א. ברור שהוא "שיקר" לך, על זה אין ספק. הציג לך דמות שבפועל זו לא דמותו.
ב. צריך להבין למה הוא לא סיפר לך הכל, למה הוא "שיקר" והציג דמות שהיא לא הוא. גם זה לדעתי די ברור, הוא מתבייש בעברו, ובהתנהגותו העכשווית עד כדי כך שהוא מסווה אותה!
לכן, לעניות דעתי, (ובגלל שעוסקים פה בחוזר בתשובה, דעתי עוד יותר עניה...) הבחור שנפגש איתך קרוע, קרוע בין רצון עז לחזור בתשובה, (שמתבטאת בעוצמה בבושה שלו) לבין הקושי בלשנות אורכות חיים.
ולכן הוא לא שיקר לך במובן הפשוט של המילה, הוא הציג לך את הדמות שהוא רוצה להיות, שהוא שואף אליה,(אני יוצא מנקודת הנחה שהוא לא חזר בתשובה סתם...) אבל רחוק ממנה.
ולכן התגובה שלך לא מאוד מוגזמת, אבל לא בטוח נכונה. כבר נפגשתם כמה פעמים, יש חיבור, יש התאמה, למה לא לדבר איתו על זה??
תעלי איתו את הנושא, דברי איתו על ה"שקר" שלו. הוא לא שקר סתמי, הוא לא חילוני שסתם רוצה לעבוד עליך, אולי השיחה איתו תעזור לך להחליט איך להתייחס ל"שקרים" שלו.
‏(וגם אם תחליטי להפרד ממנו, תאמיני לי שזה יעזור לו יותר מאשר אם תגיבי באדישות ותסיימי את הקשר...).
בהצלחה!

שכשמחליטים לחזור בתשובה, זה לא אומר שמעכשיו היצר הרע נמחק..

עדיין צריך להתמודד איתו וזה קשה.

גם אני כדתי מלידה, כשאני רואה אישה שלבושה לא צנוע, צריך להתאמץ מאד כדי להסיט ממנה את העיניים.

מן הסתם הוא לא דיבר איתך על זה, כי זה ממש קשה לו וסיכוי גדול שהוא באמת מנסה להיגמל מזה, רק שהוא פשוט נופל..

אני לא חושב שזה מדד מדוייק להגדיר רמה דתית של בן-אדם לפי מספר הנפילות שלו,

אלא לפי רמת השאיפות ורמת המאמץ שהוא משקיע כדי לממש את השאיפות שלו.

ואני לא חושב שבשלב כ"כ מוקדם בקשר את עדיין יכולה למדוד דבר כזה.

אם טוב לכם בקשר, אני מציע לך לדבר איתו על זה..

אבל זה חשוב מאד מאד שתבואי אליו בגישה חיובית - שאת רוצה ומעוניינת לעזור לו, ולא מתוך גישה ביקורתית.

אל תדברי איתו על "שקרים" (כמו ש-daniel93 כתב לעיל) אא"כ הוא משקר לך גם בדברים נוספים.

וגם אל תבואי אליו עם רשימת דרישות וציפיות, כי זה מתכון מוצלח לפרק את הקשר.

אם את רוצה לבנות את הקשר את חייבת לבוא אליו בגישה חיובית, ולתת לו להוביל את התהליך שלו, והתפקיד שלך זה להיות לו לעזר.

אני מבין את הקושי שלך, את תחושת הבגידה והרמאות..

אבל אני מציע לך לנסות לבלוע את הרגשות הראשוניים, ולפעול ברוגע מתוך שיקול דעת.

אם את מזהה לאחר זמן שאין לו באמת מוטיבציה להשתנות, אז כדאי לשקול את הדברים מחדש..

רק בלי ה"נורא".. נורא זו מילה שלילית..

וגם "מה נורא המקום..."

ויש עוד...

מסכימה שזו לא מילה שמתאימה למשפטים סתמיים....

ב"ה
לא דן אף אחד בניסיון בדור הזה אחי.. אבל אין מצב שבן אדם משאיר דלתות פתוחות בפייסבוק
לנשים אחרות.. אם משהו בעניין של קשר רציני הבת היחידה שיכולה להיות לו בראש זו מי שמולו..או מי שהוא בקשר איתה.. ככה נראה לי.. 

הכול בסדר. את עם מישהו שנחמד לך אתו, שאת מתחילה להיפתח אליו רגשית? יופי, ב"ה.

מה הוא עושה עכשיו בחיים? עובד? לומד? יש מצב שהפייסבוק הוא כלי בשבילו. אני אעיד על עצמי: יש לי פייסבוק. למה? כי התחלתי ללמוד באוניברסיטה, וראיתי שאני לא מסתדרת בלי. הכול מתנהל דרך שם. שחזורי מבחנים והמלצות על מקומות התנדבות והפניות למעבדות וכו', ואי אפשר בכל פעם לבקש מחברות שיעדכנו אותי.

יש לו "חברות"? אולי הן עוד מהתקופה שלפני החזרה בתשובה ומטעמי חוסר נעימות הוא לא "מוחק" אותן? ואני מזכירה לך שאין לו שליטה על מה שה"חברים" שלו מעלים.

ואחרי כל ה"לכף זכות", ברוח הימים האלו... האמון שלך בו הוא הדבר הכי חשוב בעולם. נשמע שאת מרגישה מרומה. אין פלא שפתאום אין לך חשק. לו הייתי במקומך, הייתי מדברת ופותחת את הדברים. לומר בישירות "תשמע, פתחתי ת'פייסבוק שלך ומה שהיה שם לא מצא חן בעיניי" לא יהיה כל כך חכם ואפקטיבי כנראה. אבל להבליע לו בעדינות וכביכול בדרך אגב - "אתה יודע, לי היה חשוב לסגור את הפייסבוק שלי כי לא אהבתי מה שהלך שם מבחינת צניעות. אמרת לי שלשום (...) שאתה עוד קצת פעיל מדי פעם. למה בעצם? מה דעתך על ענייני הצניעות שם?" יכול להיות לך טוב. תראי איך הוא מגיב, תקשיבי למה שיש לו לומר. אולי הוא יאמר משהו שיישב את דעתך? תני לו הזדמנות...

ובשולי דבריי: זה נפלא לפגוש בחור נחמד. אבל יש עוד בחורים נחמדים, במחילה. צניעות ואמת הן ערכים חשובים מדי.

תסמכי על עצמך, תסמכי על האינטואיציות שלך. ותסמכי על ה' שיאיר לך דרכן.

בברכת החלטות בהירות ושמחות...

אני חושב שצריך לעדן את "שולי דברייך:"

שולי דברייך נכונים במקרה שאין לו מוטיבציה לתקן את עצמו, אם הוא מתאמץ לתקן את עצמו אני חושב שכדאי לנסות להמשיך..

ולגבי ה-"זה נפלא לפגוש בחור נחמד. אבל יש עוד בחורים נחמדים.." - לענ"ד, זה משפט שהוא הרסני בפני עצמו, הוא צריך להאמר רק במקרי קיצון!

אין שום בעיה לסנן אנשים שאתה לא רוצה לראות את הפוסטים שלהם.. בלי למחוק אותם מרשימת החברים..

שעשו אהבתי על ה' ירחם למינהם..

וכן שיש להם הרבה בנים חברים..

"יש להם הרבה בנים"???

 - ומי שרוצה לענות כאן, בשמחה - הרי בפייסבוק יש כל כך הרבה אפשרויות פרטיות, אפילו עד רמה שחברים שלך לא יכולים לראות מיהם החברים האחרים שלך, אלא אם הם חברים גם שלהם. ובטח ובטח אפשרוות שהפייס שלך יהיה חסום לגמרי לכולם, מלבד התמונה בפרופיל שגם היא לא חייבת להיות תמונה שלך. פייסבוק הוא מאגר מידע ענקי, שאני אישית לא חושב שמישהו שאני לא מכיר, צריך להיחשף אליו אם אני לא יודע על כך ולא רוצה בכך. לי אישית, כן, יש פייסבוק, והגדרות הפרטיות בו הן על הרמה הגבוהה ביותר - כך שגם אם מישהי תרצה להיכנס לראות את הפייסבוק שלי, מלבד השם שלי שהיא תצליח לזהות בבירור שזה אני (כי לעניות דעתי אין עוד אדם בארץ שיש לו את השם שלי+שם המשפחה שלי ביחד...) - היא לא תראה לא תמונה, לא שום סטטוס, לא חברים, לא תמונות. כלום.

מי שרוצה להיות חבר שלי - אני בודק מיהו ועל פי זה מאשר. וגם הוא, לא תמיד יוכל לראות הכל. יש לי רמות גם בחברים בפייסבוק.

אגב, אם כבר לגבי מה שכתבת - לי ברוך ה' יש חסימה של רימון, אז אומנם פייסבוק נפתח, אבל רוב ככל התמונות בו - בלי קשר לאם הן צנועות או לא - חסומות. בקיצור - אין לי ממש תמונות בפייסבוק, ככה שזה בונוס...

כאמור, זה לא היה בניסיון לתת לך תשובה אלא אגב מה שכתבת, להעלות תהייה - מה גורם לאנשים להשאיר את עצמם חשופים ברמה מטורפת, לעיתים ממש מטורפת, כלפי אנשים שהם אפילו לא יכולים לדעת שהסתכלו להם בפרופיל? 

או לכל הפחות לא תצליחי לראות כלום גם אם תדעי את שמי וכו'...

אני כן מפרסם בפייס דברים שאני רוצה לשתף אנשים קרובים אליי, ואין לי חברים בפייסבוק שאני לא חושב שצריכים להיות קשורים אלי. ואם כן - הם נחסמים מפוסטים מסויימים.

(את שמי המלא כמובן...).

זה בסדר, אני מומחה בהוצאת פרטים אפילו בלי פייסבוק. בעיקר שימת לב לפרטים הקטנים וידע באיגום מידעים קטנים שבסוף בקשירת כל הקצוות יכולים להוביל אותי עד לבית של אותו אדם, עם מספר הפלאפון/טלפון שלו, וכו'...

אבל אני לא עושה את סתם ככה אם אין לי סיבה מספקת...

(מה שכן אני אומנם לא בטוח אבל יש סיכוי שכעת גם אני מצאתי אותך. אולי. פיזרת פה כמה וכמה רמזים שיכולים לעזור לזה. אבל זה גם לא כ-ז-ה קריטי לי.)

א. לדבר לדבר לדבר לדבר לדבר לדבר.

אם לא תדברי איתו על זה ותמשיכי לשמור לעצמך, הגיוני שהקשר ממילא יסתיים כי לא תשמעי את הצד שלו ותמשיכי להמציא סיבות ומונולוגים שלך עם עצמך

ב. אין לי פייסבוק,

אבל אני חושבת שהשאלה היא לא אם יש או אין, אלא מה עושים איתו.

כמו כל כלי, אפשר להשתמש בפייסבוק למטרות חיוביות ולמטרות שליליות (כמו שכתבה כל כך יפה "מעט מן המעט").

שורה תחתונה: נראה לי שהאישיו אצלך הוא לא יש-או-אין-פייסבוק, אלא זה שהוא לא אמר לך את האמת ולענ"ד על זה את צריכה לדבר איתו.

בהצלחה במה שתבחרי!

בס"ד

עם החברים מעלים תוכן לא ראוי, אז מצידי שיהיו החברים הכי טובים שלי במציאות, אבל בפייסבוק שלי הם לא יהיו!

אומנם אני לא שולט בתוכן שהם מעלים, אבל אני שולט בתוכן שיכנס אלי.

אני כן מנסה לדון לכף זכות אבל זה קשה...לא בטוחה שמאות הבנות שיש שם הן קרובות או עמיתות לעבודה..

הוא עובד במקום שהרוב שם בנים לכן זה היה עוד יותר תמוה בעיניי.

ואם הוא מתבייש בזה אז אולי זה צריך להדליק לו נורה אדומה ולגרום לו לעשות איזה שינוי כי עכשיו הוא כבר יוצא עם מישהי וזה לא שייך?

אני יודעת שהוא קרוע בין שני העולמות, כל חוזר בתשובה עובר את זה וזה קשה מאוד.

ויכול להיות שאני שופטת מהר מדי ובאמת באמת שאין לי את הזכות, קטונתי, אבל כשהוא מעמיד את עצמו בסיטואציות כאלו של חשיפה לדברים שאולי עדיף היה לו לא להיחשף זה מעין "לפני עיוור לא תיתן מכשול".

יש יתרונות בשימוש בפייסבוק לצורך חיזוק ודברי קודש או לצורך עבודה/לימודים אבל אני ממש לא בטוחה שאצלו זה למטרות האלו.

ובהרבה מהפעמים החסרונות בפייסבוק עולים על היתרונות, ואני יודעת שזה יכול להעמיד אותו בהרבה ניסיונות, במיוחד שנמצאים שם חברים מהעבר שיכולים להציף אולי זיכרונות ולעכב את ההתקדמות שלו מבחינה דתית.

אני לא מרגישה שאני יכולה להיות לו לעזר בסיטואציה הזו.. בחור שמחליט שהוא מוכן לפגישות צריך להגיע עם בסיס מסוים ולא מרגיש לי בנוח שהוא ישנה את עצמו בגללי, לפחות לא בדברים כאלו, זה אמור להגיע ממנו..

אני בהתלבטות כי זה גרם לי לאבד את האמון בו ואם בהתחלה זה ככה אז מה יהיה בהמשך?

אולי עדיף לקחת כמה צעדים אחורה ולחשוב לפני שהרגשות יהיו יותר חזקים ואז זה יהיה יותר כואב.

אני אנסה לדבר איתו על זה בעקיפין כמו שהייזל הציעה ואקווה שתהיה לי תשובה ברורה יותר.

מחזקת את ידייך ושולחת לך חיבוק...

ובהחלט עדיף שתשמעי דעות של עוד בעניין כי אני בעצמי לא יודעת מה עדיף..

אבל יש כזה דבר שבנאדם ששיקר פעם אחת "בקטנה" לפעמים נכנס לשקר הזה ולא יכול לצאת ממנו למרות שהוא לא התכוון לשקר בגדול..

אני אסביר מה אני מתכוונת

במקרה הנ"ל שאלת אותו אם יש לו פייס, עכשיו הבחור יודע שאם הוא אומר לך "כן" את חוזרת הביתה, מחפשת אותו ומגלה את מה שגילית... בהנחה שהוא לא מרוצה מזה ורוצה להפסיק עם זה אבל קשה לו והוא בתהליך וכו' הוא נבהל בשניה הראשונה ומשקר מין שקר לבן כזה "יש לי אבל הוא לא פעיל" כי זה הדבר הראשון שעלה לו בראש לענות לך כשהלב שלו החסיר פעימה מהשאלה שלך...

עכשיו את באה אליו ושואלת אותו מה הוא חושב על פייסבוק ועל מה שיש שם הוא תקוע בשקר שהוא שיקר ולא יכול פתאום לחזור לאמת כי הוא כבר אמר משהו מסויים, גם אם הוא ממש היה מעדיף לפתוח איתך את הנושא ולדבר בכינות....

לכן, נראה לי, ובאמת שהייתי מעדיפה שעוד יביעו את דעתם בנושא, שעדיף שתבואי ותגידי לו - אני אגיד לך את האמת, חזרתי הביתה פעם שעברה וממש לא חשדתי שמה שאמרת אבל סתם מסקרנות חיפשתי אותך בפייס, ואת האמת שדי הופתעתי ממה שמצאתי וכו' (סומכת על יכולת השיחה שלך ) וככה את יכולה באמת לשמוע את דעתו על הנושא כמו שצריך..

מה שכן זה דורש פתיחות, ופתיחות יוצרת קירבה.. ואני מבינה את הפחד שלך מליצור עוד יותר קשר.. אבל לפעמים זה הכרחי בשביל לדעת אם אפשר להמשיך או לא...

אני לא יודעת הרבה ולא מבינה הרבה מאחלת לך הצלחה בכל מה שלא תעשי ובחיים בכלל..

(יצא ארוך )

בס"ד

גם אני בעד כנות וישירות (כמובן לא תוקפנות והאשמה).

חשבתי ככה גם לפני שקראתי את מה שהדריכני כתבה. בעיני זה תמיד הכי טוב, וגם במקרה הזה.

שהוא לא היה צריך לשקר מההתחלה.. זאת התחלה לא בריאה לקשר והשכל אומר להתרחק מקשר כזה כמה שיותר מהר לפני שהניתוק יהיה קשה.

אבל כל הזמן מהדהדת לי בראש המחשבה שיכול להיות שאני ממש דנה אותו לכף חובה ואני יוצאת פה הלא בסדר.

הבלבול הזה מתסכל. מצד אחד מחכה לדבר איתו מצד שני פשוט אין לי חשק..:/

(ולמרות שאמרת שאת לא, נראה שאת כן מבינה תודה)

אני גם רגישה מאד לחוסר צדק אבל אני מעלה אפשרות שמתוך בהלה ראשונית מהשאלה הוא אמר את הדבר הראשון שעלה לו לראש. תשימי לב שהוא לא אמר לך שאין לו בכלל פייס אלא שיש לו והוא לא פעיל.. נשמע כמו נסיון לצאת מהנושא בצורה שהיא לא לגמרי שקר.

יכול להיות שהוא חשב שמשהו אחר לא ישמע אמין,

יכול להיות שהוא באמת שקרן,

יכול להיות שזה משהו שהוא עיקרי בחיים שלו,

יכול להיות שכל החששות שלך נכונות!

אני באמת לא שוללת שום דבר וטוב שאת זהירה וטוב שאת בודקת את הדברים..

אני רק אומרת שאפילו בשבילך נראה לי, שוב - לדעתי שכדאי לך לפתוח את הנושא וכשאת פותחת את זה לעשות את זה באופן שיאפשר מצידו כנות ופתיחות כי על פי זה את הולכת להוריד או להמשיך ולא היית רוצה שהתמונה לא תהייה שלימה כי זה עניין מהותי עבורך.. 

בעניין חוסר הענימות וחוסר החשק להפתח - אין לי מה לומר, רק שזה נראה לי ישתלם לך... אם זה ירד את כבר לא תפגשי אותו יותר ואם לא אז הפתיחות הזאת תעשה לכם רק טוב... בסה"כ זה שווה את הוודאות שבהחלטה..

שוב -בהצלחה רבה רבה בעזרת ה'!

גם לי יש דף פייסבוק ואני פעילה מאוד. אבל לא תמצאי שם טקסטים ותמונות לא צנועות. הפייסבוק הוא כלי. את הכלי ממלאים במה שרוצים. הבחור - זה כבר בעיה אחרת. אם הוא עדיין לא מספיק חזק - אולי הוא לא בשבילך. אבל תהיי פתוחה, גלויה וכנה, דברי איתו, ספרי לו: "כן, חיפשתי אותך בפייסבוק וזה מה שראיתי. אז מה אתה אומר?"  יכול להיות שאת רואה ומבינה את זה חד צדדי. אולי הוא במאבקים עם עצמו ורוצה להתגבר. לא על חשבונך כמובן. ואת זה מבררים בשיחה. בהצלחה.

כנראה שהייתי מגיבה גם בצורה שונה. אבל כשיש לו מלא "חברות", ושמופיעות אצלו תמונות מהעבר עם ידידות (עוד מהתקופה שלא היה שומר נגיעה..) אז כן זה עושה אנטי מוחלט לשימוש בפייסבוק..

ובגדול המטרה של פייסבוק היא לשמור על קשר, אז מה זה אומר כשהוא משאיר אותן עדיין כחברות? בקלות הדברים יכולים להתגלגל ויצא מצב שאולי הם יחזרו לדבר.. (ודברים כאלו כבר קרו בעבר לאנשים).

אחרי הפגישה איתו ושיחה על זה אני אדע יותר (לא יכולה לחשוב על להגיד לו ישירות שהסתכלתי בפרופיל.. מביך מדי ויכול להביך אותו עוד יותר) יכול להיות שאחרי השיחה זה פתאום יראה אחרת.. ויכול להיות שזה יחזק את מה שחשבתי

נשמע לי גם ממש לגיטימי וגם לא כזה מביך.. הציעו פה דרכים רגישות וחכמות לעשות את זה, ולענ"ד זה יכול לחסוך לכם הרבה התפתלויות.

מעט, שבשלב כזה או אחר שולחת את המדוייטים שלה לחטט לה בפייסבוק ולחזור עם כל השאלות שיש להם כדי שיהיה אפשר להניח על השולחן ולנשום עמוק

גם אם אגיע לפגישה במטרה לפתוח את זה ולדבר הכי ישיר, אני יודעת שבפועל זה לא יקרה כי אני עדיין לא מרגישה מספיק בנוח. הלוואי ויכולתי 

הרי אם אתם הולכים לקשר של נישואין צריך לדעת לפתוח גם נושאים כואבים.

ועוד יותר טוב זה לראות איך הוא מגיב. האם אפשר לדון איתו בשיקול דעת? הוא מתעצבן? 

יכול לומר לך הרבה על האופי שלו, מעבר לכל פגישה סטנדרטית.

איך את רוצה שיראו החיים שלך והבית שתבני.

ב"ה

ולדעתי על רקע זה כדאי לפתוח את השיחה איתו.

"שקרת- תתמודד"

"אתה לא חי ברמת הצניעות שמתאימה לי- תתמודד"

וכך, כשאת מציגה לו את  העובדות, תדברו.

אם לא מרגישים בנוח לפתוח את העניין לידו, אז..........

*ואני בדיוק כמוך. משהי בעולם. לא קבלתי שום הסמכה ליעוץ.

חוויתי את שני המצבים- עם פייסבוק ובלי ואני יכולה להגיד לך שאני מחוברת למציאות (אפילו הרבה יותר) 

אני שומרת על קשר עם האנשים שבאמת חשוב לי לשמור איתם על קשר.

הכרתי גם אנשים מחו"ל שהפייסבוק כן עזר לשמירה על "קשר" אבל הבנתי שלראות סטטוסים שלהם מדי פעם, לדעת מה הם אוכלים לארוחת בוקר, ולשדר להם "סימני חיים" ממני לא נותן שום דבר..

עם האנשים הקרובים אליי באמת אני שומרת על קשר גם בלי זה ולהיפך, הרבה פעמים לאנשים שנמצאים בפייס יש אשליה כזו שהם בקשר עם החברים שלהם כי הם יודעים איפה הם היו ומה הם עשו אבל בתכלס? עם הרבה הם לא מחליפים מילה בפלאפון / פנים מול פנים במשך שבועות. 

והכי מצחיק שהיו לי מקרים שהייתי רואה חברים שלי בפייסבוק (שהצטברו במהלך השנים) עוברים מולי ברחוב או סתם נמצאים באותו מקום ואנחנו אפילו לא אומרים שלום אחד לשני כי אין בינינו באמת קשר (אבל ידעתי כ"כ הרבה דברים על החיים שלהם שזה היה הזוי).

אני אומרת רק מה שאני חוויתי, אצל כל אחד זה שונה.

וזה לא שהיה לי כ"כ קל לסגור את החשבון שלי אבל הרגשתי שזה הכרחי לי.

חרגתי מהנושא אבל יש לי הרבה מה להגיד על הפייסבוק והרגשתי חייבת להסביר גם את הצד שלי, המקרה הזה גרם לי להבין עוד יותר את החסרונות שבזה ואיך זה יכול לפגוע גם אם הבחור לא מודע לזה..יש דברים שאולי בן אדם יעשה בלי להבין את המשמעות אבל הם פשוט נראים לא טוב. 

אני מקווה שבאמת הייתה אי הבנה, בכל מקרה עדיין קשה לי לחזור למצב לפני.. זה כאילו ראיתי צד שלא הכרתי (ורוב הסיכויים שגם לא אכיר דרך הפגישות).

בע"ה יהיה טוב (כמו בכל דבר זה דורש הרבה אמונה) תודה בכל מקרה

שלום!אני חדש פה,בכל מקרה המקרה הזה נגע בי ורציתי להגיד דעתי.אני חושב שיש מקום להעלות את נושא הפייסבוק בצורה עקיפה,כמו מה אתה חושב על פייסבוק וכו'...ולאט לאט לרמוז לזה כי אפשר לברוח מהעובדות...אם זה ברור שזה נראה לא טוב תרתי משמע,חשוב שזה ייעשה בצורה עדינה והדרגתית,אבל ייעשה כי לא דוחים בעיות כאלה להמשך הקשר,זה לא בריא לדעתי,הצלחה רבה ותוכלי לשאול משהו אם תרצי

בס"ד

יש לך חושים טובים. פייסבוק זה כלי מאד נח אבל מסוכן מאד ויכול להפיל בקלות.

מי שרוצה לבנות בית צריך להיות לו ברור שהתמונות עם הידידות מהעבר צריכות להמחק- זה רק התחלה של תהליך.
ולהטיס משם בנות במיוחד שהם לא צנועות.

אל תחליקי כזה דבר!!! את חייבת לברר לעומק.

אני אישית הייתי נוטה להתרחק..

אבל מה עם זה שהבחור אמר לה שהוא נכנס לשם לעתים רחוקות?! היא מצאה סטטוסים שמראים שהוא נכנס לשם הרבה ולעתים קרובות..

אז הוא לא דיבר אמת. בעיניי זה הרבה יותר מטריד מהפייסבוק עצמו..

יותר הטריד אותך..

אני אומר שאת לא יכולה לשפוט אותו.

ואת המניעים שלו.

הוא לא רוצה שהיא תעזוב אותו בגלל זה.

והוא מבין שזה הדרך לעשות את זה.

הוא בתהליך של גמליה.

מה את יודעת...

"והוא מבין שזו הדרך לעשות את זה"?

זו הדרך?! לשקר?
ממתי זו דרך לגיטימית?!
איך היא תאמין בו במשך החיים שהוא לא מסתיר ממנה דברים כדי ש"היא לא תעזוב אותו"?

שקרים זה הדבר הכי גרוע בעיניי, בטח בקשר זוגי, שצריך להיות בנוי על אמון.

אבל לא לשפוט. 

מה את יודעת?!

זה התתמודדות שלו! עם זה הוא חי!

ואולי היא זאת שיכולה להוציא אותו מזה.

היא לא מתחתנת איתו כדי להוציא אותו מדברים.

ובוודאי שבבחינה לנישואים, "לשפוט" זה הכרח כדי להחליט אם משהו מתאים או לא...הרי היא שופטת את זה כלפי ההרגשה שלה עצמה כדי להבין האם זה גורם לה להרגיש שהיא לא יכולה להתחתן איתו ממגוון סיבות, בינן - חוסר הישרות שלו. זה הכרח לשפוט בבדיקות לנישואין, בינך לבין עצמך. אין בזה פסול. מה שבטוח - היא לא צריכה לצאת איתו במחשבה שאולי "היא התיקון שלו". זה יסוד להרבה בעיות בחיי הזוגיות, על פי דברי יועצי זוגיות מומחים ומנוסים...

הייתי צריכה לשמוע עוד דעות וזה מחזק לדעת שיש מקום להתייעץ בו.

אני מאוד מעריכה את זה.. תודה

בנים אחרים בראש מבחינתי זה בגידה. נגיד שתתחתני אייתו והוא לא יחשוב רק עליך איך הקשר שלכם יהיה את כול האהבה הוא ייתן רק לך או שיענינו אותו עוד כמה בנות?? ולמה שתיקחי משהו שהרמה של הקדושה שלו פחות משלך?

מגיע לך בחור הרבה יותר טוב שיהיה רק שלך.

וגם לאחר החתונה הרצונות שלכם יהיו שונים שאת תירצי ללכת לשיעור תורה הוא ירצה לצאת לבלות הוא לא יישאר חזק כמו בפגישות.   

ומי שלא הולך עם ה' עד הסוף אז זה אומר שזה יבוא לידי ביטוי באוד מקומות.

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.