לגבי 1 לא ידעת מה היתי עושה נראלי שנבהלת

לגבי 2 אני ואח שלי מסתובבים הרבה ביחד ולא אכפת לי מה חושבים ואם אני באמצע קשר אז הבחור יודע שזה אח שליאני לא חושבת שיש איזהו שהיא בעיה להיסתובב עם אחים

1. תופסים מטאטא, מערוך, אבן או כל דבר שבא ליד, וזורקים עליו או שמרביצים לו איתו.

2. אסור לך להסתובב איתו כלל, ואפילו אסור לכם אפילו להיות בבית ביחד,

    כי אז הבחור שאת יוצאת איתו יחשוב שאת מביאה את החבר שלך הבייתה.

    ואם לאבא שלך יש מראה צעיר, אז גם איתו אסור לך בשום פנים ואופן להיות במחיצתו (לא בבית ולא בחוץ).

הדבר הראשון שמצאת זה פטיש, ואיתו את מרביצה לי!!

(אני מתרגל האינסטינקטים שלך )

מתוך הציניות של התגובה שלי, תביני שאת יכולה להסתובב עם אח שלך חופשי ולשים פס על כל העולם!

ואם במקרה תפגשי את המדוייט שלך, אז תגידי לו : "שלום, תכיר את אחי.."

וזה שכולם חושבים שאתם חברים, תסתכלי על הצד החיובי שבעניין, שרואים עליכם שיש לכם קשר טוב ביניכם.

היא ליידע את הבחור שאת יוצאת אתו שיש לך אח...

אחי שנתיים מתחתיי. וכשאנחנו ביחד אנחנו תמיד צוחקים שאולי דווקא רצוי שניגע זה בזו, כדי שיהיה ברור למי שאמור להיות ברור שאנחנו *לא* חבר וחברה... אבל ברור שזה מזמין המון סיפורים מצחיקים.

(שעשעת אותי, אני חייבת לומר. ויש לי תחושה שאחי ואחיך יוכלו להיות חברים טובים, לפחות בסוג השטויות שלהם...)

מנסיון)

אמרתי, כבר יש לנו אוסף נחמד ביותר של סיפורים מצחיקים.

אח, הדוסים האלה!... 

של "דבר מגונה" - שזה בפני עצמו מצריך עיון...

אבל כל אחד ינהג לפי רבותיו, כמובן

1.- נראלי הייתי מגיבה כמוך, רק עם קצת בהלה

2.- לא בעייתי. מותר לך ללכת עם אחיך. לגבי בחור שאת בקשר איתו- את יכולה לזרוק משו בדייט על זה שלא חושבים שאת ואחיך אחים, ואם לא יצא באופן טבעי- אז אני מאמינה שהוא יבין לבד שזה אחיך, מקווה

וזה מצב מוכר ממש. יש לי 3 אחים גברברים שפחות או יותר בטווח הגיל שלי..

ואנחנו משפחה של הרבה מגע [כיפים, צ'אפחות, תלישת הכיפה מהראש+ העפת הסיכה אל הלא נודע וכו'..].

ושניים מאחיי גם באמת ביינישים..

הכי הזוי זה עם אחי הנשוי. היו כמה פעמים שישבנו הוא ואני, אחרי שהתחתן, באיזה בית קפה או משהו..

ושנינו חופשי מצ'אפחים אחד את השניה..

זו באמת בעיה, לדעתי. צריך להזהר ממראית עין במה שקשור לנגיעה.

אין לי בעיה להסתובב עם אחיי בעיר גם כשאני בקשר [/ ב"בדיקה".. ].

זו חומרה שכבר מוגזמת בעיניי..

אם אראה את הבחור באותו זמן, אערוך לו הכרות עם אחי [מה גם שאנחנו דומים, רוב האחים..].

והיה לי מקרה שמישהו רוסי הרביץ לי באמצע ת"א, חתיכת מכות..

[וכשהבין שאני לא עושה כלום כנגד זה ולא מבינה את הצעקות שלו ברוסית, הלך.

רק כמה שניות לאחר מכן הבנתי שהוא ניסה להציל את ראשי מכריתה..

עמדתי בצמוד לתחנת אוטובוס והשלט שלמעלה היה כ"כ רפוי שכמעט נפל עלי..]

קיצור, במקרים כאלו זה ממש תלוי:

א. אדם מבוגר- אשתתק..

ב. צעיר- אראה לו סלידה מהמעשה.

... אין בזה בעיה לדעתי. דווקא הצד המסתכל (ואני בתוכו לפעמים, כמו כולם) צריך להכניס אפשרות כזאת למודעות. ..

אבל זאת כמעט פעם ראשונה שאני חושב על זה, על עצמי. כי ממש כמעט אף פעם לא יוצא לי ללכת עם אחותי (או בת דודה שלי, וכד') ברחוב. אחווה מסוג אחר..

בס"ד

1. הייתי מגיבה "היי חבוב, אתה צריך משו?" אולי גם מעירה לו שבצורה נחמדה שאני שומרת נגיעה...

2. אם את בקשר עם מישהו מן הסתאם הוא יודע שיש לך אח \ אחים.

כתו בבהלכה שאדם לא יתנהג בחופשיות יתר (בלי להיכנס כעת להגדרות) גם עם קרבת משפחה כזו. כי "אין הכל בקיאים בקרובותיו"..

יש לי גם אח תאום וגם בן דוד שיוצא לי להסתובב איתם הרבה, והם מאוד משמעותיים בחיים שלי.

יש לנו בדיחה בבית:
- 'בוא לסיבוב'
- 'אממ... אבל.. יחשבו שיש לי אחות...'
 

אם את בקשר, אפשר לשתף את הבחור שאת מסתובבת הרבה עם אחיך, זה בסכ"ה דבר טבעי...
אומנם, יש בזה טיפה מראית עין, אבל אני הייתי מצפה מהבחור להתעניין ולקבל בהבנה.

מה שכן חשוב, שאם את מרגישה שלב שאחיך תופס מקום בקשר מול הבחור, תנסי טיפה להרפות ולהשקיע יותר בקשר עם הבחור. (את זה האח אמור לקבל בהבנה)

בהצלחה!

ואפי' היא אשתו.

כנראה שבלי קשר למדוייטים-עוברי אורח רואים בן ובת לא נשואים ביחד וזה בעייתי. נראה לי שבקטע הזה לפחות כדאי להיראות כמו מכרים דתיים+  (ואז גם מי שחושב שאתם זוג רואה זוג שלא עובר עבירות). למדוייטים אפשר לערוך היכרות עם האח וזהו...

אם נוגע בך זר-התגובה שלך בסדר גמור, אולי חס ושלום את עלולה להיקלע למצב שיצריך גם כח...הגנה עצמית וכו'...

צריכה לעשות הסבה לסופרת  בזבוז שכזה לעולם הספרות!!

1. בעוונתי או שלא אני לא מהמתעלפות, נבהלת לרגע ונרתעת (אהממ ומשתדלת לעוף משם הכי מהר שאפשר)

2. שיחשבו אנשים מה שבא להם.... בכיף 

חייבת לציין שאח שלך אחד המגניבים (אבל אם הוא היה אחי ומבהיל אותי ככה הייתי מראה לו את הכיוון ומהר!!! )

קטן ממני ב4 שנים, אבל יותר גבוה ממני, וחתיך

כשהייתי רוקה- היו לנו כמה מקרים מצחיקים, אבל עכשיו זה עוד יותר מצחיק..

- פגשנו חבר שלו, הוא דוחף עגלה ואני לידו, אחי עושה לחבר (בצחוק) "תכיר, אשתי הילד שלי.."

החבר  "אבל לפני חצי שנה עוד היית רווק!!"

- פגשנו חברה שלי, היא בוהה בו. אני כזה "אח שלי" היא "כן, זכרתי את בעלך קצת אחרת.." (הם די דומים במבנה גוף ובצבעים, אבל זהו.)

- אנחנו בחנות בגדים (אחש לי יותר טוב בזה מבעלי, מה לעשות..) ואחשלי מעיר לי הערות עוקצניות על הבגד (זה מוסיף לך איזה 10 שנים ככה, וגם כרס..) המוכרת "תתיחס יפה לאשתך!" ושנינו נקרעים מצחוק.. 

אז כן, אם אתם רואים אותי בשופינג עם איזה גבר- לא בטוח שזה הבעל. בכלל לא. 

וגם יש לנו כמה תמונות מהחתונה שנראות כאילו הוא החתן ואני הכלה..

גם עלי ועל אחי חושבים מלא שאנחנו בדייט

הכי מעניין אותי- זה האלו שמתפדחים כשהם רואים אותנו יחד- ושזה קורה הרבה,

מה הם חושבים- שאנחנו יוצאים כמה שנים?

עכשיו אני מבינה למה אנשים בוהים לי בבטן!!!!!!

סולחת ?

סתאאאאם....

זה למה אני כבר לא הולך אם אחותי ברחוב... זה מבריח לקוחות...

קודם כל יפה שהספקת בכלל לעשות דברים מחוץ לבית לפני יו"כ!

לגבי 1- לרוב אני די שקולה , בשירות לימדתי בתיכון חילוני ולקח קצת זמן עד שהבנים קלטו "מה גם עם האצבע זה נחשב?!" ומאז הם נהיו צדיקים ושמרו עלינו גם מהמורים [שרוצים ללחוץ ידיים בסוף ההרצאה]..אז לא היייתי נבהלת אלא מסתובבת לראות על מה המהומה..

2-אמ בחיים לא חשבתי על זה כי למה שאני אצא עם שני בחורים במקביל?ולמה שמישו יחשוב ככה? לא הוגן בעליל.. ועוד אחי! שבטח יש קצת יותר צחוקים  אז בכלל

1. נראה לי הייתי נכנסת לשוק אם הייתי מסתובבת ומגלה שזה בן...נאלמת ולא מצליחה לזוז..

אבל ישמצב שלא ואז מבקשת בתקיפות שלא יגע בי...

2. אין לי אחים..אבל יצא לי להסתובב עם בנדוד בגילי ולא היה אכפת לי מה יחשבו.

תוך כדי קשר כמו שאת מתארת הבחור אמור להסיק שזה בטח קרוב משפחה..ואם הוא לא בטוח שיגש אלי כשהוא רואה אותנו..אני אערוך ביניהם היכרות והוא יבין מי זה...

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

שלוקחים דברים בקלילות. שאם משהו התחרבש, אז OK אופס לא נורא. מאוד קשה לי עם אנשים בלי התכונה הזאת.

שליטה עצמית, נימוס גם must.

אופק רחב בונוס גדול.

ובכן א' זה מהסיבה שאני ככה. אני לא יכול לחיות כל הזמן ליד בן־אדם שחי בתדר רגשי אחר, כלומר מגיב באופן מאוד דרמטי / קטסטרופלי לכל עניין בעוצמות רגשיות גבוהות, כי איני מספיק דרמטי כדי להיכנס איתו לחוויה "עמו אנכי בצרה" אבל גם לא סטואי מספיק כדי לא להיות מושפע כלל. מתח רגשי גבוה מתיש אותי, קשור לסף גירוי רגשי או משהו כזה.

שליטה עצמית כנ"ל אני מצפה מאנשים את מה שאני מצפה מעצמי.

נימוס כי אני מחזיק מזה ערך רוחני גדול אולי הייתי ייקי בגלגול כלשהו.

אופק רחב בונוס כי אני מתעניין בכל־מיני נושאים שבעולם ונחמד אם אפשר למצוא עניינים להפוך גם אם זמנית למצע משותף לשיחה וכיו"ב, אבל זה לא ממש ממש מהותי.

(סתם)

אני מעריכה עין טובה, אכפתיות ואומץ, ואני לא יכולה עם אנשים לחוצים

מעריך חכמה, כנות ומודעות אישית וסביבתית.

בכותרת זה הערכה שהיא הכרחית, בתוך ההודעה זה דברים שאני מתחבר אליהם במיוחד. על גב הדברים הבסיסיים.

כמובן "תנא ושייר"

1. אנשים שמניעים את החיים שלהם ולא החיים מנהלים אותם

(עושים קריירה/ כסף/ עבודה אישית/ תהליכים/ פרויקטים)

2. אנשים שמתקשרים בפתיחות כנות וקלילות

3. אנשים עם תכונות מרשימות:

שליטה עצמית/ רוגע/ מודעות עצמית וכללית/ אכפתיות ואנושיות/ בטחון ואהבה עצמית

לשני הכיוונים 

שלהם זה טוב.

ואנשים ש"חיים" את החיים שלהם באמת. (לא דווקא אנשים קלילים שרק מחפשים כיף, אלא אנשים שלא נופלים לייאוש, דיכאון ויודעים ליהנות מהרגע...

חחח חלאס לרדת עלי

לא מעריכה יופי כתכונה כמו שלא מעריכה עושר כתכונה.

בונוס גם שלך קשה עדיין למצוא את הזמן להכיל את השני

נחישות

ויציבות

ביחד עם עדינות

חיוך מתוק וקסם אישי

לא, מעכשיו אתה חבר שלה ולכן כבר לא שייך לשאול 'האם את עדין רוצה להיות חברה שלי'. זהו נגמר אחי אתם חברים...

כלומר סיימתם פגישה ב"ה!

 למחרת שיחת טלפון 'מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה המבחן?'

תספר מה איתך לאן אתה הולך היום, ואיך היה לחזור אתמול אחרי הפגישה וכו'. 

אם תוכל להשתדל שהשיחה תהיה כמה שיותר ארוכה זה עוד יותר טוב (פשוט תקשקש איתה). 

ממש יש לך חברה בהיתר, תשתף ותספר.

זה שינוי עמוק בתפיסה אבל הוא מאד נכון ומשמעותי.

לדעתי לא נכון לצאת לפגישה בראש "ניגפש נראה איך זה האם יתאים או לא".

אלא יוצאים להיפגש עם החברה שלי.

אם חלילה חלילה לאחד מכם בשלב מסוים לא יתאים, אז אפשר וצריך לסיים את הקשר. 

אני אומר לך מנסיון תנסה כמה שיותר להיכנס לראש הזה.

בהצלחה רבה!! 

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

///

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

ברמה הרעיונית:

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.