הוא לגמרי לא אוכל פרות וירקות? זה קצת קשה....אולי בכל זאת תנסי להציע לו - לארוחת ביניים למשל-צלחת של פרות חתוכים ומסודרים יפה, או אולי פירות יבשים כמו תמרים וחמוציות.

לבוקר או לערב - אפשר להכין דייסה על בסיס מים (אני מכינה מקוואקר טחון)- להמתיק עם דבש או סילאן ולהוסיף "הפתעות"- חמוציות, בננה, תמר, תפוח וכל מה שעולה על דעתך.

לערב- אפשר חביתה, מרק כלשהוא (עדשים, ירקות, אפונה, וכו'), או פסטה.

אולי אפשר גם לקנות מעדנים על בסיס סויה במקום על בסיס חלב.

אם את לא רוצה להציע ביסקוויטים או קרקרים- את יכולה להכין בעצמך עוגיות בריאות (עם קוואקר, טחינה וכד') וגם קרקרים, ואז את יודעת שהוא מקבל משהו עם ערך תזונתי אמיתי.

באותו גיל-

פיתה (אולי את זה יסכים לאכול..?) עם ממרחים שונים- חומוס, ריבה, טחינה...

לחם מטוגן? 

פירות- ניסית מגוון? כי יש כל כך הרבה, לדוגמה הבן שלי חולה על רימונים! מחסל אותם. כנ"ל תמרים, פומלה, קלמנטינה.

מה עם מרקים טחונים? ככה הוא לא מרגיש את הירקות? בחורף זה מאוד נחמד. אפשר מרק עגבניות, מרק כתום, סתם מרק ירקות, מרק עדשים?

דייסת קוואקר על בסיס מים?

וסתם עצה, חשוב לנסות מדי פעם כן לתת לו דברים שכבר ניסית ולא היה הצלחה, טעם זה דבר משתנה, והם גם שוכחים.. עם הבן שלי זה ממש עובד.

אם יש לך שקדיה את יכולה לדלל אותה במים ולהביא לו את זה במקום חלב

אם השיקול התקציבי אצלך פחות משחק את יכוהל לקנות חלב שקדים\אגוזים\אורז\

ממליצה במיוחד על חלב אורז עם קוקוס יש לו טעם עשיר יחסית לחלבים הנ"ל

קוטג' וגם לא את היוגורט. שניהם חשובים.

ואם הוא חולה על זה, זה כנראה חיוני לו.

את יכולה במקום חלב פרה להכין לו שתיה חמה עם חלב עיזים. ככה אנחנו עשינו עם אחד הילדים שההעדפות שלו היו כמו של הבן שלך.

מה עם דייסה? דיסת סולת או קווקר חמה - טעים, מרגיע, משביע - מתאים לארוחת ערב, ואפשר על בסיס חלב עיזים.

באמת עוגיות קווקר, כמו שהציעו כאן. ואם לא קווקר, אז לפחות מחיטה מלאה או לכל הפחות עוגיות ביתיות מקמח לבן - יותר טוב מתעשייתי.

ואגב, ריבוי ליחה יכול להיגרם גם מרגישות למוצרים נוספים - סויה למשל. עדיף להוריד את הביסקוויטים והקרקרים שמכילים גם קמח סויה וגם לציטין הסויה (חומר מתחלב).

לנסות לעניין אותו בלחם מאפה בית או אפילו בלחם השחור הכי פשוט. הלחם הפרוס שנמכר באריזה מכיל המון סויה. יתכן שבגלל זה הוא לא מעוניין.

אפשר גם למצוא פיתות מחיטה מלאה או אפילו מקמח לבן אבל לבדוק ברכיבים שלא מכיל לציטין.

אם את מוצאת לחם שמוצא חן בעיניו, את יכולה להכין ממנו לחם מטוגן. או טוסט עם גבינת עיזים.

גם פנקייק זה רעיון טוב - לארוחת ערב למשל או אפילו לחמם לכמה דקות בבוקר פנקייק שהכנת מהערב.

בכלל, לפחות ביצה ליום זה חשוב מאוד.

תפ"א הוא אוהב? אל תחששי - אם זה טוב לו, זה לא מה שיגרום לליחה. גם תפ"א חשובים.

אם הוא אוהב, אפשר מדי פעם להכין לו צ'יפס.

פסטה זו גם אפשרות לארוחת ערב.

העיקרון הוא לבדוק דבר דבר, לראות מה גורם לליחה.

ואחרון חביב - מרק ירקות מרוסק. אפילו עם שקדי מרק כדי שיהנה מהטעם ויסכים להתרגל.

ביצים (קשה או חביתה )

לחם /פיתה עם חמאת בוטנים , ממרח שקדים .

עגבנייה

זה מה שהבן שלי בן שנתיים  וחודשיים אוכל . ( + מוצרי חלב : גבינה צהובה /לבנה יוגרט )

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....