אצלי כבר גדולים.

בן ה-8 סבל בר"ה מדלקת אוזניים מכאיבה. בתי הגדולה שהתחילה ללמוד אחיות ביקשה שיתן לה להציץ אל תוך האוזן. בתגובה הוא אמר - עזבי עוד לא גמרת ללמוד. אני אתן לאמא להסתכל.  השובבה אמרה לו בצחוק שבדיוק השבוע למדו  על האוזן  ואז הוא התרצה.

סומך רק על בעלי מקצוע מוסמכים.

 בר"ה  בתי בת ה5 רצתה שנלך לבית בכנסת כבר בבקר (בערך שמונה /שמונה ומשהו )אמרתי לה שיש עוד זמן .

אני רוצה שנוכל , אני צריכה להתלבש ....לבסוף יצאנו לכיוון בית הכנסת כשהקטן (שנתיים) בעגלה וחצי ישן - מנמנם .

כשבאנו לבית הכנסת ,היא אומרת לי :  "אמא  כאב לי הרגליים  ואין לי כוח  אני רוצה כיסא "...

(כמון שלא ממש היה , כי הכול היה  מלא  גם לי לא היה .....)

היא אומרת לקטן :"לא ללכת לשם , אסור לעשות כך "...(מה שאנחנו ההורים אומרים ).

יום אחד משהו  הקשר (כשמשהו מתקשר שנם "על הטלפון" )  .... היא שמע מה דברתי .

ואז אמרה  לקטן : "ה לא בשבילך הטלפון , נכון שאמא מדברת עם המזכירה של הרופאה שלך..."

בברכת המזון - "אליהו הנביא בחור לטוב"

"ואכלת וסבלת וברחת"....

(מהילדים שלי ומאחים שלי, כשהיו קטנים)

"הוא נוטל לחם לכל בשר".

"ומשביע לכל חי רזון".

"מגדיל ישועות מלקות".

[שימו לב להיפוך המשמעות שיוצרת הטעות...]

בן 3 משלים:

"ומכין מ - טמנה (מטרנה) לכל בריותיו אשר ברא"

התגובה קפצה לי. אמור להגיב על "בחור לטוב".

ועוד -

שיר המעלות...אז ימלא שחות פינות...

מאז כל פעם שאנחנו מחמיאים לה או אומרים לה כל הכבוד היא לא שוכחת להוסיף "וגיבורה!"

אנחנו שמים הרבה פלסטרים לקטנה, כל פעם שהיא מגרדת עקיצת יתוש (היא קצת אלרגית והגירוד גורם לפצע שמשאיר צלקת, אז הפלסטר, בשילוב פניסטיל לפעמים, מונע את הגירוד).

אני לא זוכרת למה ומתי, אבל אני קוראת לפלסטרים "פלסטרים של גיבורים". פעם נתפס אחד הפלסטרים בשטיח, והגדולה (בת 4) התלהבה (בצחוק)- יש לנו שטיח גיבור . ופעם אחרת היא הדביקה פלסטר על הדלת ואמרה שהיא גיבורה

כשהיה בן שנתיים ושש

הוא טועם, מלחלח ומוציא מהפה:

"אמא, אני לא רוצה מעדני עם ג'וקה"

מי החבר הכי טוב שלך בגן

- כל יום אני בוחר חבר אחר והוא הכי טוב שלי

הגדול מתחיל ברכת הזן ומסיים ברופא כל בשר ומפליא לעשות

בן שנתיים ו9 חוד'-

אמא למדנו היום בגן שביום כיפור אסור לנעול נעלי עור! רק נעלי בית!

(קולט את הפרצוף המעוצבן שאני משדרת כלפי בעלי..)

אבל לילדים מותר!

(אחרי שחזר מהגן והסביר שאסור לאכול ביוכ"פ ולמדנו אותו שלילדים מותר...)

ועוד אחד- 

אתה חושב שאצליח במבחן?

הוא עונה: "כן, את תצליחי!

למה?

כי את אמא שלי!

בן שנתיים וחדש (רק מתחיל לדבר ...)

מתקוף מתחל למקרר . ואומר זה ,זה , פה  ,פה .....(רוצה משהו לא ברור ...)

אני מסתכלת ולא רואה כלום . אמרת לגדולה להסתכל וגם כלום ....

עד שהבנתי הוא רוצה את הגלגלים של המקרר .

נ.ב

אוהב גלגלים , ודברים עגולים ....

רקע: בעלי והילד חיפשו את המספריים האבודים, אני לא רחוק מהם עמלתי לכתוש שום, ונפלט לי קול קטן של מאמץ. בעלי טעה לחשוב שאני אומרת לו משהו על מיקום המספריים.

אני: "לא, רק גנחתי".

בשלב הזה הילדון מצטרף בהתלהבות לשיחה: "איפה רק הנחת?"

אני: "לא, לא הנחתי - גנחתי".

הילד מופתע למדי: "למה גנבת אותם?"

אני: "ג-נ-ח-ת-י". 

הילד פונה לאבא ומסכם: "אמא גנחה את המספריים".

אניצוחקת 5 דקות ברציפות

אז הוא אומר "אמא יש בחלה ליכלוכים"..

הגדולה שלנו (שלוש וחצי) אוהבת לדבר המון... היא מדברת מהרגע שהיא מתעוררת עד שהיא נרדמת. בדקות האחרונות של הערות שלה היא אומרת דברים מצחיקים ממש (כי היא חצי ישנה...)

הערב, בעודה מקשקשת תוך כדי דיבור ועיניה נעצמות, היא הזדקפה ואמרה לי:

"אמא ראיתי את סבתא! היא היתה בתוך העיניים שלי! ועכשו היא נעלמה..."

המתוקה חלמה על סבתא... 

הסבתא היתה, כמובן, מאושרת לשמוע על כך  

משמח תמיד

אצלי:

שרים ביחד את 12 הפסוקים..

ומגיעים לבכל דור דור חייב אדם לראות את עצמו..

ומנגד שרים: בכל דו ודו גדה גדה..  

במקום הקטר מצפצף- "הקטן מצפצף" - תכלס, נכון במקרים מסוימים 

וסיפורים חמודים

מוסיפה עוד כמה-

השכבתי את הבנות לישון הלילה. הקטנה התרוצצה. קראתי לה לבוא, בכעס מעושה.

והיא עשתה פרצוף כאילו מבוהל, ואמרה "אמא'לה" (בת 2.4. מדהים איך היא קלטה את השימוש במילה הזו).

כתבתי כאן בעבר על העצירות שהייתה לגדולה בגלל פחד.

אז הקטנה התיישבה בשירותים כדי לעשות צרכים, ואמרה "אני לא פוחדת" 

דיברתי עם הגדולה (בת 4) על משהו ושאלתי אותה "נגיד את זה לאבא?"

אז היא אמרה "לא, זה יהיה הסוד שלנו... מגניב"

הכנתי בלינצ'ס היום, והגדולה הסתכלה איך אני מערבבת ואמרה:

"זה מעניין מה (ש)את עושה".

וקצת אח"כ, בלי שהבנתי את ההקשר, היא אמרה:

"את לא מבינה?!... אין דבר" (משהו שהיא הביאה מהגן כנראה).

מירושלים...

כל ישראל יש להם חלק...שנאמר...מעשי ידי להתפלל

אני חייבת גם:

התינוק פלט ודשדש בפליטה. ואחיו בן השלוש אומר:  אמא, הוא פלט, הוא משתולל עם הפָלָט.  (פליטה)

ועוד:

אמא, לא כדאי לי למות, כי את רוצה שיהיה לך ילדה, נכון? (מאיפה הרעיונות זה עוד שאלה...)

וכשלמדו על חוש הראיה:

למדנו היום על חוש המשקפים..

הכנו ביחד עוגה כושית.

אמא, את עושה עוגה גויה!?!?

אמא, נכון את מקווה

שאני לא אעשה בתחתונים?!

הצחיק אותנו!!!

גמר חתימה טובה!!!

סוכה לבות (לבנות) בנים לטאטות! 

בבוקר הילדון בוכה בכי- צומי.

אני בעצבים: מי שבוכה אני שמה אותו לילל עם החתולים!

בצהרים שוב בוכה.

פונה אלי: אמא מה עושים למי שבוכה?

אני: מה עושים? (בפרצוף לא מבין)

הוא: שמים אותו עם החתולים!

(אופס...)

בסוף הצום אחרי שחזרנו הבית ואכלנו משהו (אני ובעלי וגם היא אכלה ארוחת ערב ) .

היא בקשה משהו (לא זוכרת ) .  בעלי אמר :אין לי כוח  לקום, אז עוד מעט ....

 הבת שלנו (בת החמש וחצי ) : גם לי אין כוח לקום ....

ר"ה : ביום הראשון הלכנו קצת לבית הכנסת .... כשהגענו לפחת .

הבת אומרת : אמא איו  כטח , אני רוצה לשבת .....

מסבירה לנו שאסור לנעול ביום כיפור נעלים שמדליקות אור (יש לה נעלי ספורט כאלה)

ןלא עוזרים כל ההסברים יש חומר שנקרא עור...

בערב יום הכיפורים , כשאני הולכת להשכיב את הקטן (בן השנתיים ) לישון , שמה לו מכנסי פי'זמה ...

והוא שכב עלי , פתאום הוא החליט לנשוך אותי .... ואז צעקתי אוווווווו ..... הוא נבל והתחיל לבכות .

נסתי להרגיע אותו , אמרתי לגדולה שתביא בקבוק מים אולי זה יעזור .....

הבת שלי בת ה5.5  שאלה הכין ננשכתי  ואני אמרתי  לה , היא  אמרה לי אמא רוצה פלסטר ?

באמצע שהוא צורח /בוכה ....(בעלי היה עדין בתפילה ) לבסוף אמרתי לה כן , שתביא פלסטר .

והיא התעקשה שהיא שהיא תשים לי . ואז אמרה : אף פעם לא שמתי פלסטר למבוגרים .

-"את רוצה את אמא שלך, אמא?"

-כן.

-"איפה אמא שלך?"

-איפה?

-"מסתפרת בין העננים!"

(אמי נפטרה ואבי אמר לקטנה שהיא מסתתרת בין העננים או מסתכלת בין העננים - נסענו והסתכלה בנסיעה בעננים ואז סיפרה לי. ועכשיו זו פעם שניה. ואמא שלי באמת אהבה להסתפר. ממש לא להסתתר...)

את כותבת בתור אחות של-?

בכל אופן, חמוד

בשורות טובות לכל עם ישראל.

ול"היפלא מה' דבר" - מסתפרת זה יופי של תמונה לנצור בזיכרון.

הקטנה (בת 3.5 ) הלכה לשחק בחדר עם אחיה אני הייתי בסלון... אחרי כמה דק' היא חוזרת עם תיק צד וידיים על המותניים.

היא: "אמא, אני משחקת איתם"

אני:"מה את משחקת?"

היא:"אני האמא, ושירה היא האחות הגדולה כי היא ענקית.( שירה בת 7)

אני:"ומה איתי מה אני? אני גם ילדה?"

היא:"את סתם יראת"

אני:" מה???"

היא: "כן, כי אי אפשר שיהיו שתי אימות..."

באותו רגע היה בא לי לבלוע אותה

ושלי מהיום- אירגנה לעצמה עגלה עם כפפות ומנחים לדברים חמים, ואמרה "עכשיו אני מאורגנת כמו שצריך" 

שאלתי אותה "מי עוד אומרת ככה בבית?"

והיא ענתה "אני".

שאלתי- "אולי אמא אמרה ככה פעם?"

והיא ענתה "כן, פעם בשבוע"

שתתה שוקו אתמול בבוקר, ואז אמרה "ה', תודה על האוכל! ה', תודה על האוכל!" (נראה לי שהיא ציפתה לשמוע "בבקשה" , אז אמרתי לה שזה יפה שהיא מודה).

ניקיתי היום את המאוורר בחדר של הבנות, ואמרתי להן שיראו איזה יופי, אז הגדולה אמרה-

"פשוט אין לי מילים, זה מקסים"

הבן שלי מתבונן בי חזק חזק ואומר לי:

אמא, את נראית שמֶנֶת

מה??!!??

את.. שמנ ... שמנ... שמנטוזה!

יא, איך צחקתי

ועוד:

התינוק פלט, ואמרתי חצי לו חצי לעצמי:

תינוק בגיל שלך כבר לא צריך לפלוט (שנה כמעט)

בן השלוש שואל: הוא הולך לשרותים?

אני: לא.

הוא: אז למה הוא גדול?

תודה, אור היום, על השרשור המתוק

והחשיבה של בן השלוש שלך- משהו!

והנה כמה משפטים של הקטנה שלי (עוד מעט בת שנתיים וחצי, וכל פעם גורמת לי להידהם מחדש. לא משפטים מורכבים, אבל מפתיע אותי שהיא אומרת ככה בגילה):

"את לא מדברת איתי" (כשהיא כעסה עליי)

"את לא אומרת. רק אני" (חיקיתי אותה בשיר הקטן שלה, "כמו גדולים", שהיא שרה כשהיא עושה בשירותים )

"אני לא מרשה לך"

"אני עצובה"

"אני פוחדת"

"אני לא פוחדת"

"מה קרה לך?"

תשאלי את הגננת מה היא אומרת בגן, פשוט תראי את עצמך במראה.

יש ילדים כאלו, שכשהם מדברים, הם מחקים לגמרי את הגננת או האמא.

פדיחה

וברור שהיא מחקה אותי. זה ממש הגיל של זה (את צריכה לראות איך היא מחקה את אחותה ).

ובד"כ אין לי בעיה שהיא תחזור אחריי (היום היא הייתה קצת מקורית. שמעה כלב נובח מרחוק, וקראה אליו "כלב! אל תאכל אותי!" ).

" אתה שומע?? אז תקנה... וגם תביא..."

כשהיא קלטה שאני מחייכת מאחוריה היא הסתובבה חצי סיבוב כשהטלפון מונח על הכתף "אני מדברת עם אבא הוא בקניות"

מעתיקנית!!! 

הוא: למה אחרי שבנות מתחתנות הן הולכות לבית חולים?

אני :בגלל שהן צריכות ללדת

הוא:בנים לא יולדים נכון?

אני :נכון

הוא :אז למה הבעל הולך עם האישה לבית החולים ?

אני:כי כואב לאישה וזה עוזר לה שבעלה בה איתה ומחזיק לה את היד ומלטף אותה

הוא: זה באמת עוזר שמשאו מלטף אותנו כשכואב לנו... מזל שאני בן אני לא רוצה שיכאב לי אבל אני בהחלט יבוא להחזיק לה את היד 

(ואני מצוטטת !)

לפני כחודש שהבחור לא רצה לאכול מלפפון אמרתי לו שאני מחכה מתי כבר הג'וק הזה יצא לו מהראש

שבוע שעבר בעוד אנחנו יושבים בסוכה אמר לי תוך כדי שהוא מתחרע על מלפפון שהג'וק יצא לו מהראש 

בגאווה גדולה. 

השבת הצהיר בחגיגיות "יש לי ג'וק חדש"

"אני לא אוהב עגבניות"

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.