וואו, מדהים.

יש מצב שזה כשר.

חלילה שזה יהיה כשר

כתיבת סתם חייבת להיות ע"י סופר בכח גברא בקושי התירו בארצות אשכנז הקרות לכתוב עם כפפות 

לחימום הידיים בעבודה.

חייב לקדש את הכתיבה בפיו וכן את שמות ה'

מציע באופן כללי ללמוד סימן לב' עם משנה ברורה באו"ח

האם למדת דיני סופרות?

והאם נבחנת במשמרת סת"ם או כל גוף מסמיך אחר?

וכמה זמן עסקת בסת"ם?

מהי השכלתך בתחום הסת"ם?

אציג את שלי סופר מוסמך במשמרת סת"ם סוגר ומשפץ קלות בתי תפילין וובאמצע הכשרתי להגהת סת"ם

משמש בצורת האותיות את גדולי הרבנים בתחום.

האם זה מספיק בכדי שאוכל להכריע בהינף מקלדת שכתיבה ברובוט היא הכל למעט כשרה?

בין זה לבין הדפסה (המכונה דפוס משי)?

הרי בכל מקרה אין בעיית כסדרן בספר תורה

דפוס משי היו מי שהכשירו עיין בשו"ת עץ יצחק כמדומני 

בדפוס משי עדיין יש כח גברא מסוים כי המדפיס מעביר את הספוג הטבול בדיו

על גבי השבלונה וממלא שם דיו ובאמת הוא יכול לקדש שם את הסת"ם

ברובוט אין אפשרות לכח גברא!

אם אדם מחזיק את הקולמוס ומניח אתו על הקלף בל להזיז אותו והקלף מוזז ע"י מכשיר חשמלי באופן שיוצא אותיות כשרות בכל פרטיהן, מה הדין?

אין דין וכתב הכתיבה מבוצעת ע"י כח המכשיר שמזיז את הקלף ולא ע"י האדם

ב"ה

גם בדפוס משי כיום אין גברא שמעביר ספוג.

כל ההדפסה נעשית ע"י העברת מגב חשמלי. כך שגם כאן אין כוח גברא.

ההבדל בין דפוס משי לדפוס רגיל הוא החומר שעליו מדפיסים:

דפוס רגיל אך ורק נייר.

דפוס משי יכול להדפיס כמעט על כל חומר וצורה.

ישנו עוד דפוס, טמפון, שאיתו מדפסים על הבתי הגנה לתפילין.

איזב הפתעה, שנים לא היית כאן. 

הארת את עיננו

לרב יצחק עבדי במקור מירושלים ועכשיו מכן כרב ראשי לליקווד בארה"ב מדבר על הדפוס משי הישן

שהמגב היה ידני ובכהאי גוונא ובעוד הגבלות מתיר אבל ברור שבדפוס משי החדש אין כל התר בדבר

גם אם אדם מפעיל את המכונה זה פסול ואין פה עניין של כוח גברא, כי גם צריך דרך כתיבה, כמו שאם אדם כתב ברגלו, 

ועוד דבר , פשוט לי שאין פה כוח גברא כי בפועל האדם לא כותב, 

(חן קורקוס) 

שחייב לשמה בכתיבת הסתם ובשמות ה' חייב לקדש וחייב שיהיה מעשה כתיבה ועוד כתוב וכתבתם וקשרתם מי שישנו בקשירה ישנו בכתיבה ומי שאינו בקשירה אינו בכתיבה ופשוט

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.