יש חידושים בענין העפצים
הרב מועלם והרב מאזוז פוסלים את הקלפים העפיצים (לשו"ע)
:http://www.2all.co.il/web/files/Sites/or-lasofer/Files_12231_(7211).pdf
|
|
יש חידושים בענין העפצים
הרב מועלם והרב מאזוז פוסלים את הקלפים העפיצים (לשו"ע)
:http://www.2all.co.il/web/files/Sites/or-lasofer/Files_12231_(7211).pdf
|
|
זה שמתחילים לדון בנושא.
כמובן אלה פוסלים את אלה וההפך.
חכמי העפצים חושבים שחוץ מהם אף אחד לא עיבד עורות, וכל אלה שהכשירו סיד הכשירו ללא ידע מעשי.
וחכמי הסיד משיבים מלחמה ופוסלים את קלף העפיץ ואפילו כמעט את הגוויל.
אני אין לי כח יותר להתעסק בזה....
הנה המאמר של הרב חימי:
http://media.wix.com/ugd/4f0f93_c3bc7c10ae614755b7c47bceb0b822a9.pdf
עיין כאן קונטרס של בשלמותו:
אפשר לראות את זה בעיינים.
קח קלף "מעובד" בסיד תשים במים חמים כל הסיד ירד וזה יחזור להיות עור של פרה (קצת יותר מעפן)
עפצים מעבד את העור באמת.
ולא שמעתי על אף אחד שפוסל עפצים.
כל מה שפוסלים עפצים זה כי מי שמעבד היום עפצים רמבמיסטים וזה קשור לסוגייא אחרת של מה קלף ומה דוכסטוס שהשו"ע מכריע שלא כמו הרמב"ם.
כי כך כתב שו"ע, רשב"א ועוד מלא ראשונים ואחרונים
ב. לא ברור בכלל שגאונים ורמב"ם פסלו סיד, עיין בתשובות שפסלו "ראק",
אך זה לא "מלא".
הרמב"ם כותב "מִדְּבָרִים שֶׁמְּקַבְּצִין אֶת הָעוֹר וּמְחַזְּקִין אוֹתוֹ" סיד לא נכנס בהגדרה הזאת.
וההוכחה שלא מעבדים עור בסיד אלא בחומרים כימים שעושים את אותה פעולה שהעפצים עושים.
סיד לא מעבד את את העור,זה לא תהילך של עיבוד אלא של שימור.
מעניין שפתאום פה כולם מתבטלים ללא שאלה לשו"ע ובעניין שקיעה הם לא.
שרמב"ם פוסל סיד, הכל הוכחות מדולדלות
גם אם נניח שכן, יש מספיק ראשונים שהכשירו לכתחילה.
אני אישית חיפשתי לא מצאתי אפילו אחד שפוסל במפורש
הוכחה בעניין העיבוד לא נכונה,
משתמשים בכימיקלים שמזרזים את נשירת השערות
וחומר נוסף ע"מ לאטום אותו, ולא ידוע לי שמשתמשים מסוג עפצים כימיקלים.
היית פעם במפעל קלף? דברת אתם איזה חומרים משתמשים?
וגם אם כן יש חומר כזה, יופי!
זה לא אומר שבלעדיו אי אפשר לעבד בסיד.
לא היכפת לי איזה קלף יש לך בראש, רק מהשאלה שכתבת בסוף מובן איזה השקפה הלכתית מעוותת יש לך.
עיין במאמר הזה ותראה שיש כמה ראשונים "רציניים" שכתבו במפורש על סיד.
כזאת.
למה שיתייחס?
התוס' בא להסביר למה מה שעושים באשכנז זה בסדר.
ואפשר לדעת למה יש/ לי "השקפה הלכתית מעוות".
שקיעה ר"ת מובאת בשו"ע ללא עוררין ללא "יש אומרים" בלי השגה של הרמ"א ולמרות זאת כמעט כל עם ישראל לא נוהג ככה אפילו לא לחומרא.
רק התחלה של המאמר שהבאת מראה את הדמגוגיה של המאמר.
כשבאים לדון הלכתית אי אפשר לתת טענות דמגוגיות שכאלה-
אתה לא יודע אם היה לרמב"ם הוה אמינא או לא, גם אני לא יודע. אלו השארות שאין להם בסיס...
מצטער, אין מי שפוסל עיבוד סיד במפורש, אפילו לא אחד!
לגבי ההשקפה הלכתית,
א. אי אפשר לדון על הלכה ללא התייחסות למנהג הנהוג כבר אלף שנה, ולהגיד שזה פסול כאילו "כולם" פוסלים כאשר הרבה ראשונים לא פסלו עיבוד סיד. (אני מתיחס לדבריך הקודמים ש"סיד זה לא עיבוד")
(לגבי שו"ע בעניין השקיעה, אדרבא! זה שעם ישראל אינו נוהג כשו"ע אומר שהמנהג זה הקובע אע"פ שכתוב בשו"ע אחרת).
ב. גם אם נניח שמבחינה המקצועית הבורסקית עיבוד סיד אינו עיבוד, אין זה מוכרח שגם מבחינה הלכתית כך. כי חכמים הכריעו מבחינה הלכתית עיבוד סיד הנו עיבוד ואין עוררין על זה עד לפני כמה שנים.
ג. אני לא שולל שאולי בעיבוד עפצים יש מעלה, אני רוצה שתהיה כנה ותבין את צד השני של המטבע.
ד. מצטער אם פגעתי, לא מתכוון לפגוע בך אישית.
ה. כותב המאמר כתב בדם ליבו הכניס קצת דרמה וציניות. אני גם אוהב את הסגנון אבל תמשיך הלאה תתבונן בעצם הטענות שלו.
הרמב"ם כשמעבדים בעפצים אז לזה הוא התכוון.
א.גם על זה אני חולק. פוסקים הלכה מהגמרא על פי הראשונים והאחרונים.מנהג אין בכוחו להקל (בדאורייתא,קרקפתא דלא מנ,זה אחד הדברים החמורים!וברכות לבטלה...).
ב.ייתכן.אך ברור מאד מהמקורות שעיבוד צריך להיות עיבוד "מִדְּבָרִים שֶׁמְּקַבְּצִין אֶת הָעוֹר וּמְחַזְּקִין אוֹת" וסיד לא נכנס להגדרה הזאת.
לא קמו על זה עוררין כי באשכנז לא ידעו לעבד בסיד ופסקו כמו התוס'.
זה שלא קמו על זה עוררין עד עכשיו זה לא הוןכחה לכולם,ההלכה זה דבר דינמי.לפני הזוהר אף אחד לא חשב שיש עניין לא להניח תפילין בחוה"מ.
ג.אני כנה,וחושב שזה באמת לא עיבוד,זה לא אומר כלום על היחס שלי למי שפוסק שזה כן.כמו שאני לא מתייחס למי שסומך על היתר מכירה כרשע.
ד.סבבה.
ה.בעז"ה,אבל אני חושב שזה לא רק טענה דמגוגית שלא משנה.
זה מראה על היחס שלו לדיון הלכתי.הוא מגיע לדיון עם מסקנה מראש, לא ככה ניגשים לסוגייא.
אפילו איסורי דאורייתא, כרת ועוד...
בעצמיך הבאת דוגמא, לא מקפידים על זמן ר"ת לא בצאת שבת ולא בצאת יוה"כ כי כך המנהג כגאונים
עיין בהקדמה לב"י על תוקף ההלכה ומנהג שהתקבלה לפניו, ואין סב"ל נגד מנהג.
מיצינו את הדיון, לא מסכימים ואני צודק
האם אינך מברך על ספר תורה מעובד בסיד?
המזוזות בישיבה בעפצים,בבית לא.כי אני אצל ההורים ולא נמצא שם יותר מ30 יום ככה שאני לא חייב.אך בעז"ה כשיתאפשר אני ישים בחדר שלי מזוזת עפצים.
ס"ת-אני אכן לא מברך על ס"ת מסיד,אם יעלו אותי אז מפני כבוד הציבור אני יסתמך על הרמב"ם שמתיר לברך על חומש.
הרמב"ם לא התיר בשום מקום זה שהוא שתק למנהג חכמי איטליה לא אומר שהוא מודה להם
ולהלכה ביד החזקה פסק אחרת אז ההיתר של הרמב"ם לא כ"כ היתר
נראה לי שגוי לחלוטין.
(למדתי סופרות-סת"ם)
כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,
אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,
חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).
אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.
אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.
אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.
אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב
אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים
שלום!
על מה כדאי להקפיד בתפילין פצפונות?
ראיתי כל מיני כאלו שכותבים 50 הידורים...אני לא מזלזל אבל לא מתלהב מכותרות בלי הסברים.
נ ב. גם מבחינת גודל האם יש נפ"מ בגדלים 2.2 2.4
אשמח להרחבה כמה שניתן.
ברוכים תהיו!
יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו
תוספות חשובות לפצפונים:
1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)
2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.
3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת
באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..
אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה
אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.