לגבי 1 לא ידעת מה היתי עושה נראלי שנבהלת

לגבי 2 אני ואח שלי מסתובבים הרבה ביחד ולא אכפת לי מה חושבים ואם אני באמצע קשר אז הבחור יודע שזה אח שליאני לא חושבת שיש איזהו שהיא בעיה להיסתובב עם אחים

1. תופסים מטאטא, מערוך, אבן או כל דבר שבא ליד, וזורקים עליו או שמרביצים לו איתו.

2. אסור לך להסתובב איתו כלל, ואפילו אסור לכם אפילו להיות בבית ביחד,

    כי אז הבחור שאת יוצאת איתו יחשוב שאת מביאה את החבר שלך הבייתה.

    ואם לאבא שלך יש מראה צעיר, אז גם איתו אסור לך בשום פנים ואופן להיות במחיצתו (לא בבית ולא בחוץ).

הדבר הראשון שמצאת זה פטיש, ואיתו את מרביצה לי!!

(אני מתרגל האינסטינקטים שלך )

מתוך הציניות של התגובה שלי, תביני שאת יכולה להסתובב עם אח שלך חופשי ולשים פס על כל העולם!

ואם במקרה תפגשי את המדוייט שלך, אז תגידי לו : "שלום, תכיר את אחי.."

וזה שכולם חושבים שאתם חברים, תסתכלי על הצד החיובי שבעניין, שרואים עליכם שיש לכם קשר טוב ביניכם.

היא ליידע את הבחור שאת יוצאת אתו שיש לך אח...

אחי שנתיים מתחתיי. וכשאנחנו ביחד אנחנו תמיד צוחקים שאולי דווקא רצוי שניגע זה בזו, כדי שיהיה ברור למי שאמור להיות ברור שאנחנו *לא* חבר וחברה... אבל ברור שזה מזמין המון סיפורים מצחיקים.

(שעשעת אותי, אני חייבת לומר. ויש לי תחושה שאחי ואחיך יוכלו להיות חברים טובים, לפחות בסוג השטויות שלהם...)

מנסיון)

אמרתי, כבר יש לנו אוסף נחמד ביותר של סיפורים מצחיקים.

אח, הדוסים האלה!... 

של "דבר מגונה" - שזה בפני עצמו מצריך עיון...

אבל כל אחד ינהג לפי רבותיו, כמובן

1.- נראלי הייתי מגיבה כמוך, רק עם קצת בהלה

2.- לא בעייתי. מותר לך ללכת עם אחיך. לגבי בחור שאת בקשר איתו- את יכולה לזרוק משו בדייט על זה שלא חושבים שאת ואחיך אחים, ואם לא יצא באופן טבעי- אז אני מאמינה שהוא יבין לבד שזה אחיך, מקווה

וזה מצב מוכר ממש. יש לי 3 אחים גברברים שפחות או יותר בטווח הגיל שלי..

ואנחנו משפחה של הרבה מגע [כיפים, צ'אפחות, תלישת הכיפה מהראש+ העפת הסיכה אל הלא נודע וכו'..].

ושניים מאחיי גם באמת ביינישים..

הכי הזוי זה עם אחי הנשוי. היו כמה פעמים שישבנו הוא ואני, אחרי שהתחתן, באיזה בית קפה או משהו..

ושנינו חופשי מצ'אפחים אחד את השניה..

זו באמת בעיה, לדעתי. צריך להזהר ממראית עין במה שקשור לנגיעה.

אין לי בעיה להסתובב עם אחיי בעיר גם כשאני בקשר [/ ב"בדיקה".. ].

זו חומרה שכבר מוגזמת בעיניי..

אם אראה את הבחור באותו זמן, אערוך לו הכרות עם אחי [מה גם שאנחנו דומים, רוב האחים..].

והיה לי מקרה שמישהו רוסי הרביץ לי באמצע ת"א, חתיכת מכות..

[וכשהבין שאני לא עושה כלום כנגד זה ולא מבינה את הצעקות שלו ברוסית, הלך.

רק כמה שניות לאחר מכן הבנתי שהוא ניסה להציל את ראשי מכריתה..

עמדתי בצמוד לתחנת אוטובוס והשלט שלמעלה היה כ"כ רפוי שכמעט נפל עלי..]

קיצור, במקרים כאלו זה ממש תלוי:

א. אדם מבוגר- אשתתק..

ב. צעיר- אראה לו סלידה מהמעשה.

... אין בזה בעיה לדעתי. דווקא הצד המסתכל (ואני בתוכו לפעמים, כמו כולם) צריך להכניס אפשרות כזאת למודעות. ..

אבל זאת כמעט פעם ראשונה שאני חושב על זה, על עצמי. כי ממש כמעט אף פעם לא יוצא לי ללכת עם אחותי (או בת דודה שלי, וכד') ברחוב. אחווה מסוג אחר..

בס"ד

1. הייתי מגיבה "היי חבוב, אתה צריך משו?" אולי גם מעירה לו שבצורה נחמדה שאני שומרת נגיעה...

2. אם את בקשר עם מישהו מן הסתאם הוא יודע שיש לך אח \ אחים.

כתו בבהלכה שאדם לא יתנהג בחופשיות יתר (בלי להיכנס כעת להגדרות) גם עם קרבת משפחה כזו. כי "אין הכל בקיאים בקרובותיו"..

יש לי גם אח תאום וגם בן דוד שיוצא לי להסתובב איתם הרבה, והם מאוד משמעותיים בחיים שלי.

יש לנו בדיחה בבית:
- 'בוא לסיבוב'
- 'אממ... אבל.. יחשבו שיש לי אחות...'
 

אם את בקשר, אפשר לשתף את הבחור שאת מסתובבת הרבה עם אחיך, זה בסכ"ה דבר טבעי...
אומנם, יש בזה טיפה מראית עין, אבל אני הייתי מצפה מהבחור להתעניין ולקבל בהבנה.

מה שכן חשוב, שאם את מרגישה שלב שאחיך תופס מקום בקשר מול הבחור, תנסי טיפה להרפות ולהשקיע יותר בקשר עם הבחור. (את זה האח אמור לקבל בהבנה)

בהצלחה!

ואפי' היא אשתו.

כנראה שבלי קשר למדוייטים-עוברי אורח רואים בן ובת לא נשואים ביחד וזה בעייתי. נראה לי שבקטע הזה לפחות כדאי להיראות כמו מכרים דתיים+  (ואז גם מי שחושב שאתם זוג רואה זוג שלא עובר עבירות). למדוייטים אפשר לערוך היכרות עם האח וזהו...

אם נוגע בך זר-התגובה שלך בסדר גמור, אולי חס ושלום את עלולה להיקלע למצב שיצריך גם כח...הגנה עצמית וכו'...

צריכה לעשות הסבה לסופרת  בזבוז שכזה לעולם הספרות!!

1. בעוונתי או שלא אני לא מהמתעלפות, נבהלת לרגע ונרתעת (אהממ ומשתדלת לעוף משם הכי מהר שאפשר)

2. שיחשבו אנשים מה שבא להם.... בכיף 

חייבת לציין שאח שלך אחד המגניבים (אבל אם הוא היה אחי ומבהיל אותי ככה הייתי מראה לו את הכיוון ומהר!!! )

קטן ממני ב4 שנים, אבל יותר גבוה ממני, וחתיך

כשהייתי רוקה- היו לנו כמה מקרים מצחיקים, אבל עכשיו זה עוד יותר מצחיק..

- פגשנו חבר שלו, הוא דוחף עגלה ואני לידו, אחי עושה לחבר (בצחוק) "תכיר, אשתי הילד שלי.."

החבר  "אבל לפני חצי שנה עוד היית רווק!!"

- פגשנו חברה שלי, היא בוהה בו. אני כזה "אח שלי" היא "כן, זכרתי את בעלך קצת אחרת.." (הם די דומים במבנה גוף ובצבעים, אבל זהו.)

- אנחנו בחנות בגדים (אחש לי יותר טוב בזה מבעלי, מה לעשות..) ואחשלי מעיר לי הערות עוקצניות על הבגד (זה מוסיף לך איזה 10 שנים ככה, וגם כרס..) המוכרת "תתיחס יפה לאשתך!" ושנינו נקרעים מצחוק.. 

אז כן, אם אתם רואים אותי בשופינג עם איזה גבר- לא בטוח שזה הבעל. בכלל לא. 

וגם יש לנו כמה תמונות מהחתונה שנראות כאילו הוא החתן ואני הכלה..

גם עלי ועל אחי חושבים מלא שאנחנו בדייט

הכי מעניין אותי- זה האלו שמתפדחים כשהם רואים אותנו יחד- ושזה קורה הרבה,

מה הם חושבים- שאנחנו יוצאים כמה שנים?

עכשיו אני מבינה למה אנשים בוהים לי בבטן!!!!!!

סולחת ?

סתאאאאם....

זה למה אני כבר לא הולך אם אחותי ברחוב... זה מבריח לקוחות...

קודם כל יפה שהספקת בכלל לעשות דברים מחוץ לבית לפני יו"כ!

לגבי 1- לרוב אני די שקולה , בשירות לימדתי בתיכון חילוני ולקח קצת זמן עד שהבנים קלטו "מה גם עם האצבע זה נחשב?!" ומאז הם נהיו צדיקים ושמרו עלינו גם מהמורים [שרוצים ללחוץ ידיים בסוף ההרצאה]..אז לא היייתי נבהלת אלא מסתובבת לראות על מה המהומה..

2-אמ בחיים לא חשבתי על זה כי למה שאני אצא עם שני בחורים במקביל?ולמה שמישו יחשוב ככה? לא הוגן בעליל.. ועוד אחי! שבטח יש קצת יותר צחוקים  אז בכלל

1. נראה לי הייתי נכנסת לשוק אם הייתי מסתובבת ומגלה שזה בן...נאלמת ולא מצליחה לזוז..

אבל ישמצב שלא ואז מבקשת בתקיפות שלא יגע בי...

2. אין לי אחים..אבל יצא לי להסתובב עם בנדוד בגילי ולא היה אכפת לי מה יחשבו.

תוך כדי קשר כמו שאת מתארת הבחור אמור להסיק שזה בטח קרוב משפחה..ואם הוא לא בטוח שיגש אלי כשהוא רואה אותנו..אני אערוך ביניהם היכרות והוא יבין מי זה...

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰