א. ברור שהוא "שיקר" לך, על זה אין ספק. הציג לך דמות שבפועל זו לא דמותו.
ב. צריך להבין למה הוא לא סיפר לך הכל, למה הוא "שיקר" והציג דמות שהיא לא הוא. גם זה לדעתי די ברור, הוא מתבייש בעברו, ובהתנהגותו העכשווית עד כדי כך שהוא מסווה אותה!
לכן, לעניות דעתי, (ובגלל שעוסקים פה בחוזר בתשובה, דעתי עוד יותר עניה...) הבחור שנפגש איתך קרוע, קרוע בין רצון עז לחזור בתשובה, (שמתבטאת בעוצמה בבושה שלו) לבין הקושי בלשנות אורכות חיים.
ולכן הוא לא שיקר לך במובן הפשוט של המילה, הוא הציג לך את הדמות שהוא רוצה להיות, שהוא שואף אליה,(אני יוצא מנקודת הנחה שהוא לא חזר בתשובה סתם...) אבל רחוק ממנה.
ולכן התגובה שלך לא מאוד מוגזמת, אבל לא בטוח נכונה. כבר נפגשתם כמה פעמים, יש חיבור, יש התאמה, למה לא לדבר איתו על זה??
תעלי איתו את הנושא, דברי איתו על ה"שקר" שלו. הוא לא שקר סתמי, הוא לא חילוני שסתם רוצה לעבוד עליך, אולי השיחה איתו תעזור לך להחליט איך להתייחס ל"שקרים" שלו.
‏(וגם אם תחליטי להפרד ממנו, תאמיני לי שזה יעזור לו יותר מאשר אם תגיבי באדישות ותסיימי את הקשר...).
בהצלחה!

שכשמחליטים לחזור בתשובה, זה לא אומר שמעכשיו היצר הרע נמחק..

עדיין צריך להתמודד איתו וזה קשה.

גם אני כדתי מלידה, כשאני רואה אישה שלבושה לא צנוע, צריך להתאמץ מאד כדי להסיט ממנה את העיניים.

מן הסתם הוא לא דיבר איתך על זה, כי זה ממש קשה לו וסיכוי גדול שהוא באמת מנסה להיגמל מזה, רק שהוא פשוט נופל..

אני לא חושב שזה מדד מדוייק להגדיר רמה דתית של בן-אדם לפי מספר הנפילות שלו,

אלא לפי רמת השאיפות ורמת המאמץ שהוא משקיע כדי לממש את השאיפות שלו.

ואני לא חושב שבשלב כ"כ מוקדם בקשר את עדיין יכולה למדוד דבר כזה.

אם טוב לכם בקשר, אני מציע לך לדבר איתו על זה..

אבל זה חשוב מאד מאד שתבואי אליו בגישה חיובית - שאת רוצה ומעוניינת לעזור לו, ולא מתוך גישה ביקורתית.

אל תדברי איתו על "שקרים" (כמו ש-daniel93 כתב לעיל) אא"כ הוא משקר לך גם בדברים נוספים.

וגם אל תבואי אליו עם רשימת דרישות וציפיות, כי זה מתכון מוצלח לפרק את הקשר.

אם את רוצה לבנות את הקשר את חייבת לבוא אליו בגישה חיובית, ולתת לו להוביל את התהליך שלו, והתפקיד שלך זה להיות לו לעזר.

אני מבין את הקושי שלך, את תחושת הבגידה והרמאות..

אבל אני מציע לך לנסות לבלוע את הרגשות הראשוניים, ולפעול ברוגע מתוך שיקול דעת.

אם את מזהה לאחר זמן שאין לו באמת מוטיבציה להשתנות, אז כדאי לשקול את הדברים מחדש..

רק בלי ה"נורא".. נורא זו מילה שלילית..

וגם "מה נורא המקום..."

ויש עוד...

מסכימה שזו לא מילה שמתאימה למשפטים סתמיים....

ב"ה
לא דן אף אחד בניסיון בדור הזה אחי.. אבל אין מצב שבן אדם משאיר דלתות פתוחות בפייסבוק
לנשים אחרות.. אם משהו בעניין של קשר רציני הבת היחידה שיכולה להיות לו בראש זו מי שמולו..או מי שהוא בקשר איתה.. ככה נראה לי.. 

הכול בסדר. את עם מישהו שנחמד לך אתו, שאת מתחילה להיפתח אליו רגשית? יופי, ב"ה.

מה הוא עושה עכשיו בחיים? עובד? לומד? יש מצב שהפייסבוק הוא כלי בשבילו. אני אעיד על עצמי: יש לי פייסבוק. למה? כי התחלתי ללמוד באוניברסיטה, וראיתי שאני לא מסתדרת בלי. הכול מתנהל דרך שם. שחזורי מבחנים והמלצות על מקומות התנדבות והפניות למעבדות וכו', ואי אפשר בכל פעם לבקש מחברות שיעדכנו אותי.

יש לו "חברות"? אולי הן עוד מהתקופה שלפני החזרה בתשובה ומטעמי חוסר נעימות הוא לא "מוחק" אותן? ואני מזכירה לך שאין לו שליטה על מה שה"חברים" שלו מעלים.

ואחרי כל ה"לכף זכות", ברוח הימים האלו... האמון שלך בו הוא הדבר הכי חשוב בעולם. נשמע שאת מרגישה מרומה. אין פלא שפתאום אין לך חשק. לו הייתי במקומך, הייתי מדברת ופותחת את הדברים. לומר בישירות "תשמע, פתחתי ת'פייסבוק שלך ומה שהיה שם לא מצא חן בעיניי" לא יהיה כל כך חכם ואפקטיבי כנראה. אבל להבליע לו בעדינות וכביכול בדרך אגב - "אתה יודע, לי היה חשוב לסגור את הפייסבוק שלי כי לא אהבתי מה שהלך שם מבחינת צניעות. אמרת לי שלשום (...) שאתה עוד קצת פעיל מדי פעם. למה בעצם? מה דעתך על ענייני הצניעות שם?" יכול להיות לך טוב. תראי איך הוא מגיב, תקשיבי למה שיש לו לומר. אולי הוא יאמר משהו שיישב את דעתך? תני לו הזדמנות...

ובשולי דבריי: זה נפלא לפגוש בחור נחמד. אבל יש עוד בחורים נחמדים, במחילה. צניעות ואמת הן ערכים חשובים מדי.

תסמכי על עצמך, תסמכי על האינטואיציות שלך. ותסמכי על ה' שיאיר לך דרכן.

בברכת החלטות בהירות ושמחות...

אני חושב שצריך לעדן את "שולי דברייך:"

שולי דברייך נכונים במקרה שאין לו מוטיבציה לתקן את עצמו, אם הוא מתאמץ לתקן את עצמו אני חושב שכדאי לנסות להמשיך..

ולגבי ה-"זה נפלא לפגוש בחור נחמד. אבל יש עוד בחורים נחמדים.." - לענ"ד, זה משפט שהוא הרסני בפני עצמו, הוא צריך להאמר רק במקרי קיצון!

אין שום בעיה לסנן אנשים שאתה לא רוצה לראות את הפוסטים שלהם.. בלי למחוק אותם מרשימת החברים..

שעשו אהבתי על ה' ירחם למינהם..

וכן שיש להם הרבה בנים חברים..

"יש להם הרבה בנים"???

 - ומי שרוצה לענות כאן, בשמחה - הרי בפייסבוק יש כל כך הרבה אפשרויות פרטיות, אפילו עד רמה שחברים שלך לא יכולים לראות מיהם החברים האחרים שלך, אלא אם הם חברים גם שלהם. ובטח ובטח אפשרוות שהפייס שלך יהיה חסום לגמרי לכולם, מלבד התמונה בפרופיל שגם היא לא חייבת להיות תמונה שלך. פייסבוק הוא מאגר מידע ענקי, שאני אישית לא חושב שמישהו שאני לא מכיר, צריך להיחשף אליו אם אני לא יודע על כך ולא רוצה בכך. לי אישית, כן, יש פייסבוק, והגדרות הפרטיות בו הן על הרמה הגבוהה ביותר - כך שגם אם מישהי תרצה להיכנס לראות את הפייסבוק שלי, מלבד השם שלי שהיא תצליח לזהות בבירור שזה אני (כי לעניות דעתי אין עוד אדם בארץ שיש לו את השם שלי+שם המשפחה שלי ביחד...) - היא לא תראה לא תמונה, לא שום סטטוס, לא חברים, לא תמונות. כלום.

מי שרוצה להיות חבר שלי - אני בודק מיהו ועל פי זה מאשר. וגם הוא, לא תמיד יוכל לראות הכל. יש לי רמות גם בחברים בפייסבוק.

אגב, אם כבר לגבי מה שכתבת - לי ברוך ה' יש חסימה של רימון, אז אומנם פייסבוק נפתח, אבל רוב ככל התמונות בו - בלי קשר לאם הן צנועות או לא - חסומות. בקיצור - אין לי ממש תמונות בפייסבוק, ככה שזה בונוס...

כאמור, זה לא היה בניסיון לתת לך תשובה אלא אגב מה שכתבת, להעלות תהייה - מה גורם לאנשים להשאיר את עצמם חשופים ברמה מטורפת, לעיתים ממש מטורפת, כלפי אנשים שהם אפילו לא יכולים לדעת שהסתכלו להם בפרופיל? 

או לכל הפחות לא תצליחי לראות כלום גם אם תדעי את שמי וכו'...

אני כן מפרסם בפייס דברים שאני רוצה לשתף אנשים קרובים אליי, ואין לי חברים בפייסבוק שאני לא חושב שצריכים להיות קשורים אלי. ואם כן - הם נחסמים מפוסטים מסויימים.

(את שמי המלא כמובן...).

זה בסדר, אני מומחה בהוצאת פרטים אפילו בלי פייסבוק. בעיקר שימת לב לפרטים הקטנים וידע באיגום מידעים קטנים שבסוף בקשירת כל הקצוות יכולים להוביל אותי עד לבית של אותו אדם, עם מספר הפלאפון/טלפון שלו, וכו'...

אבל אני לא עושה את סתם ככה אם אין לי סיבה מספקת...

(מה שכן אני אומנם לא בטוח אבל יש סיכוי שכעת גם אני מצאתי אותך. אולי. פיזרת פה כמה וכמה רמזים שיכולים לעזור לזה. אבל זה גם לא כ-ז-ה קריטי לי.)

א. לדבר לדבר לדבר לדבר לדבר לדבר.

אם לא תדברי איתו על זה ותמשיכי לשמור לעצמך, הגיוני שהקשר ממילא יסתיים כי לא תשמעי את הצד שלו ותמשיכי להמציא סיבות ומונולוגים שלך עם עצמך

ב. אין לי פייסבוק,

אבל אני חושבת שהשאלה היא לא אם יש או אין, אלא מה עושים איתו.

כמו כל כלי, אפשר להשתמש בפייסבוק למטרות חיוביות ולמטרות שליליות (כמו שכתבה כל כך יפה "מעט מן המעט").

שורה תחתונה: נראה לי שהאישיו אצלך הוא לא יש-או-אין-פייסבוק, אלא זה שהוא לא אמר לך את האמת ולענ"ד על זה את צריכה לדבר איתו.

בהצלחה במה שתבחרי!

בס"ד

עם החברים מעלים תוכן לא ראוי, אז מצידי שיהיו החברים הכי טובים שלי במציאות, אבל בפייסבוק שלי הם לא יהיו!

אומנם אני לא שולט בתוכן שהם מעלים, אבל אני שולט בתוכן שיכנס אלי.

אני כן מנסה לדון לכף זכות אבל זה קשה...לא בטוחה שמאות הבנות שיש שם הן קרובות או עמיתות לעבודה..

הוא עובד במקום שהרוב שם בנים לכן זה היה עוד יותר תמוה בעיניי.

ואם הוא מתבייש בזה אז אולי זה צריך להדליק לו נורה אדומה ולגרום לו לעשות איזה שינוי כי עכשיו הוא כבר יוצא עם מישהי וזה לא שייך?

אני יודעת שהוא קרוע בין שני העולמות, כל חוזר בתשובה עובר את זה וזה קשה מאוד.

ויכול להיות שאני שופטת מהר מדי ובאמת באמת שאין לי את הזכות, קטונתי, אבל כשהוא מעמיד את עצמו בסיטואציות כאלו של חשיפה לדברים שאולי עדיף היה לו לא להיחשף זה מעין "לפני עיוור לא תיתן מכשול".

יש יתרונות בשימוש בפייסבוק לצורך חיזוק ודברי קודש או לצורך עבודה/לימודים אבל אני ממש לא בטוחה שאצלו זה למטרות האלו.

ובהרבה מהפעמים החסרונות בפייסבוק עולים על היתרונות, ואני יודעת שזה יכול להעמיד אותו בהרבה ניסיונות, במיוחד שנמצאים שם חברים מהעבר שיכולים להציף אולי זיכרונות ולעכב את ההתקדמות שלו מבחינה דתית.

אני לא מרגישה שאני יכולה להיות לו לעזר בסיטואציה הזו.. בחור שמחליט שהוא מוכן לפגישות צריך להגיע עם בסיס מסוים ולא מרגיש לי בנוח שהוא ישנה את עצמו בגללי, לפחות לא בדברים כאלו, זה אמור להגיע ממנו..

אני בהתלבטות כי זה גרם לי לאבד את האמון בו ואם בהתחלה זה ככה אז מה יהיה בהמשך?

אולי עדיף לקחת כמה צעדים אחורה ולחשוב לפני שהרגשות יהיו יותר חזקים ואז זה יהיה יותר כואב.

אני אנסה לדבר איתו על זה בעקיפין כמו שהייזל הציעה ואקווה שתהיה לי תשובה ברורה יותר.

מחזקת את ידייך ושולחת לך חיבוק...

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

בס"ד

גם אני בעד כנות וישירות (כמובן לא תוקפנות והאשמה).

חשבתי ככה גם לפני שקראתי את מה שהדריכני כתבה. בעיני זה תמיד הכי טוב, וגם במקרה הזה.

שהוא לא היה צריך לשקר מההתחלה.. זאת התחלה לא בריאה לקשר והשכל אומר להתרחק מקשר כזה כמה שיותר מהר לפני שהניתוק יהיה קשה.

אבל כל הזמן מהדהדת לי בראש המחשבה שיכול להיות שאני ממש דנה אותו לכף חובה ואני יוצאת פה הלא בסדר.

הבלבול הזה מתסכל. מצד אחד מחכה לדבר איתו מצד שני פשוט אין לי חשק..:/

(ולמרות שאמרת שאת לא, נראה שאת כן מבינה תודה)

אני גם רגישה מאד לחוסר צדק אבל אני מעלה אפשרות שמתוך בהלה ראשונית מהשאלה הוא אמר את הדבר הראשון שעלה לו לראש. תשימי לב שהוא לא אמר לך שאין לו בכלל פייס אלא שיש לו והוא לא פעיל.. נשמע כמו נסיון לצאת מהנושא בצורה שהיא לא לגמרי שקר.

יכול להיות שהוא חשב שמשהו אחר לא ישמע אמין,

יכול להיות שהוא באמת שקרן,

יכול להיות שזה משהו שהוא עיקרי בחיים שלו,

יכול להיות שכל החששות שלך נכונות!

אני באמת לא שוללת שום דבר וטוב שאת זהירה וטוב שאת בודקת את הדברים..

אני רק אומרת שאפילו בשבילך נראה לי, שוב - לדעתי שכדאי לך לפתוח את הנושא וכשאת פותחת את זה לעשות את זה באופן שיאפשר מצידו כנות ופתיחות כי על פי זה את הולכת להוריד או להמשיך ולא היית רוצה שהתמונה לא תהייה שלימה כי זה עניין מהותי עבורך.. 

בעניין חוסר הענימות וחוסר החשק להפתח - אין לי מה לומר, רק שזה נראה לי ישתלם לך... אם זה ירד את כבר לא תפגשי אותו יותר ואם לא אז הפתיחות הזאת תעשה לכם רק טוב... בסה"כ זה שווה את הוודאות שבהחלטה..

שוב -בהצלחה רבה רבה בעזרת ה'!

גם לי יש דף פייסבוק ואני פעילה מאוד. אבל לא תמצאי שם טקסטים ותמונות לא צנועות. הפייסבוק הוא כלי. את הכלי ממלאים במה שרוצים. הבחור - זה כבר בעיה אחרת. אם הוא עדיין לא מספיק חזק - אולי הוא לא בשבילך. אבל תהיי פתוחה, גלויה וכנה, דברי איתו, ספרי לו: "כן, חיפשתי אותך בפייסבוק וזה מה שראיתי. אז מה אתה אומר?"  יכול להיות שאת רואה ומבינה את זה חד צדדי. אולי הוא במאבקים עם עצמו ורוצה להתגבר. לא על חשבונך כמובן. ואת זה מבררים בשיחה. בהצלחה.

כנראה שהייתי מגיבה גם בצורה שונה. אבל כשיש לו מלא "חברות", ושמופיעות אצלו תמונות מהעבר עם ידידות (עוד מהתקופה שלא היה שומר נגיעה..) אז כן זה עושה אנטי מוחלט לשימוש בפייסבוק..

ובגדול המטרה של פייסבוק היא לשמור על קשר, אז מה זה אומר כשהוא משאיר אותן עדיין כחברות? בקלות הדברים יכולים להתגלגל ויצא מצב שאולי הם יחזרו לדבר.. (ודברים כאלו כבר קרו בעבר לאנשים).

אחרי הפגישה איתו ושיחה על זה אני אדע יותר (לא יכולה לחשוב על להגיד לו ישירות שהסתכלתי בפרופיל.. מביך מדי ויכול להביך אותו עוד יותר) יכול להיות שאחרי השיחה זה פתאום יראה אחרת.. ויכול להיות שזה יחזק את מה שחשבתי

נשמע לי גם ממש לגיטימי וגם לא כזה מביך.. הציעו פה דרכים רגישות וחכמות לעשות את זה, ולענ"ד זה יכול לחסוך לכם הרבה התפתלויות.

מעט, שבשלב כזה או אחר שולחת את המדוייטים שלה לחטט לה בפייסבוק ולחזור עם כל השאלות שיש להם כדי שיהיה אפשר להניח על השולחן ולנשום עמוק

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

הרי אם אתם הולכים לקשר של נישואין צריך לדעת לפתוח גם נושאים כואבים.

ועוד יותר טוב זה לראות איך הוא מגיב. האם אפשר לדון איתו בשיקול דעת? הוא מתעצבן? 

יכול לומר לך הרבה על האופי שלו, מעבר לכל פגישה סטנדרטית.

איך את רוצה שיראו החיים שלך והבית שתבני.

ב"ה

ולדעתי על רקע זה כדאי לפתוח את השיחה איתו.

"שקרת- תתמודד"

"אתה לא חי ברמת הצניעות שמתאימה לי- תתמודד"

וכך, כשאת מציגה לו את  העובדות, תדברו.

אם לא מרגישים בנוח לפתוח את העניין לידו, אז..........

*ואני בדיוק כמוך. משהי בעולם. לא קבלתי שום הסמכה ליעוץ.

חוויתי את שני המצבים- עם פייסבוק ובלי ואני יכולה להגיד לך שאני מחוברת למציאות (אפילו הרבה יותר) 

אני שומרת על קשר עם האנשים שבאמת חשוב לי לשמור איתם על קשר.

הכרתי גם אנשים מחו"ל שהפייסבוק כן עזר לשמירה על "קשר" אבל הבנתי שלראות סטטוסים שלהם מדי פעם, לדעת מה הם אוכלים לארוחת בוקר, ולשדר להם "סימני חיים" ממני לא נותן שום דבר..

עם האנשים הקרובים אליי באמת אני שומרת על קשר גם בלי זה ולהיפך, הרבה פעמים לאנשים שנמצאים בפייס יש אשליה כזו שהם בקשר עם החברים שלהם כי הם יודעים איפה הם היו ומה הם עשו אבל בתכלס? עם הרבה הם לא מחליפים מילה בפלאפון / פנים מול פנים במשך שבועות. 

והכי מצחיק שהיו לי מקרים שהייתי רואה חברים שלי בפייסבוק (שהצטברו במהלך השנים) עוברים מולי ברחוב או סתם נמצאים באותו מקום ואנחנו אפילו לא אומרים שלום אחד לשני כי אין בינינו באמת קשר (אבל ידעתי כ"כ הרבה דברים על החיים שלהם שזה היה הזוי).

אני אומרת רק מה שאני חוויתי, אצל כל אחד זה שונה.

וזה לא שהיה לי כ"כ קל לסגור את החשבון שלי אבל הרגשתי שזה הכרחי לי.

חרגתי מהנושא אבל יש לי הרבה מה להגיד על הפייסבוק והרגשתי חייבת להסביר גם את הצד שלי, המקרה הזה גרם לי להבין עוד יותר את החסרונות שבזה ואיך זה יכול לפגוע גם אם הבחור לא מודע לזה..יש דברים שאולי בן אדם יעשה בלי להבין את המשמעות אבל הם פשוט נראים לא טוב. 

אני מקווה שבאמת הייתה אי הבנה, בכל מקרה עדיין קשה לי לחזור למצב לפני.. זה כאילו ראיתי צד שלא הכרתי (ורוב הסיכויים שגם לא אכיר דרך הפגישות).

בע"ה יהיה טוב (כמו בכל דבר זה דורש הרבה אמונה) תודה בכל מקרה

שלום!אני חדש פה,בכל מקרה המקרה הזה נגע בי ורציתי להגיד דעתי.אני חושב שיש מקום להעלות את נושא הפייסבוק בצורה עקיפה,כמו מה אתה חושב על פייסבוק וכו'...ולאט לאט לרמוז לזה כי אפשר לברוח מהעובדות...אם זה ברור שזה נראה לא טוב תרתי משמע,חשוב שזה ייעשה בצורה עדינה והדרגתית,אבל ייעשה כי לא דוחים בעיות כאלה להמשך הקשר,זה לא בריא לדעתי,הצלחה רבה ותוכלי לשאול משהו אם תרצי

בס"ד

יש לך חושים טובים. פייסבוק זה כלי מאד נח אבל מסוכן מאד ויכול להפיל בקלות.

מי שרוצה לבנות בית צריך להיות לו ברור שהתמונות עם הידידות מהעבר צריכות להמחק- זה רק התחלה של תהליך.
ולהטיס משם בנות במיוחד שהם לא צנועות.

אל תחליקי כזה דבר!!! את חייבת לברר לעומק.

אני אישית הייתי נוטה להתרחק..

אבל מה עם זה שהבחור אמר לה שהוא נכנס לשם לעתים רחוקות?! היא מצאה סטטוסים שמראים שהוא נכנס לשם הרבה ולעתים קרובות..

אז הוא לא דיבר אמת. בעיניי זה הרבה יותר מטריד מהפייסבוק עצמו..

יותר הטריד אותך..

אני אומר שאת לא יכולה לשפוט אותו.

ואת המניעים שלו.

הוא לא רוצה שהיא תעזוב אותו בגלל זה.

והוא מבין שזה הדרך לעשות את זה.

הוא בתהליך של גמליה.

מה את יודעת...

"והוא מבין שזו הדרך לעשות את זה"?

זו הדרך?! לשקר?
ממתי זו דרך לגיטימית?!
איך היא תאמין בו במשך החיים שהוא לא מסתיר ממנה דברים כדי ש"היא לא תעזוב אותו"?

שקרים זה הדבר הכי גרוע בעיניי, בטח בקשר זוגי, שצריך להיות בנוי על אמון.

אבל לא לשפוט. 

מה את יודעת?!

זה התתמודדות שלו! עם זה הוא חי!

ואולי היא זאת שיכולה להוציא אותו מזה.

היא לא מתחתנת איתו כדי להוציא אותו מדברים.

ובוודאי שבבחינה לנישואים, "לשפוט" זה הכרח כדי להחליט אם משהו מתאים או לא...הרי היא שופטת את זה כלפי ההרגשה שלה עצמה כדי להבין האם זה גורם לה להרגיש שהיא לא יכולה להתחתן איתו ממגוון סיבות, בינן - חוסר הישרות שלו. זה הכרח לשפוט בבדיקות לנישואין, בינך לבין עצמך. אין בזה פסול. מה שבטוח - היא לא צריכה לצאת איתו במחשבה שאולי "היא התיקון שלו". זה יסוד להרבה בעיות בחיי הזוגיות, על פי דברי יועצי זוגיות מומחים ומנוסים...

הייתי צריכה לשמוע עוד דעות וזה מחזק לדעת שיש מקום להתייעץ בו.

אני מאוד מעריכה את זה.. תודה

בנים אחרים בראש מבחינתי זה בגידה. נגיד שתתחתני אייתו והוא לא יחשוב רק עליך איך הקשר שלכם יהיה את כול האהבה הוא ייתן רק לך או שיענינו אותו עוד כמה בנות?? ולמה שתיקחי משהו שהרמה של הקדושה שלו פחות משלך?

מגיע לך בחור הרבה יותר טוב שיהיה רק שלך.

וגם לאחר החתונה הרצונות שלכם יהיו שונים שאת תירצי ללכת לשיעור תורה הוא ירצה לצאת לבלות הוא לא יישאר חזק כמו בפגישות.   

ומי שלא הולך עם ה' עד הסוף אז זה אומר שזה יבוא לידי ביטוי באוד מקומות.

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.

לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.

אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.

אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.

האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.

כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

ההפרש הצטמצם לשנתיים-שלשו בלבד.

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)

לק"י

אבל לא הייתי בונה על זה. זה לא פורום היכרויות מלכתחילה.

אשמח להכיר אישה דתיה מעל גיל 40.

אני בן 48 גרוש.

על השאר אפשר להתכתב