זה קשה. כי אם קראתי משהו שאני לא אוהבת, מה אני אכתוב- "אהבתי"?!

או "לא אהבתי, זה מזעזע"?!

חוצמזה שיש המון שרשורים חדשים ואי אפשר לקרוא את כולם- אז קוראים חלק, ומה שלא- עד הפעם הבאה שאני אכנס כבר יהיו חדשים.

בכל מקרה צודקת...

אולי צריך להמציא סימן מוסכם כזה

נניח מי שקרא ואין לו משהו מיוחד להעיר\

לא הספיק לגבש לעצמו דעה על השיר

יכול לסמן משו כזה-()

נ.ב.מישו יודע איך עושים כוכב בכותרת??

אני באופן אישי חושב שעדיף שלא להגיב בכלל מאשר להגיב רק כדי "לצאת ידי חובה". אל תבינו לא נכון, אני לא אומר שלא צריך להגיב בכלל בגלל טיעון ש"אני לא מרגיש את הצורך להגיב נובע ממני בדיוק עכשיו במאה אחוז-"

אבל-

גם כאשר מתגברים על יצר העצלנות ויושבים להגיב אז עדיף להגיב למספר מצומצם של יצירות באופן רציני (לפחות משפט- שניים מעבר ל "אהבתי\לא אהבתי, לא צריך לכתוב מגילות) מאשר להגיב לכול היצירות שעלו בשבוע האחרון בצורה שטחית. אני באופן אישי משתדל להתייחס בכל תגובה שלי לנקודה קונקרטית מהשיר, ואם אני יכול למצוא גם הערות בונות- מה טוב.

אבל בדרך כלל קשה למצוא את הזמן והריכוז להגיב ככה לכולם, מה גם שלא תמיד כולם מתחברים דווקא ליצירה הספציפית ואז אם אין הערות ספציפיות לשיפור מה נכתוב?

זאת דעתי בכול אופן.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t521574#5886551

זה מקום אנונימי. נכון. ודווקא לכן אין לי תחושת מחויבות.

זה לא נשים שאני מכירה ויודעת מה עומד מאחורי היצירות.

לא מרגישה מחויבת להגיב לכל אדם בעולם על מה שכתב.

כשיש משהו שתופס אותי במיוחד, ובא לי להגיב, אני מגיבה.

לשירים באופן כללי אני פחות מתחברת. אז אני צריכה להגיב בכוח?

לפעמים פתאום מתחבר לי גם לשיר... אז אני מגיבה.

ולפעמים יש לי ביקורת.

וכשכותבים את זה, אז מעירים פה שזה לא יפה.

אז מה אני צריכה? לכתוב הפוך ממה שאני חושבת?

אני בהחלט חושבת לדוגמא שכל מי שמה שיוצא לו לכתוב ולפרוק נוגע באלימות/נזק פיזי לעצמו/התאבדות וכדומה (וזה קורה פה הרבה לאחרונה), זקוק לעזרה מקצועית.

ואני לא רואה בזה בושה. בצורך בעזרה.

אנשים הכי רציניים בעולם הולכים לעזרה כזו.

וגם אני הלכתי (מסיבות אחרות).

אבל אם אני כותבת את זה, זה לא יפה.

אבל זה הדבר היחיד שיש לי בראש כשאני קוראת את הדברים האלו. לצעוק לכותב/ת- לכ/י תציל/י את עצמך!!!!!

לכ/י ותנ/י לעצמך חיים טובים יותר!!!

את לא חייבת להגיב מה שאת לא חושבת, אבל את יכולה להתנסח בעדינות...(כשצריך!יש פעמים שצריך לצעוק את מה שאת רוצה)

ואת גם לא חייבת להגיב בכלל, אבל להשתדל...

כי יש הרבה פעמים שיש לי מה להגיב ואין לי כח..על הפעמים האלה אני מדברת, ואולי אני טועה...

יש אנשים שכן רוצים שיגיבו להם , ויחזקו /יתנו פידבק כדי להמשיך לכתוב .....

אני כתבתי פה כמה דברים ואני רואה שלא ממש מגיבים .

( הרבה הפעמים הגיבו אחרי ששלחתי הקפצה /שיכתבו  לי ....)

אני משתדלת גם להגיב למה שאני אוהבת מתחברת .

נכון שאני לא מתחברת להכול במיוחד לדברים האלימים והאובדניים .

ולי זה מאוד חסר , שלא מגיבים מספיק .

יוכל להיות שאנשים לא אוהבים את מה שאני כותבת .....

בהתחלה חשבתי שרק לי לא מגיבים , עד שהבנתי שזה לא רק לי ....

ואין זמן /לא אוהבים ת'קטע שכתבתים וכאלה  , אז השלמים אם זה (בערך ).

* כרגע אני כותבת פחות , אולי אכתוב בהמשך שהיה לי משהו ממש מעניין .

(שאני חושבת שאקבל עליו תגובות .....)

סתם חבל לכתוב ולא מגיבים לך , כך נראה לי לפחות , אולי אני טועה .

אני יחסית חדשה כאן  , רק כחודשיים -שלושה (בקיץ בערך מחודש אב ).

תכלס, ברגע שכותבים למישהו שכדאי שילך לטיפול, הוא מרגיש שזה לא עדין.

למרות שזה מה שיכול להציל לו את החיים....

אם הייתי מכירה אישית הייתי מוצאת אולי דרך אחרת להעביר את המסר..

אבל כאן זו האפשרות היחידה שלי, לכתוב.

תעיינו בסיפור שכתבה עכשיו שנז'י.

כולם אמרו שם שזו הבעיה של החברה שלא טיפלה בעצמה.

אני חושבת שההורים היו צריכים להכריח אותה.

אבל כנראה שאתן צודקות. דרך הפורום זה בכל מקרה לא יעיל...

אז למה אני כותבת את ההודעה הזו בכל זאת?

כי אולי בפעם הבאה שנתקל במקרה כזה במציאות אצל מישהו מוכר, לפחות שם נעשה עם זה משהו.

אבני חן-

תעלי...

אין טעם לשמור אצלך בגלל שלא מגיבים, לדעתי.

אבל בהחלט צריך להשתדל להגיב יותר, נראה לי.

----------------------------

וחיה רוז-

יש פעמים שצריך להתנסח בעדינות ולהגיד "ואו בהצלחה חבר, מקווה שיש מי שעוזר ותומך.."

ויש פעמים שצריך להתנסח בבוטות ולהגיד"לך לטיפול אחי!"

וכל אחד ושיקול דעתו הוא...

ודרך אגב, הרבה פעמים את יכולה לעזור יותר כי את לא מכירה אישית, יותר קל להיות פתוח מולך..

אפשר להציע עזרה דרך האישי, או אפילו לשלוח מס של מישהו שיכול לעזור (החל בהראל חצרוני וכלה...)

אמנם האפשרות היחידה שלך היא לכתוב, אבל השאלה היא איך את כותבת...את יכולה לכתוב בבוטות, או להתיחס רק לאמצעים הספרותיים ולהתעלם מהתוכן ואת יכולה לכתוב אחרת...

בקשר למה שאמרת על הסיפור של שנז'י- לא תמיד ההורים יודעים ושמים לב, מניסיון, אפשר להסתיר, אם רק רוצים...

חוץ מזה שאני חושבת שדרך הפורום זה מאוד יעיל..כן גם למקרים אובדנים...

ואני יסביר-

אחרי שאדם פתח משהו פעם אחת, וראה שזה התקבל באהדה, גם מול אנשים שהוא לא מכיר, יש יותר סיכוי שהוא יפתח שוב.

אם פתחתי משהו בפורום, כי זה הדבר היחיד, שנוח לי/שנעים לי/שאני לא מרגישה איתו חשופה, והגיבו לי בצורה שעודדה אותי, יש הרבה מאוד סיכוי שאני יספר גם לחברה, לאמא, לפסיכולוג..לא יודעת כל אחד מה שיש לו ומה שהוא מרגיש איתו בנוח(אין כוונה לאף אחד ספציפי!!!)

זה נותן לך איזה שהוא סוג של גב - שהרבה מאוד פעמים חסר לכולנו.

מי לא עבר תקופות קשות, ומי לא היו לא תקופות "סודיות",או תקופות של נתק עם ההורים?

אני חושבת שאנחנו תמיד יכולים לעזור להגברת הנחמדות בעולם, כן גם אם זה לוקח ממנו קצת זמן או כח.

לא צריך להגיב תמיד, ולא צריך להשתעבד לזה,

אבל אני כן חושבת שמילה טובה, לפעמים, יכולה לעשות הרבה.

ולא נראה לי יש כאן מישהו שיגיד לי שבחיים מילה טובה לא עשתה לו טוב...

בכללי העלתי את זה בתור נקודה למחשבה, שתשימו לב, לא רק בפורום, אלא כמו שחיה רוז אמרה גם בחיים האמיתים,

כי חיוך שווה הרבה יותר מהזמן והכח שאתה משקיע בשבילו.

קיצר,

אתם לא חייבים לעשות עם זה כלום, סתם שישב לכם איפשהוא במוח, ויום אחד אולי זה גם יצא, ויעזור, ואולי לא...

סליחה על השפיכה 

ושום דבר לא אישי,

לא ניסיתי לתקוף, רק להגיד את דעתי.

סליחה עם פגע...זו בטח לא היתה הכוונה.

בלי שמגיבים .

אני מאוד אוהבת לכתוב ,

ואין לי ממש הכין ואיך שיראו את ה"כישרון" הכתבה שלי .....

אז כשגילית  את האתר התלהבתי מאוד (אולי קצת הרבה ....)

וציפיתי ורציתי שיגיבו לי וכך אני ידע הכין אני עומדת , מה כדי לשפר

לא לשפר /מה טוב /מעניין .....

ואני רואה שזה לא כל כך הולך , מעיין נתקע כזה .

זה בסדר שלא מגיבים אף אחד לא חייב לי משהו .

אני בעזרת ה' , יתגבר ואמשיך לכתוב .

זה לא שלא אכתוב כאן . פשוט צריך קצת "חופש  מחשבה "....

לזה התכוונתי . מקווה שהסברתי את עצמי קצת יותר .

נ.ב

הנושאים שעולים כאן יחסית הרבה הם באמת דיכאונים  ואובדניים .

אז באמת כדי להתייחס לזה (מי שמסוגל לקרא ....).

זה באמת יוכל לעזור , כי לא מכירים אותך .

בחיים האמיתיים כנראה הייתי עושה את זה באמצעות מישהו שלישי.

כי לי קשה לסבן ולהגיד את האמת שלי במילים לא ברורות כאלו וכו'.

כשאני מגיבה, אני אומרת מה שאני מאמינה בו.

ומתוך אכפתיות.

אבל מי שיודע לעשות את זה נכון- אשריו.

ורוב הפעמים

אין לי זמן

סתם,

אבני חן- ממליצה לך על אתר ביכורים, לא מגיבים שם הרבה אבל נותנים באמת פידבקים על כתיבה כאן זה יותר על תוכן...(לפחות ככה אני מרגישה)

חיה רוז- סבבה, כל אחד ויכולותיו, ודרך אגב הרבה פעמים אמת שיוצאת מהלב, גם אם היא בוטה משפיעה, פשוט יש לפעמים שזה נראה כאילו התגובות הם לא מתוך מחשבה, ועל זה  באתי להאיר. בכל מקרה כל הכבוד לך על הרצון...

ומישהי- 

זה מותר, רק לפעמים כדאי לשים לב, א. שכשמגיבים לא מגיבים פוגע וב. שיש פעמים שכדאי להתאמץ להגיב אפילו שלא בא, תלוי במצב, אבל תכלס, תעשי מה שבא לך...

רק רציתי להעלות את המודעות...

(ודרך אגב אני לא יכולה להגיד שאני לא באותו מצב...משתדלים)

אני אשמח לשמוע עליו , מה זה ?

נראה , אני עוד לא סגורה מה אני רוצה .....

יוכל להיות שאכתוב גם פה (זה לא סותר ).

נכנסת לכאן מדי פעם להציץ ולראותה מה כותבים .

אנשים כותבים מאוד יפה ומאוד מוכשרים ( בעיניי) .

אני מרגישה שהרבה כותבים כאן בשפה ולשון יחסית גבוהה (גבוהים )...

(בשבילי , כמון . לא תמיד מבינה  מה כותבים .... קוראת כמה פעמים ) .

בהצלחה לכולם !

החרוזים מדויקים, הסיפור חמוד מאוד, קליל ופשוט כיף לקרוא אותו...

(לא יודעת איך הגעתי לפורום הזה אחרי שנים שלא נכנסתי אליו)

סכנת מוות

עליהן, הן עוד תבואנה....

עוד יחזור הניגון.....

אתה מזכיר לי חתול רחוב

כזה שקופץ כשמתקרבים אליו

כזה שלא צריך שישמרו עליו

כזה שמסרב לבטוח

גם לא בי

גם לא בי

תן לי ללטף אותך

את חצי האוזן שנותרה לך

מבטיחה שלא אפגע בך

אולי יום אחד תסכים

לבטוח בי

לבטוח בי

אטווה לך שירים שמחים

נחבוש יחדיו את הפצעים

נבכה הכל החוצה

אם תבטח בי

אם תבטח בי

רק אם תסכים

לבטוח בי

לבטוח בי.

היו ימים.

נושא השיר הוא אתה?

השירים שלך מלווים אותך לאורך זמן?

אתה מתנסה בסוגים נוספים של כתיבה יוצרת?

אני פחות טוב בפרוזה ועוד פחות בכתיבה ארוכה / המשכים, אבל היו לי כמה חיבורים טובים.

מעדיף שירה.

או "פחות אוהב"?

אתה כותב רק לפה או רק למגירה או משתף גם בפורומים אחרים?

קל לי יותר לבטא את עצמי בשירה ואני אוהב את התמציתיות שלה.

אבל כאמור, היו לי כמה קטעים בודדים שאינם שירה שכתבתי, שכן מצאו חן בעיניי.

בעבר שיתפתי ב־tale.co.il אך האתר נסגר.

יש לי כמה חיבורים פה ושם בוואטפד ובאתר החדש chapter.co.il, מעבר לזה לא.

אתה חושב שאתה מצליח לבטא את עצמך בתמציתיות של השירים שאתה כותב בצורה טובה גם לאחרים כמו לעצמך?

אתה משתף גם אנשים שמכירים אותך?

אני אוהב שירה עברית של דור האמצע (פוסט־אלתרמן כזה). נניח נתן זך, אברהם חלפי, זלדה, כאלה.

גם פיוטי אשכנז.

גם שירים יפניים מסוימים (בעיקר אינדי מלודי, לפעמים יש מילים מעניינות).

נראה לי שרוב ככל השירים שלי מובנים למדי. יש כמה אזוטריים. מדי פעם אני שואל את מר AI מה הוא חושב (עוזר לי לנתח ולרכז את המחשבות בדיעבד), ובדרך־כלל זה קולע.

אנשים לא כל־כך מכירים אותי.

יפה.

ואנשים שקוראים אותך להרגשתך יותר מכירים אותך?

אם כי, באופן כללי, איני מרגיש בנוח עם זה מכירים אותי.

במקור הייתי @אחו אבל העברתי את הפעילות לכאן.

לעזאזל אני מרגיש כמו פסיכולוג חחחח

פשוט פרשתי וכיוון שלא יכולתי להתחבר לאחו, חזרתי כחתול זמני.

תמשיך לכתוב ולשתף ולגלות דברים על עצמך

אולי אתה יודע משהו שאני לא

וואו, מהמם, כואב מאוד, נוגע, מחזק...

@נוגע, לא נוגע 

כתבת אותי!!

הבנתי לא מזמן שהחיים שלנו הוא גלגל, אנחנו נופלים וקמים ונופלים יותר עמוק וקמים יותר גבוה והתפקיד שלנו בחיים האלו הוא לנצל את הזמנים שאנחנו למעלה כדי לאגור כוחות לזמן שניפול....

קיצור, כתבת ממש ממש יפה....