בגלל שלא ישנים במקום קדוש עם אור גבוה

והבנים גם לא שותים אפילו כוס מים מחוץ לסוכה..

מצטער?

למשל

מציעים לאנשים להניח תפילין ולא מניחים (אה, בעצם מניחים 2 זוגות...)

מציעים לברך על ד' מינים ולא מברכים (אה, בעצם מקפידים על אתרוגי קאלבריא)

מציעים לבנות נרות שבת ולא מדליקים (אה, בעצם מדליקים מגיל 3)

תכלס, מי שאמר לך כך, או שמישהו אחר אמר לו את זה, או שהוא התבלבל בגלל שינה בסוכה (יש פה שירשור על הנושא... לא מומלץ לקרוא ) או שהוא עושה ממך צחוק.

אם האפשרות האחרונה נכונה, כדאי לך לבדוק במה עוד הוא עובד עליך.

גמרא בערכין.

'אוהבי' חב"ד כנראה מהדרים בזה במיוחד בעניני חג הסוכות כנראה.

אז זהו, הנקודה העיקרית חב"ד מהדרים במצוות בצורה הכי מהודרת שאפשר ויש אנשים שזה מפריע להם כנראה,הם חושבים שהם יגביהו עצמם בהנמכת השני...

ראה את ההודעה הקודמת כמבוטלת...

העיקר שמי באמת צריך לראות את זה יראה את זה כאן

אלא של אדמור הרי"ץ כמדומני או של הרבי 

(יכול מאד להיות שגם אדמור הזקן לא ישן בסוכה, אך זה לא בגלל אור המקיף אלא כי ברוסיה הלבנה בטמפרטורה של מינוס-לא-יודע-כמה מעלות, אין הרבה אנשים שמסוגלים לישון בסוכה)

והדברים ידועים.

למשל תפילת ותיקין...

לפי ההלכה שצריך לישון ולפי ההלכה מצטער פטור מהסוכה.

ודרך החסידות שהוא הנחיל מלמדת את שניהם יחד.

וכך עוד דברים (הכנה לפתילה שלכן מתפללים מאוחר וכו' )

מצטער פטור גם מאכילה..

אדמו"ר האמצעי גער בחסידים שישנו בסוכה ואמר להם "איך אפשר לישון במקום שיש מקיפין דבינה"?

אדמו"ר הריי"צ גם פרסם את הדברים ואם אני לא טועה- מאז זה הפך למנהג נפוץ בחב"ד.

הרבי מסביר בשיחה שלימה ומהממת כיצד לא פוגמים בשלימות מצוות סוכה כאשר לא ישנים בה, וכמובן מוסיף את ההסבר מדוע גם חסידים פשוטים כמונו, שאינם חשים את המקיפין דבינה, מצטערים בשינה בסוכה:

חסידים מצטערים מכך שהם לא בדרגה שבה הם יוכלו לחוש באורות הללו, ולכן מצטערים.

להרבה אנשים לא נח לשמוע כזה הסבר, כי עבורם "מקיפין דבינה" הוא מושג שיש להשתמש בו בשיעור בזוהר, חסידות או משהו כזה, ומפריע להם שזה מתערבב עם ההלכה למעשה. אבל מה לעשות, כל האורות הגבוהים וכו' הם אכן אמת מוחלטת שחודרת עד לגוף ההלכה!! (ככה זה כשלומדים חסידות... אלוקות בפשיטות ומציאות בהתחדשות, לעומת כאלה שאצלם זה להפך..).

ואם נוריד את זה לתיאור מעט חי: חסיד נכנס לסוכה, עם הפיג'מה שלו, מתרווח לו על המזרון, מנסה לישון שינה עריבה, והתת מודע שלו פשוט שולח לו אותות מצוקה- איך אתה מסוגל?? בסוכה יש אורות "מקיפין דבינה", גילוי אלוקות נעלה ביותר, ואתה מתפרקד לך ככה על מזרן!

עוד עניין שהרב'ה מוסיף, שהיה אמורא אחד שלדעתו הדסים עם עלה אחד שלא ממש יוצא יחד עם שני העלים הנוספים- כשר, ולמרות שזו דעה של היתר ולא מומלץ מלכתחילה, כל התלמידים של אותו אמורא היו קונים בדווקא כזה סוג של הדסים, ביטוי להתקשרות לרבם. וככה גם אנחנו לא יכולים לחשוב על מצב שבו אנחנו נישן בסוכה בעוד הרב'ה לא ישן בה.

אבל קודם שישים פיג'מה ויכנס לסוכה ואם הוא לא מצליח לישון שיחזור לבית,אם זה היה ככה אולי הייתי מאמין.

אבל המציאות היא שאף חסיד לא מנסה לישון הוא מלכתחילה יוצא מנקודת הנחה שהוא לא יצליח.

קשה לי להאמין שכל חסידי חב"ד יותר צדיקים מרבי זושא ומאד הרבה גדולים וצדיקים והם מרגיש את "המקיפין דבינה" יותר מהם.

אותו אמורא סבר ככה זה מחלוקת הלכתית,אז זה לא חומרא.

העניין הזה של חומרות שלעשות משהו כשברור שאין בו צורך לא היה בזמן האמרואים והתנאים.

יש דברים שהם באמת בדיעבד אבל זה עניין אחר.עם אמורא סובר משהו אין שום סיבה שהתלמידים שלו והוא לא יעשו את זה.

זה לא ביטוי להתקשרות זה פשוט הבנה שלא צריך לחפש חומרות וכשרוצים להראות שמשהו מותר אז צריך שגם הרב המתיר יעשה את זה.לא זוכר על מי זה מסופר שהוא היה רב העיר (נראה לי בטבריה) והיה חום גדול מאד ביום כיפור והוא פסק לאכול ופתח שולחן באמצא הרחוב שכולם יראו שזה באמת מותר וגם הוא עצמו עושה את זה.ושמעתי שכשהרב ליאור התיר קינואה בפסח הוא הקפיד לאכול את זה בפסח שלא יחשבו שיש בזה חשש.בחב"ד לקחו את העניין הזה יותר מדי רחוק והמציאו לכל דבר תורות והפכו את זה לעיקר.

הרי מצד ההלכה היבשה מי שלמרות שהוא מצטער ישן בסוכה הוא מחמיר,אבל אם חבדניק ישן בסוכה כל חבריו החבדניקים יגידו שהוא לא בסדר.משמע הפכו את הקולא לעיקר הדין!

אבל חסידים לא מרגישים את האורות, הם יודעים שהרבי מרגיש את האורות ולכן הוא לא ישן בסוכה והם מצטערים שהם לא מרגישים מצד הקשר בין רבי לחסיד ולכן הם בגדר מצטער?

הבנת ?

אני לא מצפה..

כי צריך היות חסיד ומקושר לרבי להבין עד כמה זה נכון...

בחב"ד לא המציאו שום דבר, הכל מבוסס תורנית וכתוב בספרים

תענה "לא יודע כלום, הרבי אמר לא לישון ואני מקיים את דבריו"

אל תיתן תירוצים מטופשים שלא מתחילים בכלל

הסבר למה התירוץ שלך מטופש.

אתה אומר שאתה מצטער שאתה לא מרגיש את האורות המקיפים לעומת הרבי שמרגיש

כשאתה בבית, אתה לא מצטער על זה שאתה לא מרגיש את האורות שהרבי כן מרגיש?

אין שייכות לצער שלך עם הנוכחות שלך בסוכה

אם לאדם יש יתושים בסוכה והוא מצטער בגללם, מותר לו להיכנס הבייתה לישון, אך אם הבית שלו מלא יתושים כמו בסוכה - אזי התירוץ של מצטער לא מועיל לו.

זה דבר ראשון

דבר שני, 

באמת לא ברור למה בגלל סיפור שאמינותו מוטלת בספק, וגם אם היה - סביר להניח שנאמר בצחוק, איך בגלל דבר כזה משנים הלכה מפורשת.

איך זה שעד האדמור האמצעי/הריי"צ אף אחד לא שמע על ה"איסור" לישון בסוכה בגגל מקיפין דבינה

לא חז"ל, לא האריז"ל, לא הבעש"ט, לא אף ראשון ואף אחרון, וגם לא בעל התניא - לא ידעו מזה ולא דיברו מזה

מוזר ביותר

מוזמן לעיין בה
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15830&st=&pgnum=64
(מאות ע ואילך)
ואם אדמו"ר האמצעי אמר פתגם וחסידים לא מרגישים את זה והם מצער מזה שלמרות שהרבי אמר הם לא מרגישים - זה גופא פוטר אותם מהסוכה.

הבעיה העיקרית שרוב אלו שעוררו תא הטענה היו בורים ועמי ארצות לפחות בכל הנוגע לזה, ואחרי שהרבי אמר שיחה שמפריכה אחת לאחת מהטענות אף אחד לא פתח את זה והמשיך בטענות המגוכחות.

אף חבדניק לא מצפה מחברו שלא חבדניק שלא יש, אבל לכל הפחות שאם יש לו שאלה על חברו שמהדר בצוות ופתאום נראה שהוא מיקל במצוה מוסימת , שיפתח את המקור שמבאר את זה וילמד - הוא לא חייב להסכים אבל לפחות להבין

ינזפו בו בחביבות, לא יסקלו אותו - אל דאגה

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t675678#7505617

מי שלא חב"דניק לא מצטער כ"כ שהוא לא זכה כמו הרבי לראות את המקיפים וכל זה

אם הוא חבדניק שמקפיד על כל פרט להיות קושר לרבי -  הוא לא ישן בגלל שהרבי מצטער

ואם הוא לא מחמיר הוא גם לא ישן - מטעמי נוחות.

והוא הוא מחמיר לישון בסוכה מחמת הקפדה על המצוות -  זה לא נקרא חב"דניק

אבל משום מה כולם מאושרים מזה ..

ואדרבה  - אפשר לראות אם מחמירים או מקילים על פי שאר הפרמטרים - אם מהדרים במצוות או לא 

זה שלא מוכנים לבל את דרך הסבר והלימוד זה כבר ענין אחר - אבל שגגולים וגאונים למדו באותה דרך והולכים בדרכה במשך מאות שנים זה רק מראה שזה לא בדיוק ענין של קולא

בעוד שזה חומרא  - עם סברא מבוססת.

בדיוק כמו הסברא ש"הועיל ונפק מפומיה דרב"

לזכות הרבי נזקף מליוני מצוות של יהודים, והצלת מאות אלפי יהודים מהתבוללות וכו'.

לא ניתן לחשוד את הרבי ח"ו כאילו מזלזל במצוות.

אז מותר להניח שאם לא ישנים בסוכה זה לא נובע מזלזול במצוות אלא מענין הלכתי, שיש לו גם סימוכין על פי הקבלה והחסידות.

כדאי מאוד להסתכל איך הרבי בעצמו הגיב כשמישהו שאל אותו בדולרים על שינה סוכה..

http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422

מומלץ.

וזה הנקודה, מני לך שהוא טעה?

ואל תסתכל עליו כרבי וכו' לרגע אחד, אלא כאדם שבגיל 20 ידע גמרא ש"ס ופוסקים ישר והפוך ומאז הוא ישב ולמד ועוד ועוד.

ואתה?

אז איך אתה יכול לומר מסברה שלך מדהו?

וזה בדיוק הבעיה של החשיבה העצמאית מול הקבלת עול...

אבל עצם זה שהוא קיבל סמיכה מהרגטשבר בגלל גאונותו ואתה עדין לא זה כבר סיבה שאתה לפחות לא יכול להתבטא כך..

כפי שפסקו בתלמוד, ברי"ף, ברמב"ם, בטור, בשולחן ערוך, בשולחן ערוך הרב ובכל נושאי כליהם.

מעולם לא נפסק שאסור לישון בסוכה.

נפסק בתלמוד, ברי"ף, ברמב"ם, בטור, בשולחן ערוך, בשולחן ערוך הרב ובכל נושאי כליהם שהמצטער פטור מהסוכה...

הייתי רוצה לראות את התגובה של רבי יוסף קארו זצ"ל כשהיית מנסה להסביר לו את הצער שנובע מהעדר ראיית ה"אורות המקיפים"

יש משהו חמור מאד בסיפור הזה עם המצטער בסוכה

אין בנושא הזה היגיון. הוא לא מצטער. נקודה!

אבל הרי האדמו"ר שלכם אמר את זה, אז מה עושים?

אז בדרך כלל ביהדות כשיש רב גדול שאומר משהו - אנחנו מבטלים דעתינו, אומרים שכנראה יש לנו טעות, ועושים כמו שהרב אמר.

אם היו עושים כך בסוכה - ניחא.

הבעיה שחסידי חב"ד מתעקשים לומר שהם מבינים את זה, וממש משכנעים את עצמם שהם מבינים את זה בפועל ממש. וכן! הוא באמת מצטער שהוא לא מצטער

זה גורם לאדם לעקם את השכל שלו!

ואז אתה מוצא אנשים שחושבים שהרבי עדיין חי, ואתה לא מתפלא. כי אנשים התרגלו לעקם לעצמם את השכל, ואם יש הוכחה בכתבי הרב שלכם שהוא חי - אז כן! אני מבין את זה. וזה באמת כך! ועכשיו נשאר רק להתווכח אם מותר לפרסם את זה או לא.

זה לא נורא אם אתה לא מבין! קורה הרבה שלא מבינים דברים בחיים, זה לא מערער את כל היהדות!

אתה לא מבין? לא נורא! אם אתה סומך על הרב שלך - אתה יכול לסמוך עליו גם בלי להבין. אבל אל תעקם את השכל לך בשביל שתבין דברים לא מובנים. זה פשוט שקר, ואתה מתרגל לשקר!

1. הדיון בין חסידי חבד הוא לא רק אם לפרסם... לא כל חסידי חב"ד סוברים כמו שאמרת. יש כאלו שנקראים אנטים, והוויכוח שלהם עם המשיחסטים הוא לא רק על הפירסום.

2. בנוגע לגדר מצטער, היה לנו דיון נוסף למטה. משום מה עברו להתדיין על זה שם. אתה מוזמן לעיין במקורות ומה שכתבתי שם.

הויכוח בכלל לא מתחיל!

אין בזה שום הגיון, ואני לא מאמין שמי שמתווכח איתי חושב שיש בזה היגיון

מה שייך להתוכח אם 1+1=3 או לא?

אני רק מבקש לחשוב בהגיון, זהו!

אין חיוב לא מדאו' ולא מדרבנן ולא מצד החסידות לחשוב שהבנת מה שהאדמו"ר אמר. אתה יכול בשקט לומר שאתה לא מבין את זה, ואתה עדין חסיד חב"ד כשר

ברגע שתחשוב בהיגיון בכלל לא אצטרך להתווכח אתך

(ולגבי 1 - סליחה שאני לא מאמין להם, כיון שיש כאלה שטוענים שאסור לפרסם את זה - ברור שהם יאמרו שהם לא מאמינים בזה, אחרת זה נקרא לפרסם...)

אז...

1.  אתה לא מאמין לדברי שאני לא חושבת כך. אתה מחליט לי מה אני חושבת.. סבבה.

2.  אתה טוען שאין בדעתי ובחשיבתי היגיון בלי להסכים אפילו לקרוא את דברי. 

אבל אני לא רואה את זה כאן, ואני מקווה שלא יהיה ארוך מדי

(וזה שאני לא מאמין - לא אומר שאני מחליט לך מה את חושבת, אני לא יודע מה את חושבת, זהו)

2. באמת נחמד מצידך שאפילו שאתה לא מאמין לי,אתה לא מחליט בשבילי. זה מאוד אדיב.

אבל זה לא "נחמד מצידי", זה די נורמלי

(בקיצור - אל תיפגעי, אם יש מצוה של הרבי להכחיש את מישיחיותו מחוץ לחב"ד ומישהו מכחיש לי - אני אמור להאמין לו? הרי יש לו מצוה לשקר. גם אני הייתי משקר במצב כזה. אז אין לי איך לדעת מה אתם חושבים. ואגב, לא מדובר רק בך, יש לי כמה קרובי משפחה כאלה)

ועברת למשיחיות.

אלו שני עניינים שונים. וממילא, אלו שני דיונים פנים חבדיים ולא דיון אחד, גם אם יש לזה נקודות נושקות.

ומצווה לשקר אין. אם יש משהו שאין עניין לפרסם אותו, זה לא אומר לשקר.

לא נפגעת מניקים אנונימיים, רק נראה לי קצת מוזר להגיב לדיון בפורום בגישה של אני לא יאמין למה שתגידו. אז למה אתה מתדיין איתנו?

או שלא בא להתדיין? סתם לומר שאתה חושב שאנחנו אנשים ללא היגיון?

על חיים כן\לא

רק נתתי דוגמא לאן אפשר להגיע עם חוסר הגיון

למעשה צורת הדיבור שלי לא הוגנת בויכוח, כי להאשים את השני בחוסר הגיון זה לא טענה שאפשר להתווכח איתה, או שכן או שלא

אבל מה אעשה שכך אני חושב שהאמת?

אז אמרתי את דעתי, מי שקרא וזה נתן לו נקודה למחשבה - מצוין

מי שלא מסכים - אז הוא לא מסכים. אף אחד לא מת מחוסר הסכמה

תמצא נושא יותר מענין לחפור עליו

אבל הוא מגיע מנקודה הנחה שונה לגמרי

נקודה מוטעית שכו"כ וכחנים בעבר הגיעו ממנה 

ואני מאד שמח שהוא כתה מה שהוא כתב.

(כי בגדול אני מסכים עם מה שהוא אמר חוץ מזה-"אתה לא מבין? לא נורא! אם אתה סומך על הרב שלך - אתה יכול לסמוך עליו גם בלי להבין."

אני לא ראיתי שום בעייה עם הטון (מה גם שבהתחשב בזה שאתה קורא ולא שומע אתה לא באמת יכול לדעת,אז אתה צריך להסתמך על ההיכרות שיש לך עם האדם בפורום,ומופים הוא לא אדם שמזלזל באחרים ואתה יודע את זה.

מי שחי את זה קצת מקרוב קצת יכול להבין את זה.

שאתה מתדיין רואים שנפגשת עם חב"ד מקרוב.

שהוא מתדיין זזה מגיע מנקודה אחרת.

בכל מקרה הנושא הזה נחפר מספיק, לכל אחד יש את העמדות שלו וזה הוכח כבר שוב ושוב(חוץ מפינה שאני צריך לסגור..)

ואני מסכים עם מה שהוא אמר.

עם מישהו יגיד לי שהוא מתבטל לרבי ולכן לא ישן לסוכה אז זה דיון על האם נכון להתבטל לרבי,אבל לתת תרוצים גרועים....

אני שמעתי בשם ר' אציק שזה כנראה היה מנהג קדום,כמו שכנראה לברך אחרי נטילת ידיים היה כנראה מנהג קדום,ואחרי זה נדחקו איך להסביר את זה בבבלי.

זה מילא.אבל התרוצים שנתתם גרועים.

חשבתי אח"כ על עוד משהו

את תוכלי לדון איתי דיון תורני האם דבר שברכתו מזונות חייב בברכת לישב בסוכה, באיזה שיעור ומתי?

תוכלי לדון איתי האם אומרים לבוד יחד עם דופן עקומה או לא?

זה תמיד כך שאשה יודעת לדון כל כך לפרטי פרטים על הלכה שלא נוגעת אליה, ולא סתם יודעת את פרטי ההלכה אלא גם מבינה את העומק בסברא מאחורי זה?

הוא אשר אמרתי - נוצר מצב שבנושא הזה, חלק מהותי של להיות "חסיד חב"ד" זה להסכים עם הסברא של האדמו"ר שלכם בנושא הזה, אז זה לא סתם דיון תורני אחד מיני רבים, אלא נושא רגשי חשוב שבלעדיו אתה לא חסיד שלם, וגם נשים רוצות להיות חסידות שלימות, אז את הנושא הזה הן ילמדו.

ואין בזה הגיון! חב"ד היא תנועה מחשבתית, שיש לה גישה מסוימת לעבודת ה', מחלוקות הלכתיות כאלה ואחרות הם לא חלק מההגדרה של חב"ד. אפשר להיות חסיד חב"ד גמור ולחשוב בשכל שחייבים לישון בסוכה, ומצוה לשים מטפחת ולא פאה, וצריך לעשות סעודה שלישית עם לחם. השכל שלנו הוא חופשי, והשתייכות לקהילה ופסיקה כמו רב מסוים לא מחייבת שאני גם אחשוב כמוהו, אלא רק שאני אעשה כמוהו

בדיוק כמו שהרב שלי מתיר היתר מכירה, וזה לא מחייב אותי לחשוב שההיתר הוא טוב, לא בוחרים דעה בהלכה לפי השתייכות מפלגתית

אין לי כל כך אפשרות, לא שלחת לי קישור

אבל גם אין לי מטרה לנגח

אני לא מדבר בשינאה, מתוך רצון לתקוף, אלא מתוך כוונה לשכנע.

וודאי שלפעמים יש דברים שאני עושה/מאמינה בקבלת עול בלי להבין.

לא בנושא הזה.

אם בן אדם מדבר בשכל הגיוני הוא יכול לגרום לי לשאלות או חוסר הבנה.

(כאחת שהייתה משיחסטית והיום ממש לא, אפשר גם לשכנע אותי בדברים).

וצורת ההתבטאות שלכם בשרשור הזה לא מכבדת אתכם בלי קשר לשום מסקנה.

זו הנקודה.

כאשר כל וויכוח או דיון או פולמוס מסתיים ב"נכון אנו לא מבינות אבל כך אמר הרבי וזהו" או "נכון אנחנו משוגעות זורקות את השכל וההגיון כי הרבי אמר"

אז מה לעזאזל ענייני פה??

אתן מבזות את החכמה בינה ודעת שעל יסודן בנויה החסידות בשמה אתן מדברות

לא נורא,, העיקר שהיה לך מה להגיד..

ב"ה

אבל אצל חסיד חב"ד זה עקרוני ואולי העיקרון הבסיסי.

ולכן כתבתי זאת בכל מיני דיונים: "הצמדה לדברי הרבי זה אקסיום שבלעדיו לא ניתן להמשיך"

קשה לך אם זה? מכן מתחיל ומסתיים הכל !

ברור שתפקידנו להבין וליישב את דברי ו/או מנהגי הרבי, אבל אי הבנה שכלית איננה פוטר מקיום ההנהגה.

אני הביא אותך לדוגמה חיצונית וקימונית מאוד על מנת שתבין על מה אני מדבר:

הרבי אמר שהדור שלנו לא כפי שהיה בדור הקודם יעבור "בלי הפסקת בנתיים לגאולה השלמה"

לכן חסידי חב"ד, לפחות חלק גדול טוענים שהרבי חי וקיים, חלק מסתפקים בחיי רוחניים כפי שכתוב בתניא במכתב תנחומין/חיזוק לאחר פטירת ר' מ"מ מויטבסק וחלק חושבים שהרבי חי בגוף גשמי ממש ואין עיננו מסוגלים לראותו.

תגדיר אותם אם תרצה כמשוגעים, אבל לדעתם דברי הרבי הם מעל המציאות הנראית לעין.

בכל מקרא לכל חסיד חב"ד דברי והנהגות הרבי הם מעל לכל, כולל אם יש סתירה עם השולחן ערוך, לכאורה. אבל באמת שאין סתירה בצריך להתאמץ מאוד לתרץ.

אבל גם אם לא נתרץ נמשיך לנחוג כך כי כך הרבי ציווה.

עפ"י הלכה, אם אדם יודע שהוא הולך להצטער בסוכה הוא לא צריך להיכנס ולהצטער כדי לצאת.

ראה בארוכה בשיחה של הרבי שפירטתי לעיל, שהועלתה כאן באיזה שרשור ישן...(מה לעשות, הדברים תמיד חוזרים על עצמם):

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t473499

הצער הוא מדבר אחר לגמרי

תעיין בשיחת הרבי על כך

כאן כבר גלשת. 

אם לא מספיק לך מקור שהוא הרבי- אתה כנראה במילא לא רוצה לשמוע, רק להתקיף.

כי אם הרבי לא מקור מספיק עבורך, אתה לא יודע או לא רוצה להכיר בגדלות העצומה של הרבי בתורה!

בכל מקרה, אתה צריך לצאת מנקודת הנחה שגם כאשר תקבל תשובה מספקת- זה לא אמור לחייב אותך לפעול לפיה, כי העניין של חוסר שינה בסוכה נוגע לחסידים בלבד.

היה דיון ארוך למטה בנושא.

לא הגיעו להסכמות. אבל גם די"מ הסכים שהיה דיון ענייני.

השרשור פה כאילו התחיל מחדש.

כאילו אף צד לא אמר שום דבר...

כאילו אף אחד לא העלה שום טענה.

ומה שנראה לנו כטעות זה לא טעות אלא דבר מכוון

ה"חטא" שהוא עשה זה מסירות נפש כדי שלא יהיה קיטרוג על עם ישראל

והוא לא נכנס לארץ  - כי אם הוא היה נכנס דור המדבר לא היה קם לתחיה

אחפש את המדרש

בכ"א יש לתורה פשט רמז דרש סוד

מונה לפחות 5 טעויות של משה רבינו ע"ה.

אז אחרי כל הכבוד הראוי וההבנה שהטעויות והחטאים שלו אינן כלל בערך לאלו שלנו,

הוא עדיין בן אדם ואדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ופשוט ואכמ"ל.

מי שלומד פשוטו של מקרא מונח בפשוטו של מקרא

ולא שאני מזלזל מכיושהיום מצוה וחובה ללמוד את הפנימיות תהורה מתייחסי גם אליה .

כי לכל אחד יש את מה שהוא עשה בפועל ויש את הכונה האמיתית

מחטא האדם הראשון והלאה.

מי שמסתכל על גדולים וענקים כאנשים בערכנו הוא טועה.

ושאנשים גדולים ונעלים עושים טעות אי אפשר לקבל את זהכדבר המובן מאילו והשאלה שצריכ להשאל איך זה יכול להיות שנברא כל כךנעלה עשה טעות ולמצוא את התרוץ לזה

בכל מקרה זה לא בערכנו אז אנחנו לא יכולים להביע דעה בדבר שלא בהשגתנו

רוצה 1000 מדרשים הפוכים??

אני מאוד מקוה שלא המדרש הזה הוא אבן היסוד להנחה כאילו מרע"ה לא יכול לטעות.

משה ענינו אמת שלכן נתן את התורה.

ומי שכל כולו אמת לא יכול לטעות

מבואר בארוכה בספרי פנימיות התורה והחסידות

וזה החלק המקשר בין כל הנושאים

בלי קשר לסיפור הספציפי הזה.

כי אתה מזכיר את זה שכתוב שאין צדיק שלא חוטא.

סבבה. מה זה חטא?

סליחה, זה אלעד הזכיר את זה. (עריכה)

אתה מכיר את דברי רש"י  (או דברי חז"ל עליהם הוא מסתמך)

על חטאת (מלשון חטא) החודש?

על סיבת הקרבת הקרבן?

(כמדומני שזו פרשת פנחס)

רש"י מציין שקרבן החטאת היא כפרה על ה' על כך שמיעט את הירח.

לטעמי, אמירה כזו מכריחה שיש חטא שאינו עבירה.

שחטא במקורו זה עניין מסוים שממנו יכולה להגיע עבירה ויכול להגיע גם דברים שונים שנקראים חטא.

אתה מוזמן לעיין בפרשת הקרבנות שם ולמצוא את המקור בחז"ל, בכל זאת, גמרא זה העסק שלכם כבנים...

רשי מוסיף את זה כפירוש שני עפ"י מדרש אגדה.

זאת אומרת, כמו שכבר כתבת וגם אני,

יש חטא שהוא עבירה. זה נכון.

אבל יש גם חטא אחר כנראה.

וכמובן שבין שני הפירושים של חטא צריך להיות איזשהו קשר.

אבל חציו אלוקים זו לא אמירה לפורום. בטח לא פתוח.

כי זה דבר שנשים יכולים לקחת למקומות מוזרים.

כאילו אפשר לחצות את אלוקים...

כאילו יש איזה קו אמצע ששם עובר החציו הזה אצל משה...

זה מדרש תמוה שמובן היטב ע"י לימוד חסידות.

אבל הוא בשום אופן לא יכול להוות סיסמא.

כי אלוקים הוא אחדות אחת שלא מתחלקת לחצאים.

ומשה הוא בשר ודם.  

בשתי מילים, ולא אכנס לדיון בזה על גבי פורום פתוח, אבל מצד הביטול של משה לקדוש ברוך הוא. בגלל שהוא עניו מכל האדם אשר על פני האדמה, אז ממילא הוא לא חש מציאות בכלל וכל מה ששולט ומתגלה במציאותו זו האלוקות. האלוקות שקיימת אצל כולנו, רק שאצל כולנו הישות - הגאווה או התחושה העצמית שלנו מסתירה את זה ונותנת מקום לטעיות של בשר ודם.

הגיוני שמי שלא למד את הנושא בחסידות לעומק לא יסכים עם זה בהודעה אחת.

אבל זו אמת, לא התחמקות: רק שלומדים עוד עניין ועוד עניין ועוד עניין מקבלים הסתכלות אחרת על משה רבינו בכלל. ואז אפשר להפנים משהו כמו שנכתב למעלה.

שאפשר להבין אותו רק על ידי חסידות

ולא רק אותו אלא גם דברים שנראים  הכי פשוטים 

אבל לומר את זה בפורום שבו אתה לא יכול ללמד את כל החסידות שמאחורי זה, זה כמו לומר סיסמא לדעתי.

רש"י מצאצאי בית דוד?

והרבי מצאצאי רש"י?

על המהר"ל אני יודעת.

שלומדים חסידות הכל נראה באור אחר.

כולל האמירות של רבותנו נשיאנו בהשואות הללו...

וזה הסיבה שאין סוף לוויכוח הזה

כי האופן שבו חבדניק רואה את הדברים ואחד ממגזר אחר זה שני ראיות וגישות שונות והפוכות אחת מהשניה

לחסידות יש פרוש עמוק בזה, אני לא יביא את זה כי צריך להיות כלי לזה על ידי לימוד חסידות

על פי כללי העברת התורה, דורות מאוחרי לא יכולים לחלוק על דורות ראשונים.

נכון שמידי פעם יש דמויות שונות כמו אמורא שאמרו עליו "תנא ופליג" (סליחה אם אני לא מדייקת בלשון. שהוא בדרגת התנאים ויכול לחלוק עליהם. אבל זה לא הסדר הרגיל.

כיוון שהרבי הוא משה רבינו שבדור, ברור לי שדבריו אמת מוחלטת. אבל אי אפשר להשוות באופן גורף כל דבר תורה של ראשונים ואחרונים.

גם אני לא מחזיקה היום מדבר תורה של כל אחד מהאחרונים, וגם אתם. ואילו דברי חז"ל גם אם לא נפסקו להלכה נחשבים דברי אלוקים חיים.

וברור שיש קדושה ואלוקות בכל לימוד תורה. אבל לא כל אחד זוכה לכוון אל האמת באותה המידה.

וקולמוסים רבים נשתברו על כך וגם אתה הודית לי על כך כאשר דנו בעניין בשיחה אישית.

אגב רבי יהודה הנשיא שממנו צמח בכלל המושג "נשיא הדור" לא היה בן אחר בן משלמה המלך ע"ה כפי שמחייב לכאורה הרמב"ם ואפילו הכי נכתב עליו בגמרא שיכול להיות המשיח, שלא לדבר על בר כוזיבא אשר דימו חכמי דורו וגם רבי עקיבא (שהיה נשיא הדור וחוליה בשרשרת מסירת התורה) שהוא המשיח, למרות שכלל לא היה מזרעו של דוד.

באסה.

מה שזכור לי שלמרות שעל פי מה שמפורסם יש בת אחת בכל השולשלת מצאו גם יחוס דרך בו

אבדוק את זה שוב בכ"א

מגיד דבריו ליעקב - להמגיד ממזערטיש (סעיף רל"א)

"דצדיק נקרא אספקלריא, שכל אדם שרואה בו -  רואה את עצמו כמו במראה, ולכן אמרו במשה שחשדוהו באשת איש בפסוק "והביטו אחרי משה", דבאמת שכל צדיק יש לו כללות מכל העולם ומכל בני האדם וכל אחד החלק שלו רואה בצדיק, ולכך חשדוהו באשת איש שהם באמת הי' נואפים ערב רב, וראו חלקם בצדיק וחשדוהו, ובאמת חלקם הוא הרע בטל במציאות אצלו נגד הטוב שבו, זהו ראה נבילה דבר נבל בארציות של ישראל, וזהו מפני שהוא עצמו עומד בבבל לשון בלבול" 

ומה נפלאו דבריו שכתב בספר חנה אריאל (מחסידים הראשונים)

"אמר ותבע מהם "ומדוע יראתם לדבר בעבדי במשה"?

בעבדי אפילו אינו משה, ובמשה אפילו אינו עבדי. . . פי' למה לא הרגשתם בחינת יראה כשבאתם לדבר במשה . . שמהראוי היה שכשאתם מתקרבם אל מדריגתו, יש לכם לירא לדבר.." וממשיך שם דברים חריפים.

בכל מקרה,

חבל שלא אמרו את זה לחז"ל בגמרות ובמדרשים ולפרשנים השונים על התורה.

הם בטח היו מתנסחים אחרת ומוחקים כל אזכור לחטא ופספוס של מרע"ה

בפנימיות זה לא חטא.

אגב אצל אדם הראשון היתה גם כונה פנימית בחטא עץ הדעת..

כשחז"ל אומרים משהו זה משהו אחד, ואנחנו, אנשים פשוטים, צריכים להיזהר יותר בדברנו על משה.

ואם כל הסייגים ויראת הרוממות שלנו כלפי קדושי עליון אלו יגרמו לעיוות אצלינו, כזה שלא יאפשר לנו להבין שאכן אפילו הם חטאו ויש לנו מה ללמוד מהם גם כבני אדם- הרי שזה פיספוס והיפך כוונת חז"ל במאמרים אלו המתארים את החטאים השונים ואת תוצאותיהם.

שוב, אין אני חולק עליך שיש צורך במשנה זהירות וענווה מופלגת ש"הרי אלו כמלאכים" ו"קוטנם עבה ממותנינו" וכל זה. אבל אל לגדלות שלהם, שהיא באמת לעין ערוך מהמושגים בהם אנו חיים, לעקר את עצם מציאות החטא גם אצלם, כי אז באמת לא נלמד כלום.

אין הכוונה - אצל צדיקים אלו - שעשו משהו שהוא נגד רצון ה' חלילה, כיון שכל מעשיהם קודש והיו מרכבה לרצון העליון.

אלא שלכל אחד מהם יש את דרגתו הרוחנית, מקבילה לעולם רוחני, לספירות עליונות וכדומה, וכאשר אנו מעריכים את דרגה זו לגבי דרגה שלמעלה ממנה (שהרי בעולמות העליונים - אין ספור מדריגות) זה יכול להחשב כחטא.

זו הבנה פשוטה ובסיסית בכל ההסתכלות שלנו על הצדיקים האמיתיים, כמו לדוגמא האבות ומשה רבינו ודוד המלך. (מבחינתי גם הבעש"ט והרבי, אבל כרגע אני מדבר על העיקרון).

אבוי לנו אם נסתכל עליהם כמו שאנו מסתכלים על עצמנו. 

אולי אפשר לומר, כי כל דבר בעולם יש זמנו להתגלות. כנראה שבדורות קודמים האנשים היו מספיק עדינים, ולכן הבינו מעצמם עיקרון זה. ולכן חז"ל יכלו להתבטא בצורה יותר חדה.

בדורות המאוחרים יותר, כשהתגשמנו יותר, באה החסידות ומלמדת אותנו את עיקרון הזה.

מי שמנסה להתעלם ממנו, וללמוד את הדברים כפשוטן בצורה המגושמת שלהם, דומה למי שרוצה ללמוד את המשנה בלי פירוש הגמרא, או את הפסוק בלי פירוש רש"י.

לך לך (לקוטי שיחות חלק ה, תרגום):

כבר הוסבר פעם בהרחבה לגבי חטאים שמספרת התורה בקשר לצדיקים בכלל ובמיוחד בקשר לאבות, שאין אלה חטאים במובן הפשוט ח"ו, שהרי אצל צדיקים גמורים אין כלל יצר הרע, ובמיוחד אצל האבות אשר היו כל ימיהם "מרכבה" לרצון העליון, אין אפשרית כלל מציאות של רע ח"ו, שהיא השורש של כל חטא,

אלא חטאם הוא העדר אור (חטא מלשון חסרון) שבקדושה עצמה נגרם על ידם העדר מסויים בהמשכת אור עליון. בדומה למיעוט האור שבהשתלשלות המדרגות מלמעלה, שבכל דרגה יש פחות אור מאשר בדרגה שמעליה.

הסבר זה אינו מהווה סתירה למאמר הידוע על הפסוק "ויפול אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד", ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ואם תאמרו איך אפשר הדבר אשר אברהם יהיה מסתפק במאמר ה'? תדעו אשר זהו מצד הגוף ואשר גם גוף קדוש בשר הוא"

כי אדרבה מכך שבמאמר עצמו מופיע הביטוי "גוף קדוש", מובן שלא היה זה חטא כפשוטו כי בקדושה אין כלל רע. לכן יש להסביר את משמעות המאמר שגם כל מה שעשו האבות רק מצד הגוף ומפני שבשר הוא נעשה באופן שיכול להתפרש בפשטות ובחיצוניות כחטא כפשוטו.

לא דרך הרבנית דבורה לאה אלא דרך בעלה ר' שלום שכנא.

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.