לשם מה אתה בעולם?, הווה אומר: לעבוד את ד', להתענג על ד', שזה התענוג האמיתי.
עתה, לאחר שהבנו את הכלל, "יש לנו לחקור על פרטיו", כיצד משיגים, למעשה, את הכלל הזה.
זה לא הולך בבת אחת. הסכמתי, מחר אני מתחיל לעבוד את ד' ולהתענג עליו-אבל איך?
לשם כך דרושים הפרטים "לפי מדרגותיהם, מתחילת הדבר ועד סופו".
תלמיד בא אל ראש הישיבה: הרב, יש בי מידות רעות ואני נחוש בליבי לתקנן!
-הכן רשימה. –הכנתי. –דרג אותה מן הקל אל הכבד. –דירגתי. –טול את הקל ביותר וחתוך אותו לארבע. –חתכתי.
–הרבע הראשון-לתיקון במשך החודש הבא. –האם הרב מתלוצץ ממני? ברצוני לתקן הכל. –אל תעשה הכל, כי לא תצליח.
סיים את הרבע הראשון, ואח"כ נדון הלאה.
מה שמכונה-"תכנית התנהגות הדרגתית", "תפסת מרובה לא תפסת". יש להתקדם בהדרגה, לאט לאט.
-יש לי מידה רעה, אני כועס על העולם! איך אתקן? איך אחדל מלכעוס?
-הכן רשימה של כל האנשים שאתה כועס עליהם. –הכנתי. –דרג מן הקל אל הכבד. על מי יהיה לך הכי קל להפסיק לכעוס?
–פלוני אלמוני. –היזכר, באילו מקרים אתה כועס עליו? –אלה ואלה, ארבעה מקרים. –הקל בכולם? –מקרה פלוני.
–טפל בו לבדו ואת השאר הנח בצד ונהג כרגיל. תסיים עם האחד, תעבור לשני, וכך, לאט לאט. תצבור מעט כוח-המשך הלאה.
כך הוא בספורט: מה המטרה? ארבעה מטר. כמה אתה מגיע עכשיו? 90 ס"מ. ובכן, היום תקפוץ 92 ס"מ, בשבוע הבא 95 וכן הלאה. כך מתגברים ומצליחים.
-אינני מבין כלום בגמרא! כלום! –רש"י? –גם לא. –תוספות? –גם לא. –מהרש"א? –גם לא. –ומשנה אתה מבין? –כן.
–וגמרא קלה אתה מבין? –כן. –אז תלמד גמרא קלה חודשיים, אח"כ גמרא קשה יותר, ואח"כ קשה יותר. כך-מן הקל אל הכבד.
כך עובדים את ד', לא בדילוגים, לא בקפיצות ובחומרות, מפני שבאופן כזה אדם נשבר. מותר ללכת לאט, אך אסור לסגת,
אסור "להחזיר שטחים"! אתה רוצה לכבוש את לבנון, את עבר הירדן- חשוב היטב, אל תכבוש, אבל מה שכבשת-אתה לא מוותר! כבשת את יהודה ושומרון? לא חוזרים מילימטר אחד! באמת, אני מזהיר אותך, לא לכבוש את עבר הירדן כרגע. מדוע?
כי לא תעמוד בזה. לכן עדיף לא לכבוש, למכבוש ולסגת. לסגת זו עברה ב"קום ועשה", אך לא לכבוש זו מניעה ב"שב ואל תעשה". לכן אל תכבוש כרגע את עבר הירדן. עבר הירדן היא א"י, תורה מפורשת, משנה מפורשת-אבל בינתיים אל תכבוש, אין בידך די כוח נפשי לשלב הזה. אבל-ממה שכבשת, אתה לא נסוג!
(מסילת ישרים, פירוש הרב אבינר)
