שבדיוק היום היא אירגנה (מיוזמתה האישית, אני עוד ישנתי...) את 3 האחיות שלה. כולל תסרוקת, דאגה שיתלבשו ושיצחצחו שיניים.

לכן זה נראה לי משהו אחר.

באופן מפתיע זה לא סותרמתיכון ועד מעון

זה שיש למישהו יכולת שיש מוטיבציה לא סותר את קיומו של קושי במצב בו אין מוטיבציה.

מתחברת להצעות המעולות של @נעמי28

יכול להיות שיש לה קשיי קשב וריכוז?מתואמת

כי אם כן - היא לא עושה את זה בכוונה...

ומצד שני - אפשר ללמד אותה דרכי התנהלות מותאמים לקשיי קשב, ואז היא תוכל לצמוח לתפארת.

דבר ראשוןנעמי28

לא להשליך עליה חיים של מישהו אחר.

תכונות דומות לא מביאות לחיים דומים.

היא לא הוא, יש לה בוודאות עוד שלל תכונות, יתרונות ויכולות, שיכולות להביא אותה לכל מקום שהיא תבחר.

 

הדרך הכי טובה לבן אדם לקחת אחריות היא שלא לוקחים בשבילו את האחריות.

כשהוא מתמודד עם התוצאה של המעשים והבחירות שלו.

ועכשיו זה בדיוק הזמן לתת לה לטעות וללמוד לקחים בעצמה - כשטעויות שתעשה הן מינוריות ולא משמעותיות.

תנו לה לאחר, לפספס, אל תנסו להעיר לה כל הזמן או להזכיר לה שוב ושוב.
 

והכי חשוב לא להתנהל מתוך חרדה שאולי היא תהיה אותו אדם שאתם מפחדים שהיא תהיה.

כי היא כנראה לא, אבל אם תקחו את האחריות במקומה אולי היא באמת לא תלמד לקחת אחריות ותהיה כזאת.

 

היא עייפה? כשזה מפריע לה, היא תלמד לקחת אחריות, כשזה רק מפריע לך - היא לעולם לא תלמד, במקרה הטוב תציית עד שתתבגר.

 

נשמע שאיך שאתם מתנהלים בבוקר זה כיוון מעולה.

 

אם זה מפריע *לה* ומקשה *עליה* והיא זאת שלא מצליחה להתמודד עם זה למרות שמנסה, אולי כדאי לחשוב על דרכים שיעזרו לה.

תודה, זו התגובה שחיפשתי.hodayab

חיפשתי כיוון מחשבה חינוכי עבורי, איך להתנהל מולה. 

רק מסייגתנעמי28

שאני לא אשת מקצוע, וגם אין לי ניסיון במקרים כאלה בגיל כזה.

(עם מבוגרים יש לי, כששחררתי, לקחו אחריות).


יכול להיות שהיא עדיין קטנה וכן צריכה הכוונה, אבל לדעתי הכוונה כזאת שלא לוקחת בשבילה את האחריות.

אולי למשל "אני רואה שקשה לך להתארגן מוקדם בלילות ולכן בבקרים ואת עייפה, אם תרצי נוכל לשבת על תוכנית ביחד"

אולי משהו כזה, שהאחריות תישאר בידיים שלה ולא את זו שמתזכרת אותה 10 פעמים.

בהצלחה🤍

תודה, הנסיון שצברת מחכים אותי מאד hodayab
היתהילה 3>אחרונה

א. נשמע שיש כאן מטענים רגשיים שהם יותר שלך וכדאי לעבד אותם בינך לבין עצמך.

זה לגיטימי שאת דואגת לבת שלך, רוצה שהיא תצליח בחיים, חוששת שלא תדע להתנהל ולבטא את הפוטנציאל שלה ושיהרסו לה החיים הבוגרים.

יחד עם זה כשאת בסוג של חרדה סביב כל המטענים האלה, זה מעמיס עליה ופחות מאפשר לך להיות פנויה אליה ולראות את הצורך שלה ולהגיב בצורה נקיה בלי כל הקולות מאחורה של היא תהיה כמו הדוד ומה יהיה איתה.


הקולות האלה הם טבעיים, יש לנו כהורים חששות שונים על הילדים שלנו, שנובעים מהרצון העמוק שלנו שיהיה להם טוב.

אבל הדרך להתנהל איתם נכון זה עיבוד רגשי שלנו עצמנו, ולא השלכה שלהם על הילד.


ב. יש לא מעט אנשים דחיינים שסך הכל מסתדרים.

לרוב ההמנעות נובעת או מפחד מסויים, או מתעדוף אחר. יש אנשים שהאדרנלין של הדד ליין עוזר להם להיות יעילים ולכן קל להם יותר לעבוד ברגע האחרון.


נראה שסך הכל אם היא כן מצליחה בסוף לתעדף ולהגיע בזמן המצב יחסית בשליטה. כן כדאי בהזדמנות לנסות לעזור לה לראות איך להתנהל בלי שתצטרך לותר על דברים שהייתה מעדיפה להספיק.


ג. לילדה בת 8 יש צורך בלא מעט שעות שינה, ובדרך כלל גם בסמכות הורים שתעזור ותכוון אותה לשינה והתארגנות, ולא תשאיר את ההתנהלות מול זה רק לה.

בנוסף, נשמע שזה מפריע גם ללוז שלך ולפניות שלך בערב, שגם זה ערך בפני עצמו, כך שצריך פה פשוט דד ליינים וסיוע להתארגנות מצידך.


מציעה לשבת איתה יחד ולנסות לתכנן את הערב בצורה משותפת, כשאת מציבה כעובדה באיזה שעה

היא צריכה להיות במיטה מאורגנת (באופן שיהיו לה מספיק שעות שינה ותוכל לקום בקלות), ומה מבחינתך צריך להיעשות קודם; נניח להתקלח, להתלבש, לאכול ולארגן מערכת.

אפשר לשאול אותה אם יש עוד דברים שרוצה להספיק בלילה (נניח לקרוא או לשחק)

ולנסות לחשוב יחד כמה זמן היא צריכה להתארגנות, מתי יתאפשר לה לעשות דברים נוספים (לדוגמא אם היא רוצה לקרוא וצריכה לישון ב20:30, אז היא יכולה לקרוא החל ממתי שתסיים את כל ההתארגנות ועד אז).


פשוט לחשוב יחד איך לתכנן, לשאול אם יש משהו שהיא צריכה עזרה, ולעזור לה להתרגל, למשל להזכיר לה מה השעה בשבע וחצי, ושראיתן שזו השעה שצריך להתחיל להתארגן בה, להזכיר בשמונה שעוד חצי שעה וכן הלאה.

אפשר להכין יחד לוז חמוד ומקושט, יש גם כאלה שאפשר לסמן בהם וי על מה שבוצע.

ככל שתראי שהיא מצליחה לקחת אחריות ולנהל את הזמן, תוכלי להרפות מהדברים ולהשאיר לה לעשות את זה לבד.


בהצלחה. 

הבת שלי לא הולכת לבית הספרnoach

בס"ד

שלום רב,

יש לנו ילדה בת 8 בכיתה ג. היא לא מוכנה אפילו לצאת מהבית לבית הספר.

דברנו עם המורה, יועצת, מנהלת ופסיכולוגית בית הספר, ושום דבר לא עזר.

מה לעשות?

למה? מה היא מסבירה? מה מפריע לה?הסטורי
,התחלה היא אמרה שמפחדת שאחיה לא יוציא אותהnadav244
אחכ היא לא אמרה סיבות נוספות. אמרנו לה שנוציא אותה ולא עזר
בגדול קשה לחשוב שהפורום עדיף על אנשי מקצועהסטורי
אבל בגדול, אם ווידאתם שאין משהו מאחורה (חרם/פגיעה וכד') והכל בסדר - צריך להציב לה עובדה, הולכים לבית הספר וזהוא.
הצבנו לה עובדה: באנו לקחת אותה לבית הספר, והיא ברחnoach

והיא ברחה לכל החדרים בבית. כשניסינו להלביש לה נעליים, היא בעטה בנו בכוח.

יש דרכים לעזור לילדים לחזור לבי"סמתיכון ועד מעון

האם נבנתה תוכנית בשיתוף היועצת והפסיכולוגית?

צריך לדעת שהמנעות היא דבר שמתפתח, ככל שהיא תישאר יותר בבית יהיה לה קשה יותר לחזור.

צריך מצד אחד להציב גבול ומצד שני לסייע לה להירגע וללוות אותה בתהליך.

אם בי"ס לא הצליח לסייע הייתי הולכת אפילו באופן פרטי לפסיכולוג חינוכי שיעזור לכם להחזיר אותה

בעיקרוןשלג דאשתקד

ילד חייב ללכת לבית הספר מכוח החוק. הנוכחות של ילד בביהס נאכפת על ידי קצין ביקור סדיר שהוא עובד אגף החינוך ברשות.

לכאורה הוא אמור להיות מעורב בתהליך וביהס אמור לערב אותו (שוב, מכוח החוק). הרבה פעמים יהיו לו רעיונות טובים איך לעזור.

נשמע שהיא זועקת לעזרהנעמי28

ילד לא מתעקש להיעדר מבית הספר באופן קבוע סתם בלי סיבה.

זה לא נשמע כמו סתם פינוק.


יכול להיות קושי חברתי, לימודי, מול מורה מסוימת ויכול להיות קושי או לחץ מסוים בבית שמקשים עליה ללכת לבית הספר.


אל תדחקו בה, גם במחיר של ימי חופש מהעבודה או במחיר של בית ספר רחוק יותר.


גם ילדים שטוב להם בבית הספר מעדיפים לפעמים להישאר בבית, אני מרשה לילדים שלי פעם בכמה זמן לבחור יום חופשי מבית הספר, זה לא נשמע המקרה שלכם.

ממש ממשזיויק
נשמע משהו מאד כואב וצריך לדובב אותה
מה הסיכוי שמשהו רע קרה שם?משה

אני לא מבין גדול מדי, אבל שווה לבדוק (ולו כדי לשלול) את האופציה הזו.

 

תראה, אני לא מאלו שאהבו ללכת וגם אצלי זה היה מאבק יום יומי בתור ילד (והיום בתור מבוגר יש לי אתגר דומה - קצת אחר עם הבכור שלי).

 

היא עושה בבית משהו? או שהיא כל היום מסתגרת?

משתפת מניסיוןמענין

הבן שלי עשה לנו את אותו הדבר. בתחילה נתנו לו להשאר כדי לוודא שהכל בסדר במוסד. אחרי כמה ימים שניסינו לקחת אותו ולא הסכים לרדת מהרכב או ברח מהחיידר, שיתפתי את אמא שלי יום אחד שההיתי חייבת לצאת לעבודה והילד לא הסכים לזוז שתבוא אלי לבית שלא יהיה לבד.

היא הגיעה, לא היה צריך הרבה, הציבה עובדה שהוא יוצא איתה תוך חמש דקות.

הוא התלבש מיד ויצא איתה. ליד התלמוד תורה היא פגשה את אחד מחברי הצוות שהיא מכירה מהשכונה. והוא לקח אתו איתו. ליד החבר צוות הנ''ל הילד התפדח לברוח .

ומאז שקט. הילד הולך ומפסוט וכל כך משוחרר.

לפעמים הילדים קולטים אותנו שאנחנו נוותר להם. וצריך מישהו חיצוני וחזק מספיק שהילד מבין שאין ברירה, הוא הולך 

נשמע שאתם צריכים עזרהפצלש :)

כדי להתמודד עם זה. 

כנראה היא פיתחה חרדה מ'נטישה', שלא יחזירו אותה הביתה בסוף היום, אגב זו חרדה שיש להרבה ילדים, אבל רובם מצליחים להתגבר עליה עם התערבות קצרה.

במקרה של הבת שלכם, נשמע שזה התפתח למשהו גדול, וכדאי לכם לקבל הדרכה מתאימה.

אני ממליצה מאד ללכת להדרכת הורים בגישת 'הסמכות החדשה'. גישה קצת אחרת מהדרכות הורים רגילות וצריך מטפל שהתמחה בשיטה.

היא מיועדת בדיוק למקרים כאלה, ואני מכירה כמה מקרים דומים שזה ממש עזר ופתר את הבעיה. (אפילו אצל ילד ששנתיים לא הלך לבית ספר והם ניסו המון דרכים להחזיר אותו, וכשעשו תהליך של הסמכות החדשה זה פתר את הבעיה).

מצרפת קצת מידע על הגישה ואיך לפנות אליהם הדרכת הורים בגישת הסמכות החדשה - מרכז הסמכות החדשה

בהצלחה!!

נשמע ליתהילה 3>

שהעיקר זה לדבר איתה.

ילד לא סתם מסרב להגיע לבית הספר. כנראה משהו מאד רע לו שם. האם היה מקרה שאחיה לא הוציא אותה? כן כדאי להקשיב למה שהיא עברה ולנסות להבין מה קרה שם, מה היא הרגישה, ועם זאת זה נשמע יחסית קיצוני בשביל להתמיד בלא ללכת לבית הספר בגלל זה לאורך זמן.


איך לה בלימודים?

איך לה מבחינה חברתית?

יש לה חברות? היא מצליחה? היא שמחה?

מה היה עד עכשיו, היא לא התלהבה ופתאום לא רצתה או שתמיד היה טוב ובבת אחת היא לא רוצה?

האם היא כבר נשארה בבית כמה ימים? לפעמים אחרי שילג נשאר בבית כמה ימים הוא מעצמו רוצה לחזור.


בכל מקרה נשמע שהמפתח הוא שיח עם הילדה, הבנה עמוקה של מה שקורה איתה (לפעמים יש ל"ע מקרים של פגיעה, או של חרם, וילד לא סתם מתנגד)

לנסית לתת לה כמה ימים להיות בבית ולראות אם זה משתנה, כמובן לדבר על החוייה שהייתה כשאחיה לא בא.

אם זה לא מספיק, אז הדרכת הורים, ובמידת הצורך גם טיפול רגשי עבורה.

מצטרפת לכל מה שכתבו פהמתואמתאחרונה

ומוסיפה:

איך היא בבית? שמחה? שותפה לפעילויות ביתיות?

ואיך היא מחוץ לבית שלא במסגרת בית הספר - כמו למשל אצל סבא וסבתא?

האם בעבר היא כן הלכה ללימודים בשמחה?

בכל אופן, אם בבית הספר לא יודעים איך לעזור, אז כדאי לפנות לטיפול מחוץ לבית הספר - במרפאת בריאות הנפש בקופה או אצל פסיכולוג פרטי. (אם יש באפשרותכם אז עדיף ללכת בפרטי כדי לטפל כמה שיותר מהר)

בהצלחה.

סעודות שבת - קטסטרופה אבא פגום
עבר עריכה על ידי אבא פגום בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 16:30

אני סובל בשבתות, פשוט סובל, כל סעודה היא סיוט. יש לנו ב"ה 6 ילדים מגיל 3 עד 17 וכל סעודה היא בעיקר הקנטות בין הגדול לכולם. אני מכין דברי תורה, חידונים, סיפורים (כן, ניסיתי גם את "עושים עניין" של הרב יוני לביא) ופשוט לא מצליח להחזיק יותר מ 20 שניות. אני רק פותח את הפה הגדולים על הספה במקרה הטוב קוראים עלונים, או בחדר, נחים מחוסר עזרה בשישי.. אני מרגיש מועקה גדולה, תחושת כישלון, אפילו הקטנים לא מקשיבים לסיפורים.

יש למישהו עצה מלבד תפילה?

אני עובד עצות..

לצערי מוכר גם ליליפא העגלון

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''


בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

תתרכז אולי בשירים וחוויה.זיויק

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

שיטה טובה, עובדת אצלנו:חירטטתי
להתחיל לשיר שירי עונג שבת, מניסיון זה מושך את אלה שעוד נשאר בהם קצת ניחוח של שבת ואלה שלא, כבר בעיה אחרת
מטורףזיויק
שחרר אותם…רינת 24

זה נשמע מאד מעיק.


למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מבינה אותךשם פשוט

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

א כלהעני ממעש

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

אולי לא צריך ארוחה כל כך ארוכה?משה
יש דרך!!!אוצרי

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

פרסומת?זיויק
לא מתאים לכל הורה, לא מתאים לכל ילד.טויוטה
מגפה כלל יהודיתטויוטה

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

 

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

 

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

 

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

 

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

 

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

 

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

 

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

 

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

 

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

 

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

 

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

 

כמה מוכר...arlan

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

 

לא מבין..יהולב

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

כמה דברים:תהילה 3>

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

אני ממליצה אחרי האוכל, להגיש פיצוחים, שתיה, נשנושיאביגיל ##אחרונה

טעימים ורק אז להתחיל שירים ודברי תורה

אצלנו זה מושך את הגדולים ומימלא כל האווירה משתנה.

עשינו איתם גם שיחה מקדימה "מה כל אחד מביא איתו לשולחן שבת?". והם משתדלים יותר שתהיה אווירה נעימה

מי שאומר דבר תורה אנחנו עפים עליו ממש

גם יצרנו מחרוזת שירים קבועה, כל אחד בחר שיר ואנחנו שרים לפי הסדר- את השיר של אבא, אח''כ את של אמא את של הבכור וכו'

אגב לא חייבים את כל אורך השיר..

בשבתות הראשונות קיצרנו כמה שאפשר העיקר שתהיה חוויה טובה ושישאר טעם טוב

אח''כ לאט לאט הילדים כבר נשארים ונמרחים יותר בשולחן.. ואני משתדלת גם להעלות דיונים מה קורה באותו שבוע

למשל "מה אתם חושבים על מה שקרה בהפגנה השבוע" וכו' זה מחבר אותם

יוגה עם פרשת שבוע לילדי מילואיםאיתי פ

אהלן, הכנתי סרטון של יוגה להורים וילדים לפרשת השבוע.

הוא מעולה לילדי מילואים/קבע כי יש בו המון מגע, עיטוף, הענקת ביטחון. ומתאים כמובן לכל משפחה, לא רק מילואים.

תהנו

יצירתי!תהילה 3>אחרונה
בהצלחה
אולפנה או תיכון בירושליםאילת אלישיב

מחפשת בירושלים אולפנה או תיכון דתי לבת שלי, מקום טוב וחם עם רמה לימודית טובה וחינוך טוב.

כן שמאפשר טלפון חכם ולק ג'ל. 

מציעה לך לשאול גם בפורום אמהות. בהצלחה בחיפוש!יעל מהדרום
אולי אולפנת חורב?הרמוניהאחרונה
אירועי תרבות בקהילה- מה הכי אהבתם?טליולה

קיבלתי תפקיד חדש יו"ר ועדת תרבות בקהילה שלנו

התקציב דיי דל 🤧

אשמח להמלצות למפעילים באירועי קהילה שהייתם בהם!


תודה!

מקסיםזיויק
באיזו קהילה?
אני אוהבת ערבי נשים שיש זמן לפטפט ולהכיריעל מהדרום
לק"י


יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

ומציעה לך לשאול בפורומים פעילים יותריעל מהדרום
סיורים בגינות וחורשות קטנות מקומיות עם מדריכים,ירושלמית טרייהאחרונה

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

מחפשת מטפל רגשי מומלץ מנסיוןבננה צהובה

הבן שלי בן 16. מתוק, אבל  עם חרדה חברתית ודימוי עצמי נמוך.
מחפשת מטפל רגשי ממש טוב באיזור פתח תקווה והסביבה.
אשמח להמלצות!
תודה רבה!!

מציעה לך לשאול גם בפורומים נוספים ופעילים יותריעל מהדרום

לק"י


אמהות

הריון ולידה

ועוד

אפשר דרך השרות הפסיכולוגי של פתח תקווהמתיכון ועד מעון

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

עניתי לך בפרטי, אם עדיין רלוונטיחירטטתי
מה טעות?חירטטתיאחרונה

אולי יעניין אותך