אני ממש אשמח להארות/הערותהנסיך הקטן.

היודע אתה 

נסיכי הקטן

את סודות העולם?

היודע אתה

לאן אנשים נעלמים

ולא מוצאים אותם אף פעם?

 

ברצוני נסיכי

לספר לך סיפור.

סיפור קטן אך משמעותי

בתקווה שלך יהיה הוא ברור.

 

היו היה פעם

אדם עשיר החי על גבעה.

והגבעה היתה רק שלו

כל אבן ואבן

כל חלקה וחלקה.

אך האיש העשיר

בודד הוא היה

אשתו עזבה לפני שנים

ובנם הקטן הלך איתה.

והאיש העשיר

התגעגע אל שניהם מאוד.

רצה לראותם עוד פעם אחת,

ורק אח"כ יוכל הוא להנות מהכבוד.

החליט האיש העשיר

שהיום הוא יוצא למסע.

המסע אל אשתו ובנו,

המסע אל הלא נודע.

אז ארז הוא את חפציו

אל תוך תיק ממוצע

ויצא אל הדרך

יצא למצוא את אשר רצה.

והאיש (שעשיר כבר לא היה)

פסע בין האבנים

הלך על החול הרך

וטיפס על הרים.

עברו כמה ימים

והנה האיש אל צוק הגיע

הסתכל הוא אל התהום

וחיכה לאות שיופיע.

וכשהגיע לבסוף האות

נעמד האיש על השפה

עשה את הצעד מעבר

ולמותו חיכה.

 

אתה יודע נסיכי?

איש זה

מאושר הוא לא היה

הוא רק רצה שיגיע הסוף

רק לו הוא חיכה.

 

היודע אתה נסיכי הקטן?

יש אנשים

שאפילו אחרי מותם

לעולם לא יעלמו

אך גם יש אנשים

שבחייהם

את מותם כבר מצאו.

דועכים הם לאט לאט,

לא רוצים להעמיד פנים

עד שלבסוף

גם הם

נעלמים.

אוהווו אהווו אהוו!! אין אין אין לי מילים!!משהי!!
יפה מאוד... אהבתי.ריעות

עוד קצת..הנסיך הקטן.

אתה יודע נסיכי?

הגיע הזמן לישון

אך לפני זה

אספר לך סיפור פצפון.

 

היו היה איש

לא קטן ולא גדול

שגר בעיר

והיה לו הכל.

בית מרווח

אישה וילדים

עבודה מסודרת

וגם כמה כלבים.

האיש לנו

מאושר היה מאוד

תמיד הסתובב בחיוך

ואנשים חלקו לו כבוד.

יום אחד

בשעות הצהרים המוקדות

ילדו הקטן נעלם

בלי להשאיר עקבות.

כמה שהם חיפשו אותו

לא הצליחו למצוא דבר

הילד פשוט נעלם

ושום דבר לא עזר.

אחרי היום הזה

האיש החל להשתנות

הוא הסתגר בתוך עצמו

והחיוך הופיע לעיתים רחוקות.

אשתו החליטה לעזוב

ולעבור לבית אחר

"בגלל הזיכרונות" היא אמרה

ופצעה לו את הלב.

כך עברו השנים

והאיש לא הצליח להתגבר

הוא פוטר מעבודתו

והסתגר עוד יותר.

האישה והילדים עזבו

והכלבים ברחו מהבית

אך לעזוב לא יכל

בגלל התקווה שהבהבה עדיין.

התקווה הזאת שהילד

עוד עלול יום אחד לחזור

ומי אם לא הוא

יהיה שם לקבלו?

30 שנה עברו

מאז אותו יום נורא

והאיש אשר כה חיכה

לקה בליבו ולא התרפא.

 

להסביר לך את הסיפור נסיכי,

אינני צריך כלל

אבל רוצה אותי לשתף אותך

בקצת מן מחשבותי.

התקווה היא יצור קצת הפכפך 

שני פנים היא לובשת

לפעמים אושר היא מעניקה

אך לפעמים אותך היא הורגת.

צריך לעשות הפרדה 

בין תקווה לנואשות

דומים הם מאוד 

אך יכולים לבלבל בקלות.

 

היודע אתה נסיכי?

הגבול דק הוא מאוד

צריך אתה רק לדעת

מה פנטזיה

ומהי 

המציאות.

נקודה טובה
אני אוהבת את הסיגנון שלך
יותר ברור לי הסיפור השני..בראשון לא הסתדר לי משו ככ..
אבל יפה
שניהם ממש יפים!לטעמי*פרח הלילך


תודה!הנסיך הקטן.אחרונה
עוד אחד..הנסיך הקטן.

אתה זוכר נסיכי

את השושנה שאהבת?

זאת שבכוכבך נשארה

ואליה התגעגעת?

עד שמחייך היא נעלמה

לא ידעת את חשיבותה

חשבת רק שהיא מטרד

ולכן אותה השארת לבד.

בוא נסיך קטן,

ואספר לך סיפור

סיפור דומה אך שונה

אך בשבילך הוא יהיה ברור.

 

פעם היה איש

שגר בבקתה בכפר

לא היה לו כלום

אך עדיין היה די מאושר.

כמה בתים לידו

חיה לה אישה נאה

אך האישה תמיד הרגישה בחסר

ושאפה לגלות את האהבה.

היא חיפשה מעבר להרים,

עברה בכל העולם

לקחה כל מיני שיקויים

וניסתה את כל השיטות כולם.

אך עדיין

אהבה אמיתית לא מצאה

וכך כשהיא מיואשת,

חזרה אל הכפר, אל ביתה.

בהכנסה אל הבית

הבחינה שמשו מרטיט לה את הלב

בלי שום תכנון מוקדם

החלה היא להתאהב.

לא ידעה היא

למה זה קורה ואיך

רק הרגישה בשינוי

וחשה שליבה מתהפך.

יום אחד

הבחורה יצאה מביתה

ובדרך היא פגשה

בבחור הגר מעבר לבקתתה.

מיד ידעה

שבגללו חל השינוי

והחליטה היא אליו לפנות

וקיוותה שיתרחש נס גלוי.

אך האיש שלנו

כבר היה די מאושר

ולא רצה להסתכן

במשהו לא מוכר.

והאישה לא ויתרה

כי התרגשה היא מהגילוי

וכל שבוע אליו פנתה

בתקווה שתשובתו בתהליך שינוי.

אך האיש פחד הוא

וכך זה נשאר

עד יום מותו

כשהוא די מאושר.

 

לפעמים נסיכי

האושר הגדול מעבר לפינה

ורק מחכה 

שבו אנחנו ניגע.

נגיעה קטנה

לא צריך יותר

אבל בדרך זו נתקרב עוד

אל פסגת האושר.

צריך רק לפתוח עיניים

ולא לפחד יותר מידי

וכך נסיך קטן

נבדיל בין מה שמספיק

למה

שכדאי.

הייריק סאנצ'ז

אני תוהה מה זה הרגש הזה.

יצור חי וחלקלק. מזדחל בתוכי מהגרון אל הבטן, מחליק באיטיות הלוך ושוב.

פחד. אולי פחד.

אני מפחד שאני כלום בשבילך. מגדלים פורחים באויר. שערה קטנה. אין בינינו כלום.

שמחר תשכחי אותי. חבר מצחיק. לא כלום. מפחד להציע לך כתף. את אפילו לא צריכה. או לא רוצה.

מפחד שאת כלום בשבילי. שמחר אני אשכח אותך. שמשהו ימחק אותך.

אובדן. זה מרגיש כמו אובדן.

זה איננו. את אינך. אני אינני.

יש בינינו אינסוף שחור. לא קיים דבר. אני מחייך אלייך. מגוחך.

יש לי חור. יש בי חלל. אין לי מה לעשות עכשיו.

טירוף. זה אוכל אותי, הטירוף.

אני בוער מבפנים. אין לאן לברוח.

את בכל מקום. בכל זמן. מחייכת אלי מהמראה. מהכיור.

משתוקק לקצת שקט, נשימה. איני יכוח חהירגע.

לא משתחרר. מועקה. אני רוצה לשבור.

אני רוצה לטרוף לצעוק.

משהו משוגע שירטיט. אותך.

כמוני.

ביי

אתה ממש כותב אותי🥺תמימלה..?
תודהריק סאנצ'זאחרונה
כיף לשמוע צגובות
זה הפרי....נחלת

אנ'לא בשל

אתה אומר

למה הכוונה?

אתה חיוור מאוד מאוד

ורק בהתחלה?

 

רוצה להיות סגול כהה

ולא פחות מזה

האם זה אפשרי חבר

אולי אתה טועה?

 

לפחד יש פנים רבות

עיתים נדמה כהר

אבל אם תסיט את מבטך

תראה  פתאום נהר....

 

ועל גדתו עומדת בת

משורש נשמתך

והיא רק היא חבר

תמתיק את בדידותך!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מהמםתמימלה..?אחרונה
נצפה בתל אביבזכרושיצאנולרקוד

כמה אמת במשפט אחד......תמימלה..?
הפונט נחמדהבדידותאחרונה
פרסמנו דירהנחלת

באתר יד שניה

במדור 

דירה להשכיר

מסיבות מובנות

העדפנו בנות

ומייד קיבלנו

נזיפה חמורה

ה     ד      ר     ה!

 

הממ....

יש חובות להחזיר

המצב לא  שפיר

אין ברירה,

בא נעשה רשימה.

 

ראשונה היתה לי

אחריה היה צליל

הוא תובל

היא יובל

היא דניאל

(עם הכלבה גבריאל)

שתי חן

שני חן

(לא ביחד)

היא ריף

הוא אגם

היא אזוב

הוא נרקיס

גם היא.

(הגדיל לעשות

בחור בשם דין

שביקש אם אפשר עוד קצת להמתין

עד שבן זוגו (בחור בשם קים)

יספיק להגיע מסין.....)

 

כשעברנו שנית

על כל הרשימה

נתקפנו בכאב ראש

איום ונורא,

לא הצלחנו פשוט

להבין,

מי הוא מה

 

עכשיו בדירה

זוג מקסים ממוסקבה;

הוא אברשה היא מאשה

לחתול קוראים סשה

החתולה היא נטאשה

וזו הבוחשת ב kasha

היא כמובן ...

סבתא באשה!

 

הם חזרו בתשובה

לפני פחות משנה

ומקפידים על מצוות בהידור.

וכדי לקיים זריזין מקדימין

הקימו סוכה באלול...

 

יציבה

חזקה

(היתה שם סופה!)

לא תימוט

לא תיפול

לעולם!

 

חן חן.....נחלת
מהמםם!!תמימלה..?

החרוזים מדויקים, הסיפור חמוד מאוד, קליל ופשוט כיף לקרוא אותו...

תודה רבה!נחלת
וואו זה מקסיםאנימה

(לא יודעת איך הגעתי לפורום הזה אחרי שנים שלא נכנסתי אליו)

תודה וברוכה הבאה!נחלתאחרונה
כעין החשמלליפא העגלון

אֲרוֹן חַשְׁמַל, יָצוּק

בֵּטוֹן וְצִירֵי מַתֶּכֶת (שֶׁיָּדְעוּ חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם חֲלוּדָה)

עֵשֶׂב עָלֶה בִּקְצוֹתָיו, פֶּרֶא

וְאוֹר מְרַצֵּד מִבַּעַד חַלּוֹן עָכוּר


מֵבִין אוֹתְךָ, שַׂחְתִּי לוֹ

גַּם הַחַשְׁמַל שֶׁלִּי

עוֹדֶנּוּ בָּאָרוֹן

מתח גבוהמשהאחרונה

סכנת מוות

חתולים נגד טיליםחתול זמני
עבר עריכה על ידי חתול זמני בתאריך ז' באייר תשפ"ו 18:04

חָתוּלוֹ הַשָּחוֹר־לָבָן
מִסְתַָּתֵר מִתַּחַת לִמכוֹנִית
יְלָלוֹת בְּנִיב בִּלְתִּי־מוּבַן
מַפְעִילוֹת אִינְסְטִינְקְט יָשָן

 

וְאַז שְרִיקָה
וְאַז בְּרֳקִים
שֶאֵינַם מַתְאִימִים‏ לַחֲתוּלִים.
לַחֲתוּלִים אֵין מַסְבִּירִים מַדּוּעַ רָבִים הַאֲנָשִים.

 

אף שחָתוּלוֹ הַשְּמַנְמַן
הֵחֵל מַסְכִּים לְלִטּוּפִים
בֵּין הַדְּחִיפוֹת בַּמַּדְרְגוֹת
נִרְאֶה שֶהַשְּכֵנִים
כְּבַר אֵינַם מַבִּיטִים בּוֹ.

נא לאמר לחתול לא להתייאש מלטיפות. לקוות להן. לחלוםנחלת

עליהן, הן עוד תבואנה....

 

עוד יחזור הניגון.....

יש לי שיר כזה מימות עברוחתול זמני

אתה מזכיר לי חתול רחוב

כזה שקופץ כשמתקרבים אליו

כזה שלא צריך שישמרו עליו

כזה שמסרב לבטוח

גם לא בי

גם לא בי

 

תן לי ללטף אותך

את חצי האוזן שנותרה לך

מבטיחה שלא אפגע בך

אולי יום אחד תסכים

לבטוח בי

לבטוח בי

 

אטווה לך שירים שמחים

נחבוש יחדיו את הפצעים

נבכה הכל החוצה

אם תבטח בי

אם תבטח בי

רק אם תסכים

לבטוח בי

לבטוח בי.

 

היו ימים.

מענייןהבדידות

נושא השיר הוא אתה?

השירים שלך מלווים אותך לאורך זמן?

אתה מתנסה בסוגים נוספים של כתיבה יוצרת?

כן, כן וכן.חתול זמני

אני פחות טוב בפרוזה ועוד פחות בכתיבה ארוכה / המשכים, אבל היו לי כמה חיבורים טובים.

מעדיף שירה.

"פחות טוב"הבדידות

או "פחות אוהב"?

אתה כותב רק לפה או רק למגירה או משתף גם בפורומים אחרים?

הממ.חתול זמני

קל לי יותר לבטא את עצמי בשירה ואני אוהב את התמציתיות שלה.

אבל כאמור, היו לי כמה קטעים בודדים שאינם שירה שכתבתי, שכן מצאו חן בעיניי.

בעבר שיתפתי ב־tale.co.il אך האתר נסגר.

יש לי כמה חיבורים פה ושם בוואטפד ובאתר החדש chapter.co.il, מעבר לזה לא.

ואיזה שירה אתה קורא?הבדידות

אתה חושב שאתה מצליח לבטא את עצמך בתמציתיות של השירים שאתה כותב בצורה טובה גם לאחרים כמו לעצמך?

אתה משתף גם אנשים שמכירים אותך?

עברית מכמה סוגים.חתול זמני

אני אוהב שירה עברית של דור האמצע (פוסט־אלתרמן כזה). נניח נתן זך, אברהם חלפי, זלדה, כאלה.

גם פיוטי אשכנז.

גם שירים יפניים מסוימים (בעיקר אינדי מלודי, לפעמים יש מילים מעניינות).

נראה לי שרוב ככל השירים שלי מובנים למדי. יש כמה אזוטריים. מדי פעם אני שואל את מר AI מה הוא חושב (עוזר לי לנתח ולרכז את המחשבות בדיעבד), ובדרך־כלל זה קולע.

אנשים לא כל־כך מכירים אותי.

הבדידות

יפה.

ואנשים שקוראים אותך להרגשתך יותר מכירים אותך?

ייתכן,חתול זמני

אם כי, באופן כללי, איני מרגיש בנוח עם זה מכירים אותי.

למה לא מרגיש בנוח?הבדידות
אז למה בכל זאת אתה משתף?הבדידות
כי זה מאוד יפה לדעתי.חתול זמני
אבל אתה לא משתף רק שירההבדידות
תפסת אותי. אני חתול ערמומי ומלא סתירות.חתול זמני
אתה גם פצל"ש?הבדידות
בערך,חתול זמני

במקור הייתי @אחו אבל העברתי את הפעילות לכאן.

והרגשת צורך להמציא את עצמך מחדש?הבדידות

לעזאזל אני מרגיש כמו פסיכולוג חחחח

לא,חתול זמני

פשוט פרשתי וכיוון שלא יכולתי להתחבר לאחו, חזרתי כחתול זמני.

אז כאילו מוטיב החתול סתם שולי?הבדידות
מרכזי מאוד.חתול זמני
והיית חתול גם שהיית אחו?הבדידות
הייתי חתול.חתול זמני
טוב הבדידות

תמשיך לכתוב ולשתף ולגלות דברים על עצמך

אשקול זאת.חתול זמני
אולי אי הנעימות תפחתהבדידות
אין בזה נכון ולא נכון.חתול זמני
יש בזה קורה ולא קורההבדידות
ובכן, איך הפתגם אומר, "לא יהיה כלום כי אין כלום."חתול זמני
אז זה תמרור לשנות משהוהבדידות
איני מרגיש צורך להמציא את עצמי מחדש.חתול זמני
טוב. נראה שטוב לךהבדידותאחרונה

אולי אתה יודע משהו שאני לא

איזה חזקקקתמימלה..?

וואו, מהמם, כואב מאוד, נוגע, מחזק...

נוגענחלת
אודה יהריק סאנצ'ז

יש גם רגעים טובים

זמנים שפתאום הכל משתחרר בחזה ואפשר לנשום. לנשום בשם האלים, לנשום סוף סוף!

אויר פסגות גם ברחוב.

והכל בהיר ונקי. ואתה רוצה משפחה. ואתה שמח.

ומאיר פנים. והכל פשוט יותר. הקשרים נפרמו. הלכלוך מתנקז.

ואתה תמה. וזה נראה מגוחך. איך לפני שעה קלה חרחרת ונפלת.

זה נראה כל כך רחוק. מה שהיה לפני דקות ספורות.

היאוש. האובדן הריקנות. השנאה.

הם אינם. אפשר מעולם לא היו.

ואז, הו, אתה מרגיש את הפחד המעקצץ.

ואמנם, הוא הוא רק צל קטם, עכשיו אתה שמח, הרי. אבל הוא קיים.

הידיעה הזאת, הקיימא.

שאתה על קצה צוק. ואמנם הראות נפלאה.

ומי יתן וימשיך. השכרון חושים הזה לנצח.

אבל יודע אתה. תנשום כמה שאתה יכול. כמה שריאותיך מסוגלות.

כי מי יודע. מתי תיפול.

אתה חי בין תהום לתהום.

שוחה מטינופת לשלולית. כך נגזר.

לעיתים אלוהים מרשה לך להירגע,  מושך את ראשך בכוח מעל הזוהמא, דוחף אויר נקי לריאותיך.

רק כדי לצנוח שוב פנימה.

וואבה לאבה דאפ דאפ!סופר צעיר
וואו!!!תמימלה..?אחרונה

כתבת אותי!!

הבנתי לא מזמן שהחיים שלנו הוא גלגל, אנחנו נופלים וקמים ונופלים יותר עמוק וקמים יותר גבוה והתפקיד שלנו בחיים האלו הוא לנצל את הזמנים שאנחנו למעלה כדי לאגור כוחות לזמן שניפול....

קיצור, כתבת ממש ממש יפה....

לזכרנחלת

הוא נפל לאחור

שערו התמזג עם חולות

ועיניו הפקוחות

מעולם לא היו כה כחולות

כששמים ירדו לקראתו

 

לשמו היה צליל של

מים חיים וצלילות ופכפוך ושמחה

כך בדיוק 

הוא היה.

 

נער חלום

איש של אמת

איכותי ויפה וענוו

לא מאמינה

לא ייתכן

שהוא מת.

 

לאחר 120

משתוקקת לפגוש

את אמי, את אבי ושלוש חברות, 

מגיעים בשמחה לקראתי

 

ואותך

בארי.

כואבאנוני.מיתאחרונה

אולי יעניין אותך