כל עוד מי שבא לשם הם בני נוער מתלהמים, המנהג החשוב הפך לביזיון.

ולא, אין לי ממש חשק לחזור לשם.

אכן הרבה מבני הנוער שם הם נאמר-גבעוניסטים, אבל מתלהמים- כמעט ולא. (לפחות בסיבוב. לא יודעת מה בשאר הזמן)
וכמו שאמרה נולאית, 'מתלהבים' זו הגדרה יותר קולעת. והלוואי על עוד הרבה נוער ההתלהבות הזאת.

לפעמים את הדברים החשובים עושים אנשים שלא לובשים חפילה ומגבעת.

זה לא הופך את זה ללא חשוב.

וגם הסיבוב שערים לא מורכב מנערים מתלהמים.

נכון, יש שם כאלה שעושים לפעמים בעיות. אבל זה יחידים.

זה מזכיר לי שעריי תל אביב לא מאשרת טיולים לירושלים כי  מסוכן שם מבחינה בטחונית. ותושבים במעלה הזייתים לא יכולים לסטע הביתה כי ערבים מתפרעים. עוד מעט לא נוכל לגור בארץ כי מסוכן. 

אז  אני שמח שיש אשים שמגיעים לסיבוב שערים מדי חודש ומראים להם שהעם היהודי עוד כמה (מלשון כמיהה) לבנות את בית המקדש ולא רק ממלמל את זה ביהי רצון אחרי שמונה עשרה. 

השבת הייתה השבת העולמית. נסיון של כמה "משוגעים" שיהודים ישמרו  שבת בכל העולם? אתה יטדע מי הכי שכח להוביל את זה. האלה המתורבתים, הנאורים, הראליים. שעזוב אותך. זה בחיים לא יקרה. אבל לנסות לקחת על עצמם שהו קטן, או לנסות להשפיע על עוד אדם אחד זה לא היה בלוז שלהם..

שכחנו..

זה חשוב שההתלהבות הזאת נמצאת בנוער, אבל חבל שהמבוגרים לפעמים שוכחים את זה, ברור לי שיש אנשים שהם עדיין עם עניין העליה אבל צריך שזה יהיה דיבור בעם "מתי יבוא משיח"  "הנה משיח בפתח"

בס"ד

זה אחוז קטן מאוד ממי שמגיע.

חוץ מזה שצריך גם ואולי אפילו בעיקר אותם בסיבו"ש ואני לא אומר את זה מליבי אלא משיחות שלי עם המארגנים (ולא חסרים כאלה, אני ואחד המארגנים בקשר טוב).

כן, לחלוטין- העיקר שם היה לצעוק "מוחמד מת" ו"מוות לערבים",

תודה למארגנים שדאגו להכניס גם קצת שירים מדי פעם בין הקריאות,

כמו "ואינקמה נקם אחת מפלשתין"(אה, נכון, בפסוק כתוב פלישתים, לא נורא")...

ונכון, שהיו גם כמה פה ושם שהעדיפו שירים אחרים, לא כאלו שבאים להתריס כנגד,

אלא כאלו שבאים לבנות, אבל מה לעשות, את זה המארגנים לא בדיוק טרחו לשים,

מבחירה ומהשקפה- שאני לא יכול ולא מסוגל ולא רוצה לקבל,

גם משיחות עם מארגנים.

ולכן גם אם רוב הציבור לא יהיה "נוער מתלהם", הראש נשאר, ההנהגה נשארת.

זו הסיבה שאני לא הולך-

בביהמ"ק אין מקום להתלהמות ולבקשת מוות או הרג של קבוצות כאלו או אחרות, אין מקום לבקשת נזק,

בביהמ"ק מקריבים פרים כנגד 70 אומות, שגם הן יזכו לחסד של גשמי ברכה.

בביהמ"ק יכול גם גוי לשלוח קורבן, החזון של המקדש הוא "יראה כל בשר", "בית תפילה לכל העמים".

כשביהמ"ק יוקם- גם ערבי יוכל לשלוח קרבן, וגם הוא יבוא בסוכות, כי אם הוא לא יבוא הוא יחשב מורד בה'.

גם אם כרגע אנחנו במאבק עם קבוצה מסויימת ואנחנו נהרוג בהם בלי למצמץ כשנצטרך, כי זו מלחמה,

ואסור למצמץ כשהורגים את מי שמבקש להרוג אותנו, את מי שמפריע לנו לבנות את הארץ, בדיוק כפי שכותב

הרמב"ם בהל' מלכים ומלמותיהם, איננו שונאים, איננו מתעבים, גם ההרג נעשה בחמלה- כי מי שעוות עד כדי 

מלחמה ברצון האלוקי אין לו תיקון אלא בדרך שבה ה' נתן לנו, במקרה הזה- מיתה.

ולכן- מכיוון שאני מתנגד לעצם החיבור בין שנאה לביהמ"ק - אני לא מגיע לסיבו"ש, עם כל חשיבותו, אני רואה

אותו במתכונתו כרגע כמזיק ופוגע בתהליך ולא אתן יד לדבר הזה.

ביום שבו סיבו"ש יתרכז במהותו בכמיהה למקדש, ביום שבו לא יהיה יחס לערבים או לא, שלא יהיה ניסיון לנזק ברכוש 

במהלך הליכה בסימטאות הרובע שלצערנו עדיין גרים בו ערבים, שלא יותקפו ויבוזו שוטרים ששומרים על ההולכים(עם

כל הצער שיש בצורך בשוטרים, ועם כל הצער על פעולותיהם האחרות של השוטרים) ביום שהכוחות יתרכזו בבניית המקדש

באהבה, אתם מוזמנים לקרוא לי, אני אהיה ראשון ללכת ולדחוף אחרים.

המקדש מייצג את אהבת ה' את עולמו, את כולו, אפילו המצרים ששיעבדו את ישראל בפרך נאמר עליהם "מעשי ידי טובעים,

ואתם תאמרו שירה" לקב"ה יש צער גם במותם של המצרים שהיו רשעים ארורים ועובדי ע"ז ששיעבדו והרגו בישראל.

אי אפשר לחבר בין שנאה לביהמ"ק.

אסור לחבק בין שנאה לביהמ"ק.

אני נשאר אני כי אני לא הולך למקום שמארגניו(!) הם בדעה הזו,
האם אתה חושב להצטרף ל"בית הלל" כדי לשנות, אם אתה לא מסכים איתם?

האם אתה חושב להצטרף לכל קבוצה אחרת או ארגון או פעילות כלשהי שמתנגדים לעמדותיך?

תצטרף ל"בצלם" כדי לשנות? 

אותו דבר- אתה נשאר מאחור וכו'...

לא נכון, אני נשאר מקדימה, עושה את שאני יכול,

אבל אני לא אלך להשתלט למישהו על הסיבו"ש שלו,

נניח שהייתי מביא כמות גדולה של אנשים, כמות מספיק מאסיבית כדי לשנות,

הייתי עוד צריך להזיז את המארגנים ואת השירים שלהם, כלומר להביא רמקולים ועגלה

כמו שלהם, ולשים שירים, ואז הייתה מלחמה בין שני המחנות - למי יש רמקולים חזקים יותר,

למי יש יותר אנשים.

עוד מחלוקת, עוד מלחמה, עוד שנאה... 

בניין בית המקדש לא מתקדם יותר או פחות בגלל שעשינו סיבוב מסביב לשערים,

הוא בטח לא מתקדם בעקבות ההתערבבות לפני ואחרי, בטח לא בגלל השנאה והנאצה.

אבל הוא בטח מתקדם מתוך אהבה ואחווה ורעות, מתוך לימוד תורה ועבודת המידות.

ומתוך בכיות ותחנונים ותפילה כנה- גם בביהמ"ד במנחה, וגם באמצע הלילה בתיקון חצות.

אז מה, חייבים ללכת למקום שמתנגד עקרונית מבחינתי לכל מה שמסמל ביהמ"ק בשביל לא

"להישאר מאחור"? 

קיצוני זה להגיע ולנסות לשנות את מה שהולך שם - שזה דעת המארגנים.

הלפני ואחרי זה העניין השולי, ההבדל בגישה הוא המרכזי- מהעובדה שיש אנשים שמנצלים

את זה למפגש חברתי מעורב אפשר להתעלם, כל עוד אנחנו מסכימים על הערך המרכזי

של הסיבו"ש - אבל כשדעת המארגנים היא שכמה שיותר התלהמות מה טוב,

ראה בתגובה של מרדכי כאן(זו ששירשרתי אליה את התגובה הראשונה), אז אני לא אגיע.

וכן- אני משווה את הרעיון הכללי של להצטרף למהלך שנוגד את המהלך הרוחני שלי-

זו לו אג'נדה או נרטיב, זה ביהמ"ק ואיך מקרבים אותו- אני לא הולך אחרי אנשים שמבקשים

לקרב את ביהמ"ק ע"י התלהמות שאין להן מקום בבניית ביהמ"ק.

אני גם לא אלך לריב איתם, מקסימום לדון ולהתווכח, אבל לא אגע להם במה שהם עושים,

אני לא מצטרף כדי לשנות שום דבר.

סיבו"ש הוא לא "שלנו" ביהמ"ק הוא שלנו, ארץ ישראל והגאולה שלנו, חשוב לכולנו נוכחות יהודית,

אבל נוכחות יהודית זה לא לצעוק מוות לערבים. זה לא להכות בדלתות של חנויות כמו משוגעים, 

ולכן אני אומר בפירוש- אני לא נותן לזה יד.

במה גרועים יותר בית הלל מהסיבו"ש, יושבים ביניהם אנשים שלמדו תורה הרבה יותר מאיתנו, אבל בעלי דעה

שונה, למה הסיבו"ש הוא בסדר? 

המארגנים הם לא "לא בדיוק" האג'נדה שלי- הם חולקים עליי מכל וכל ובאידיאולוגיה נחרצת.

אני לא נלחם בהם, כי אין טעם להרבות מחלוקת, אבל אני בהחלט נמנע מלחזק את המהלך שלהם.

גם אם לא יהיה סיבו"ש שום דבר לא יקרה, זה דבר יפה וטוב כשהוא מגיע בצורה הנכונה, ודבר מבייש

כשהוא מגיע בצורה מקולקת, ואולי עדיף בצורה מסויימת שלא היה משהיה(ואני לא מדבר על המצב כרגע, 

אין לי יכולת להעריך). אם היית מדבר על משהו שהוא בעל ערך אמיתי מצד עצמו- תיקון חצות, יה"ר לבניין ביהמ"ק,

התגוררות ברובע, הייתי מסכים שהערך העצמי גובר על העובדה שהמארגנים הם לא "כוס התה" שלי בכלל, 

אבל אין כאן שום ערך עצמי בדבר... זו התשובה גם לעניין המדינה- בעניין המדינה יש ערך עצמי, חוצמיזה שכבר

אמרתי למעלה, העניין הוא לא חוסר ההפרדה, זה רק תוספת, העניין העיקרי הוא ההבדלים בגישה.

בס"ד

פעם הייתי זוכה להיות מהמתמידים, כיום זה רק אם בין הזמנים מאפשר...

אופנה, מחשב, אייפון.

לא על תפילה וכמיהה לבית המקדש.

עוד מעט תגיד שגם משיח זה פאסה.. אם אפשר להגיד על משהו שעוד לא קרה פאסה..

מי שכבר בעניין של מה. לא הבנתי את כוונתך..

כל עוד אין בית מקדש.

כל עוד עליה להר היא ספק כרת לחלק מהפוסקים. 

סיבוב שערים לא איבד ולו לרגע אחד את ערכו.  נהפוך  הוא . הוא לציבור רחב יותר.

וגם, המשמעות שלו היא לא כמיהה לבית המקקדש.

אלא עידוד יהודים לבוא ולהתיישב במקום הזה. ולהצטרף ל70+ המשפחות שגרות שם.
 

היו זמנים שהייתי הולך קבוע

ראיתי את הסיבוב גדל וגדל

האם זה השפיע לטובה מאז?

לצערי הפוך

(לא יודע אם יש קשר ישיר לסיבוב או לעוד דברים)

אולי בעיקר בגלל שהייתי לבד, אני לא יודע...

בעז"ה עוד המקום יפתח לכל עמו ישראל ואני חושב שיש לעודד עליה להר הבית אבל אין טעם להילחם איתם, נחכה שה' יפתח את כל השערים ועד אז נקום לתיקון חצות ולהתפלל שיבוא משיח

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

אני ערה

לא ברור איך ולמה

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?