מהרהורי.
"אלוקים, מצטער שחטאתי. אתה הרי יודע כמה שאני אוהב אותך, אני לא אחטא בזה יותר! אני אנסה עד שאצליח, למרות שכבר נפלתי!"
- - - -
"חטאתי, עויתי, פשעתי"... אה, ו, ריבויינושלעויילם, אני בתכל'ס מה-זה מצטער שחטאתי. כאילו, ממש טוב שאתה סולח לי כל שנה. אתה יודע? אתה אחלה גבר!"
- - - -
והוא שוב נפל. והמכה כאבה מתמיד. את האמת, נמאס לו. כמה פעמים אפשר לנסות? האם יש לו כפרה?
- - - -
"טוב, פעם אחרונה... יותר אני לא אחטא. נשבע. כבר חזרתי בתשובה, לא? אז מותר עוד פעם. ממילא אלוקים יסלח לי, ביום כיפור..."
- - - -
"יש לי כפרה? מה אני בכלל? כמה פעמים אוכל עוד לחטוא ולהתוודות, לחטוא ולהתוודות??"
- - - -
"יופי שיש לי כפרה. יום כיפור הזה אני מפציץ תפילה. איזה כפרה אלוקים, שהוא עוד מקשיב לסליחות שלי..."
- - - -
"זהו. הפסקתי. והפעם- באמת. כנראה ש"אבינו מלכנו" באמת רוצה אותי חזרה אליו. אבא, אני אוהב אותך!!"
- - - -
אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אחטא... ומשמים כבר לא יתנו בידי לשוב. אם רק נדע לעצור את הגלגל-חוזר המסוכן הזה בזמן, נסיים במצב כמו של המספר הראשון. ואם לא... ה' כבר לא ייתן לנו לעשות תשובה. כי מי שעושה תשובה בשביל לחטוא, כנראה שאין צורך בתשובתו. שנזכה לעשות תשובה אמיתית.

