בס"ד
אני נטרקת בין השתיקות
מידי פעם זורקת מילה
מחייכת חיוך לא אמין וממשיכה ללכת
הנה הכאב אוכל עוד חתיכה
כבר לא נשאר ממני דבר יציב
עוד החלטה טובה של שבת
ונפילה של מוצש
מוצפת בכאב שאין לי מקום להכיל
הוא אומר עוד מילה
אני מתכווצת בפנים
פעם הייתי צועקת
או לפחות הולכת
היום אין בי כוח
אני שותקת
ממלמלת די קטן בין משפט למשפט
אך ללא הועיל
הוא ממשיך
ואני מתכווצת
מבט קטן למראה
אני לא מזהה את הילדה התלושה הזאת
מי זאת? אני?
אני אחרת
לא טובה
אבל לא צבועה
עוד מבט אחרון לעבר החלון
מודדת את התקרבות הלילה
היום יש אויר של סוף
היום כשהאורות יכבו
נכבה את הכאב
את המילים הרעות
ואת הילדה התלושה
בין ריחות של סוף
סליחה.