הי לכולן!
יש לי ילד בן שנה ו8 חודשים שהלך ונהיה אלים יותר ויותר מהרגע שנכנס למעון. הוא מרביץ לי ולבעלי. לא ממושמע. ומכתיב לנו מה לעשות ומתי. יש לציין שהוא ילד חכם מאד. הוא מבין דברים שילדים בגילו לא מבינים. אני מסבירה לו שאסור. שמכניסה אותו ללול. אבל זה לא עוזר. גם בלול הוא מוציא את הסדינים וקורע את המזרון. כן . זה נשמע מלחיץ וזה באמת כזה.
כדאי לציין שעד גיל שנה וחצי הוא היה איתי בבית. רגוע ונחמד וממש אבל ממש לא אלים.
אני אובדת עצות... מה עושים במצב כזה??
תודה מראש.
לאה
נשמע שמה שמתרחש שם יכול להיות מפתח להבנת ההתנהגות שלו
זה הדבר הראשון שעשיתי.
היא אומרת שהסיבה היא שהוא עבר ממסגרת של בית למסגרת של ילדים שהשפה שלהם פיזית.
בגלל שההתנהגות שלו קיצונית מאד. אני לא מקבלת את זה.
הוא לא הראשון שעובר בגיל כזה למסגרת. ילדים לא אמורים להגיב כך.
"שפה פיזית"?....
הילד לא אמור לחוות בגן אף נגיעה שאינה נעימה לו. לא מהצוות ולא מהילדים.
שינוי מסגרת יכול לגרום לאי שקט מסויים; אבל בפשטות, הוא משדר תחושה של מצוקה/אי נוחות.
את צריכה לדעתי לגשת למעון - באמצע היום וללא התראה מוקדמת, ולבדוק קודם כל מה האווירה שם. מה קורה.
[וחבל לחשוב שהוא "מבין מה שילדים אחרים בגילו לא מבינים ואת מסבירה לו שאסור".. זה לא גיל רלוונטי ל"הבנה" כזו. צריך לבדוק מה מפריע לו]
זה מוזר אבל זאת האמת. הוא לא רוצה לעזוב את הגן. בבית הוא היחיד (אין לו אחים ואחיות בנתיים..) כך שכל העניין נמצא בגן. עד כמה שאני לא יהיה נחמדה וחייכנית ואתן לו משחקים וצומת לב אני לא ימלא את התפקיד של החברה שהוא זקוק לה. ואותה הוא ימצא רק בגן.
כך שאם לפי דבריך דן לילד יש מצוקה בגן הוא היה רוצה מאד לחזור איתי הביתה בסוף היום. אבל ממש לא. הוא פשוט בועט בי ולא מוכן לצאת מהגן. פשוט תסכול.
הגננת אומרת שילדים בגיל הזה לוקחים בכוח כשהם רוצים משהו, ונושכים לפעמים וכנראה זאת הסיבה...
ההסבר ל"שפה פיזית" שקיבלתי ממנה.
מנסיון- גם אם טוב לו בגן לפעמים עצם המעבר למסגרת גורם לתגובה רגשית וגם לבדיקת גבולות- מה מותר ואסור לי בגן, מה מותר ואסור לי בבית?
חוץ מזה שאתם נכנסים לתקופת גיל שנתיים הנורא
זמן של בדיקת גבולות וניסיון לעצמאות.
אני ממליצה שתחשבו ביחד, את ובעלך, על הגבולות- מה ממש אסור בשום אופן מבחינתכם, מה הייתם מעדיפים שלא אבל אפשר להתגמש, ומה חוקי.
למשל- להרביץ ממש אסור, להוציא את כל הבגדים מהארון עדיף שלא אבל אפשר להתגמש, מותר לשחק וכו'...
ברגע שאתם תהיו סגורים על הכללים ותעמדו על זה יהיה לו יותר להבין אותם.
כמו כן תחשבו מה אתם עושים כשעושה משהו שברשימת האסור בהחלט, ושוב- תתמידו בזה.
יכול להיות שבגלל ה"קצב" של הגן, אז בבית הוא לא כ"כ מאוזן. רוצה יותר פעילות. ועדיין מתקשה להכיל את השינוי.
אז במקרה כזה, כדאי ליזום פעילות, לשחק איתו. כאשר מגיב בצורה "פרועה", לדוגמה מכה, אז תופסים בעדינות את היד, אומרים בנחת, אנחנו לא מרביצים.. ומציעים חלופה למשחק וכד'. מסגרת מעודנת.
עם זה, צריך קודם לוודא שבפעוטון אין התנהגות שלא אמורה להיות. ילד יכול לקבל כ"נורמה" שכך ילדים מתנהגים - ואת זה לשדר בבית. צריך לבדוק, לצפות. בלי לחץ - אבל לראות.
עזרתם לי מאד! מבטיחה ליישם כל אחת מהעצות המחכימות!
והכי חשוב הרגעתם אותי...
תודה 
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
