בימים הראשונים של ההנקה- כשאת מנתקת את התינוקת מהפטמה, החלב ממשיך לזרום, לפעמים בשפריצים.
התינוקת נשנקת כי יש לה בפה יותר מידי חלב וקשה לה להשתלט על הפטמה ולינוק בצורה סדירה.
היא נהיית רעבה מהר יותר כי היא לא מגיעה לחלב אחורי.
מקיאה ופולטת הרבה ובגלל זה לא ממש עולה במשקל כמו שצריך.
כמובן, לא חייב שכל הסימפטומים יהיו יחד, אבל שני הראשונים ממש אופייניים לירידת חלב חזקה. אם באמת יש לך ירידת חלב חזקה, הייתי מסתפקת בשלב הזה של ההנקה, כשכמויות החלב יותר מווסתות מההתחלה, להסתפק בסחיטה קלה של החלב. הבעיה שזה ידרוש מהתינוקת מאמץ גדול יותר בשביל להגיע לחלב אחורי. מאמץ שהיא כנראה לא רגילה אליו כי היא רגילה לקבל את החלב יותר בקלות. לגבי העצירות- הייתי בודקת תזונה. ודווקא אצל מרפא טבעי כמו מיכל שרביט. לפעמים יש רגישויות שלא רואים בבדיקות דם (קוראים לזה אי סבילות?) והן משפיעות. הבת הגדולה שלי לדוגמא שילשלה בגיל חמשה חודשים במשך חודש. טסטים לאלרגיה לא העלו כלום. הלכתי למיכל שרביט שגילתה שהיא רגישה לכל מוצרי החלב למיניהם. כשהפסקתי לצרוך מוצרי חלב היא הפסיקה לשלשל. בגיל שנה התחלנו בעדינות לתת לה מוצרי חלב והיא כבר הגיבה לזה יפה.