או מה? או שזה אתה? 

זה ה-נושא שיחה עם חבר טוב שלי. לשם שינוי החלתי לנסות להסתכל מזוית של אדם זר, או מהזוית שלו, ולא בתור אחד שמכיר אותו וסומך עליו.

הוא היה  צריך להתגבר על זה ולהמשיך הלאה ולראות את הצד הטוב בבת זוג עד שהוא היה אוהב אותה ומפרגן וכו, , בצד התורני טכנית הוא אמור להתחתן בשביל מצוות פריה ורבייה ובכלל פעם היה מותר להתחתן עם כמה נשים שרוצים אז שלא יבלבל את השכל על מושג של זוגיות תורנית יש הלכות א ב ג ושומרים אותם זה הכל במושג זוגיות תורנית!

קודם כל,חשוב להבין שהכאב זה לא דבר רע

אם לומדים לחיות עם הכאב ולנתב אותו אל המקומות הנכונים

לא כל הבחורות חיות בדיסנילנד

והוא יכול למצוא מישהי כזאת שיש בה כאב מסיבה כזו או אחרת

והיא לא מדחיקה את הכאב שלה,לא בורחת מזה

אלא מתמודדת באמת

אבל ברור שלפני זה...הוא בעצמו צריך לעבור איזה תהליך התמודדות

אם זה לקחת את עצמו בידיים,להתחיל לעשות דברים משמחים ומועילים או ללכת לטיפול 

חבל שאינלי זמן להרחיב יותר

אחרי שיתחזק נפשית ויחזור לעצמו שילך על זה

ולהתפשר על דברים מהותיים זה אף פעם לא דבר טוב כי אחר כך צריך לחיות עם זה 

כתבת שזה שבר שמסוגל לחלוף- אז  צריך להתחיל לעשות פעולות כדי שזה יחלוף.

אם הוא מגיע לדייטים באווירה כזאת של תשעה באב - לשאלה הפשוטה של "איך אתה מרגיש" הוא עונה רע (אם הוא אומר את האמת) אז הוא  לא מתחיל קשר ממקום בריא.

טבעי והגיוני שהוא בבלבלות. לא טבעי שהוא תקוע, ויש לו מחשבות דכאוניות.

מכאן משמע- טיפול!! ולא לוותר על זה או לחכות לדברים כבדים עמוקים וקשים יותר.

דבר שני- אני מהצד שיצא עם מישהו כזה הרבה זמן, בחור מקסים ממש אבל בדיכאון אמיתי. ומאוד רצינו להתחתן אבל הוא היה כ"כ עמוק בסבל שלו שזה לא היה אפשרי. אז לא, שלא ייצא עם בנות עד שהוא ימצא את עצמו. חבל על הכאב לב שלה ושלו. זה ממש פול גז בניוטרל בעיני, לנסות לבנות קשר זוגי כשהיחיד לא מאוזן ברמה משמעותית.

בזמנו, נתתי צ'אנס, ניסינו לבנות קשר ביחד, מיליון חיזוקים, מיליון ויתורים, ופשוט לא עבד. היום- אני אברח מיד אם אתקל במקרה כזה.

אבל לא רק מהצד שלי, מהצד שלו - קשר זוגי ייקח ממנו את הכוח שיכול לעזור לו לקום, וסתם יוסיף עוד תיסכולים.

בשורות טובות

דבר שני: הבנאדם כבר יודע טוב מאוד מה זה טיפול, מכל מיני זויות.
אולי הציטוטים שהבאתי זה רק מהימים הרעים, אבל הבחור לא כל הזמן נראה מדוכא למוות.
ואני כן חושב שחלק מהדיכאון זה הבית סוהר הזה שהוא נמצא בו, ולא מרשה לעצמו להתאהב, לתת אופציה לזוגיות. זתומרת- איזה בנאדם נורמלי לא יתבאס אם הוא מרגיש שאין לו זכות/יכולת לעשות את מה שהוא רוצה, שהחיים שלו תקועים עד שהוא 'ירגיש טוב'?
הטענה מתבססת על ההצלחות שלו. הוא אומנם מפחד מאוד מקשר ונישואים בגלל המחויבויות והאחריות, אבל הוא עמד בהרבה דברים גדולים, ולא אספר פה את הקורות חיים.

יכול להיות שזה דבר חולף - זה עדיין לא דבר שכדאי להתעלם ממנו. זה כרגע מפריע לתפקוד של הבן אדם, אז הוא צריך להתייחס לזה ברצינות. נשמע, שאותו בן אדם לא איבד את היכולת לאהוב, ולא איבד את היכולת לרצות - הוא עדיין מחובר למציאות וחפץ בדברים חיוביים וטובים, אלא שברובד המעשי משהו נתקע - הוא ישן הרבה וכדו'. לכן, כדאי לשבח אותו מאו דעל הדברים החיוביים והרצונות הגדולים שלו, אולם מצד שני גם להמליץ ולדחוף בעדינות לטיפול. אם לא יטפל בעצמו - זה לא שזה שלא יצטרך לספר זאת בשידוכים יעזור לו לפגישות, אלא אני חושב שמבחינה מסויימת יכול להיות לו קשה הרבה יותר למצוא את זיווגו מאשר אם יטפל בעצמו ויחזור להיות כאחד האדם.

טיפול איננו בושה, טיפול אינו בעיה, טיפול הוא פיתרון.

בהצלחה רבה!

נ.ב

מי זה הכולם שזה מוסכם עליהם שזה רק שבר שיחלוף? הרי זה לא חלף כבר הרבה יותר מסתם זמן... וכמו כן, לאחר שראיתי חלק ממה שנכתב לפני - גם אם יודע מה זה טיפול, הוא צריך להגדיר את הבעיה. כתבת בצורה מאוד כללית שמקשה לשים לב בדיוק ולהגדיר. אם הוא מסוגל לאהוב היום אנשים אחרים שהם לא בת זוג - אז יתכן שהוא לא איבד את רגש האהבה שבו - אלא את היכולת לפתח אותו. על כל פנים, צריך להגדיר בדיוק את הבעיה, ובזה פסיכולוג או יועץ כלשהו יכול לעזור.

והוא ניסה כמה סוגי טיפולים, וכולם יודעים רק להבטיח. הטובים יודעים גם להיות מתוסכלים.
'כולם'=כל המטפלים. 
אני לא נכנס לצד הטיפולי, הוא יודע ועושה את זה.

אהמממ 

זה דוקא די מצליח

עיקר התקוה בדיכאון זה שגם בלי טיפול זה עובר אחרי כמה זמן

היא אמרה לי שפסיכולוגים חוששים לטפל בזה גם כי זה טיפול שלא תמיד מצליח

וגם כי הם חוששים שהם בעצמם ירדו מזה

טוב, אני לא יודעת עד כמה מה שהיא אמרה נכון אבל ככה אמרה

היא אולי שיתפה אותך בחוויה אישית שלה, 

או שהיא לא מטפלת מקצועית עם ידע אמיתי (סליחה מכל לוקחי הקורסים למינהם),

בכל מקרה זה ממש לא נכון...

לא נכון שפסיכולוגים נמנעים מלטפל, ובטח שלא מסיבות של אי הצלחה...

לשאלת פותח השרשור.

חווית הדייטים מעבירה את רובנו ליטוש ושיפור מתמיד, ולפעמים באמת נוצרת תחושה ש"אני לא מספיק טוב" כדי להתחתן, שיש בי חסרונות שמונעים ממישהי לרצות אותי.

כדאי לאחוז בשתי הקצוות. מצד אחד, אין שום מניעה שתגיע מישהי שתכיל את זה. זה אני, אני בעיקר טוב, והחסרונות הם שוליים לנפש שלי.

מצד שני, לפי התשובות שעונים לך פה, כנראה שתקבל הרבה כאפות בדרך. הרבה אנשים שיצביעו על החסרונות שלך ויניעו אותך לנצל את הזמן לתקן.

אז יש פה בחירה - אם לוותר כרגע על חלום הזוגיות, ולעבוד על החסרונות. או להמשיך לקדם את הרצון בזוגיות, ושהדרך תהיה יותר מכאיבה.

(כמו מלחמה, שהיא מזרזת תהליכים, אבל מכאיבה הרבה יותר...)

עוד דבר שצריך לשקול, ונשמע שחבר שלך מודע לזה -

בתוך הסבל הנפשי, הרצון בזוגיות מתגבר, ולכן הבחירה בבת הזוג מצטמצמת.

יתכן ועוד תקופה, כשהוא ירגיש טוב, יהיו לו יותר דרישות מבת הזוג לעתיד, יותר שאיפות, יותר הרגשה שמגיע לו. לעומת בחירה כרגע, שיכולה להגיע ממקום מצומצם - עד שמישהי רוצה אותי... או: גם לי יש כאב, אז אני חייב להכיל את הכאב שלה... וכמובן העובדה שכל אישה באשר היא תספק צורך מסויים, בסיסי ביותר, שכרגע גם הוא המון, אבל הוא רק בסיסי.

בקיצור, דווקא בגלל שהוא חושב שמדובר בשבר רגעי, ממש הייתי ממליצה לו לא להתחתן כרגע. חבל בשבילו.

בעקרון, ולא נכנס לסיפור הספציפי לעומק כדי שלא יהיו פרטים מזהים זו היתה האמירה עד היום. תשקיע בטיפול ואחר כך חיים, טובים יותר ממה שיהיה עכשיו.
גם בגלל שזה כל כך ארוך, וגם בגלל שבשורה התחתונה טיפול רגשי משתנה לפי התוכן שהמטופל יוצק לחייו השאלה פה קיימת. זתומרת: זה לא שיש מסגרת חיים שונה במצב הזה. וממילא גם בחירה לא ללכת במסלול הרצוי מראש יכולה לעכב ולפגוע בהליך רגשי שצריך להעשות.
השאלה לא על חתונה, אלא על חיפוש קשר, שמיועד להוביל לחתונה. ממש לא בשיטת 'מכירים וממתחתנים ושוב מכירים' אלא יותר ב'מכירים, מתאהבים, רוצים לחיות אחד עם השני ולעשות טוב לשני תמיד ואז מתחתנים ומעמיקים את מה שהיה עד עכשיו'.


(הערה: ממש מצחיק אותי השהגדרה שנתתי לשיטות.)

ושוב תודה לכולם, אני מחכים פה!
 

אתה אומר, שעכשיו בגילו זה השלב הרגיל שבו מחפשים קשר, והימנעות/התכחשות לשלב הזה, גם כן עלולה לפגוע בתהליכים רגשיים.

זאת שאלה מעניינת, אפילו מאתגרת בדרך שבה אתה מציג אותה.

אבל היא יותר פילוסופית... אם זה היה פורום של מטפלים, הייתי שמחה לדון בה.

אבל עכשיו אין בזה תועלת. כי התשובה הבלעדית לשאלה המורכבת הזאת - שזה אינדוודואלי.

יכול להיות שאכן חיפוש קשר, הקשבה לדחף הרגשי וביטוי שלו, תקדם אותו כעת, (תמריץ ותתן מוטיבציה לבצע שינוים, עצם המפגש יגרום להתקדמות, לא להלחם ברגשות לגיטימיים ולא ללכת נגדם)

ויכול להיות שהיא תזיק. (זה ישבור לו את הבטחון, זה ישחוק אותו מהר מדי ולשווא, הוא יבנה קשר ממקום לא בריא וזה ילך איתם לנצח, ואולי הזמן יעשה את שלו והוא בכלל לא בשל...)

מה עושים? מנסים.

בוא נזכור שהוא רק בן 22, יש לו הרבה זמן לניסוי ולמידה, הוא לא אחרי שנות רווקות ארוכות שתובעות את שלהן, כדאי שיעשה את זה בנחת...

[הערה שלא רציתי לכתוב קודם, וגם עכשיו רק על רגל אחת, אם צריך פירוט אז במסר.

דווקא האמירה "הלך להרבה סוגי טיפולים" והעובדה ש"התייאשו" ממנו... (...)

אין תחליף לטיפול דינמי רציני לאורך זמן. אני מקווה שהוא לא מחפש קיצורי דרך, כי זה קצת נשמע "דרך קצרה שהיא ארוכה"...]

וכן - אין טעם לחפש קשר שיוביל לחתונה אם הוא לא במצב מאפשר זאת

אם פסיכולוג לא עוזר אז שיפנה לפסיכיאטר. זה בדיוק כמו כל רופא אחר, הוא בודק את המטופל ורושם כדורים לפי צורך.

אם בן זוג נכנס לתקופה קשה אז חייבים לחזק אותו אבל להיכנס לזה להתחילה? הכרתי מישהו שהיה טיפה מוזר ובלי טיפול הגיע כמעט לסכיזופרניה, למזלו הוא לא זוכר איך הוא התנהג בשעת משבר

ובמקרה הזה הבחור מאוד צעיר עדיין, עדיף לחכות בינתיים

לא לכעוס ולא לנדות. להבין אותו ולתת לו המון תמיכה. אני מכיר את זה מחברים צדיקים בישיבה. פשוט נולדים עם זה..

יש הרבה קשיים והתמודדויות בעולם מלבד נטיות הפוכות. אל תרוצו לתייג אנשים תמימים..

מה? למה? איך?

לא חסר אנשים בדיכאון? לא חסר אנשים שנפצעו מדייטים עד בלי די?

כל גבר חייב להסתער על בחורות?

אם כבר נכנסת לסוגיה המדעית אז לפי מה ששמעתי מבחינה מדעית מסויימת אין כמעט אף אחד שהוא "סטרייט" טהור אלא "על הרצף" כזה. 

אבל מעולם לא בדקתי  את זה אז איני יכול לערוב שזה נכון.

באותה מידה שהוא בטוח ש"נולדים עם זה", אפשר להיות בטוחים שיש "רצף".

ואם יש רצף, אז למה אי אפשר ליצור שינוי על הרצף?

...

(לא אכנס לזה, רק אגיד שלא קיבלתי תשובה כששאלתי את השאלה הזו, ולא אמשיך לשאול אותה כי זה מסכן את העבודה שלי. אין תשובה ויש סתימת פיות)

מצטרפת לתמיהה, מדוע להכניס רעיון כזה, כשאין קשר למה שפותח השרשור מתאר.

נשמע שליוני יש אינטרס להכניס אג'נדה מסויימת, משום שגם ההודעות האחרונות שלו היו בנושא (וכמובן עם עמדה נחרצת ולא מנומקת לכיוון מסויים).

כי כמו שכתבתי אינני מבין בה והבאתי אותה רק כהפרכה לחד משמעיות בדעתו.

אני לא ממש בקיא בנושא כדי לקבוע את דעתי המדעית. 

אני רק יודע מי אני וזה מספיק  

למרות שתאוריית הרצף בהחלט יכולה להיות נכונה ואני לא רואה בזה דבר מאיים כלכך.

וכן, אין ספק שהנושא כבר מזמן נגוע ביחצנות ואטימות כלפי השונה והחושב אחרת (שזה די משעשע כי זאת עיקר הטענה לדחיפת העיסוק בנושא)

שילך לצדיקים ויבקש שיתפללו עליו, ובמקביל שיתפלל ויבכה על מצבו שלו הרבה! וגם אמא שלו חשוב שתתפלל על זה. 

רצוי גם שיילך לשאוב שמחה ואמונה מצדיקים - שיתחבר לצדיק כלשהוא וילך אליו הרבה באופו עקבי וממושך.

וגם הייתי בודקת איתו, אם הקשר שלכם מספיק קרוב, האם הוא אכן במקום שאותו ציין Yoni_israel. אם כן - אז הטיפול צריך להיות ע"י האנשים המתאימים להתמודדות שכזאת.

בתור אחת שניסתה את כל סוגי הבכי...

אז שיפתור את הבעיות שלו עם עצמו ואז יתחיל לצאת.

למה לסבך את הקשר עוד לפני שהוא התחיל?

יכול להיות פעמים רבות שזה, למשל, פסיכולוגי ורופא משפחה ממוצע וטוב לא ידע להפנות הלאה בגלל חוסר תקציב. מהכרות קרובה.
ברפואה הסינית יש לזה יותר מענה, והרפואה הסינית צריכה המון השגחה כדי להצליח כי הרופאים שם לא תמיד מוכשרים מספיק טוב פסיכולוגית ואז קשה להתאים טיפול.(והאמת- זה קיים גם ברפואה המערבית, רק שהיא הרבה יותר 'פסיכוסומטית'.)
 

בס"ד

אני מצטרפת לדברים שאסנת כתבה, וממליצה לחכות.

אבל לחכות בהתבחבשות במיטה או במעבר ממטפל אחד לשני לא יקדם אותו לקראת בית..

להתחיל קשר ממצב נפשי לא מאוזן עלול לפגוע בו ובבחורה..

שלא יתייאש. גם אם לא מצא מטפל שהצליח לעזור לו עד עכשיו, שיברר ויחפש אחד עם המלצות (זה שווה את ההשקעה הכספית הכי גדולה שתהיה! בסופו של דבר זה החיים שלו, הבית, הילדים..). חשוב לזכור שטיפול לא משנה את החיים תוך יומיים. שיחליט שעכשיו במשך תקופה של מס' חודשים הוא רק מתמקד בעצמו. משקיע בעצמו. לא חושב ומחפש מישהי..

קשר רציני עם מישהי שתקבל אותו עלול לגרום לו רק להשאר בוץ הזה. וסתם קשרים אחרים יסחטו ממנו כוחות נפש ויהוו עול.

זה לא קל, אבל הוא חייב לתפוס את עצמו. הוא יכול לצאת מזה!

עכשיו התפקיד שלו בהשתדלות לבניית בית, זה לטפל בעצמו. בע"ה כשהוא יצליח לאסוף את עצמו, להשתחרר מהרחמים העצמיים ולרכוש כלים לגבורה ולהתמודדות עם הכאב והקושי, הוא יהיה חזק, יציב ושמח הרבה יותר ויוכל לבנות בשלווה קשר זוגי ובית בישראל.

(וסתם ככה.. אם הוא רק בן 22, מה הלחץ? ברור שכשכולם מסביבך יוצאים ומתחתנים הרצון והדחף גוברים. אבל צריך לזכור שהדרך שהי"ת מכוון לך היא כנראה אחרת וזאת ההשתדלות שלך עכשיו..)

בהצלחה גדולה!

ותזכורת לך, כחבר, אל תיקח לו את האחריות על חייו. היא שלו ורק שלו. ויש לו את כל הכח להתמודד איתם!

כי אני גם כזה.

אני יכול לענות מה אני הייתי רוצה שיהיה, וגם לדעתי זה באמת נצרך רק שאני נגוע באופן אישי אז קשה להגיד את זה.

לדעתי הרבה פעמים יוצאים לדייטים כבר לא במטרה להכיר אלא "לנכס" את הצד השני.

כבר לא קיימים ערכים כגון השקעה ואמון אלא רק הבטוח והמובטח.

ובקיצור - אין כמעט זוגות בסגנון של רבי עקיבא ורחל.

היא ראתה אדם עם פוטנציאל ושאלה אותו "תגיד, אם אתחתן איתך תלמד?" שמעתי מהרב אלישע וישליצקי

שהיא בעצם הבינה זה מה שהוא צריך כדי להתפתח.

אני הייתי רוצה לשמוע ממישהי שהיא מוכנה להשקיע בי למרות שכרגע המצב הוא כזה.

וגם כולי תפילה שברגע האמת אני אוכל להגיד את אותם מילים ולהשקיע בדבר שהוא לא בדיוק בר מישוש או נראה לעין

לפעמים נשמעים פילוסופיים ולכן הם מאוד מקסימים, אך אפשר לקלוט בהמשך שהם חסומים...

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

פחד שחולף ברגע שקופצים

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק

ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...

אם זה לא קשור אז מחילה...

שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.

אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.

(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)

נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.

אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.

וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט

וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

אתה לא במצב רוחני טוב, סבבה

מי שאתה לא תתאים לה אז לא תתאים לה

מן הסתם יש מישהי שאתה כן תתאים לה

אם לא תחפש אתה לא תמצא אותה

אתה מחפש מישהי שכן במצב רוחני "טוב"?

אם כן לא חושב שמה שרלוונטי זה הלא נעים

אלא פשוט להצליח למצוא מישהי כזאת שתרצה להמשיך איתך למרות המצב

אם אתה מחפש מישהי שבאותו מצב כמוך, שהבפועל קשה אבל כן יש רצון לתיקון ושיפור

אז מה הבעייה?

חוץ מזה שזה קשה למצוא הצעות כאלה

איך אתה בכללי עם אנשים?

אתה בכללי מפחד להרגיש עול או להפריע לאנשים?

יכול להיות שזה בעיה כללית שלא קשורה לדיירים בכלל

יש לי כמה מחשבות קצת יותר עמוקות על מה שאתה מתאר

אבל זה לא לפורום

אם זה מעניין אותך שלח מסר

לדעתי, אם אתה מרגיש שזה נטו בשביל לעבור טיפול פסיכולוגי על חשבוני לא כדאי.

אבל אם במקום מסויים בליבך אתה פתוח לאופציה שזה יתפתח, תעצים את המקום הזה ולך לפגישה.

מה שכתבת שאתה רחוק שנות אור...

אתה נשמע אדם עם לב טוב. זה מה שחשוב.

אם אתה איש טוב ממילא תעשה טוב לאנשים ובסוף זה יגיע גם לרוחניות.

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

תני לה את הזמן שלה, תנסי לשקוע בינתיים בדברים אחרים. היא עוד תחזור בענק.

וכשאת תבני את ביתך - בכלל הקשר ייתעצם לרמות שלא היו לפני זה.

את תראי שהנתק יהיה לטובה.

השייכות שאתם מוצאות אחת בשניה לא ייעלמו.

רק משהו חשוב מאוד:

בשבילך, בשביל שכשהיא תרצה לחזור את תהיי שם, מוכנה לקבל אותה ולא צריכה להתחיל תהליך שלם של חזרה, פיוס, מחיקת כאבים ומחשבות בלי סוף של נטישה, ואכזבות - תנסי כמה שפחות להתחרבש עם המקום הזה של 'אנחנו חברות/לא/' היא חושבת עליי/היא שכחה ממני...

תנסי כמה שיותר להתנתק [לפעמים זה מה שצריך] ולחכות בסבלנות.

אבל וואו, זה קשה קשה קשה קשה...

אבל בסוף היא חוזרת, בגדול.

וגם זה קשה,

לסלוח

לאהוב מחדש

לפתוח את הלב שוב

לתת אמון מחדש.

אני נזכר איך זה היה אצלי, אני רוצה לחזור בי ממה שכתבתי לך להתנתק.

זה לא יצליח

הולכת לעבור עלייך תקופה קשה

מאתגרת.

וואו

שהשם יעזור לך לעבור אותה בשלום...

אוח, כמה שזה קשה

שורף את הלב...

עד היום לא התאוששתי מזה.

וואו,

תהיי חזקה

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

.. יש לך שם יפהה🥰

ונדיר. אני לא נתקלת בו כמעט  ואני עובדת עם קהל גדול של בנות בטווח גילאים גדול מ6 עד 60

יכולה לספור על כף יד אחת את האיילת השחר שאני מכירה.

 חינוך.

אני עובדת עם מורות וילדות אז זה הטווח

חשבתי על זה רגע

ולא חסר

יכול להיות רפואה. שירות לקוחות. ביגוד. פסיכולוגיה.

תודה על הפרגון, זה באמת שם נדיר ביופיו.

בחרתי בו בעצמי כשהחלפתי את שם הניק הראשון שהיה לי פה לפני אי אלו שנים...

נדירים האנשים שבוחרים כניק לפורום אנונימי את שמם הפרטי.

אני לא מהנדירים האלו (: