יש לי כמה רעיונות.

א. הסברה: יש כמה ענינים שאפשר להסביר. גם ברמה האמונית- שה' נתן לנו גוף ומחובתינו לשמור עליו עד כמה שאנחנו יכולים. גם ברמת הידע- להסביר למה X הוא פחות בריא, למה צריכה מוגברת של Y עלולה לגרום, איזה ויטמינים יש בירקות האלה ואלו באחרים, איך מבדילים בסופר בין מוצר בריא למוצר לא בריא (נניח- מוצר גולמי לעומת מוצר מעובד. את הגדולים אפשר לעודד להסתכל ברשימת רכיבים ולנסות למצוא בויקיפדיה מהו כל חומר....זה די מזעזע כשקוראים את זה....)

בקיצור- לתת להם עקרונות שילכו איתם.

ב. הדרגה- גם הדרגה בהחלפת התפריט וגם הדרגה בהסברה. נניח- לא להחליף הכל בבת אחת למלא, אלא לאט לאט. קודם שתאפי רק מקמח מלא, אח"כ גם קוסקוס מלא ואז פסטה מלאה, וכד'. ובהסברה- לא להפציץ אותם, אלא לדבר על זה מדי פעם.

ג. אם את מכינה משהו חדש והם מעקמים את האף ולא אוכלים- אל תוותרי על זה מיד. שלא יאכלו...הם יראו את זה מוגש פעמים, שלוש, חמש, עשרים, ובסוף יתרגלו שזה נמצא ואולי גם יאכלו. ככה היה אצלנו כמה פעמים.

אותו רעיון לגבי סלטים- פשוט להכין והם יתרגלו לנוכחות הסלט על השולחן. אפשר גם לשתף אותם בהכנת הסלט ולהכניס דברים מיוחדים.

ד. לדעתי- חשוב לתת לילדים תחליפים נורמלים לחטיפים ושאר מיני מתיקה, כי אי אפשר להוריד להם את הדברים האלה בלי תמורה שווה. רעיונות לתמורות שוות-  עוגיות בריאות יותר- עם קמח, קוואקר, טחינה וכד, ואולי גם לשתף אותם בהכנה. - חטיפים עשויים פצפוצי אורז, שקדים, דבש וכד', אולי גם להכניס הביתה יותר פרות ולדאוג להגיש אותם בצורה מגרה.

וכמובן- ע"מ שלא ליצור אנטי- מוטב שיאכלו מדי פעם חטיפים ושטויות ורוב הזמן יאכלו אוכל בריא.

בהצלחה רבה!

אבל הרבה פחות ממה שאת מתארת.

אנחנו שותים חלב פרה, ואוכלים קמח לבן.

בנתיים ויתרנו קליל על גומיים, חמצוצים, וכו'...

התחלנו לתת צימוקים ופירות יבשים בתור ממתק.

אבל בשבת כן מותר להם שוקולד..

נתתי להם למשל לחם עם טונה, ובמקום לערבב את הטונה עם מיונז, ערבבתי עם טחינה גולמית ולימון ויצא טעים ובריא...

הכל יחסי, אבל זה צריך להיות גם טעים..

בהצלחה

אני רוצה רק להדגיש שחשוב לשמור על הרבה סבלנות ואורך רוח. להשקיע המון בבישול טעים של האוכל הבריא, וללכת עם הילדים בטוב. אתם ודאי רוצים שהילדים ימשיכו את דרככם גם כשיתבגרו, אז חשוב ליצור אוירה חיובית סביב האוכל הבריא.

בת 30 - את מדהימה! ושיהי לכולכם לבריאות!

קנינו מכשיר פופקורן, והילדים (מגיל 7/8) מכינים לעצמם. זה בלי שמן ומלח - רק תירס, וזה חם וקופץ.

כל ילדי השכנים מתלהבים

הם לא אוכלין כי הם לא אוהבים חמוץ אז אפשר לא לטבל או לטבל מתוק.. (סילאן )

אני עובדת בצהרון עם ילדים בגיל 3-5 כבר הרבה שנים.

למרות שלא אני מכינה את האוכל, ראיתי במשך השנים מה הכי "רץ" אצל ילדים בגיל הגן.

אז, אכן ילדים אוהבים פחות תיבול. הם אוהבים אוכל "רגיל" בעל מרקם אחיד וללא דברים ש"מלכלכים" את האוכל.

ילדים מעדיפים אורז רגיל, ולא מג'דרה. אם יתרגלו בנפרד לעדשים בסוף יאכלו גם מג'דרה.

לא כדאי להכין לילדים סלט תירס. תנו לילדים את התירס ללא תיבול ותוספות.

הרבה ילדים נמנעים מלאכול סלט ירקות כיון שלא אוהבים את המלפפון או העגבנייה או הגמבה וכו'. תנו להם ירקות חתוכים, ותבקשו מהם בכל פעם לטעום רק פירור מהירק הפחות אהוב.

מרק ירקות שיש בו ירקות בלתי מוכרים, רצוי לרסק. אפשר בהדרגה לעבור מריסוק לגירוד, ומגירוד לחתיכות קטנות.

ועוד דבר: הרבה הורים אומרים שהילד אוכל בצהרון, דברים שבבית מעולם לא אכל. אחת הסיבות לכך, היא כמובן הלחץ החברתי. (החיובי) בגן אנו יושבים סביב השולחנות כחצי שעה. ילד שסים לאכול, לא קם עד זמן ברכת המזון. מצב זה יוצר אוירה של ארוחה שלוה, הילד לא צריך להזדרז לאכול כדי לרוץ למשחקיו... דבר שלצערי מתרחש בבתי הספר בהם יש הזנה...

עכשיו יקומו המורות ויגידו שבגן יש זמן מיותר, ובבית הספר צריכים ללמוד. זה נכון שבבית הספר לומדים חשבון ואנגלית. אבל מזל שלפחות בגן הם למדו קצת על הרגלי תזונה ונימוסי שולחן!

ב"ה שיש אימהות כמוך אתי ב, שיודעות לתת משקל כבד, לחינוך לתזונה! הרבה הצלחה!

נ.ב. גם אני נהנתי מאוד מהעיצות של בת 30.

אז שיהיה לכולם לבריאות!

בכיתות הנמוכות הלחץ הלימודי לא כזה כבד אפשר לתת קצת יותר זמן לאוכל

עדיף לא להגדיר את זה כ"מהפך" אלא לשנות לאט לאט ובאופן הכי טבעי שיש.

למצוא תחליפים בריאים למשהו שאוהבים (לדוגמה, לממרח בסנדויץ) ורק אחכ לומר שהדבר הקודם ממש לא בריא אז נשתדל פחות לאכול אותו

לגוון באוכל, ילדים לפעמים מפתיעים במה שהם אוהבים (לדוג' - גרגרי חומוס מבושלים, עם קצת מלח - המון ילדים אוהבים את זה וזאת פצצת בריאות. יש לי עוד רעיונות אם תרצי).

להגיש את האוכל בצורה יפה שייראה שווה

ובעיקר - פשוט להנגיש יותר ויותר את הדברים הבריאים. המון ירקות חתוכים (שיבחרו להם), פירות יבשים ופירות חיים כממתקים, ועוד.

גם לחשוב במה מתמקדים קודם, מה הכי דחוף לך לשנות וגם מה יש סיכוי שיצליח.

סליחה אם חזרתי על דברים שאחרים כתבו

בהצלחה

עדיף שינוי הדרגתי, ולא להלחיץ אותם.

עוגת שוקולד מקמח מלא יוצאת מצויינת וסיכוי טוב שלא ירגישו בשינוי

אפשר גם לאפות מחצי-חצי (חצי קמח לבן וחצי מלא - חלות, עוגות שמרים וכד') ולהפחית את הלבן בהדרגה

לקנות קמח מלא מסוג קל, יש כאלה כבדים שכל מאפה יוצא יציקה

יש גם קמחים 80% שהם ממש קלילים (זה מה שהכי הולך אצלנו בבית)

בעוגות אני תמיד מפחיתה את כמות הסוכר (סוכר קנים) והילדים רגילים לגמרי (גם האחד שמשוגע על מתוק)

כיש סבלנות וכח אני מכינה להם חלב שקדים, ומהשאריות של השקדים הטחונים - כדורי תמרים.

הם חוטפים את זה, וזה נותן מענה לתאוה למתוק.

לאחרונה התחלתי גם להכין חלב קוקוס וחמאת קוקוס (תחליף בריא וטעים למרגרינה)

בכל אופן אני החלטתי לא להשתגע, הם כן אוכלים חטיפים בשבת (לא מתוקים, אבל במבה-בייגלה-צ'יפס - כן) וגם בימי הולדת. הם יודעים רק שצבע מאכל אני לא מרשה, אז זורקים ואני מביאה תחליף. ולפעמים לא מצליחים להתגבר ואוכלים, מה לעשות, ילדים... אני לא עושה מזה עניין.

וכן יש אצלנו בבית דברים מקמח לבן ולא בריאים במיוחד - כמו בורקס ומלאווח, אבל פעם ב...

בהצלחה!

שהולכים אצלינו -

גזר ומלפפון חתוכים ל"אצבעות"

חמוציות, אגוזים, תמרים

פריכיות (אני לא קונה הרבה כי הם שוכחים לאכול כשיש פריכיות בבית) - עם דבש או חמאת בוטנים

צלחת פירות אישית (חותכים יפה כמה פירות מצבעים שונים, מקשטים עם שקדים, חמוציות, אפשר גם פירות יבשים, לפעמים מסדרת להם בצורת פרצוף ואז יש חגיגה, הילדים משוגעים על זה)

קרקרים מקמח מלא (לפעמים - קמח אורז או שיפון משולב)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.