אמא צעירהאני יודעת שיש כאן שרשור של גמילה מלפני ממש כמה שבועות, אבל חשוב לי הגיל הצעיר.
הבת שלי בת 14.5 חודש בוגרת, מפותחת ומסבירה את עצמה יפה מאוד (בלי לדבר הרבה). חשוב לי מאוד לגמול אותה בגיל צעיר בגלל אידיאולוגיות כמו עצמאות, איכות הסביבה, וכמובן, כדאיות כלכלית....
מי שיש לה נסיון, לטוב ולמוטב 
אשמח לשמוע הצעות, רעיונות, טיפים, אזהרות ו... עידודים 
תודה 
שהגמילה מצליחה כשיש שני תנאים:
1. הילדה מוכנה
2. ההורים מוכנים.
איך תדעי שהיא מוכנה? בשלבים- קודם בדר"כ מגיע הדיווח שעשו- לאחר מעשה. אח"כ מדיע שלב שבו הם מתריעים לפני שעושים- וזה כבר שלב שאפשר להציע לעשות בסיר או עם ישבנון.
איך תדעי שאת מוכנה? כשתדמייני את עצמך מנגבת פיפי שברח על הספה, על השטיח, על הרצפה שעכשיו שטפת...ועושה כביסות של בגדים ספוגים. אם את מדמיינית את זה ונראה לך שתוכלי להגיב בנחת- אז סבבה, אבל אם רק המחשבה מעייפת אותך או מלחיצה- אז כנראה שאת לא לגמרי מוכנה...
לענ"ד גמילה בגיל הזה זה מאוד מאוד צעיר. מה ההשלכות של הגיל הצעיר? שמן הסתםפ היא לא באמת מוכנה לזה, והגמילה יכולה לעשות לה לחץ מיותר סביב נושא שאולי בכלל לא מעסיק אותה עדיין. ולחץ על נפש רכה כזאת זה לא כ"כ טוב.
חוצמזה- גמילה כשהילד באמת מוכן היא לרוב מהירה וגמילה כשהוא לא מוכן- יכולה להיות ארוכה מעצבנת ומלאה רגרסיות.
אז לגבי האידיאולוגיות- א. עצמאות: העצמאות הכי אמיתית היא שהיא תעשה את זה בעצמה כשתהיה בשלה לזה, לא שתדחפי אותה למשהו שאולי לא נכון לה.
איכות הסביבה: תעברי לחיתולים רב פעמיים מבד...ופשוט תכבסי....זה הפתרון הכי אקולוגי שיש...
כלכלית: נכון שטיטולים קצת יקרים אבל השאלה אם הכסף שווה את הלחץ המיותר שעלול להיווצר לה ואת העצבים שלך כשאת צריכה לנגב בפעם המליון.
אל תראי בדברי משהו מחייב מדי- את תמיד יכולה לנסות ולראות אם זה מצליח או לא. רק קחי בחשבון את מה שכתבתי.
טיטולים...
לפי דעתי בגיל הזה יותר מתאים סיר. תתחילי עם להושיב אותה כל בוקר, ישר שהיא קמה עם צעצועים מסביבה ושפשוט תשב עד שהיא עושה, ותקלוט את ה"קטע". לא צריך למהר מדי בגיל הזה ולעשות את זה בבום, אני הושבתי את הגדול בגיל הזה עם הזמן 3 פעמים ביום והוא עשה כמעט תמיד, וזה כבר חסך הרבה טיטולים...
הבעיה היתה שילדתי כמה חודשים אחר כך ואז היתה לו רגרסיה והא לא הסכים להסתכל על סיר או שירותים עד גיל מאוחר (כמעט 3). אבל הגיוני שאם לא הייתי יולדת והייתי ממשיכה להיות עקבית הוא היה נגמל בגיל צעיר..
זה נכון שהיום גומלים רק בסביבות גיל 2 וחצי-3, אבל זה הרבה בגלל נוחות של הטיטולים, ואני לא חושבת שבדורות קודמים היו מפותחים יותר ויכולים לשלוט יותר ובכל זאת נגמלו מוקדם יותר. אז אולי הכי טוב - תשאלי את אמא שלך איך היא עשתה את זה עם הילדים שלה, ותנסי בעצמך. בהצלחה!
(אישית, הייתי כן מחכה לגמילה ממש בתחילת האביב שהיא כבר תהיה יותר גדולה, אם אין מה למהר, למה להכנס לכל הפספוסים עם הרבה בגדים בחורף, אבל שוב זה עניין של נוחות)
זה התחיל כששמנו לב שהוא עוקב אחרי הנכנסים לשרותים.
תוך שבועיים הוא ביקש להוריד את הטיטול וממש התעקשנו איתו שלא שייך אבל הוא הוריד את הטיטול והסתובב בלעדיו מבקש בכל פעם שצריך לשרותים.
תוך שבועיים נגמל לגמרי (אבל בלילה היה בורח לו לעיתים קרובות אך לא הסכים ללבוש טיטול.) כולם כעסו עלי אבל לי זה היה נראה טבעי ביותר אם הילד מבקש.
אחיו ניגמל בגיל שנה ושמונה חודשים באותו קצב ליום ולילה יחד.
עם האחות השלשית היה נראה טבעי להמשיך כך אבל כאן נחשפתי לחיים הרגילים ורק בגיל שנתיים וחצי היא נגמלה אחרי שבועיים של פיספוסים רבים.
הרביעית התנגדה ממש וכשהי התחילה לזרום לקראת גיל שלוש עברנו תהליך גמילה של שבוע.
מקוה שתוך חי שנה אוכל להחכים אותך על עוד זוג גול- כי בחורף זה נראה לי קצת קשה ולא נעים.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
