בס"ד

לא רק שאסור, גם אין שום סיבה בעולם!

 

כדאי לחפור בעצמי ולהבין מה גורם לי לתחושה כזאת, מה מתדלק אותה, ולטפל בשורש הזה.

תנסי לחשוב - מה גורם לי לשנוא את עצמי? אחרי איזה סיטואציות זה קורה?

אולי מפגש עם אנשים מסויימים או שהייה בחברה מסויימת?

מצד שני- מה גורם לי לתחושה טובה? האם יש זמנים שאני מעריכה את עצמי ואוהבת את עצמי? מה גורם לזה?

 

אחרי מציאת הנקודה כדאי לנסות להפוך אותה. אולי אפילו להעזר בחברה טובה שמעריכה אותי, ביועצת, או משהו כזה..

נניח בדוגמאות שנתת - ח', תנסי לחשוב בכנות איזה אנשים כן אוהבים אותך. איזה דברים טובים את עושה ואת יכולה לעשות עם האופי הזה שלך. שימי לב איזה מדהימה את שאת שמה לב לא לתפוס מקום של אחרים!! מדהימה!!

בכולנו, אבל בכולנו, יש מידות לא מתוקנות, יש חולשות וקשיים.. ועבודת המידות היא מתנה. אבל היא צריכה לבוא מתוך שמחה, מתוך אמונה בעצמי, מתוך אהבה ועיניים טובות.

מחשבות שגורמות לך לבחון את דרכך ולשפר את מעשייך הם נהדרות! אבל אם המחשבות האלה גורמות לך להתרחק מהי"ת (שנאה עצמי זה ריחוק מאוד גדול מהי"ת!) זה היצר הרע! לא נותנים למחשבות האלה להכנס!

 

תזכירי לעצמך דברים טובים שבך, תזכירי לעצמך שד' אוהב אותך ומאמין,

תבחני בש-כ-ל את ההתנהגות שלך. תבקשי אולי מחברה שתשקף לך "נראה לך שהייתי שלטתנית מידי בשיחה קודם?" אנחנו נוטים להחמיר עם עצמנו ולהקצין לכיוון השלילי.

תדוני את עצצמך לכף זכות ותזכירי לעצמך שאת טובה, ובפעם הבאה תהיי טובה יותר!

 

חג שמח!!

 

 

"כאשר האדם מבין

כי העולם מתחדש תמיד, בכל רגע,

הוא עולה אל מעל מציאות הזמן,

מעל החשבונות הישנים של מה שקילקל

ושוב יכול לחיות את חייו מחדש" (משיבת נפש ה')

מתחילים לחפש דברים טובים שבך
לאט לאט, אפילו דברים קטנים
הם קיימים, בוודאות
חשוב לא לתת למחשבות הרעות האלו להשתלט עלינו והן מנסות וינסו..הבעיה היא שלפעמים זה קצת סוחף, מטביע אותנו בתוך השחור ואז גם דברים שלא אמיתיים, נראים כל כך ממשיים, הכל פתאום מתערבל ומושך למטה, וחבל כי נכון, בכל אחד יש את הדברים הטובים יותר והטובים פחות וצריך להתמקד בטובים ולשפר את הפחות ומתוך כך להתקדם..בצעדים קטנים
בהצלחה לך, אפשר באישי בשמחה

אבל תכלס זה באמת היצר הרע ואני מנסה לא לתת לזה להפיל אותי.

נגיד באות מחשבות כמה אני דדפוקה בהכל אז אני מרגיעה את עצמי שנכון אני לא מושלמת ושנפלתי, אבל לא נורא..  בהמשך אני יהיה טובה יותר.. לנסות לאהוב את עצמי כמו שאני ..

אבל אולי ביום מן הימים כשאהיה קשיש פנסיונר בפורום הורות חחח...

אז נפתח דיון אם שווה לנסות

אולי באמצע הלילה כשמנסים להרדים את הילדים...

היחודית!!!
לפעמים מאוכזב מעצמי אבל לא מעבר לזה...

גם אני כזאת אם כבר בבית אומרים לי להפסיק "לעוף על עצמי"
אבל,באמת אין סיבה שתשנאי את עצמך!
את בת מלך!
תסתכלי על חצי הכוס המלאה!
ואם קשה לך עם עצמך כי את יודעת שאת יכולה לתת יותר-מה זה יעזור שתשנאי את עצמך?! תשני! תשפיעי! תובילי! תהיי הראש!
אם אני חברותית- אני יכולה להיות חברה של בנות שתקניות ופחות רועשות או דווקא חברה של רועשות כדי שאני אשתוק קצת
אם אני חושבת שלא אוהבים אותי- יש סיבה? אולי אני היחידה שחושבת ככה?! אולי יש משהו בי שלא מוצע חן בעיני? !- אם אני חברותית כנראה. שאוהבים אותי
ואם לא-הם מפסידים בנאדם מקסים כמוני
אם את חושבת שמשהו טעון שיפור(ולכולנו יש!
אין בנאדם מושלם...)
תשני! תתקדמי!
אני אומרת לך את הדברים האלה כי פשוט כואב לי לשמוע..
אין טעם להיות תקועים במקום!!
נ. ב. אני גם טיפוס חברותי ואני דברנית (בלשון המעטה )
ברור שכשאני עושה משהו לא טוב אני מצבאות על זה אח"כ אבל לא נגיעה למצב של שנאה עצמית...
המון ב"הצלחה חברה!

אני רק מדברת הרבה
ולפעמים אני חושבת שאני חופרת
אבל אני לא שמה על אפחד מי שזה מפריע לו שיפנה למי שבראני.....
כע וגם לעוף על עצמך זה הכי טוב
(לי לפחות זה מגביר את הביטחון עצמי....נראלי)

בצחוק.
וגם אם זה ברצינות .
לפי מה שכתבתי, ניראלך עזר להם?!

כל הישיבה מלאה בפינות ביטוי עצמי שלך 

אבל אני מעדיפה באישי..

חכה חכה אני חוזר מהחופשה תראו כמה יש לי לומר....
חחחחחחחחח

בס"ד

אז קודם כל שלום לך
בואי נתחיל רגע בבסיס-
את יהודיה נכון? (אני מניחה..)
יופי.
כבר נקודת המוצא שלי היא שאת אדם מיוחד שאין כמוהו עוד בעולם.
ושאת מדהימה כי את בת של מלך.

מתוך הנקודת מוצא הזאת אמשיך בדברים היותר מציאותיים שאמרת-
את חושבת שאת קרציה נודניקית ומסריחה כי? מה גרם לך לזה? אנשים אמרו לך?
לגבי המסריחה לא אדבר כי וואלה, לא בטוחה שזה המקום לדבר על הרגלי הגיינה .
קרציה, נודניקית, חברותית (ממתי זה הפך למילת גנאי??) ולא שקטה בעיניי נראים אותו דבר ולכן אתייחס אליהם אותו דבר.
גם אני כמוך. אני נהנית לדבר, להגיב, להשמיע את דעתי. פעם זה היה בעוכריי כי וואלה, אנשים לא אהבו את זה וזה גבל בחוסר טקט מסויים. וכמובן שלקחתי את כל הבמה..
בשלב מסויים למדתי לרסן את עצמי, להסתכל על הלך הרוח סביב ולדעת מה צריך להגיד ומה לא.. וכמובן שאם אנשיח רצו לדבר למדתי להקשיב להם בנחת כי גם הם אומרים דברים חכמים ולא רק אני..
וגם לי יש הרבה מה ללמוד מהם.
בעניין הזה אני חושבת שלהאשים את עצמך לא יועיל, רק יתסכל אותך. שבי עם עצמך, אולי גם עם חברה טובה, ותנסי לבחון את המצב ולראות האם יש בזה ממש או שזה סתם רגשי נחיתות..
אם יש בזה ממש אז נסי לחשוב מה את יכולה לעשות- להגביל את עצמך בדיבור, להחליט שאם אדם אחר רוצה לדבר את נותנת לו.. וכן הלאה.. אבל שימי לב שזה בהתאם לעובדות!!
בשביל ההרגשה את יכולה פשוט להפסיק לדבר אבל אני לא הייתי ממליצה על זה. זה יעשה לך רגשי נחיתות ממש מזויעים.
אם תסתכלי בעיניים אובייקטיביות ככל האפשר על המצב ותנסי לשנות אותו ההרגשה שלך בחברה בה את נמצאת תשתפר מאליה..
(אגב, משהו שלי ממש עזר בעניין הלמידה הזאת היה הדיבייט, אבל אין לי מושג בת כמה את ואיפה את לומדת אז..).

בכל אופן אל תאשימי את עצמך, את בן אדם ולכולנו יש מה ללמוד ולהשתפר.
אגב, הזכרתי את זה קודם, אל תקחי אישית, תזכרי שאני לא מכירה אותך, זאת רק נקודה למחשבה.
המון פעמים אנחנו לא נותנים לאנשים מקום מתוך גאווה מסוימת. לא גאווה שאפשר להצביע עליה ולהגיד זאת גאווה, זה סוג של גאווה שאני יודע יותר מכולם, אין להם מה לחדש לי אז חבל שהם ידברו בכלל כי התשובות שלי והדעות שלי הן הכי חכמות והכי ראויות להשמעה.
במצב כזה הייתי פשוט ממליצה להפנים את המשפט "מכל מלמדיי השכלתי" ולהבין שמכל אחד אפשר ללמוד וגם אם הוא לא מחדש הוא יכול לחזק..
ושוב, זכרי שהדברים נאמרים על פי ניסיוני האישי! הרגישי בנוח לסנן מה שלא קשור אלייך..

בנוגע לרעה ולא אוהבים אותך-
באמת? אין לך חברות? משפחה? את חושבת שכולם מציגים?
רעה? למה את רעה? כי את טועה? כי את פוגעתלפעמים?
מתוקה שלי, כולנו כאלה, זה נקרא בני אדם.
את יודעת מה מיוחד בך? שאת יהודיה. בת של מלך מלכי המלכים.
ואת יודעת מה המלך הזה נתן לנו?
את האפשרות להשתפר ולהתקדם.
אין אדם מושלם, באנו לעולם כדי לעבוד. זה אולי קשה וכואב אבל הרגשת הסיפוק היא אדירה.
את יודעת מה המלך הזה, שהוא במקרה גם אבא שלך, נתן כדי שלא נתייאש?
את המשפט שאומרים כל בוקר-
"מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה *רבה אמונתך*"
הוא מאמין בך! הגדול מכולם מאמין בך! ואת מתייאשת? נעצבת?
קומי לך בת של מלך! התעוררי!!
כי אבא שלך מאמין בך ואבא הזה יודע טוב מכולם איזה פוטנציאל מתוק ומקסים מסתתר בך.
ואת יודעת מה הוא עוד? הוא אוהב אותך.
בלי תנאים, בלי גבולות, הוא פשוט אוהב אותך על כל המכלול שנקרא את (את=שמך ) ואם הוא אוהב אותך אז למה שמישהו ישנא אותך?
מעצם זה שהוא אוהב אותך, אפילו אני, שאני לא מכירה אותך, נדבקתי קצת באהבה שלי.
בטוח שגם בסביבתך אנשים אוהבים אותך..
אוליקשה לך לראות את זה, אני כן מבינה.. עברתי שלב כזה לא מזמן שחשבתי שכולם שונאים אוצי ונמצאים איתי מתוך רחמים..
את יודעת מה אמרתי לעצמי בתור התחלה?
" ענבל, אם הם פה נגד רצונם, יש להם בעיה. את מבחינתך תמימה. מי שפה זה כי הוא רוצה להיות. ומי שלא? שיילך, זה לא חשבון שלך".
אחר כך כבר הבנתי שזה באמת ככה.
שהם אוהבים אותי גם אם לפעמים נראה שאין להם כוח אלי וגם אם לפעמים באמת אין להם כוח אלי..
זה לגיטימי.
אבל הם כן אוהבים אותי.
וכשאני משגעת אותם ורואה שזה מעיק אני פשוט מפסיקה..
ואם אני לא בטוחה אז אני שואלת, יענו בכנות ירויחו, לא יענו בכנות- יש להם בעיה ונתקעו איתי .

קיצור, רעה את בטוח לא, כי אלוקים מאמין בך וגם אני. וכל עוד לא עברת עבירה שחייבים עליה כרת בידי בית דין אני מאמינה שתמיד יש דרך לתשובה ולשינוי. וגם התורה הקדושה מאמינה בזה.
לא אוהבים אותך? לא בטוחה שזה חשבונות שאנחנו צריכים לעשית. אנשים מדברים איתך? נמצאים איתך? צאי מנקודת הנחה שזה לא כי הם סובלים, אל תיכנסי לרגשות שלהם..

ובאופן כללי אני מסכימה עם הנאמר מעלי (למצוא נקודות טובות וכו) פשוט חשבתי שגם להגיב נקודתית יהיה נחמד .
תחשבי עם עצמך מאיפה הדברים מגיעים ותנסי להגיע לשורש הבעיה..
אולי זה אירוע מסוים שקרה?
סיטואציה מסוימת שנקלעת אליה?
תבדקי מאיפה זה התחיל.

ואם את אדם מאמין אז אכתוב עוד משהו (אם את לא את מוזמנת לדלג)-
כשלי היו המחשבות האלה קמתי יום אחד וזועזעתי מעצמי.
אמרתי " ריבונו של עולם!! הרי הקב"ה ברא אותנו פה כדי שנממש מטרה מסוימת, הוא מאמין בנו שנצליח והוא אפילו חושב שאנחנו מדהימים! הקב"ה הוא כולו טוב! איך אני מעזה לחשוב שהוא ברא אותי רעה?? זאת כמעט כפירה!" ובאותו רגע הבנתי שאין כזה דבר. אני צריכה לעבוד על האמונה שלי.
אז גם זה נק' למחשבה..
איך אפשר לחשוב שהקב"ה ברא אותי רעה?
מה שאני עושה עם עצמי זאת בעיה אחרת, אבל מלכתחילה כולנו נבראנו עם היכולת להיות טובים והקב"ה מאמין בנו שנצליח, אם הוא לא היה מאמין בנו כבר מזמן לא היינו פה..
אז אם הוא הגדול מאמין בטוב שבך, גם אני מאמינה וגם את כדאי שתאמיני אבל אני לא נכנסת לעבודת ה' שלך .

אוקיי. חפרתי.
מקווה שבכל המלל הזה היו גם דברים שבאמת רלוונטים .
ב"הצלחה נסיכה..
ואם את צריכה אז בכיף אני מוכנה לדבר איתך גם באישי .

תודה

בס"ד

בשמחה רבה!!

 

 

סתם סתם.זה בסחוק. לא יודעת מה להגיד..אמרו כבר הרבה

המשפט של "אפילו רשע גמור צריך לחפש ולמצא בו איזה מעט טוב " 

זה שלפעמים אנחנו חושבים שהרשע הגמור זה אני . 

אז חשוב לחיים הטובים לדעת את המידות הטובות שלך ופשוט לאהוב

- רבנו מביא עוד המון בחינות וחיזוקים שווה ללכת וללמוד

 

נ.ב- היתי במצב כזה מלא זמן ורק רבנו הצליח לחלץ אותי ממקומות כאלה 

וחשוב לדעת שזה מעגל ,אם את לא אוהבת את עצמך קשה לאהוב אחרים וגם את בורא עולם 

 

אוהבת אותך אחותי

ואל תשכחי שאת נשמה של מלך​

מושפעת מזה שאדם מרגיש שיש לו דברים חשובים לתת לעולם או שהוא יכול לעזור לתקן דברים מסוימים ואין לו כלים מסודרים לעשות את זה, אז הוא פשוט מנסה לגלגל את המחשבות שלו הלאה לאנשים אחרים.

 

אם תכירי בזה זה יוכל לעזור לך לראות נכון יותר את הרצון לתפוס מקום, שתביני שאת לא תופסת מקום בשביל עצמך, אלא בשביל אותם דברים שאת רואה בהם ערך.

אמנם גם אחרי ההבנה הזו שמזככת את הנטיה המדותית הזו, עדין צריך לנסות להכנס לאיזון, ולראות שאת באמת נוהגת בהגיון.

וגם תנסי לראות אם יש דברים שאת מנסה להשתמש בחברה כדי לקדם אותם, ואת יכולה לעשות אותם בכחות עצמך, יתכן שזה יחסוך לך חלק מהרצון להדחף לחברה (הרצון הזה לא שלילי, אלא שאם הוא אכן מוגזם-אחת הדרכים לאזן אותו היא עבודה עצמית).

מדהים!