שובבות של ילד, איך מתמודדים?אנונימי (פותח)

יש  לי  ילד  מתוק  בן  שלוש.  אך  הוא  נהנה  לאתגר  אותי  במבחנים.  מבחינתו  אסור  או  לא  שלי  זה  מומלץ  מאוד  מבחינתו.  ותגובה  כעוסה  שלי  גוררת  השתוללות  נוספת.  דוגמאות?  בבקשה:  בקבוק  סבון  על  הרצפה  בתוספת  שתי  ספלי  מים,  כיפה  וגרביים  לתוך  השרותים  והורדת  מים  שלא  יישאר  זכר,  שקית  אורז  לתוך  הכיור,  שקית חלב  על  הרצפה  ורוקד  בתוכה  ומי  סופר  כבר  את  האוכל  שמתעופף  על  הרצפה  מהצלחת  מתי  שהלה  החליט  שנסתיימה  ארוחתו.  ולא  מדובר  בילד  קופצני.  אלא  פשוט  במציאת  אתגר  ותעסוקה,  שכמובן  לא  כוללת  משחקים  שהוצעו  על  ידי,  איך  אומרים?  לא  רואה  בעיניים.  אני  מודה  לה'  שיש  לי  ילד  שמח  וחיוני  אבל  עכשיו  קצת  אובדת  או  מחפשת  עצות  לגבולות,  תעזרו  לי?

תודה  מראש  לכולכם! 

גבולותיהושבעט5

האם הוא בודק גבולות רק בבית או גם בגן?

אם בדיקת הגבולות היא רק בבית,צריך לדבר על גבולות.

בית שלא עושים ...,לנסח כללי התנהגות בחיוב.

להסביר שמי שעובר ל הכללים מפסיד.

אפשר להושיב אותו לפסק זמן,או שהוא יפסיד משהוא.צופר קטן.

או שיפסיד בגלל תוצאהטבעית,הוא לכלך .בלגן הוא צריך לסדר.לנקות ואז כבר מאוחר לצאת לגינה כי חושך(לדוגמא)

אם הוא עושה בלגאן או מלכלך עליו לנקות,צריך לדרוש ממנו באסרטיביות  ובטון שקט,לכלת תקנה,לא להציב את זה לדיון.

אם הוא לא רוצה אז מנקים יחד,את מחזיקה את הידיים שלו ומכוונת אותו לנקות לאסוף.

עד שהוא סידר .ניקה את הבלגאן לא לדבר איתו לא ליצור קשר עין

אחרי זה אפשר להמשיך את הערב כרגיל.

את יכולה גם לאחר שהילד הבין שיש גבולות,להכין לוח נקודות ולצפר אותו.

 

עוד דברבת 30

נשמע מהתיאורים המלבבים שלך שהכל בבית נגיש וזמין לו.

אולי תשקלו לחסום גישה לחלק מהדברים. נניח- נעילת המקרר וארונות המטבח.

או- העברת פריטים חיוניים למדפים גבוהים יותר.

 

זה על דרך ה"סור מרע".

ו"עשה טוב"- כנראה שהוא צריך את העיסוק הזה. אז אולי תחשבו איך לתת לו אותו בצורה חיובית- לאפשר לו לאסוף גרוטאות ואז לפרק אותן או לבנות מהן דברים כרצונו, לתת לו לשחק  במים עם כלים ושפריצים בלי הגבלה (לנצל ימים חמים..), וכד'.

הבן שלי בן שנתיים וגם בודק גבלות ....אבני חן

כשקראתי מה שכתבת , זה הזכיר לי קצת את הבן שלי .

אמנם לא עד כדי כך ....

 

הוא למשל הולך לחשמל ולשקעים ולכל מני חוטי חשמל או טלפון שמנך על הרצפה ....

ואנחנו אומרים לו 120 פעם שאסור ולוקחים אותו משם .

 או שהוא אוהב ללכת לארון המגבות וכלי ההבדלה ולהוציא משם את התוכן .

אז אני אומרת לו שאסור וישכניס לארון  בחזרה .

(בפעמים הריאשונות הכנסנו ביחד , הוא לא אהב את זה ..... אבל לאט לאט למד )

או לזחול ולגעת בתנור גם אנחנו אמרים לו שאסור (גם כאשר התנור לו עובד ....) ומעיפים אותו .

צריך להגיד לו הרבה פעמים . הוא מסתכל ומסתובב אלנו ומחייך (אוקי הבנתי אותכם ) וממשיך .
עד שאבא ואמא שלו מתקרבים לקחת אותו משם ....

מוצא מהמדפים הנמוכים משחקים וזורק .... אז מחזיר אתו /אמרים לו תאסוף אתי ביחד .

זה עובד מדי פעם (זה בתהליכים של לסדר מה שבלגן ).

 

בהצלחה

אני הפותחתאנונימי (פותח)

תודה  לכן  על  העיצות  המועילות.  אני  בהחלט  רואה  שיפור  בהתנהגות.  בת  30  קצת  העלבת  את הבן  שלי  מגיל  שנה  וחצי  הוא  מתמודד בהצלחה  עם  כל  מני  סוגרים  זה  רק  מעלה  את  רמת  האתגר.  ולטפס  על  השיש    זה  באמת  לא  פרוייקט  מסובך  בשבילו.  כך  שהגובה  הוא  לא  כ"כ  אינדקציה.  אבל  העצה  של  העשה טוב  שלך  הייתה  מעולה  ואתמול הוא  שיחק  במרפסת  במשך  חצי  שעה  בספל מים  ובכוס שהוא  שפך  ושופך...וגם  מנגב,  בשבילו  זה  גם  חוויה.  כך  שזה לא מפחיד אותו  שהוא  צריך  לנקות אחריו, הוא  עושה את  זה בהתלהבות. אבל  בהחלט  עזרת  לי  יהושבעט  כאשר  הצבתי לו  גבולות  באסרטיביות וגם את  ההפסד  שיקפתי  לו  באסרטיביות.  למרות שהוא  משחק  אותה  גבר,  כאשר הוא מפסיד  כנראה זה  חודר.       

סליחה על העלבון...בת 30

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריוןחיוך

לאיזה נעילת מקרר את מתכוונת?רבקה שיין

יש נעילה מפלסטיק שקונים בחנויות של מוצרי תינוקות, ויש נעילה עם מנעול ממש שגם מבוגר לא יכול לפתוח. מבירור שאני עשיתי, אמרו לי שבשביל נעילה אמיתית אני צריכה לקנות מקרר של חברת שארפ. אשמח לשמוע אם יש לך פיתרון אחר לנעילה. כי בתי האוטיסטית היא כבר לא ילדה קטנה, אבל שובבה גדולה... הלוואי השייתי יכולה לנעול את המקרר!

 

לפותחת השרשור, יש לי בשבילך רעיון שיכול לעזור חלקית: לנעול כל חדר שאפשר בעזרת מפתח 0. חדר שינה, אמבטיה וכו'. כמובן צריך להיזהר שגם המפתח לא יגיע לידיים שובבות. בכל אופן לנו יש פתרון, אם חלילה ילד נועל את עצמו בחדר. על המפתחות 0 עושים חריץ בקצה המפתח (אם אני לא טועה, בעזרת מסור חשמלי) אם הדלת נעולה והמפתח תחוב במנעול, אפשר להכניס מברגה. המברגה נכנסת בחריץ, ומעיפה את המפתח! מהצד השני אפשר כמובן לפתוח את הדלת עם מפתח 0 אחר.

 

נשמע תאור של הבן שליאם-אם

היום הוא בן 5 ומאוד התמתן.

ולא, עדיין לא מצאתי שיטת קסם לילדים שאוהבים לבדוק את כח המשיכה

גבולות והצעותפיגא

הילדים המוגדרים שובבים הם בדרך כלל ילדים מאוד חכמים שמשעמם להם. הם מדענים צעירים שבודקים כל דבר. 

אם יש לכם כח, אפשר לבדוק יחד איתו ולכוון את תוצאות הניסוי.  אפשר לדבר איתו על "ניסויים מוכלים,"  כדי לשמור על שלמות הבית והסביבה ועל בריאות הנפש של אמא ;)

 

בנוסף, אפשר לקרוא ספר משהים של חיים עומר - "לשיקום הסמכות ההורית".  ספר מדהים.  אחת ההצעות הפשוטות לביצוע והיעילות מאוד היא חיבוק דב.  כשילד חורג מהגבולות, ההורה חייב לחבק אותו "חיבוק דב", חיבוק של ידיו ואולי גם רגליו של הילד, עם הידיים והרגליים שלנו.  המטרה היא להעביר מסר גופני לילד - חרגת מהגבול, עכשיו אנו מצמצמים אותך חזרה לגבול - החיבוק.  כל ילד שמתפרע או עושה מעשה שהוא יודע שאסור אבל צוחק עלינו, יכול להנות מהחיבוק.  החיבוק צריך להיות חזק אבל לא מכאיב.  חייבים להיזהר שילד עצבני לא יעיף את ראשו לאחור וחלילה נקבל מכה חזקה בסנטר.

ההמלצה בספר היא לחיבוק של שעה בהתחלה.  מנסיוני, כשילד השתולל והיה צריך הרגעה (ילד בן 2-3 וגם 7-8) חיבקתי אותו והוא התנגד, אך כעבור דקות בודדות הילד נרגע, עדיין מחובק, ולאחר זמן מועט ביותר הסתובב בעדינות בתוך החיבוק וביקש.... חיבוק!  נכון!   בתוך החיבוק שנועד להציב גבול, הילד ביקש חיבוק מתוך רכות וחיבה.  כמובן שנעניתי מיד!

וכשהילד הרגיש רגוע מספיק כדי להמשיך בשגרת היום, לאחר החיבוק המלטף, הוא פשוט קם.  בדרך כלל אחרי שקיבלתי נשיקה על הלחי.

הילד יודע כשהוא חורג מהגבולות המותרים ורוצה שמבוגר אחראי ישגיח ויחזיר אותו למסגרת הראויה והרצויה.

 

יחד עם זאת, ילד חכם במיוחד צריך "גבולות ניסויים".  חשבת ללמד אותו לקרוא?  נכון הוא "רק" בן 3, אבל אולי הוא מעוניין ומסוגל?

בן של חברה שלי ענה על כל התיאורים שלך לגבי בנך, עד שהוא למד לקרוא.  מאז, הוא צמוד לספר, שקט וחמוד.  נכון, מדי פעם הוא יוצא לטיול הרפתקני במיוחד עם חבר'ה, ואימו שוב דואגת.  היום הוא ב"ה לקראת סוף לימודי רפואה...

 

תנסי להנות, בין קטסטרופה אחת לשניה, ואולי יש פנסיונר או פנסיונרית חביבים בשכנותכם שישמח להקדיש לילד מזמנו\ה, עם ניסויים מעניינים, או "סתם" זמן לשיחה, טיול או הרפתקאה מעניינת.

בהצלחה!

מוסיפה- איך מציבים גבולותשירה515

פעם שמעתי בבנין שלם הרצאה בנושא.

 

כשמשהו מפריע לנו ואנו רוצים להציב גבול לילד, צריך לשים לב:

שהגבול הזה טוב לילד.

שאנחנו חושבים שהוא יכול לעמוד בזה.

ולהציב בכל פעם גבול אחד. (אני לא עומדת בזה...)

 

וכשמציבים גבול חשוב להיות עקביים מאוד ולעמוד על זה, גם אם אני באמצע משהו אחר. אחרת הילד מבין שאמנם אני רוצה שלא ישפוך את הצעצועים, אבל זה לא חשוב מספיק כדי שאפסיק שיחת טלפון, למשל.

 

 

בהצלחה!

נכון, רק מוסיף שלילדהורות משמעותית
בוגר יותר רצוי גם לאפשר בנק חריגה מגבולות וכן להסביר לו את הצורך בהצבת הגבולות.
גישת שפראנונימי (3)

 

יש מאות אימהות במצבך. אך יש גם אלפי אימהות שלמדו הסתכלות חדשה על הדינאמיקה בין הורים לילדים. לגישת "שפר" יש כמה דברים ללמד אימהות שבאמת מעוניינות בשינוי. אני בטוחה שאפשר למצוא חוג באזור מגורייך, כי יש עשרות מנחות בכל הארץ. אין שום סיבה שבעולם שלא ליהנות מכל רגע באימהות, שלא לחיות במשפחה משתפת פעולה, ולחייך מבוקר ועד ערב. אין שום סיבה שבעולם להיות אובדת עצות או מותשת. בחוג אחד בו השתתפתי, ראיתי כל כך הרבה שינויים בכל כך הרבה בתים. מצעקות ומריבות, לשיתוף פעולה ואחווה. מחוסר אונים לאימהות בוטחת בדרכה.

 

"להנות מכל רגע באמהות ולחייך מבוקר עד ערב"בת 30

גדול!!!

הרגעים המהנים ביותר באמהותי:

  • הפעם הרביעית בלילה שאני קמה להחליף פיג'מה ומצעים רטובים, ועוד שעה הקטנה כבר קמה לינוק   (באמת "אין שום סיבה שבעולם להיות מותשת". אא"כ את נותנת לילדה לצרוח שעה וחצי כי קשה לה להחליף הכל לבד והיא גם ככה היסטרית מההרטבה)
  • הרגע הזה אחר הצהריים שבו אני גם משמשת כמתקן לגלגולים, גם עושה ש.ב עם הגדולה, גם מנסה לשטוף כלים, גם צריכה ללכת לשרותים לנגב טוסיק חמוד, וגם לחשוב על מה להכין לארוחת ערב. אה, וגם להישאר שפויה ולהכין שיעור למחר...

  ("באמת אין שום סיבה בעולם להיות אובדת עצות". אני דווקא אשמח במצבים כאלה לקבל כמה עצות שאבדו לי בדרך...)

 

מחילה על הציניות, אבל גם מי שעשתה את סדנאות שפר לא מחייכת מבוקר עד ערב (זה די מעייף לחייך כל הזמן), ואני בטוחה שיש רגעים שבהם היא רוצה שיעזבו אותה בשקט ויתנו לה ללכת לישון.

אז אולי שיטת שפר היא עוזרת לחלק מהאמהות, אבל בואי לא נעשה ממנה כזו אוטופיה.

לפי מה שהבנתירבקה כהן

זה אכן הבעיה של חסידות שפר - שהן רואות בזה את השיטה היחידה הפועלת ומתכון יחיד לחיים מאושרים. אין שום שיטה שמאפשרת לחייך כל היום. תודה בת 30.

הילד נשמע חמוד לגמרי ושובב לגמרי, ונורמלי וסקרן.

נראה לי שחלק מהצבת גבולות זה שתהיה להן סיבה אמתית. אני מצאתי, לדוגמה, עם הגדול יותר, כשהתעצבנתי עליו כשהוא התעצל ללמוד לאיזה מבחן שהייתי חייבת להגדיר לעצמי למה זה חשוב בכלל. הרי אם הוא לא ידע אנגלית הוא לא יהיה אדם פחות טוב. בסוף הגעתי לזה שמה שחשוב מאוד (מאוד במקרה שלו!) זה שיתרגל לעשות מאמץ כדי להגיע לדברים.

אז אסור לשפוך חלב על הרצפה כי זה אוכל, וה' נתן לנו אוכל לאכול, ולא כדי להשמיד. ואילו לשפוך מים וסבון על הרצפה ייתכן שאפשר בסיטואציות מסוימות כמו שטיפת רצפה.

אפשר אגב להוסיף משפט שמבאר שאת מבינה את הצד שלו (זה כיף לא נורמלי הרי לשפוך שקית חלב שלמה על הרצפה ולהשתולל בה), ולכן את מבינה שהוא נורא נהנה, אבל בבית אי אפשר לעשות דברים כאלה כי....ואם זה יחזור על עצמו תהיה תוצאה מסויימת (לפרט ב-ד-י-ו-ק מה תהיה התוצאה ולעמוד בה אחר כך!). 

בהצלחה רבה!

אגב, לגבי החיבוק דב, זה אף פעם לא עבד עם הילדים שלי, אבל חברה אמרה שאצלה זה עשה דברים יפים.

בת שלושים את גדולה :-dאנונימי (4)
להנות מכל רגע באימהותאנונימי (3)

 

שמחתי על תגובתך.

אין כמוך, אמא יקרה. שירבו כמותך בישראל.

לגבי שפר: 

לפעמים,כדאי  לעבור את החוג פעם שנייה, מועיל מאוד, והאסימונים יורדים.

כשהילדים משתפים פעולה, עדיין צריך לעשות את כל הדברים האלו, אבל ההרגשה שונה. 

אם שני ילדים הפסיקו להרטיב במשך החוג, והבת המתבגרת חוזרת בזמן שהוקצב לה, ועוד, יש אופק. יש תקווה. 

אפשר גם להיפטר מחוסר האונים ומרגשי האשמה. ואם קל על הלב, באווירה טובה, גם המעשים קלים יותר. 

אם הסדנה עוזרת לחלק מהאימהות, כפי שכתבת, תמיד אפשר להיות בחלק הזה, של הנעזרים. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יש לי שיעורים על חינוך שמשותף(חובה)לזה שלום בית...שלומיקו

 

אשמח לתת את השיעורים זה ממלא את כל השאלות ממש מפורט ברור מופשט שאין מצב שלא נבין!

 

ללא כל תשלום !!!!!!

 

ברוך ה' אני הולך עם זה ורואה את ההצלחה ממש בעינו פורחת!!! בלי עין הרע!!

 

וחובה על שני ההורים לשמוע ולשנן שלא נעשה טעות (זה לא מבחן בהיסטוריה) זה לבנות את האישיות של הילד וזווית הראיה שלו 

 

מומלץ בחום

 

zipeit778@walla.com

חינוך ילדים-הרב עוזיהו אלכורת-לי זה שינה את החייםשלומיקואחרונה
פרשה חמורה התפוצצה ולא קיבלה מספיק כותרותבינייש פתוח

בגלל הרכבת הממשלה והדילמות של גדי אייזנקוט, והנה המאמר היחיד בynet:

מ' "יצא למלחמה" - ורק אחרי 5 שנים נחשף שם המורה שאנס אותו | קשה לקריאה

והנה החוויה האישית שלי והמסקנות:

בכיתה ז' ח' למדתי בחטיבה בנחלת ישראל בכפר חסידים.

היה אסור לקרוא הארי פוטר או לשמוע מוזיקה באנגלית כולל שימוש באוזניות, והמורה פתח מערך הלשנות, שהפך לפעיל על כל דבר וכל שיח על כל אדם.

כל הכיתה העריצה אותו ברמה גבוהה, ואני הייתי בערך היחיד שלא היה חלק בזה.

כולם התעניינו אך רק בו ובשיעורים שלו.

היו לו המון שיעורי חברה עם אופי של פסיכולוגיה, והוא השקיע מעל ומעבר בערבי כיתה מגבשים.

הוא קיבל כיתה מפולגת ומשוסעת והצליח להפוך אותה למגובשת מאוד.

מאחר וזה היה פנימייה, הוא היה גר ממש ליד הכיתה שלו, והיינו משחקים בהפסקה עם הבנות שלו שהיו אז ילדות קטנות.

כולם כולל אני עברנו קשיים של מתבגרים, והיינו מתייעצים איתו על הכל אפילו בסלון ביתו.

בימי שלישי הייתי מגיע לבית ספר באופן קבוע מוקדם מהרגיל, והיה לי המון זמן איכות איתו כשהוא ממש לימד אותי פעם להשתמש במקדחה.

היו לו לפעמים התנהגות משפילות כלפי תלמידים, אבל ביסודי חווינו ממורות השפלות גדולות יותר.

בקיצור, הוא התנהג בעיניי כמו אבא שלא תמיד יודע גבולות איפה להתערב, במיוחד כשהוא לא באמת היה אבא שלנו.

כלומר הערכתי אותו מאוד, אבל הייתי בערך היחיד שידע לשים לו גבולות, גם באופן גלוי.

האמת, פעם אחרונה שפגשתי אותו שמעתי ממנו בפירוש שהוא מתחרט על מערך ההלשנות, והיה אמור לדעת יותר את הגבול בין איסור לבין המלצה.

לאחרונה פרסמו את שמו בחדשות על הרשעה על אונס של שני תלמידים מהכיתה שלי.

הייתי טרף קל מאוד עבורו. וזה לא הוביל לכלום ושום דבר בינינו.

גם המפגש השבועי שלא היה בו כלום, וגם בהערצה של הכיתה שלא הייתי חלק ממנה.

הייתי עוף מוזר בכל קנה מידה אפשרי מול כיתה שמורידה ראש מול כיתה של בנות וגורסת שהארי פוטר זה תועבה.

אם היה פוגע בי, כמי שהתנגד לבד לדרכו, כל הכיתה שהעריצה אותו הייתה מגבה אותו באופן מלא וגורסת שאני מחפש לנקום בו.

זה עוד סיבה למה הייתי האדם הכי מתאים לפגוע בו.

מכאן אנחנו רואים שמי שמחפש לפגוע בילדים, מחפש רק את מי שהכי מחובר אליו ומעריץ אותו.

נתת פה נקודות חשובות.44444

מפתיע, אגב, שזה לא קיבל כותרות, במיוחד שמדובר בישיבה.. .🙄

אגב, גם בכתבה עלתה נקודה חשובה- ברגע שזה 2 בנים, כביכול זה שטח אפור ....

זה מצריך אמירה ברורה.

בנוסף, לדעתי, חייבים לקבוע נהלים במערכת- אין ייחוד בין 2 המינים.

בעלי, היום, עובד בחברת הייטק וזה כלל: לא סוגרים דלת אחרי 2 אנשים- לא משנה מה מינם.

סתם מעניין.....

בתור אחד שהכיר את המורה והישיבה....

התלמידים היו בפנימיה?

אם כן, כל הקשר הלא בריא הזה היה יכול להתקיים אם הנערים לא היו בפנימיה?

את עוברת מהר מידי לתותחים הכבדיםבינייש פתוח

קודם כל, ייחוד גם בין גברים הוא גזירה שאין לעמוד בה.

דבר שני, רק בפנימייה המורים גרים בתוך רחבת בית הספר, אז ברור שאין קרבה כזאת בישיבה תיכונית קלאסית.

הכרנו את כל המשפחות של כל הרמים.

זה נתן למקום תחושת משפחה, ואנשים אשכרה אהבו להגיע לבית ספר ואהבו להיות שם.

זה השפיע אפילו עליי שבגלל הקרבה הפיזית לבית הוריי לא גרתי שם, אלא בבית של הורים.

אצלו הקרבה בינו לתלמידים הייתה רמה אחת מעל.

אפשר לראות את מה שאפשר לקבל מזה, כאשר זה הוביל למקרה של אדם אחד שביצע ניצול מיני מחריד בתלמידים לאורך שנים.

בואו לא נשכח את אולפנת שעלבים, שלא הייתה פנימייה, ויצא ממנה ציפי דינר.

זה עוד הוכחה מבחינתי לקביעת כלל שאין ייחוד בכלל...44444

בלי קשר למין.....

במקום שהוא לא פנימייתי ממש לא קשה לאכוף את זה.

לא חושבת שאי פעם היה לי "ייחוד" עם מישהי....

סיטואציה שלא ממש קוראת....

פנימיה זה כבר אחרת....

ומצריך אמירה ברורה לשטח שנחשב אפור.

קביעת כללים ברורים.

אני לא יודע על מה ואיךבינייש פתוח

אבל מיליון פעמים יצא לי לדבר עם חבר באחד על אחד, וזה קרה עם המון חברים, ובתור רווק שגר לבד יצא לי המון פעמים לארח אנשים בביתי, ובדרך כלל הם באו לבד.

יש ילדות שנאנסו ע"י האבא, ואי אפשר לנתק בין הורה לילד.

אותו דבר לגבי ייחוד גורף עם כל אדם.

לגבי פנימייה, אני לא מתלהב מהקונספט, אבל לא זו הסיבה כי שוב, גם באולפנת שעלבים שאינה פנימייה יצא ממנה ציפי דינר.

התכוונתי כלל במוסד לימודי- לא בחיים הפרטיים.44444אחרונה

כואב מאוד ומזעזעהסטורי

מקווה שהיצור הזה לא יראה אור יום עד יומו האחרון (לצערנו הרב, מערכת המשפט מאוד מקלה עם נבלות שכאלו)

מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום