תנסי לבדוק עם עצמך מה גורם לך להתלבטות הזו..

נשמע שאולי זה פשוט פחד כזה מהבאות...

בכל מקרה- לפי התיאור נשמע שיש בכם כימיה מאוד מאוד טובה..אז אל תוותרי על הקשר הזה בקלות!

בהצלחה רבה!

תמיד קצת חוששים ותמיד יש פחדים שאולי ואולי

מצד שני, אם תראי שזה נמשך מידי, תנסי לגשש בעדינות

כדאי לוודא שאכן גם הוא מרגיש שאת מוכנה ובשלה לומר- כן!

הוא לא ינחש זאת!

יש לך רדר?  תתחילי לשדר..

הרבה סיבות יביאו אותו להמנע מלעשות זאת 'על עיוור', בדיוק כמו שאת אמרת "לא רוצה שזה ילחיץ אותו"- הוא מרגיש אותו דבר.

אפשר להתחיל לשאול שאלות איך הוא רואה את החיים בנישואים או יום לאחר הנישואים.

היכן הוא חושב לגור

איך הוא מתכוון לחלק את זמנו בין עבודה ולימודים תורניים.

כמה ילדים הוא רוצה

איזה חינוך הוא רוצה לתת לילדיו.

באיזה גיל הוא רוצה להתחתן?

איך היה רוצה לבלות עם אשתו בירח הדבש ?

כמובן שאת מצידך צריכה לציין את הכוונות שלך.

אלו שאלות שהרבה פעמים נשאלות רק לאחר הצעת הנישואים או יותר גרוע לאחר החתונה ואז מתגלים פערים שלעיתים קשים מאוד לגישור. הקדמת השאלות הללו, גם תעזור לזהות את הפערים ביניכם (אם קיימים) וגם תרמוז לו על כוונותיך.

אם יש חברות שלך שמתחתנות בקרוב, לומר לו שתשמחי אם יצטרף אלייך לחתונה (אלא אם כן את מתבאסת להיות החברה יחידה שלא נשואה שמביאה את החבר שלה). כנ"ל אם יש חבר שלו שמתחתן, לשאול אותו אם ירצה שתבואי איתו לחתונה וכדומה. הערה - אם מדובר בחתונה נפרדת הצעות אלו לא רלבנטיות אלא אם כן יש לשני הצדדים חברים .

אם עברת את השלבים הללו, אפשר להתחיל לפגוש בני משפחה בשני הצדדים, לעיתים נדרש לחץ חיצוני כדי לקדם את ההחלטה  או לחליופין לזהות נקודות שליליות שלו שכרגע את לא מבחינה בהן (או להפך הוא לגביך).

לגבי ההתלבטויות שלך, לפי התאור שנתת, שההתלבטויות לא קשורות למשהו ספציפי, זה נראה חששות שלך מחתונה, חששות שקיימים במקביל לציפיה להתחתן. לעיתים (נדירות למדי) חששות כאלו מתגברים מאוד לאחר ההצעה וקבלתה ואף גורמים לביטול חתונה.

שלפעים חושבת "אולי זה לא"... "מתלבטת"..

זו החלטה חשובה, אז יכולות להיות גם חששות.

לא נראה שזה מה שמכריע.

את צריכה לראות אם את מעוניינת להתחתן איתו. אם מתאים וטוב לך.

[ואת יכולה לשאול בעדינות, איך נראה לו הכיוון..]

לספק לחלחל-"אולי זה לא בבילי", למה שזה לא יהיה בשבילך? טוב לך איתו ואין דברים עקרוניים שמפריעים, רק הספיקות הללו, שהם עצת היצר...נשמע לי אחלה.

לא צריך לפחד.

וגם חבל לא לדעת כיוון, אם מצידך כבר מתפתח לכיוון כזה.

אגב שיחה,

תגיד, באיזה כיוון מבחינתך נראה לך הענין מתקדם?..

ואל תחשבי שהשמיים יפלו. לדעתי, בן ממוצע יקח את זה כשאלה טבעית לגמרי.

אז דבר ראשון, כמו שאת כותבת וניכר ממך - תשמחי בזה!

ובעזרת ה', תדברי עם אנשים שמכירים אותך (ואם גם אותו אז זה בכלל מצויין) ויכולים להיות מעט אובייקטיבים (=לא משפחה שלך/שלו) - שאולי יוכלו לתת לך נקודת מבט משלהם על העניין ואולי להאיר אצלך דברים שלא חשבת עליהם קודם.

ווהלוואי ובעזרת ה' נזכה לשמוע ממך במהרה מכריזה בפורום הכרזה יפה..

להגדיר מראש (או משלב שבו נמצאים בקשר) שמדי פעם (ועדיף לדעתי לעיתים קרובות) נעצור ונעשה תיאום ציפיות, כל אחד יאמר איך הוא רואה את הקשר ולאן זה מוביל מבחינתו.

זה חשוב בכדי שלא להגיע לאכזבות, או לחוסר תקשורת (יכול להיות שגם הוא מרגיש כמוך אבל חושש לשים את הדברים על השולחן).

בהצלחה!

בשורות טובות!

סבלנות כפרה

ותציעי לו נישואין

או שהוא מקבל דום לב במקום או שאומר איי דו

יש לך אוצר תלחמי עליו אל תתני לזמן לעשות את שלו עשי את המחר

אני בעד לתת לדברים להתנהל בקצב שלהם. אין טעם לדחוף אותו להחלטה מהירה שאח"כ הוא אולי יתלבט עליה (ואם הדברים היו מתנהלים בקצב רגוע יותר הוא היה מגיע אל ההחלטה לבד)

אני לא בעד הצעדים הדרסטיים האלו. תמשיכו לבנות את הקשר שלכם בקצב שמתאים לשניכם.

בהצלחה!

ואם כן אז איך לעשות את זה בלי להלחיץ..?

ברגע שברור ששניכם מעוניינים בקשר,

ולפי דעתי זה גם עדיף עוד לפני שיש החלטה להתחתן.

עושים טיול או פגישה במקום קרוב לבית שלך,

ובשלב כלשהו את מציעה לו שאם כבר קרובים לבית שלך.. אז למה שלא תיכנסו?

רק כדאי שהוא יהיה מודע לזה שאתם קרובים לבית שלך, ותספרי לו על הבית שלך עוד לפני ההצעה לבוא אלייך, תוך כדי הפגישה..

כדי שזה לא יבוא לו בבום, לפעמים צריך לעכל את זה בהדרגה..

אבל בהחלט יכול להיות הגיוני.

פשוט לשאול אותו בקלילות אם בא לו לבוא אלייך.

בקטע נחמד, לראות את המשפחה..

שיבין שזה לא רמז מבחינתך לסגירת וורט.

דמייני את עצמך מציע לו את זה.

הוא הולך להיות מופתע לגמרי?

הוא ישמח? אולי הוא כבר היה רוצה להציע דבר כזה בעצמו..?

וגם אם נראה לך שהוא הולך להיות בשוק..

נסי.. לא נראה לי ביג דיל.

(ואולי זה גם יבהיר לו קצת על המקום שלך בקשר אם זה לא מדובר בניכם.)

בסוכות יש באמת אווירה אחרת, זה נשמע לי הזדמנות טובה!

בהצלחה לכם

שהוא גם פסיכולוג שאין כמעט זוגות שלא חשבו על גירושין פעם אחת בחייהם.

אלו חששות טבעיים וצריך לסמוך מאד על הקב"ה שמכוון אותו..

כשחברה שלי שאלה את אותו רב שאלה דומה לשלך, הוא ענה לה

"מזל טוב".....

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

והסיומת כה מתאימה ומתבקשת

כי זה ממש משמעות מדרש חז"ל של מקור הציטוט 

השתדל לשאת אשה הגונה, בתו של ישעיהו, כדי שיצאו ממנו בנים כשרים.

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

אחת המחלוקות בין החסידות לרמב"ם.

"הלכה ב

אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן  אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו, או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע, וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו, ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים  אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה. הוא שירמיהו אמר: מפי עליון לא תצא הרעות והטוב כלומר: אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע. וכיון שכן הוא  נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו, ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו: מה יתאונן אדם חי וגו'? גבר על חטאיו. וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידינו, ומדעתנו עשינו כל הרעות  ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו  שהרשות עתה בידינו, הוא שכתוב אחריו: נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'."

(הלכות תשובה, פרק ה הלכה ב, העתקתי מאתר דעת)

יש הרבה סוגים של צדקות : ת"ח, חסיד, עניו, ירא חטא, רגשן, שכלתן, הכל לפי תכונותיו של האדם.

המקובלים כמובן סוברים שלכל אדם יש סוג נשמה שונה, הרמבם סובר שלא, אבל נראה שכם יסכים שאדם ילמד במקום שליבו חפץ וינסה למקסמם את הכשרונות שלו ולא לנסות להיות מישהו אחר.

גם החסידות סוברת שעל עמי הארצות להתקדם כמה שיותר ברוחניות.

מה שרבי זושא התכוון זה שישאלו אותו בשמים למה לא מקסם ומימש ומיצה את הכשרונות הרוחניים  והייחודיות של זושא, ולא של משה רבינו. אין הכוונה להטיף לבינוניות.

וכמובן אחד המרבה והממעיט שאמרתי זה אם אדם אין לו זמן ללמוד תורה הרבה, או שתפקידו בעולם הוא לעסוק בעיקר בדברים אחרים (גם אח של הרמבם עסק בעעקר בסחורה ופחות בתורה, בהנחיית הרמבם עצמו).

כמובן אם אדם מתבטל ולא עוסק בתורה הרבה, במילא אין כאן "ובלבד שיכון ליבו לשמים" כי הרי יכל ללמוד הרבה ולא למד. סימן שהוא לא באמת מתכוון. אבל מי שרוצה ללמוד הרבה אבל רואה שתפקידו וכשרונותיו בעולם זה לעשות משהו אחר בעולם וללמוד רק שעה ביום, או שמנסה בכל המאמץ ועדיין רואה שקשה, על זה נאמר "יכוון ליבו חשמים".

בחירה חפשית היא על מעשינו. אבל לא כל אדם יכול לבחור לזכור את השס במבחן סיכה גם אם יתאמץ מאוד. וגם על קצב ההתקדמות אין לנו בחירה, כלומר גם אם מאוד ארצה לא אצליח ללמוד את כל השס תוך יום. על זה נאמר "ובלבד שיכוון ליבו" כלומר מי שרוצה ללמוד את כל השס ומתקדם בקצב שמתאים לו - נחשב כבר כאילו סיים את כל השס (בתנאי שימשיך ללמוד בהתמדה) - כי אדם נמצא איפה שהוא רוצה להיות. עיין על משמעות הרצון (ובלבד שהרצון רציני ולא רמאות) באורות התשובה ובאורות הקודש.

כמובן אם אדם "רוצה" ללמוד את כל השס אבל לא לומד למרות שיכול, אז הוא לא באמת רוצה ברצינות

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

"אוֹצָר 'נֶחְמָד' וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם".

שתזכה בעז"ה בקרוב ממש שיתרונן ליבך בנוות ביתך ותתרונן תורתך תחת קורתך

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.