(אתה צודק לחלוטין ואני מסכים איתך לגמרי)
תיקון קטן - היא לא אסורה על בעלה, כי הוא יכול להחליט שהוא לא מאמין ואין עדים ואז מבחינה הלכתית זה לא קרה.

מעניין לבדוק את זה הלכתית...

ואאלט כך אמר לי ראש הישיבה שנוהגים בבתי הדין היום.

שמדריכה אותנו לחיות חיים מלאים, טבעיים, שמחים.... ו- בקדושה.
"אשרי העם שככה לו"
וכמה צריך להיזהר...
שנזכה להרבות טוב ושמחה לה'!

צריך לעשות הרבה מאוד גדרים בדור ממש פרוץ כמו שלנו, ממש מי שמצליח לצאת שפוי מכל התרבות הנוראה הזאת - זה גיבור כפשוטו...

מחילה, אבל זה קצת מזכיר את המורות החרדיות מהיסודי שלי..
"ילדה מביה"כ של גיסתי הלכה ברחוב אחרי 21:00 בלי גרביונים- ונאנסה!
בנות, רואות מה זה?
בהחלט לא ראוי לבת ישראל לצאת בשעות מפוקפקות שכאלו מהבית" |מבט חמור| |צקצוק|

הדגש היה על סלידה מהפחדות למטרות חינוך

ואני לא חושב שזה קורה אפילו בציבור החרדי...
וודאי שיש הבדל בין אם מורה משקרת לתלמידות בשביל שהם יעשו מה שהיא אומרת (יש לי חבר שאמרו לו שאם הוא יאכל בשר וחלב יבואו עטלפים ויהרגו אותו.. אכל וראה שזה לא קרה, וככה הוא התגלגל עד שנהיה חרל"ש... ב"ה הוא חזר בתשובה), לבין משהו שהוא אמתי ומסוכן. ברור שזה מסוכן ליצור קשר בין גברים לנשים - והאינטרנט שובר את המחיצה הזאת. 
אני לא יודע אם את זוכרת, לפני איזה ארבע שנים אני זוכר שבפורמים האלה היה איזה עשר זוגות, חבר - חברה (אני מכיר את חלקם) הם אמרו שבטח נתחתן וזה וזה... בסוף אף אחד לא התחתן עם מי שהתכתב איתה... 

שהתחילו מהתכתבויות בשיחה אישית... היה על זה דיבור רציני כפי הזכור לי... (אולי זה היה ב"מציאות" אני כבר לא זוכר)

 

אם רוצים לגרום למישהו להתנהג בדרך מסויימת צריך לחנך אותו אליה, לא לאלף אותו.

אילוף= הפחדה (לא משנה אם אמיתית או לא).
חינוך= הסברה.

בעז"ה בערב יהיה לי זמן להסביר טיפה יותר

המטרה פה לא הייתה להפחיד את האנשים ("אם תדברו באינטרנט - יקרה כך וכך...") אלא להזהיר מדברים כאלה, בגלל שברור שיש כאן סכנה ולפעמים לא נזהרים מספיק. 

 

 

זה טוב כשזה במינון נמוך.

אומרים אותו ואת התוצאות שהוא מביא. יש הסבר יותר טוב מזה. שאימא אומרת לילד לא לרוץ לכביש כי יש סיכון שהוא יידרס זה חינוך מהפחדה?

וגם זה מתבטא בדגש באמירה.

אפשר לומר-אל תרוץ לכביש, אם רצים לכביש אפשר להדרס. זה הוראה מחנכת עם הסבר הגיוני.

אפשר לומר-מישהו רץ לכביש ונדרס, אז כדאי להמנע מלרוץ לכביש. זה שימוש בדמיון, דהיינו-הפחדה, עם הוראה היוצאת ממנה.

והדמיון פחות יציב מול רצון חזק (מכיר את תופעת "לי זה לא יקרה"?)

זה מחנך אדם ללכת אחרי הדמיון והדמיון יכול לטעות.

הרבה פעמים הדמיון גורם לאדם להגזים ולהתנהג בלחץ מכל סטיה קטנה שעלולה לגרום לתוצאות הרות אסון כביכול.

יש הבדל בין "אם תרוץ לכביש לא תשים לב למכוניות שמגיעות, הן גם לא ישימו לב אליך ויש סיכוי גדול שתפגע"
לבין "הבן של השכנה רץ לכביש, טנדר פגע בו ועד היום הוא מאושפז בלוינשטיין"

אני בעד הסבר רציונלי של הסיכונים, אבל חושבת שסיפורים והפחדות מזיקים יותר משמועילים

זה יכול לקרואת בכל שעה ביום ובלילה
וזה לא קשור אם יש לה גרביים/גרביונים
עובדה שלחברה שלי זה קרה והיה לה גרביים או גרביויונים או מה שאת לא רוצה....
וזה קרה דווקא לפנות צהריים...