א. ברור שהוא "שיקר" לך, על זה אין ספק. הציג לך דמות שבפועל זו לא דמותו.
ב. צריך להבין למה הוא לא סיפר לך הכל, למה הוא "שיקר" והציג דמות שהיא לא הוא. גם זה לדעתי די ברור, הוא מתבייש בעברו, ובהתנהגותו העכשווית עד כדי כך שהוא מסווה אותה!
לכן, לעניות דעתי, (ובגלל שעוסקים פה בחוזר בתשובה, דעתי עוד יותר עניה...) הבחור שנפגש איתך קרוע, קרוע בין רצון עז לחזור בתשובה, (שמתבטאת בעוצמה בבושה שלו) לבין הקושי בלשנות אורכות חיים.
ולכן הוא לא שיקר לך במובן הפשוט של המילה, הוא הציג לך את הדמות שהוא רוצה להיות, שהוא שואף אליה,(אני יוצא מנקודת הנחה שהוא לא חזר בתשובה סתם...) אבל רחוק ממנה.
ולכן התגובה שלך לא מאוד מוגזמת, אבל לא בטוח נכונה. כבר נפגשתם כמה פעמים, יש חיבור, יש התאמה, למה לא לדבר איתו על זה??
תעלי איתו את הנושא, דברי איתו על ה"שקר" שלו. הוא לא שקר סתמי, הוא לא חילוני שסתם רוצה לעבוד עליך, אולי השיחה איתו תעזור לך להחליט איך להתייחס ל"שקרים" שלו.
‏(וגם אם תחליטי להפרד ממנו, תאמיני לי שזה יעזור לו יותר מאשר אם תגיבי באדישות ותסיימי את הקשר...).
בהצלחה!

שכשמחליטים לחזור בתשובה, זה לא אומר שמעכשיו היצר הרע נמחק..

עדיין צריך להתמודד איתו וזה קשה.

גם אני כדתי מלידה, כשאני רואה אישה שלבושה לא צנוע, צריך להתאמץ מאד כדי להסיט ממנה את העיניים.

מן הסתם הוא לא דיבר איתך על זה, כי זה ממש קשה לו וסיכוי גדול שהוא באמת מנסה להיגמל מזה, רק שהוא פשוט נופל..

אני לא חושב שזה מדד מדוייק להגדיר רמה דתית של בן-אדם לפי מספר הנפילות שלו,

אלא לפי רמת השאיפות ורמת המאמץ שהוא משקיע כדי לממש את השאיפות שלו.

ואני לא חושב שבשלב כ"כ מוקדם בקשר את עדיין יכולה למדוד דבר כזה.

אם טוב לכם בקשר, אני מציע לך לדבר איתו על זה..

אבל זה חשוב מאד מאד שתבואי אליו בגישה חיובית - שאת רוצה ומעוניינת לעזור לו, ולא מתוך גישה ביקורתית.

אל תדברי איתו על "שקרים" (כמו ש-daniel93 כתב לעיל) אא"כ הוא משקר לך גם בדברים נוספים.

וגם אל תבואי אליו עם רשימת דרישות וציפיות, כי זה מתכון מוצלח לפרק את הקשר.

אם את רוצה לבנות את הקשר את חייבת לבוא אליו בגישה חיובית, ולתת לו להוביל את התהליך שלו, והתפקיד שלך זה להיות לו לעזר.

אני מבין את הקושי שלך, את תחושת הבגידה והרמאות..

אבל אני מציע לך לנסות לבלוע את הרגשות הראשוניים, ולפעול ברוגע מתוך שיקול דעת.

אם את מזהה לאחר זמן שאין לו באמת מוטיבציה להשתנות, אז כדאי לשקול את הדברים מחדש..

רק בלי ה"נורא".. נורא זו מילה שלילית..

וגם "מה נורא המקום..."

ויש עוד...

מסכימה שזו לא מילה שמתאימה למשפטים סתמיים....

ב"ה
לא דן אף אחד בניסיון בדור הזה אחי.. אבל אין מצב שבן אדם משאיר דלתות פתוחות בפייסבוק
לנשים אחרות.. אם משהו בעניין של קשר רציני הבת היחידה שיכולה להיות לו בראש זו מי שמולו..או מי שהוא בקשר איתה.. ככה נראה לי.. 

הכול בסדר. את עם מישהו שנחמד לך אתו, שאת מתחילה להיפתח אליו רגשית? יופי, ב"ה.

מה הוא עושה עכשיו בחיים? עובד? לומד? יש מצב שהפייסבוק הוא כלי בשבילו. אני אעיד על עצמי: יש לי פייסבוק. למה? כי התחלתי ללמוד באוניברסיטה, וראיתי שאני לא מסתדרת בלי. הכול מתנהל דרך שם. שחזורי מבחנים והמלצות על מקומות התנדבות והפניות למעבדות וכו', ואי אפשר בכל פעם לבקש מחברות שיעדכנו אותי.

יש לו "חברות"? אולי הן עוד מהתקופה שלפני החזרה בתשובה ומטעמי חוסר נעימות הוא לא "מוחק" אותן? ואני מזכירה לך שאין לו שליטה על מה שה"חברים" שלו מעלים.

ואחרי כל ה"לכף זכות", ברוח הימים האלו... האמון שלך בו הוא הדבר הכי חשוב בעולם. נשמע שאת מרגישה מרומה. אין פלא שפתאום אין לך חשק. לו הייתי במקומך, הייתי מדברת ופותחת את הדברים. לומר בישירות "תשמע, פתחתי ת'פייסבוק שלך ומה שהיה שם לא מצא חן בעיניי" לא יהיה כל כך חכם ואפקטיבי כנראה. אבל להבליע לו בעדינות וכביכול בדרך אגב - "אתה יודע, לי היה חשוב לסגור את הפייסבוק שלי כי לא אהבתי מה שהלך שם מבחינת צניעות. אמרת לי שלשום (...) שאתה עוד קצת פעיל מדי פעם. למה בעצם? מה דעתך על ענייני הצניעות שם?" יכול להיות לך טוב. תראי איך הוא מגיב, תקשיבי למה שיש לו לומר. אולי הוא יאמר משהו שיישב את דעתך? תני לו הזדמנות...

ובשולי דבריי: זה נפלא לפגוש בחור נחמד. אבל יש עוד בחורים נחמדים, במחילה. צניעות ואמת הן ערכים חשובים מדי.

תסמכי על עצמך, תסמכי על האינטואיציות שלך. ותסמכי על ה' שיאיר לך דרכן.

בברכת החלטות בהירות ושמחות...

אני חושב שצריך לעדן את "שולי דברייך:"

שולי דברייך נכונים במקרה שאין לו מוטיבציה לתקן את עצמו, אם הוא מתאמץ לתקן את עצמו אני חושב שכדאי לנסות להמשיך..

ולגבי ה-"זה נפלא לפגוש בחור נחמד. אבל יש עוד בחורים נחמדים.." - לענ"ד, זה משפט שהוא הרסני בפני עצמו, הוא צריך להאמר רק במקרי קיצון!

אין שום בעיה לסנן אנשים שאתה לא רוצה לראות את הפוסטים שלהם.. בלי למחוק אותם מרשימת החברים..

שעשו אהבתי על ה' ירחם למינהם..

וכן שיש להם הרבה בנים חברים..

"יש להם הרבה בנים"???

 - ומי שרוצה לענות כאן, בשמחה - הרי בפייסבוק יש כל כך הרבה אפשרויות פרטיות, אפילו עד רמה שחברים שלך לא יכולים לראות מיהם החברים האחרים שלך, אלא אם הם חברים גם שלהם. ובטח ובטח אפשרוות שהפייס שלך יהיה חסום לגמרי לכולם, מלבד התמונה בפרופיל שגם היא לא חייבת להיות תמונה שלך. פייסבוק הוא מאגר מידע ענקי, שאני אישית לא חושב שמישהו שאני לא מכיר, צריך להיחשף אליו אם אני לא יודע על כך ולא רוצה בכך. לי אישית, כן, יש פייסבוק, והגדרות הפרטיות בו הן על הרמה הגבוהה ביותר - כך שגם אם מישהי תרצה להיכנס לראות את הפייסבוק שלי, מלבד השם שלי שהיא תצליח לזהות בבירור שזה אני (כי לעניות דעתי אין עוד אדם בארץ שיש לו את השם שלי+שם המשפחה שלי ביחד...) - היא לא תראה לא תמונה, לא שום סטטוס, לא חברים, לא תמונות. כלום.

מי שרוצה להיות חבר שלי - אני בודק מיהו ועל פי זה מאשר. וגם הוא, לא תמיד יוכל לראות הכל. יש לי רמות גם בחברים בפייסבוק.

אגב, אם כבר לגבי מה שכתבת - לי ברוך ה' יש חסימה של רימון, אז אומנם פייסבוק נפתח, אבל רוב ככל התמונות בו - בלי קשר לאם הן צנועות או לא - חסומות. בקיצור - אין לי ממש תמונות בפייסבוק, ככה שזה בונוס...

כאמור, זה לא היה בניסיון לתת לך תשובה אלא אגב מה שכתבת, להעלות תהייה - מה גורם לאנשים להשאיר את עצמם חשופים ברמה מטורפת, לעיתים ממש מטורפת, כלפי אנשים שהם אפילו לא יכולים לדעת שהסתכלו להם בפרופיל? 

או לכל הפחות לא תצליחי לראות כלום גם אם תדעי את שמי וכו'...

אני כן מפרסם בפייס דברים שאני רוצה לשתף אנשים קרובים אליי, ואין לי חברים בפייסבוק שאני לא חושב שצריכים להיות קשורים אלי. ואם כן - הם נחסמים מפוסטים מסויימים.

(את שמי המלא כמובן...).

זה בסדר, אני מומחה בהוצאת פרטים אפילו בלי פייסבוק. בעיקר שימת לב לפרטים הקטנים וידע באיגום מידעים קטנים שבסוף בקשירת כל הקצוות יכולים להוביל אותי עד לבית של אותו אדם, עם מספר הפלאפון/טלפון שלו, וכו'...

אבל אני לא עושה את סתם ככה אם אין לי סיבה מספקת...

(מה שכן אני אומנם לא בטוח אבל יש סיכוי שכעת גם אני מצאתי אותך. אולי. פיזרת פה כמה וכמה רמזים שיכולים לעזור לזה. אבל זה גם לא כ-ז-ה קריטי לי.)

א. לדבר לדבר לדבר לדבר לדבר לדבר.

אם לא תדברי איתו על זה ותמשיכי לשמור לעצמך, הגיוני שהקשר ממילא יסתיים כי לא תשמעי את הצד שלו ותמשיכי להמציא סיבות ומונולוגים שלך עם עצמך

ב. אין לי פייסבוק,

אבל אני חושבת שהשאלה היא לא אם יש או אין, אלא מה עושים איתו.

כמו כל כלי, אפשר להשתמש בפייסבוק למטרות חיוביות ולמטרות שליליות (כמו שכתבה כל כך יפה "מעט מן המעט").

שורה תחתונה: נראה לי שהאישיו אצלך הוא לא יש-או-אין-פייסבוק, אלא זה שהוא לא אמר לך את האמת ולענ"ד על זה את צריכה לדבר איתו.

בהצלחה במה שתבחרי!

בס"ד

עם החברים מעלים תוכן לא ראוי, אז מצידי שיהיו החברים הכי טובים שלי במציאות, אבל בפייסבוק שלי הם לא יהיו!

אומנם אני לא שולט בתוכן שהם מעלים, אבל אני שולט בתוכן שיכנס אלי.

אני כן מנסה לדון לכף זכות אבל זה קשה...לא בטוחה שמאות הבנות שיש שם הן קרובות או עמיתות לעבודה..

הוא עובד במקום שהרוב שם בנים לכן זה היה עוד יותר תמוה בעיניי.

ואם הוא מתבייש בזה אז אולי זה צריך להדליק לו נורה אדומה ולגרום לו לעשות איזה שינוי כי עכשיו הוא כבר יוצא עם מישהי וזה לא שייך?

אני יודעת שהוא קרוע בין שני העולמות, כל חוזר בתשובה עובר את זה וזה קשה מאוד.

ויכול להיות שאני שופטת מהר מדי ובאמת באמת שאין לי את הזכות, קטונתי, אבל כשהוא מעמיד את עצמו בסיטואציות כאלו של חשיפה לדברים שאולי עדיף היה לו לא להיחשף זה מעין "לפני עיוור לא תיתן מכשול".

יש יתרונות בשימוש בפייסבוק לצורך חיזוק ודברי קודש או לצורך עבודה/לימודים אבל אני ממש לא בטוחה שאצלו זה למטרות האלו.

ובהרבה מהפעמים החסרונות בפייסבוק עולים על היתרונות, ואני יודעת שזה יכול להעמיד אותו בהרבה ניסיונות, במיוחד שנמצאים שם חברים מהעבר שיכולים להציף אולי זיכרונות ולעכב את ההתקדמות שלו מבחינה דתית.

אני לא מרגישה שאני יכולה להיות לו לעזר בסיטואציה הזו.. בחור שמחליט שהוא מוכן לפגישות צריך להגיע עם בסיס מסוים ולא מרגיש לי בנוח שהוא ישנה את עצמו בגללי, לפחות לא בדברים כאלו, זה אמור להגיע ממנו..

אני בהתלבטות כי זה גרם לי לאבד את האמון בו ואם בהתחלה זה ככה אז מה יהיה בהמשך?

אולי עדיף לקחת כמה צעדים אחורה ולחשוב לפני שהרגשות יהיו יותר חזקים ואז זה יהיה יותר כואב.

אני אנסה לדבר איתו על זה בעקיפין כמו שהייזל הציעה ואקווה שתהיה לי תשובה ברורה יותר.

מחזקת את ידייך ושולחת לך חיבוק...

ובהחלט עדיף שתשמעי דעות של עוד בעניין כי אני בעצמי לא יודעת מה עדיף..

אבל יש כזה דבר שבנאדם ששיקר פעם אחת "בקטנה" לפעמים נכנס לשקר הזה ולא יכול לצאת ממנו למרות שהוא לא התכוון לשקר בגדול..

אני אסביר מה אני מתכוונת

במקרה הנ"ל שאלת אותו אם יש לו פייס, עכשיו הבחור יודע שאם הוא אומר לך "כן" את חוזרת הביתה, מחפשת אותו ומגלה את מה שגילית... בהנחה שהוא לא מרוצה מזה ורוצה להפסיק עם זה אבל קשה לו והוא בתהליך וכו' הוא נבהל בשניה הראשונה ומשקר מין שקר לבן כזה "יש לי אבל הוא לא פעיל" כי זה הדבר הראשון שעלה לו בראש לענות לך כשהלב שלו החסיר פעימה מהשאלה שלך...

עכשיו את באה אליו ושואלת אותו מה הוא חושב על פייסבוק ועל מה שיש שם הוא תקוע בשקר שהוא שיקר ולא יכול פתאום לחזור לאמת כי הוא כבר אמר משהו מסויים, גם אם הוא ממש היה מעדיף לפתוח איתך את הנושא ולדבר בכינות....

לכן, נראה לי, ובאמת שהייתי מעדיפה שעוד יביעו את דעתם בנושא, שעדיף שתבואי ותגידי לו - אני אגיד לך את האמת, חזרתי הביתה פעם שעברה וממש לא חשדתי שמה שאמרת אבל סתם מסקרנות חיפשתי אותך בפייס, ואת האמת שדי הופתעתי ממה שמצאתי וכו' (סומכת על יכולת השיחה שלך ) וככה את יכולה באמת לשמוע את דעתו על הנושא כמו שצריך..

מה שכן זה דורש פתיחות, ופתיחות יוצרת קירבה.. ואני מבינה את הפחד שלך מליצור עוד יותר קשר.. אבל לפעמים זה הכרחי בשביל לדעת אם אפשר להמשיך או לא...

אני לא יודעת הרבה ולא מבינה הרבה מאחלת לך הצלחה בכל מה שלא תעשי ובחיים בכלל..

(יצא ארוך )

בס"ד

גם אני בעד כנות וישירות (כמובן לא תוקפנות והאשמה).

חשבתי ככה גם לפני שקראתי את מה שהדריכני כתבה. בעיני זה תמיד הכי טוב, וגם במקרה הזה.

שהוא לא היה צריך לשקר מההתחלה.. זאת התחלה לא בריאה לקשר והשכל אומר להתרחק מקשר כזה כמה שיותר מהר לפני שהניתוק יהיה קשה.

אבל כל הזמן מהדהדת לי בראש המחשבה שיכול להיות שאני ממש דנה אותו לכף חובה ואני יוצאת פה הלא בסדר.

הבלבול הזה מתסכל. מצד אחד מחכה לדבר איתו מצד שני פשוט אין לי חשק..:/

(ולמרות שאמרת שאת לא, נראה שאת כן מבינה תודה)

אני גם רגישה מאד לחוסר צדק אבל אני מעלה אפשרות שמתוך בהלה ראשונית מהשאלה הוא אמר את הדבר הראשון שעלה לו לראש. תשימי לב שהוא לא אמר לך שאין לו בכלל פייס אלא שיש לו והוא לא פעיל.. נשמע כמו נסיון לצאת מהנושא בצורה שהיא לא לגמרי שקר.

יכול להיות שהוא חשב שמשהו אחר לא ישמע אמין,

יכול להיות שהוא באמת שקרן,

יכול להיות שזה משהו שהוא עיקרי בחיים שלו,

יכול להיות שכל החששות שלך נכונות!

אני באמת לא שוללת שום דבר וטוב שאת זהירה וטוב שאת בודקת את הדברים..

אני רק אומרת שאפילו בשבילך נראה לי, שוב - לדעתי שכדאי לך לפתוח את הנושא וכשאת פותחת את זה לעשות את זה באופן שיאפשר מצידו כנות ופתיחות כי על פי זה את הולכת להוריד או להמשיך ולא היית רוצה שהתמונה לא תהייה שלימה כי זה עניין מהותי עבורך.. 

בעניין חוסר הענימות וחוסר החשק להפתח - אין לי מה לומר, רק שזה נראה לי ישתלם לך... אם זה ירד את כבר לא תפגשי אותו יותר ואם לא אז הפתיחות הזאת תעשה לכם רק טוב... בסה"כ זה שווה את הוודאות שבהחלטה..

שוב -בהצלחה רבה רבה בעזרת ה'!

גם לי יש דף פייסבוק ואני פעילה מאוד. אבל לא תמצאי שם טקסטים ותמונות לא צנועות. הפייסבוק הוא כלי. את הכלי ממלאים במה שרוצים. הבחור - זה כבר בעיה אחרת. אם הוא עדיין לא מספיק חזק - אולי הוא לא בשבילך. אבל תהיי פתוחה, גלויה וכנה, דברי איתו, ספרי לו: "כן, חיפשתי אותך בפייסבוק וזה מה שראיתי. אז מה אתה אומר?"  יכול להיות שאת רואה ומבינה את זה חד צדדי. אולי הוא במאבקים עם עצמו ורוצה להתגבר. לא על חשבונך כמובן. ואת זה מבררים בשיחה. בהצלחה.

כנראה שהייתי מגיבה גם בצורה שונה. אבל כשיש לו מלא "חברות", ושמופיעות אצלו תמונות מהעבר עם ידידות (עוד מהתקופה שלא היה שומר נגיעה..) אז כן זה עושה אנטי מוחלט לשימוש בפייסבוק..

ובגדול המטרה של פייסבוק היא לשמור על קשר, אז מה זה אומר כשהוא משאיר אותן עדיין כחברות? בקלות הדברים יכולים להתגלגל ויצא מצב שאולי הם יחזרו לדבר.. (ודברים כאלו כבר קרו בעבר לאנשים).

אחרי הפגישה איתו ושיחה על זה אני אדע יותר (לא יכולה לחשוב על להגיד לו ישירות שהסתכלתי בפרופיל.. מביך מדי ויכול להביך אותו עוד יותר) יכול להיות שאחרי השיחה זה פתאום יראה אחרת.. ויכול להיות שזה יחזק את מה שחשבתי

נשמע לי גם ממש לגיטימי וגם לא כזה מביך.. הציעו פה דרכים רגישות וחכמות לעשות את זה, ולענ"ד זה יכול לחסוך לכם הרבה התפתלויות.

מעט, שבשלב כזה או אחר שולחת את המדוייטים שלה לחטט לה בפייסבוק ולחזור עם כל השאלות שיש להם כדי שיהיה אפשר להניח על השולחן ולנשום עמוק

גם אם אגיע לפגישה במטרה לפתוח את זה ולדבר הכי ישיר, אני יודעת שבפועל זה לא יקרה כי אני עדיין לא מרגישה מספיק בנוח. הלוואי ויכולתי 

הרי אם אתם הולכים לקשר של נישואין צריך לדעת לפתוח גם נושאים כואבים.

ועוד יותר טוב זה לראות איך הוא מגיב. האם אפשר לדון איתו בשיקול דעת? הוא מתעצבן? 

יכול לומר לך הרבה על האופי שלו, מעבר לכל פגישה סטנדרטית.

איך את רוצה שיראו החיים שלך והבית שתבני.

ב"ה

ולדעתי על רקע זה כדאי לפתוח את השיחה איתו.

"שקרת- תתמודד"

"אתה לא חי ברמת הצניעות שמתאימה לי- תתמודד"

וכך, כשאת מציגה לו את  העובדות, תדברו.

אם לא מרגישים בנוח לפתוח את העניין לידו, אז..........

*ואני בדיוק כמוך. משהי בעולם. לא קבלתי שום הסמכה ליעוץ.

חוויתי את שני המצבים- עם פייסבוק ובלי ואני יכולה להגיד לך שאני מחוברת למציאות (אפילו הרבה יותר) 

אני שומרת על קשר עם האנשים שבאמת חשוב לי לשמור איתם על קשר.

הכרתי גם אנשים מחו"ל שהפייסבוק כן עזר לשמירה על "קשר" אבל הבנתי שלראות סטטוסים שלהם מדי פעם, לדעת מה הם אוכלים לארוחת בוקר, ולשדר להם "סימני חיים" ממני לא נותן שום דבר..

עם האנשים הקרובים אליי באמת אני שומרת על קשר גם בלי זה ולהיפך, הרבה פעמים לאנשים שנמצאים בפייס יש אשליה כזו שהם בקשר עם החברים שלהם כי הם יודעים איפה הם היו ומה הם עשו אבל בתכלס? עם הרבה הם לא מחליפים מילה בפלאפון / פנים מול פנים במשך שבועות. 

והכי מצחיק שהיו לי מקרים שהייתי רואה חברים שלי בפייסבוק (שהצטברו במהלך השנים) עוברים מולי ברחוב או סתם נמצאים באותו מקום ואנחנו אפילו לא אומרים שלום אחד לשני כי אין בינינו באמת קשר (אבל ידעתי כ"כ הרבה דברים על החיים שלהם שזה היה הזוי).

אני אומרת רק מה שאני חוויתי, אצל כל אחד זה שונה.

וזה לא שהיה לי כ"כ קל לסגור את החשבון שלי אבל הרגשתי שזה הכרחי לי.

חרגתי מהנושא אבל יש לי הרבה מה להגיד על הפייסבוק והרגשתי חייבת להסביר גם את הצד שלי, המקרה הזה גרם לי להבין עוד יותר את החסרונות שבזה ואיך זה יכול לפגוע גם אם הבחור לא מודע לזה..יש דברים שאולי בן אדם יעשה בלי להבין את המשמעות אבל הם פשוט נראים לא טוב. 

אני מקווה שבאמת הייתה אי הבנה, בכל מקרה עדיין קשה לי לחזור למצב לפני.. זה כאילו ראיתי צד שלא הכרתי (ורוב הסיכויים שגם לא אכיר דרך הפגישות).

בע"ה יהיה טוב (כמו בכל דבר זה דורש הרבה אמונה) תודה בכל מקרה

שלום!אני חדש פה,בכל מקרה המקרה הזה נגע בי ורציתי להגיד דעתי.אני חושב שיש מקום להעלות את נושא הפייסבוק בצורה עקיפה,כמו מה אתה חושב על פייסבוק וכו'...ולאט לאט לרמוז לזה כי אפשר לברוח מהעובדות...אם זה ברור שזה נראה לא טוב תרתי משמע,חשוב שזה ייעשה בצורה עדינה והדרגתית,אבל ייעשה כי לא דוחים בעיות כאלה להמשך הקשר,זה לא בריא לדעתי,הצלחה רבה ותוכלי לשאול משהו אם תרצי

בס"ד

יש לך חושים טובים. פייסבוק זה כלי מאד נח אבל מסוכן מאד ויכול להפיל בקלות.

מי שרוצה לבנות בית צריך להיות לו ברור שהתמונות עם הידידות מהעבר צריכות להמחק- זה רק התחלה של תהליך.
ולהטיס משם בנות במיוחד שהם לא צנועות.

אל תחליקי כזה דבר!!! את חייבת לברר לעומק.

אני אישית הייתי נוטה להתרחק..

אבל מה עם זה שהבחור אמר לה שהוא נכנס לשם לעתים רחוקות?! היא מצאה סטטוסים שמראים שהוא נכנס לשם הרבה ולעתים קרובות..

אז הוא לא דיבר אמת. בעיניי זה הרבה יותר מטריד מהפייסבוק עצמו..

יותר הטריד אותך..

אני אומר שאת לא יכולה לשפוט אותו.

ואת המניעים שלו.

הוא לא רוצה שהיא תעזוב אותו בגלל זה.

והוא מבין שזה הדרך לעשות את זה.

הוא בתהליך של גמליה.

מה את יודעת...

"והוא מבין שזו הדרך לעשות את זה"?

זו הדרך?! לשקר?
ממתי זו דרך לגיטימית?!
איך היא תאמין בו במשך החיים שהוא לא מסתיר ממנה דברים כדי ש"היא לא תעזוב אותו"?

שקרים זה הדבר הכי גרוע בעיניי, בטח בקשר זוגי, שצריך להיות בנוי על אמון.

אבל לא לשפוט. 

מה את יודעת?!

זה התתמודדות שלו! עם זה הוא חי!

ואולי היא זאת שיכולה להוציא אותו מזה.

היא לא מתחתנת איתו כדי להוציא אותו מדברים.

ובוודאי שבבחינה לנישואים, "לשפוט" זה הכרח כדי להחליט אם משהו מתאים או לא...הרי היא שופטת את זה כלפי ההרגשה שלה עצמה כדי להבין האם זה גורם לה להרגיש שהיא לא יכולה להתחתן איתו ממגוון סיבות, בינן - חוסר הישרות שלו. זה הכרח לשפוט בבדיקות לנישואין, בינך לבין עצמך. אין בזה פסול. מה שבטוח - היא לא צריכה לצאת איתו במחשבה שאולי "היא התיקון שלו". זה יסוד להרבה בעיות בחיי הזוגיות, על פי דברי יועצי זוגיות מומחים ומנוסים...

הייתי צריכה לשמוע עוד דעות וזה מחזק לדעת שיש מקום להתייעץ בו.

אני מאוד מעריכה את זה.. תודה

בנים אחרים בראש מבחינתי זה בגידה. נגיד שתתחתני אייתו והוא לא יחשוב רק עליך איך הקשר שלכם יהיה את כול האהבה הוא ייתן רק לך או שיענינו אותו עוד כמה בנות?? ולמה שתיקחי משהו שהרמה של הקדושה שלו פחות משלך?

מגיע לך בחור הרבה יותר טוב שיהיה רק שלך.

וגם לאחר החתונה הרצונות שלכם יהיו שונים שאת תירצי ללכת לשיעור תורה הוא ירצה לצאת לבלות הוא לא יישאר חזק כמו בפגישות.   

ומי שלא הולך עם ה' עד הסוף אז זה אומר שזה יבוא לידי ביטוי באוד מקומות.

לא, מעכשיו אתה חבר שלה ולכן כבר לא שייך לשאול 'האם את עדין רוצה להיות חברה שלי'. זהו נגמר אחי אתם חברים...

כלומר סיימתם פגישה ב"ה!

 למחרת שיחת טלפון 'מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה המבחן?'

תספר מה איתך לאן אתה הולך היום, ואיך היה לחזור אתמול אחרי הפגישה וכו'. 

אם תוכל להשתדל שהשיחה תהיה כמה שיותר ארוכה זה עוד יותר טוב (פשוט תקשקש איתה). 

ממש יש לך חברה בהיתר, תשתף ותספר.

זה שינוי עמוק בתפיסה אבל הוא מאד נכון ומשמעותי.

לדעתי לא נכון לצאת לפגישה בראש "ניגפש נראה איך זה האם יתאים או לא".

אלא יוצאים להיפגש עם החברה שלי.

אם חלילה חלילה לאחד מכם בשלב מסוים לא יתאים, אז אפשר וצריך לסיים את הקשר. 

אני אומר לך מנסיון תנסה כמה שיותר להיכנס לראש הזה.

בהצלחה רבה!! 

נכון, מסכים מאד.

תודה על הדיוק

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

שלוקחים דברים בקלילות. שאם משהו התחרבש, אז OK אופס לא נורא. מאוד קשה לי עם אנשים בלי התכונה הזאת.

שליטה עצמית, נימוס גם must.

אופק רחב בונוס גדול.

ובכן א' זה מהסיבה שאני ככה. אני לא יכול לחיות כל הזמן ליד בן־אדם שחי בתדר רגשי אחר, כלומר מגיב באופן מאוד דרמטי / קטסטרופלי לכל עניין בעוצמות רגשיות גבוהות, כי איני מספיק דרמטי כדי להיכנס איתו לחוויה "עמו אנכי בצרה" אבל גם לא סטואי מספיק כדי לא להיות מושפע כלל. מתח רגשי גבוה מתיש אותי, קשור לסף גירוי רגשי או משהו כזה.

שליטה עצמית כנ"ל אני מצפה מאנשים את מה שאני מצפה מעצמי.

נימוס כי אני מחזיק מזה ערך רוחני גדול אולי הייתי ייקי בגלגול כלשהו.

אופק רחב בונוס כי אני מתעניין בכל־מיני נושאים שבעולם ונחמד אם אפשר למצוא עניינים להפוך גם אם זמנית למצע משותף לשיחה וכיו"ב, אבל זה לא ממש ממש מהותי.

(סתם)

אני מעריכה עין טובה, אכפתיות ואומץ, ואני לא יכולה עם אנשים לחוצים

מעריך חכמה, כנות ומודעות אישית וסביבתית.

בכותרת זה הערכה שהיא הכרחית, בתוך ההודעה זה דברים שאני מתחבר אליהם במיוחד. על גב הדברים הבסיסיים.

כמובן "תנא ושייר"

1. אנשים שמניעים את החיים שלהם ולא החיים מנהלים אותם

(עושים קריירה/ כסף/ עבודה אישית/ תהליכים/ פרויקטים)

2. אנשים שמתקשרים בפתיחות כנות וקלילות

3. אנשים עם תכונות מרשימות:

שליטה עצמית/ רוגע/ מודעות עצמית וכללית/ אכפתיות ואנושיות/ בטחון ואהבה עצמית

לשני הכיוונים 

שלהם זה טוב.

ואנשים ש"חיים" את החיים שלהם באמת. (לא דווקא אנשים קלילים שרק מחפשים כיף, אלא אנשים שלא נופלים לייאוש, דיכאון ויודעים ליהנות מהרגע...

חחח חלאס לרדת עלי

לא מעריכה יופי כתכונה כמו שלא מעריכה עושר כתכונה.

בונוס גם שלך קשה עדיין למצוא את הזמן להכיל את השני

נחישות

ויציבות

ביחד עם עדינות

חיוך מתוק וקסם אישי

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

///

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

ברמה הרעיונית:

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.