זה לא משנה יותר עכשיו.
עכשיו אני שומרת על הסוד שלך, אבל השתיקה מאכלת אותי מבפנים. היא נוגסת ממני שברירים של אהבה, לאט לאט, שלא ארגיש.
אבל אני שומעת אותה, מגיעה בצעדים חרישיים ואז קופצת להשתלט עליי.
אני לא טורחת להילחם בה, כי היא עוזרת לי לשמור על הסוד שלך.
וזה הסוד שלך, אסור לי להפקיר אותו
לידיהם של גיבורים אחרים.
אבל השתיקה הורגת אותי, היא לוקחת ממני כל צל של חיוך ובולעת אותו לתוך הריק הגדול שלה. ואני לא טורחת להילחם בה, אתה יודע למה. זה הסוד שלך.
אני כמעט וחלולה, אחרי שהיא עוברת בי ומקבלת הכל לעצמה. ואולי זאת אשמתי שאני ריקה עכשיו, אולי זה כי לא טרחתי להילחם.
לא אכפת לי, אתה יודע? כבר הרבה זמן שאני מנסה למות.
ואם כבר מוות, לא אכפת לי למות בשבילך
ולו רק כי פעם היית הגיבור שלי.
אבל רק שתדע שאני מתה,
ובתוכי בוערת השתיקה שלי
ושומרת על הסוד שלך,
גיבור.


