או מה? או שזה אתה? 

זה ה-נושא שיחה עם חבר טוב שלי. לשם שינוי החלתי לנסות להסתכל מזוית של אדם זר, או מהזוית שלו, ולא בתור אחד שמכיר אותו וסומך עליו.

הוא היה  צריך להתגבר על זה ולהמשיך הלאה ולראות את הצד הטוב בבת זוג עד שהוא היה אוהב אותה ומפרגן וכו, , בצד התורני טכנית הוא אמור להתחתן בשביל מצוות פריה ורבייה ובכלל פעם היה מותר להתחתן עם כמה נשים שרוצים אז שלא יבלבל את השכל על מושג של זוגיות תורנית יש הלכות א ב ג ושומרים אותם זה הכל במושג זוגיות תורנית!

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אחרי שיתחזק נפשית ויחזור לעצמו שילך על זה

ולהתפשר על דברים מהותיים זה אף פעם לא דבר טוב כי אחר כך צריך לחיות עם זה 

כתבת שזה שבר שמסוגל לחלוף- אז  צריך להתחיל לעשות פעולות כדי שזה יחלוף.

אם הוא מגיע לדייטים באווירה כזאת של תשעה באב - לשאלה הפשוטה של "איך אתה מרגיש" הוא עונה רע (אם הוא אומר את האמת) אז הוא  לא מתחיל קשר ממקום בריא.

טבעי והגיוני שהוא בבלבלות. לא טבעי שהוא תקוע, ויש לו מחשבות דכאוניות.

מכאן משמע- טיפול!! ולא לוותר על זה או לחכות לדברים כבדים עמוקים וקשים יותר.

דבר שני- אני מהצד שיצא עם מישהו כזה הרבה זמן, בחור מקסים ממש אבל בדיכאון אמיתי. ומאוד רצינו להתחתן אבל הוא היה כ"כ עמוק בסבל שלו שזה לא היה אפשרי. אז לא, שלא ייצא עם בנות עד שהוא ימצא את עצמו. חבל על הכאב לב שלה ושלו. זה ממש פול גז בניוטרל בעיני, לנסות לבנות קשר זוגי כשהיחיד לא מאוזן ברמה משמעותית.

בזמנו, נתתי צ'אנס, ניסינו לבנות קשר ביחד, מיליון חיזוקים, מיליון ויתורים, ופשוט לא עבד. היום- אני אברח מיד אם אתקל במקרה כזה.

אבל לא רק מהצד שלי, מהצד שלו - קשר זוגי ייקח ממנו את הכוח שיכול לעזור לו לקום, וסתם יוסיף עוד תיסכולים.

בשורות טובות

דבר שני: הבנאדם כבר יודע טוב מאוד מה זה טיפול, מכל מיני זויות.
אולי הציטוטים שהבאתי זה רק מהימים הרעים, אבל הבחור לא כל הזמן נראה מדוכא למוות.
ואני כן חושב שחלק מהדיכאון זה הבית סוהר הזה שהוא נמצא בו, ולא מרשה לעצמו להתאהב, לתת אופציה לזוגיות. זתומרת- איזה בנאדם נורמלי לא יתבאס אם הוא מרגיש שאין לו זכות/יכולת לעשות את מה שהוא רוצה, שהחיים שלו תקועים עד שהוא 'ירגיש טוב'?
הטענה מתבססת על ההצלחות שלו. הוא אומנם מפחד מאוד מקשר ונישואים בגלל המחויבויות והאחריות, אבל הוא עמד בהרבה דברים גדולים, ולא אספר פה את הקורות חיים.

יכול להיות שזה דבר חולף - זה עדיין לא דבר שכדאי להתעלם ממנו. זה כרגע מפריע לתפקוד של הבן אדם, אז הוא צריך להתייחס לזה ברצינות. נשמע, שאותו בן אדם לא איבד את היכולת לאהוב, ולא איבד את היכולת לרצות - הוא עדיין מחובר למציאות וחפץ בדברים חיוביים וטובים, אלא שברובד המעשי משהו נתקע - הוא ישן הרבה וכדו'. לכן, כדאי לשבח אותו מאו דעל הדברים החיוביים והרצונות הגדולים שלו, אולם מצד שני גם להמליץ ולדחוף בעדינות לטיפול. אם לא יטפל בעצמו - זה לא שזה שלא יצטרך לספר זאת בשידוכים יעזור לו לפגישות, אלא אני חושב שמבחינה מסויימת יכול להיות לו קשה הרבה יותר למצוא את זיווגו מאשר אם יטפל בעצמו ויחזור להיות כאחד האדם.

טיפול איננו בושה, טיפול אינו בעיה, טיפול הוא פיתרון.

בהצלחה רבה!

נ.ב

מי זה הכולם שזה מוסכם עליהם שזה רק שבר שיחלוף? הרי זה לא חלף כבר הרבה יותר מסתם זמן... וכמו כן, לאחר שראיתי חלק ממה שנכתב לפני - גם אם יודע מה זה טיפול, הוא צריך להגדיר את הבעיה. כתבת בצורה מאוד כללית שמקשה לשים לב בדיוק ולהגדיר. אם הוא מסוגל לאהוב היום אנשים אחרים שהם לא בת זוג - אז יתכן שהוא לא איבד את רגש האהבה שבו - אלא את היכולת לפתח אותו. על כל פנים, צריך להגדיר בדיוק את הבעיה, ובזה פסיכולוג או יועץ כלשהו יכול לעזור.

והוא ניסה כמה סוגי טיפולים, וכולם יודעים רק להבטיח. הטובים יודעים גם להיות מתוסכלים.
'כולם'=כל המטפלים. 
אני לא נכנס לצד הטיפולי, הוא יודע ועושה את זה.

אהמממ 

זה דוקא די מצליח

עיקר התקוה בדיכאון זה שגם בלי טיפול זה עובר אחרי כמה זמן

היא אמרה לי שפסיכולוגים חוששים לטפל בזה גם כי זה טיפול שלא תמיד מצליח

וגם כי הם חוששים שהם בעצמם ירדו מזה

טוב, אני לא יודעת עד כמה מה שהיא אמרה נכון אבל ככה אמרה

היא אולי שיתפה אותך בחוויה אישית שלה, 

או שהיא לא מטפלת מקצועית עם ידע אמיתי (סליחה מכל לוקחי הקורסים למינהם),

בכל מקרה זה ממש לא נכון...

לא נכון שפסיכולוגים נמנעים מלטפל, ובטח שלא מסיבות של אי הצלחה...

לשאלת פותח השרשור.

חווית הדייטים מעבירה את רובנו ליטוש ושיפור מתמיד, ולפעמים באמת נוצרת תחושה ש"אני לא מספיק טוב" כדי להתחתן, שיש בי חסרונות שמונעים ממישהי לרצות אותי.

כדאי לאחוז בשתי הקצוות. מצד אחד, אין שום מניעה שתגיע מישהי שתכיל את זה. זה אני, אני בעיקר טוב, והחסרונות הם שוליים לנפש שלי.

מצד שני, לפי התשובות שעונים לך פה, כנראה שתקבל הרבה כאפות בדרך. הרבה אנשים שיצביעו על החסרונות שלך ויניעו אותך לנצל את הזמן לתקן.

אז יש פה בחירה - אם לוותר כרגע על חלום הזוגיות, ולעבוד על החסרונות. או להמשיך לקדם את הרצון בזוגיות, ושהדרך תהיה יותר מכאיבה.

(כמו מלחמה, שהיא מזרזת תהליכים, אבל מכאיבה הרבה יותר...)

עוד דבר שצריך לשקול, ונשמע שחבר שלך מודע לזה -

בתוך הסבל הנפשי, הרצון בזוגיות מתגבר, ולכן הבחירה בבת הזוג מצטמצמת.

יתכן ועוד תקופה, כשהוא ירגיש טוב, יהיו לו יותר דרישות מבת הזוג לעתיד, יותר שאיפות, יותר הרגשה שמגיע לו. לעומת בחירה כרגע, שיכולה להגיע ממקום מצומצם - עד שמישהי רוצה אותי... או: גם לי יש כאב, אז אני חייב להכיל את הכאב שלה... וכמובן העובדה שכל אישה באשר היא תספק צורך מסויים, בסיסי ביותר, שכרגע גם הוא המון, אבל הוא רק בסיסי.

בקיצור, דווקא בגלל שהוא חושב שמדובר בשבר רגעי, ממש הייתי ממליצה לו לא להתחתן כרגע. חבל בשבילו.

בעקרון, ולא נכנס לסיפור הספציפי לעומק כדי שלא יהיו פרטים מזהים זו היתה האמירה עד היום. תשקיע בטיפול ואחר כך חיים, טובים יותר ממה שיהיה עכשיו.
גם בגלל שזה כל כך ארוך, וגם בגלל שבשורה התחתונה טיפול רגשי משתנה לפי התוכן שהמטופל יוצק לחייו השאלה פה קיימת. זתומרת: זה לא שיש מסגרת חיים שונה במצב הזה. וממילא גם בחירה לא ללכת במסלול הרצוי מראש יכולה לעכב ולפגוע בהליך רגשי שצריך להעשות.
השאלה לא על חתונה, אלא על חיפוש קשר, שמיועד להוביל לחתונה. ממש לא בשיטת 'מכירים וממתחתנים ושוב מכירים' אלא יותר ב'מכירים, מתאהבים, רוצים לחיות אחד עם השני ולעשות טוב לשני תמיד ואז מתחתנים ומעמיקים את מה שהיה עד עכשיו'.


(הערה: ממש מצחיק אותי השהגדרה שנתתי לשיטות.)

ושוב תודה לכולם, אני מחכים פה!
 

אתה אומר, שעכשיו בגילו זה השלב הרגיל שבו מחפשים קשר, והימנעות/התכחשות לשלב הזה, גם כן עלולה לפגוע בתהליכים רגשיים.

זאת שאלה מעניינת, אפילו מאתגרת בדרך שבה אתה מציג אותה.

אבל היא יותר פילוסופית... אם זה היה פורום של מטפלים, הייתי שמחה לדון בה.

אבל עכשיו אין בזה תועלת. כי התשובה הבלעדית לשאלה המורכבת הזאת - שזה אינדוודואלי.

יכול להיות שאכן חיפוש קשר, הקשבה לדחף הרגשי וביטוי שלו, תקדם אותו כעת, (תמריץ ותתן מוטיבציה לבצע שינוים, עצם המפגש יגרום להתקדמות, לא להלחם ברגשות לגיטימיים ולא ללכת נגדם)

ויכול להיות שהיא תזיק. (זה ישבור לו את הבטחון, זה ישחוק אותו מהר מדי ולשווא, הוא יבנה קשר ממקום לא בריא וזה ילך איתם לנצח, ואולי הזמן יעשה את שלו והוא בכלל לא בשל...)

מה עושים? מנסים.

בוא נזכור שהוא רק בן 22, יש לו הרבה זמן לניסוי ולמידה, הוא לא אחרי שנות רווקות ארוכות שתובעות את שלהן, כדאי שיעשה את זה בנחת...

[הערה שלא רציתי לכתוב קודם, וגם עכשיו רק על רגל אחת, אם צריך פירוט אז במסר.

דווקא האמירה "הלך להרבה סוגי טיפולים" והעובדה ש"התייאשו" ממנו... (...)

אין תחליף לטיפול דינמי רציני לאורך זמן. אני מקווה שהוא לא מחפש קיצורי דרך, כי זה קצת נשמע "דרך קצרה שהיא ארוכה"...]

וכן - אין טעם לחפש קשר שיוביל לחתונה אם הוא לא במצב מאפשר זאת

אם פסיכולוג לא עוזר אז שיפנה לפסיכיאטר. זה בדיוק כמו כל רופא אחר, הוא בודק את המטופל ורושם כדורים לפי צורך.

אם בן זוג נכנס לתקופה קשה אז חייבים לחזק אותו אבל להיכנס לזה להתחילה? הכרתי מישהו שהיה טיפה מוזר ובלי טיפול הגיע כמעט לסכיזופרניה, למזלו הוא לא זוכר איך הוא התנהג בשעת משבר

ובמקרה הזה הבחור מאוד צעיר עדיין, עדיף לחכות בינתיים

לא לכעוס ולא לנדות. להבין אותו ולתת לו המון תמיכה. אני מכיר את זה מחברים צדיקים בישיבה. פשוט נולדים עם זה..

יש הרבה קשיים והתמודדויות בעולם מלבד נטיות הפוכות. אל תרוצו לתייג אנשים תמימים..

מה? למה? איך?

לא חסר אנשים בדיכאון? לא חסר אנשים שנפצעו מדייטים עד בלי די?

כל גבר חייב להסתער על בחורות?

אם כבר נכנסת לסוגיה המדעית אז לפי מה ששמעתי מבחינה מדעית מסויימת אין כמעט אף אחד שהוא "סטרייט" טהור אלא "על הרצף" כזה. 

אבל מעולם לא בדקתי  את זה אז איני יכול לערוב שזה נכון.

באותה מידה שהוא בטוח ש"נולדים עם זה", אפשר להיות בטוחים שיש "רצף".

ואם יש רצף, אז למה אי אפשר ליצור שינוי על הרצף?

...

(לא אכנס לזה, רק אגיד שלא קיבלתי תשובה כששאלתי את השאלה הזו, ולא אמשיך לשאול אותה כי זה מסכן את העבודה שלי. אין תשובה ויש סתימת פיות)

מצטרפת לתמיהה, מדוע להכניס רעיון כזה, כשאין קשר למה שפותח השרשור מתאר.

נשמע שליוני יש אינטרס להכניס אג'נדה מסויימת, משום שגם ההודעות האחרונות שלו היו בנושא (וכמובן עם עמדה נחרצת ולא מנומקת לכיוון מסויים).

כי כמו שכתבתי אינני מבין בה והבאתי אותה רק כהפרכה לחד משמעיות בדעתו.

אני לא ממש בקיא בנושא כדי לקבוע את דעתי המדעית. 

אני רק יודע מי אני וזה מספיק  

למרות שתאוריית הרצף בהחלט יכולה להיות נכונה ואני לא רואה בזה דבר מאיים כלכך.

וכן, אין ספק שהנושא כבר מזמן נגוע ביחצנות ואטימות כלפי השונה והחושב אחרת (שזה די משעשע כי זאת עיקר הטענה לדחיפת העיסוק בנושא)

שילך לצדיקים ויבקש שיתפללו עליו, ובמקביל שיתפלל ויבכה על מצבו שלו הרבה! וגם אמא שלו חשוב שתתפלל על זה. 

רצוי גם שיילך לשאוב שמחה ואמונה מצדיקים - שיתחבר לצדיק כלשהוא וילך אליו הרבה באופו עקבי וממושך.

וגם הייתי בודקת איתו, אם הקשר שלכם מספיק קרוב, האם הוא אכן במקום שאותו ציין Yoni_israel. אם כן - אז הטיפול צריך להיות ע"י האנשים המתאימים להתמודדות שכזאת.

בתור אחת שניסתה את כל סוגי הבכי...

אז שיפתור את הבעיות שלו עם עצמו ואז יתחיל לצאת.

למה לסבך את הקשר עוד לפני שהוא התחיל?

יכול להיות פעמים רבות שזה, למשל, פסיכולוגי ורופא משפחה ממוצע וטוב לא ידע להפנות הלאה בגלל חוסר תקציב. מהכרות קרובה.
ברפואה הסינית יש לזה יותר מענה, והרפואה הסינית צריכה המון השגחה כדי להצליח כי הרופאים שם לא תמיד מוכשרים מספיק טוב פסיכולוגית ואז קשה להתאים טיפול.(והאמת- זה קיים גם ברפואה המערבית, רק שהיא הרבה יותר 'פסיכוסומטית'.)
 

בס"ד

אני מצטרפת לדברים שאסנת כתבה, וממליצה לחכות.

אבל לחכות בהתבחבשות במיטה או במעבר ממטפל אחד לשני לא יקדם אותו לקראת בית..

להתחיל קשר ממצב נפשי לא מאוזן עלול לפגוע בו ובבחורה..

שלא יתייאש. גם אם לא מצא מטפל שהצליח לעזור לו עד עכשיו, שיברר ויחפש אחד עם המלצות (זה שווה את ההשקעה הכספית הכי גדולה שתהיה! בסופו של דבר זה החיים שלו, הבית, הילדים..). חשוב לזכור שטיפול לא משנה את החיים תוך יומיים. שיחליט שעכשיו במשך תקופה של מס' חודשים הוא רק מתמקד בעצמו. משקיע בעצמו. לא חושב ומחפש מישהי..

קשר רציני עם מישהי שתקבל אותו עלול לגרום לו רק להשאר בוץ הזה. וסתם קשרים אחרים יסחטו ממנו כוחות נפש ויהוו עול.

זה לא קל, אבל הוא חייב לתפוס את עצמו. הוא יכול לצאת מזה!

עכשיו התפקיד שלו בהשתדלות לבניית בית, זה לטפל בעצמו. בע"ה כשהוא יצליח לאסוף את עצמו, להשתחרר מהרחמים העצמיים ולרכוש כלים לגבורה ולהתמודדות עם הכאב והקושי, הוא יהיה חזק, יציב ושמח הרבה יותר ויוכל לבנות בשלווה קשר זוגי ובית בישראל.

(וסתם ככה.. אם הוא רק בן 22, מה הלחץ? ברור שכשכולם מסביבך יוצאים ומתחתנים הרצון והדחף גוברים. אבל צריך לזכור שהדרך שהי"ת מכוון לך היא כנראה אחרת וזאת ההשתדלות שלך עכשיו..)

בהצלחה גדולה!

ותזכורת לך, כחבר, אל תיקח לו את האחריות על חייו. היא שלו ורק שלו. ויש לו את כל הכח להתמודד איתם!

כי אני גם כזה.

אני יכול לענות מה אני הייתי רוצה שיהיה, וגם לדעתי זה באמת נצרך רק שאני נגוע באופן אישי אז קשה להגיד את זה.

לדעתי הרבה פעמים יוצאים לדייטים כבר לא במטרה להכיר אלא "לנכס" את הצד השני.

כבר לא קיימים ערכים כגון השקעה ואמון אלא רק הבטוח והמובטח.

ובקיצור - אין כמעט זוגות בסגנון של רבי עקיבא ורחל.

היא ראתה אדם עם פוטנציאל ושאלה אותו "תגיד, אם אתחתן איתך תלמד?" שמעתי מהרב אלישע וישליצקי

שהיא בעצם הבינה זה מה שהוא צריך כדי להתפתח.

אני הייתי רוצה לשמוע ממישהי שהיא מוכנה להשקיע בי למרות שכרגע המצב הוא כזה.

וגם כולי תפילה שברגע האמת אני אוכל להגיד את אותם מילים ולהשקיע בדבר שהוא לא בדיוק בר מישוש או נראה לעין

לפעמים נשמעים פילוסופיים ולכן הם מאוד מקסימים, אך אפשר לקלוט בהמשך שהם חסומים...

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)

לק"י

אבל לא הייתי בונה על זה. זה לא פורום היכרויות מלכתחילה.

אשמח להכיר אישה דתיה מעל גיל 40.

אני בן 48 גרוש.

על השאר אפשר להתכתב