למלא המון הוראות של הרבי

ללמוד חסידות ולחיות את זה

ולהתקשות בקיום הוראה אחת של הרבי.

הגדרות של חבדניקית או לא זה כבר הגדרות אישיות...

אגב צרם לי המשפט "אני נגד פאה"

אם חב"ד הכל טוב ויפה ויש על מי לסמוך, אפשר גם לסמוך לגבי הפאה והברכה שהיא מביאה.

בכ"א תמיד אפשר להתחיל עם מטפחת אם זה הדבר היחיד שמפריע

(מכיר סיפור של חוזרת בתשובה שהכיסוי ראש הפריע לה, היא קיבלה פסק הלכה מרב עם "כתפים רחבות" שאם זה הדבר היחיד שמפריע שלא תלך איתו, ועד היום יש לה בית חסידי למופת בזכות אותו רב למרות שהיא לא הולכת כלל עם כיסוי ראש)

יכולות לעזור לך במקורות מדויקים

חב"ד ראשי תיבות חכמה בינה ודעת.

שזה בעצם יסוד שיטתו של אדמור הזקן בתניא בעבודת ה'.

הרבה ניגונים, יש לימוד חסידות/תהילים לפני התפילה, ובכלל תפילה באריכות זה אחד היסודות בחסידות

יש בתי כנסת שדואגים לגן צמוד עם אפשרות צפיה (לא שמיעה!)מהבית כנסת, טוב לכל הצדדים

ובנוגע לעבודת ה' - חב"ד תובעת פנימיות. עבודה בלתי פוסקת, מתוך הכרה במעמדך האמתי ומתוך שאיפה לעלות עוד ועוד. יש כלים מדהימים, וספר התניא הוא הכלי העיקרי.

היופי הוא שכל אחד מתקדם בקצב שלו.  

אני גיליתי בחב"ד עומק מיוחד. למשל, מתיקותו המיוחדת של מאמר חסידות, ניגוני דבקות בתפילה, התוועדות אל תוך הלילה. צריך לחוות כדי להבין. שחייה אין לומדים בהתכתבות, וגם כדי להבין מהי חב"ד - צריך להתנסות. זו דעתי.

אפשר להתארח אצל משפחה חב"דית, להשתתף בשיעורי תניא. 

לנסות, להכיר, ולהחליט עד כמה זה מתאים.

אוכל לענות על שאלות באישי.   

כך שהתפילה מתחילה ב9-10 עד 11-12-1

תלוי באורך התוועדות.

לפני זה מקווה ולימוד חסידות..

דברים המעוררים אהבת ה ויראתו כהכנה לתפילה

מטפחת ע"פ רוב פחות צנועה באותה מידה כמו פאה ארוכה

למרות שזה שני סוגים אחרים של אי צניעות, במטפחת רואים שערות ובפאה לא רואים שערות אבל הבעיה שהיא לא צנועה

זאת שבחסידות אחרת תשים פאה שמכסה את רוב השער המקבילה שלה בחב"ד תלך עם פאה ארוכה.

אבל האחרונה לפחות לא תגלה את שערה.

אתה לא מזהה אותם כי אתה חושב שהן דתיות לייט..

צודק ככל שיהיה הוא לא קשור לנושא הספציפי הנדון

אבל כל פאה מכסה את השער ב100%

זה העובדות.

אם איזה פאה ללכת? 

זה אותה שאלה על אורך חצאית.

שזה כבר נושא הצניעות

רואה חוסר צניעות משווע.

אתמול היינו בשמחת תורה ונדהמתי לראות נשים עם פאות שמתחילות מאמצע הראש.

[וסליחה מראש על ההכללה- רוב מוחלט של הבנות היו עם פאות צנועות לחלוטין]

אשה ממגזר אחר שמורידה בצניעות כבר קשה לזהות אותה עם המגזר המקורי על פי רוב.

אם זו אשה מחסידות זו או אחרת שתתחיל ללכת כמו דת"ל (תוריד פאה/תחליף חצאית) או דת"ל שתתחיל ללכת כמו לא דתיה וכו' וכו'

רק חבדניקים מסוגלים להשאר חבדניקים שהולכים לא צנוע.(גברים ונשים)

פשוט זה מאד זיעזע אותי. אני ובעלי עמדו שם די המומים....

בושי והיכלמי!

<צ>

יש דברים מהותיים יותר. 

בדקי אם את מתחברת לדרך.  

(אפשר להסביר באריכות למה כדאי לחבוש פאה, ומדוע פאה צנועה מביאה ברכה לבית, אך נראה לי שהדיון על כן פאה /לא פאה מוקדם מדי. קודם בדקי אם חב"ד מתאימה לך. בד"כ ההתקרבות אינה מתחילה מחבישת פאה אלא מלימוד החסידות. וכן, אפשר להיות חב"דניקית גם בלי פאה ויקבלו זאת יפה מאוד. הקהילות החב"דיות רב גוניות מאוד מאוד). 

אנחנו אמהות, ב"ה. וזו - המשימה החשובה ביותר, לכל הדעות (נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך דירה פה למטה - זה היסוד של חב"ד. והפיכת בית יהודי למקום שבו תשרה השכינה - זה התפקיד של האישה!) 

אפשר לקרוא תניא גם לפני השינה...

כל אחת בזמן שמסתדר לה (אנחנו תמיד מתמרנות בין רצוי למצוי - וזה בסדר גמור!) 

אם תרצי, אוכל לענות על שאלות באישי. 

האישה צריכה להיות מושכת לבעלה. "אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם." כך אומרת המשנה. כלומר -- אם אישתו, ביתו והכלים שבו נראים טוב, זה משרה אווירה נעימה על האיש. לכן, צודקים אנשי חב"ד בענין זה. אז למה לא ללכת בגילוי ראש לגמרי? תשובה: כי זה נחשב ללא צנוע. מצד שני, אם האישה רוצה לחבוש מטפחת, ביחוד אם היא נראית טוב במטפחת, אז למה לא? אנשי חב"ד בוודאי לא יתנגדו לזה. זה לא נכון שמבחינתם זה או מטפחת או שאת לא בחב"ד.

דרך אגב, כבר ראינו מקרים שהאישה נראית הכי טוב כשהיא בפאה. יותר טוב מאשר אפילו בשער הטבעי שלה. אז שיהיה לכל לך ולכל עם ישראל חג שמח. התורה היא נגד סיגופים. היא בעד שהאיש ישמח בחגו וגם באישתו וכן גם שהיא תרגיש טוב שהיא נראית טוב ומוצאת חן בעיני בעלה.

כל אחד והקצב שלו. קשה להשתנות לגמרי בבת אחת.

גם אלו שכבר מגדירים עצמם כחב"דניקים (אני, למשל) יודעים שיש להם עוד הרבה מאוד עבודה...

אימי, למשל, חבשה פאה לראשה רק כשלמדתי בתיכון (והתחילה את ההתקרבות שלה לחב"ד כשלמדתי בכיתות הראשונות של היסודי). 

איני רוצה להיחשף, ולכן לא אוכל להסביר מדוע...  

ובנוגע לפאה - כנראה הרבה נשים עוברות מסלול דומה... 

אבל אין מקור לכך שמדובר דווקא בשיער לא טבעי.

מבחינה הלכתית, הבעיה היא בשיער מחובר ולא בשיער טבעי שכבר תלוש.

ב"ה

1. התורה אסרה לאישה ללכת עם שער פרוע ללא כיסוי.
2. מצד ההלכה היבשה, אישה יכולה לשים סיר על הראש ולצאת לרשות הרבים.
3. אבל התורה בשום מקום לא ציוות על האישה לכער את עצמה.
4. הרבי ציווה על הפאה כי גם במקרים קיצוניים האישה לא תתבייש בה ולא תסירנה לו לרגע גם מפני כבוד המלכות.
5. מתפחת זה הדוגמה שנתן הרבי שיכול להיות במצב קיצוני אישה תגלה מעט את שיערה וזה אסור.
6. לגבי אורך צבע וצניעות הפאה, זה עינין אחר לגמרי, כמו שאין מנהג ישראל ללכת אם שמלה אדומה גם כאן האישה מטעמי צניעות צריכה לבחור פאה מתאימה, ושוב אין שום ציווי לכער את עצמה. היא צריכה לבחור פאה נאה שתתאים לצרכי הצניעות ועל כל אחת לברר באופן אישי אצל רב, משפיעה וכו'.
7. לגבי הדוגמאות שניתנו לגבי נשים שבהוראת הרבי הלכו אם מטפחת, יש רק אחת, הרבנית בלוי, לעומת עשרות אם לא מאות שהרבי דרש מהם פאה. כך שלנפנף בכך זה קצת לעגל פינות ולעוות את רצונו הקדוש.
8. כפי שיש המון חסידי חב"ד שלא אוכלים שחיטת ליובאוויטש יכול להיות חב"דניקית אם מטפחת זה שיקול שלה, אבל זה איננו רצון הרבי.

תן דוגמא של חתת, של מהגי חבד בסיסיים אחרים...

זה בפרוש לא מוסכם על כולם.

רב חבדי פסק לי במפורש אפילו להעדיף משהו אחר.

את יכולה לפרט (מה, אני סתם משלמת מחיר מופקע על עוף בהכשר אנ"ש?)???

אבל בעבר היה בזה עניין הלכתי. כי היה הבדל בסכיני השחיטה. היום ברוב שחיטות המהדרין מקפידים על ההידור שאז לא היה נחלת הכלל. בטח שמקפידים כך אצל הרב לנדא וה'עדה'.

היום זה כבר עניין אחר. לא אומרת שלא חשוב. ראינו תמיד שחסידים הקפידו על מהותו של השוחט מעבר לסכין.

אבל זו לא הוראה שהרבי דיבר עליה כמו על פאה.

ובהקשר מסוים רב הורה לי אחרת.

מומלץ שכל אחד ילך לפי הרב שלו..

שו"ת רבינו הזקן, סימן ז'

וניתן לעיין גם בקונטרס שחיטת ליובאוויטש של הרב ביסריצקי בעמודים המוקדשים לנושא השחיטה. בשימת לב ששאר הנושאים בקונטרס הם נושאים שתלויים ביראת השמיים של השוחט ולא בהבדל בפסיקה ההלכתית בין רבנים.

ניתן למצוא את הקונטרס בגירסת PDF באינטרנט.

ואכן, אמרתי נחרצות שלא כולם סוברים אותו דבר בעניין.

נקודת הענין שהשחיטה צריכה להיות על ידי שוחטים יר"ש שלומדים חסידות וטובלים במקווה ובאופן הכי מהודר.

איזה שחיטה עונה לזה בדיוק, זה כבר דיון שלם.

יש טוענים שרק לנדא או לנדא לובאויטש, יש כאלו שרק על עוף כפר חב"ד או על עוף אנ"ש או ירוסלבסקי וכו' וכו'

עדה חרדית זה כמו שחיטת סאטמר וד"ל

ולגבי זקן יש קהילות של 'יקים' שאצלם נוגעים בזקן בגלל סיבה זו או אחרת אבל לא בגלל חוסר ביר" ואדרבה.

בקיצור אין למה להכנס לדיון כי זה נוגע לכל אחד באופן פרטי בהתאם לדעת רבו ומשפיעו

הייתי מקבל את הוראות הרבי ללא סייג,

בלי חיפופים ובלי תירוצים.

רבי זה רבי.

זה קל לדבר, אבל קשה לעשות.

תגיד שהיית משתדל...

שני דברים שונים

מה ההבדל?

יש חבדניק שלא חסיד של הרבי?

יש חסיד של הרבי שלא חבדניק?

אשמח שתאיר את עיני

לאו דווקא חייב להיות לבוש אלא לעשות מה שהרבי רוצה.

ויש חסיד שחבד שהולך לפי מנהגי חב"ד מקדמת דנא אבל לא בטל ומסור לרבי בכל מאודו

אשמח אם תרחיב

יש אנשים שקוראים לעצמם דתיים ממגזר מסוים ושומרים את הבסיס כמצוות אנשים מלומדה.

ויש מי שאכפת לו באמת מהעניין / מהשיטה / מהאידאולגיה / מהרב. שזה נוגע בנשמתו והוא מוכן להתמסר עד הפרט האחרון.

מכירים מגזר שזה לא ככה? שכולם אכפתיים פועלים ונוהגים בדיוק באותה רמה?

התבדיתי, אולי

האכפתיות או האי אכפתיות.

קשה לי לומר שיש חסיד שבכלל לא אכפת לו.

אבל בסה"כ בני אדם זה בני אדם.

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.