היום שבו חיכיתי שאתפרץ
אשטוף את כולי וגם את אחרים
אשפוך מימני ולא אנקה כלום
מן מחשבה מוזרה מתישבת לה אצלי בראש
מנערת את עצמי אולי היא תפרוש אבל לא מסכימה לנפוש
חושבת לעצמי אולי זה נשאר איתי לכל החיים
או שאולי זה זמני ותבוא אחרת במקומה
והגלגל שוב מסתובב ומתחיל שוב מהתחלה
בחוץ שמיים כחולים ועננים
חורף אבל אין גשמים
הרגשה מתוחה ולא ידועה
למה אין מחשבות ברורות למה אין גשמים
אולי ככה אלה החיים
צריך לחפש תשובות ופתרונות שאליהן מושכות אותי המחשבות
אולי זה הקול הפנימי שלא עוזב
קורא לי להיכנס לתוכי ולחשוב
לחזור בתשובה זאת השאלה?
יכולים להימצא פה כל כך הרבה דרכים לתשובות אבל מי מאיתנו יודע את התשובה האמיתית?
במה לבחור? כמה שאלות שואלים אלה דרכי החיים

