לילו וסטיץ'
היו היה פעם חייזר בשם סטיץ
ואותו סטיץ' הגיע יום אחד לכדור הארץ
והוא רק רצה לשחק ולהשתולל
ביחד עם כולם.
אבל אמרו לו שהוא חייזר ושהוא שונה
ושילך מכאן כי זה לא המקום שלו
אז סטיץ' ניסה להשתלב
להיות "נורמלי" ו"כמו כולם"
אבל לא משנה כמה הוא ניסה
וכמה הוא השתדל
הוא תמיד היה שונה
גם כשחשב שהנה הם כבר מתחילים להיות חברים
שלו תמיד היה שם ילד מכדור הארץ שהיה מזכיר לו שהוא חריג, שונה.
והוא רצה, כל כך רצה!
שיהיו לו חברים, שהוא לא יהיה חייזר מכוכב אחר
ולפעמים הוא התגעגע לכוכב שלו
לחייזרים שיהיו כמוהו ויקבלו אותו באהבה כמו שהוא
בלי להגיד לו שהוא מוזר חריג ושונה
אבל זה לא קרה,
ולא משנה כמה הוא היה מתאמץ כל דבר שהוא היה עושה
או נוגע בו תמיד היה נהרס בסוף.
והימים חלפו וסטיץ' גדל
ויום אחד לגמרי במקרה הוא פגש בת כדור הארץ
שגם היא הייתה שונה, גם לה תמיד אמרו שהיא שייכת לכוכב אחר
והיא היחידה שראתה בו משהו מעבר למה שכולם ראו
שראתה שלמרות שיצרו אותו מפלצת
היה לו לב רגיש וזהב
שראתה שגם שהוא פגע הוא לא עשה זאת מרוע לב
אלא מהפחד להיפגע
והיא אהבה אותו, כמו שהוא! בלי שינוים ובלי לבקש ממנו
להיות כמו כולם.
אלא בדיוק כמו שהוא.
והוא אהב אותה כמו שלא אהב מעולם,
היא תמיד הייתה שם בשבילו והיא תמיד היה שם בשבילה
אבל הזמן עבר והאפוטרופוס שלה לא ראה בעין יפה את הקשר בינהם
וניסה בכל כוחו לנתק אותה מ"המפלצת האכזרית והמפחידה"
ובאותו זמן גם אלה שיצרו את סטיץ' לא אהבו את הקשר שלו איתה
הם טענו שהיא חולה ושהיא לא כמוהו ושמגיע לו מישהי טובה ממנה
מישהי חייזרית כמוהו, והם לא הבינו שהוא לא רוצה אף אחת אחרת
כי אותה הוא אוהב ואיתה הוא רוצה לחיות את חייו
אבל הזמן עבר והלחצים נתנו בהם את אותותיהם
ויום אחד שהוא לא היה מסוגל יותר לעמוד בלחץ
הוא קרס, הוא שהיה גיבור כל כך
שתמיד עודד אותה ותמך בה
דווקא הוא קרס
וצד המפלצת שבו נעור לחיים
והפך להיות ישות משל עצמו
והוא עזב אותה
והשאיר אותה לבד, מרגישה כל כך בודדה ולא מבינה
למה.
ולפעמים, לפעמים
בלילות חשוכים ושחורים
שרק הכוכבים עוד ערים
ומנצנצים ומזהירים
הוא מתגעגע
לאותה אחת שהבינה אותו
טוב יותר מכל חייזר או חייזרת
הוא מתגעגע
ללילו שלו.
