זה ארוך אז לשיקולכם-
ים,
מקום לתת לנפש לצאת.
לעלות, להתעלות.
להבין מה קורה, ואיך.
ואת עומדת לידי,
מנסה להעלם בתוואי הנוף
יודעת שזה לא זמנך.
יודעת שעכשיו זה רק אני.
אבל את לא מצליחה.
וזה מפריע.
אני הזמנתי אותך אני יודעת.
אבל הים קורא לי
והנפש בוכה
ואת
לא קשורה.
ים,
עומק שמחבר פנימה.
רוח שמביאה כוחות חדשים.
אבל את נמצאת שם
ומפריעה.
כי הנפש רוצה לעלות
ואת מחוברת מדי לאדמה.
אדם של שכל.וידיעה.
ואני הזמנתי אותך אני יודעת.
חשבתי שהעוצמה של הים
תשפיע גם עליך.
ואולי תעזור לך להתנתק,
להתחבר לעצמך באמת
ולהצליח להתקדם.
אבל בנתיים הים קורא לי
ואת לא שומעת.
ים,
גלים של דמעות
שמתנפצים על קירות ליבנו פנימה.
דורות של הדחקות שרוצות להפתר.
אבל את נמצאת שם
וזה מפריע.
כי אני לא כנה מולך,
הוא דורש אמת.
והפער גורע.
אני הזמנתי אותך אני יודעת.
חשבתי שהבעיות יפתרו
מול אמיתות הבריאה.
זה היה לפני שהים נראה.
כי הוא קורא לי
לצאת, לגלות, להמריא
לתת חופש לנשמה
לנשום, להבריא.
ואת לא מבינה.
