גם אם הפסיכולוג דתי - זוועה...

על פסיכולוגיה ופסיכולוגיה יהודית, שווה לקרוא אפילו שזה קצת ארוך.. לעשות סדר...

היום מאד מקובל שכל מי שלומד בהכשרות מורים וכדומה צריך ללמוד פסיכולוגיה. ומהי הפסיכולוגיה הנלמדת בכל מקום? -פרויד, אדלר, דרייקוס ועוד מגדולי הפסיכולוגיה החילונית, אשר יוצרים את כל השיטה הגדולה אשר היא הבסיס לכל הספרים בנושא זה. גם במקומות דתיים נוהגים לשלוח ילד בעייתי לפסיכולוג. ואותו פסיכולוג על פי מה שלמד בשיטות אשר הזכרנו לעיל חושב שיצליח לפתור את הבעיות של הילד.

אפילו אברכים עלולים להביא לנשותיהם כמתנת הלידה הראשונה ספר של "כיצד נגדל את ילדינו" וכדומה, אשר מקורם בחילוניות, וספר זה יהיה ה"שולחן ערוך" של האמא! ולמעשה זה חילול השם שאין גדול ממנו! כי לתורה יש כל כך הרבה מה לומר בעניין זה של ניתוח נפש האדם. החל מזמן חז"ל, עובר דרך ימי הביניים, החסידות, תורת הרב קוק, ר' ירוחם ממיר, הסבא מקלם, חב"ד, ברסלב, האדמו"ר מפיאסצנה וכלה בזמנינו. ובמקום להקים "מכון אדלר" דתי ולהציב משנה סדורה ומקיפה בפסיכולוגיה האמיתית שלנו, אשר תיתן מענה לכל הבעיות הבסיסיות של החיים - אנו הולכים ללמוד זאת אצל החילונים! זה לא תורת חיים! התורה הפכה למקור אשר ממנו יכולים אנו לומר רק רעיונות לפרשת שבוע והלכות, אך את כל הפתרונות לשאלות הבסיסיות שמתמודדים איתם בכל צעד ושעל בחיים - הולכים אנו ללמד מן החילוניות!

כל מי שמכיר קצת את הפסיכולוגיה יודע שיש הבדל תהומי בין הפסיכולוגיה של התורה לזו החילונית. הפסיכולוגיה של קוף משוכלל היא שונה לגמרי מפסיכולוגיה של צלם אלוקים. מובן שמושג של יצר הטוב ויצר הרע, לדוגמא, אינם מופיעים כלל בפסיכולוגיה החילונית. מה זה רע בכלל? רע ביחס למה?

כשאנו מכירים שיש באדם נפש אלוקית ונפש בהמית ובאמת יש באדם כוחות רע הנמצאים בו מתוך מטרות מסוימות לבנות דברים מסוימים, אף ההבנה ודרכי הטיפול שונים לחלוטין. ישנם דברים רבים בפסיכולוגיה החילונית אשר ממש פסולים לחלוטין.

יש כמה דוגמאות לדבר: הרבה מאד מוטיבים אשר סותרים את מידת הענווה שהתורה מעלה על הנס. או היחס לתשובה. לפי היהדות תמיד אפשר לתקן ואילו הפסיכולוגיה החילונית מצדיקה מעשי פשע של פושעים אשר סבלו מבעיות שונות, כמו ילדות עשוקה וכדומה, ואף גורסת שהאדם במקרים רבים לא יכול לתקן עצמו ועברו ומעתה הוא "אבוד" לכל החיים - גישה אשר שברה אנשים רבים. על כן זו לא רק שאלה - למי תהיה זכות היוצרים הראשונה על הוצאת הספר, לדתיים או לחילוניים. זו שאלה מהותית הרבה יותר. אבל בפועל קוראים את כל השיטות הללו ומיישמים אותן, ופעמים רבות אף גורמים נזקים כבדים. 

בס"ד

"חכמה בגויים תאמין".

אין שום בעיה ללמוד גם מהם.

בס"ד

אבל שלילת דברים מהגויים באופן בסיסי היא לא נכונה.

מנוגדות ליהדות - אני לא אשתמש בהן.

לדוגמה:

אין מה להיות מטופל בפסיכולוגיה שמאמינה כי האדם מונע רק מיצרים, ואין לו נשמה אלוקית. וזה מה שהם אומרים, חד וחלק - ניטשה, אדלר ועוד. זו השיטה הרווחת!!

יש הרבה חומר מחקר שמתפתח כל הזמן בעולם החילוני שבהחלט יש לקחת ממנו וללמוד מתוכו, בבחינת "חכמה בגויים תאמין", אבל המסקנות שנוציא על פיו אחרות לחלוטין.

אפשר להשתמש בסטטיסטיקות ועוד, כמובן,

אך יש להבחין בין דברים וכלים טכניים, לשיטות טיפול היוצאות מנקודות מוצא אתאיסטיות או נוצריות.

חכמה - כלים טכניים בעולם הזה: מכניקה, כמיה, פיסיקה, אלקטורניקה וכו'...

אמונה - תפיסות פילוסופיות בהבנת האדם, דעות, השקפות, אמונות, תפיסות חברתיות, מוסכמות בין-אישיות אנושיות וכו'...

חכמה היא משהו מדעי.

פסיכולוגיה, היא תורת הנפש, וההסבר של האדם לנפש, תלוי מאוד בתפיסה שלו לגבי אלוקים.

(את יכולה אפילו לעשות ניסוי. קחי כמה חברות בעלות מידות נפש שונות בצורה בולטת, ותבררי את התפיסה שלהן לגבי השגחה, קרבה לאלקים, ועוד. תגלי כמה שהפיסה שלהן לגבי אלקים קשורה לתפיסה שלהן לגבי עצמן.)

לא בכדי גדולי המחשבה היהודיים עסקו הרבה כ"כ בתורת הנפש.

תורה בגויים אל תאמין. יעויין מאמר המחשבות של הרב קוק, שם הוא מסביר שככל שיש יותר משמעות מוסרית לדברים הנאמרים, ככה צריך להתרחק יותר ממקורות זרים.

שעל חינוך ילדים אין בעיה ללמוד מספרים לא יהודים\ לא דתיים כי זה פחות או יותר אותו דבר.

גיבשת הכל לגוש אחד,

וזרקת לפח.

יש הרבה שיטות בפסיכולוגיה, חלקן טובות מאוד. אמנם אין שם

הערות שוליים עם הפניות למקורות של חז"ל, אבל במבחן התוצאה

הן מועילות להרבה מאוד אנשים שהיו יכולים להיות במקומות אבודים.

לפעמים הם אומרים אותם דברים שאמרו חכמים, רק במילים אחרות.

יש שיטות שהן בעייתיות, אבל לפעמים עדיפה שיטה בעייתית עובדת

מלהשאיר בן-אדם במצב שהולך ומחמיר. (ועל הדרך פוגע במשפחה

ובחברים שלו).

יש שיטות שהן בעייתיות ואפשר לוותר עליהן.

כל מקרה נבחן לגופו.

אבל מה שאתה עשית, לבטל בהינף יד טיפול רפואי חשוב, זה דבר

בלתי אחראי ואוי ואבוי לך אם מישהו שצריך את הסיוע הזה יקשיב

לך. דברים כאלה יכולים להסתיים בשפיכות דמים!

ואני הייתי אצל פסיכולוג אז יש לי הרבה נגדם ואין לי כח לפרט

שאנשים מתנגדים לריטלין הרבה פעמים.

ועוד אחת, בפסיכולוגיה יש לא מעט שורשים שסותרים את היהדות וצריך לחשוב ולהבין כדי להסתדר איתם.

שלילת הפסיכולוגיה היא לא דךר, לדעתי, אבל היא הדרך הקלה- כמו ביחס להמון דברים מורכבים.

כשאתה מערב כאן התמודדות קשה ומורכבות- די ברור שיהיו שוללים.

בין אם לכולם ובין אם לבודדים.

בהכוונת הרב שמואל טל שליט"א, וכן שמעתי שיש בית ספר של הרב יצחק גינזבורג שליט"א... 

יש היום שפע של מייעצים תורניים והרבה שיעורים שלהם באינטרנט הרב יעקובסון, הרב שמחה כהן, הרב דניאל כהן, הרב אבולפיא ועוד...

חברה, מה הסתבכתם? אם יש לנו משלנו למה לרעות בשדות אחרים?

לטע(נ)ותם:

אין עולם הבא.

אין תורה מסיני.

אין בחירה חופשית. (חוץ מאדלר, שלדעתו יש, ותמיד בחירת האדם היא טובהונכונה - אין רע או טעות).

ניטשה, פרויד ואדלר העמידו אסכולות כפרניות, ושיטות הטיפול היום הן לפיהן.

עכשיו ברור למה לא נלך ללמוד מהם?

אין מה לשחק אותה פלורליסטים, אם מדובר בטעות מיסודה (שגם הסבה נזק עצום להרבה מטופלים מאמינים).

ואם צריך להביא דוגמה מהשטח - שהורסת את האנשים, והופכת אותם לכופרים - השיטה הנוצרית 12 הצעדים.

בהוראת רבותיו.

הוא אומר (ציטוט לא מדוייק): הייתי בתוך המזבלה הזאת, למדתי הכל, בצורה מקיפה. אני אומר לכם: אין לכם מה לחפש שם.

הפסיכולוגיה החילונית על כל הוגייה נותנים לשכל האנושי לקבוע מהו המוסר.
היהדות פוסלת את זה מכל וכל.

בס"ד

ואיך בדיוק פסיכולוג מפרק משפחות?!

וככה הוא צריך להנתהל. 

שיטת אדלר.

או שאין לו בחירה חופשית - ניטשה, פרויד.

עצם זה שיש שיטות שונות מעיד שלא הכל אותו דבר.

אני מכיר עשרות משפחות שהתפרקו בגלל זה הפקירו את חייהם ונהיו חילונים בגלל שהלכו לפסיכולוגים.

כי לא הלכו ליועצים/ מטפלים/ פסיכולוגים.

(יש גם כאלה שלא בדיוק התפרקו, יותר כמו "הבעל

רצח את האישה והילדים והתאבד" אבל אותו רעיון).

על התודעה היהודית שלהם.

אנשים שלא מוכנים לקבל את הנחות היסוד האתאיסטיות/ נוצריות של הפסיכולוגים.

וכן, התובנות הכפרניות זה בדרך כלל מתחת לפני השטח, בתת מודע (אם אתם רוצים מושגים פסיכולוגיים)

ולכן רק אנשים מדוייקים יכולים לזהות אותן.

הם טיפשים, מעצבנים, מפחידים, וחושבים שהם יודעים הכל מה טוב לי ומה לא.

רק לחשוב על זה אני עוד שניה בוכה ויש לי צמרמורת בכל הגוף.

אוני מדברת מנסיון. 3 פעמים ניסיתי כל פעם עם פסיכולוג אחר ואף פעם זה לא החזיק מעמד כי הם היו חבורה של מפגריםץ זה הכל.

הם הורסי נפשות, באמת. הרסו לי תלב.

והם מאד עזרו לי.

מתוך ניסיון רב מאד !!!!!!!

הם פשוט כופרים אחד אחד אחת אחת 

אבל עכשיו, אני משתאה. איך יכולים חבורה של, תסלחו לי, ילדים,

להוקיע בקלי קלות נושא נרחב, וסבוך,

ובכל מקרה ללא ספק, שהציל מאבדון הרבה הרבה אנשים. וגם אם לא מאבדון

מאובדן של שמחה ורצון חיים, מאובדן של שלוות נפש, ועזר ללא מעט אנשים.

אי העזרה ואפילו הנזק, שנגרם גם הוא ללא ספק לא פעם, לא יכול להצדיק את מה שנאמר פה.

הקביעה שרק אנשים רדודים יכולים לקבל עזרה מקצועית לסוגיה, היא אינה נכונה בהסתמך על נתונים עובדתיים.

וגם אם כן. 

דמיינו לעצמכם, אפילו יהא זה רק מישהו אחד,

שיימנע מלקבל עזרה או מלתת אמון, כי אנשים טובים לימדו אותו שזה לרדודים בלבד,

לחלשים רוחנית בלבד, וכל שאר רעיונותיכם.

שאו באחריות, ואל תזרקו דברים מהסוג הזה.

והדברים הללו נכתבו בכאב, ולא בכעס או ברצון לפגוע באף אחד מהאנשים היקרים שהגיבו כאן.

ועוד אגב אחד

אני בהחלט נמנית על אלה שנפגעו בנושאים הללו. ודווקא מתוך הניסיון הזה שלי ושל הרבה אנשים שפגשתי,

אלו דעותיי. 

אבל לא הצלחתי להתנסח טוב כמוך 

את טועה הן בהבנת דברי חלק מהכותבים כאן, הן בחלק מהמהלכים הלוגיים שלך, והן בהגדרת כל הכותבים כ"חבורת ילדים".

א. לא נכתב שטיפול נפשי זה מיותר או לאנשים רדודים בלבד. הטענות הן כלפי טיפול נפשי חילוני. כלומר: טיפול בדרך הפסיכולוגיה המודרנית. לעומת זאת, טיפול נפשי שניתן ע"י אנשי מקצוע שהולכים בדרך של בורא הנפשות - הוא דבר מומלץ מאוד.

ב. רוב הבעיות הנפשיות של בני האדם נובעות מתפיסות מעוותות ושגויות. אלו מובילות לפרשנות שגויה למציאות, וממנה לרגש שלילי או פעולה שלילית. כך עובדת הנפש, בניגוד לתחושה הרווחת שהמציאות עצמה יוצרת את הרגש או הפעולה השלילית. למשל: למה התעצבנתי? כי פלוני עיצבן אותי. לא נכון. פלוני עשה מעשה, אני פירשתי אותו כדבר מעצבן אותי, כפועל יוצא של התפיסה שלי - והתוצאה היא שהתעצבנתי.

דרך התיקון היא שינוי התודעה, ע"י למידה והפנמה של תפיסות נכונות ואמיתיות.

(במיעוט מהבעיות התהליך הוא שונה והוא חוויתי לגמרי, ללא עיוותי תפיסה. גם על זה יש מה להרחיב אבל בהזדמנות אחרת.)

עד כאן הקדמה.

הפסיכולוגיה המודרנית היא רדודה מיסודה, מהסיבה הפשוטה שהיא לא מתעסקת בתובנות עמוקות, כי לשיטתה אין אמת אחת. כל מה שצריך זה שיהיה לאדם רוגע פסיכולוגי, כלומר: שהוא ירגיש בסדר עם עצמו, והוא יהיה בסדר עם הנורמות המקובלות בעולם. אין אמת ואין שקר, וממילא - אין תובנות עמוקות. אין שינוי תפיסתי מעמיק, שמבוסס על אמת.

לתורה, לעומת זאת יש אמירות ברורות ותובנות עמוקות. כאלו שיכולים לגרום לך להפנים לעומק למה לא נכון להיות בדיכאון, למה זו טעות לכעוס, ולמה אין מה להילחץ מחוסר שליטה וכו' וכו'. וגם אם יש קושיות - יש להן מענה אמיתי ועמוק. לא כסת"חים ודמיונות.

ג. כמדומני שמסתובבים כאן אנשים ממגוון גילאים ולא רק "חבורת ילדים". אבל בכל מקרה, רבות מהטענות שהועלו מבוססות על אנשי מקצוע ורבנים חשובים בעלי ניסיון רב בתחום.

אז ב"ה, אני השגתי תמטרה שלי. פחות נפשות של אנשים יהרסו.

אני יודע על לפחות נערה אחת שחייבת טיפול ומפחדת בגלל השרשור הזה!

אני מקווה שתצאי מהבועה המצומצמת שלך ותסתכלי במבט יותר כללי על ההרס שאת גורמת!!!

שתזכי לכפר על מעשייך אלו!!!!

לא נראה לי שמשהו בשרשור הזה אמור להרתיע אותה מטיפול תורני.

חובה דחופה! ללכת לייעוץ תורני:

http://www.thc-p.org.il/Contact.asp

שתתקשר למספרים מפה, בוודאי ידעו להעביר אותה למטפלת מתאימה...

"פסיכולוגיה זה תחום של חול. מה קרה, לא טוב מה שיש בקודש?"

אז תתבגרו. אתם אומרים דברים מסוכנים ומישהו עלול לקחת אתכם

ברצינות.

חול זה לא טמא. הגויים המציאו את המזלג ואת הטנק, ואני לא ראיתי

מישהו שאוכל בידיים או אומר לא להתגייס לצבא בגלל שאלה המצאות

של הגויים.

בחז"ל יש הרבה עקרונות לעבודת המידות, אבל לא כל בעיה מקבלת

פתרון אצל חז"ל. חז"ל מדריכים את האדם להיות נורמלי ושפוי. אבל

אחרי שהוא בתוך הבעיה - לך למי שזה המקצוע שלו. יש מחלות נפש

כמו דיכאונות קשים או התנהגות  כפייתית או דמיונות מטורפים שלא

פותרים מתוך הגמרא. אולי כן אפשר, אבל כמה כבר עושים את זה?

שניים בדור? 

לכו תסבירו לבן-אדם ששוטף ידיים 7 שעות ("ליתר ביטחון") שהמהר"ל 

כותב ככה וכהה...

חז"ל למדו בעצמם הרבה רפואות מרופאים בני זמנם. לא נפלו השמים.

זה בתור התחלה.

אתם יכולים לשאול: "אבל זה בעולם החומר, אנחנו מדברים על הרוח".

אז אני אגלה לכם סוד: כשאתם אומרים "נפש" והפסיכולוג אומר "נפש", אתם

לא מתכוונים לאותו דבר. אתם מתעסקים הרבה פעמים ברמות שונות. פסיכולוג

מתכוון למערכת של התניות, הרגלים וכו'. רמה שאין בעיה להתעסק בה. אבל

גם במושג "נפש" שאנחנו כאנשים דתיים רגילים אליו, זה לא נורא. גם מושגים

מופשטים אפשר להסביר לאדם על-ידי כלים שהמציאו בעולם החול.

זה הגיוני, זה עובד, זה טוב - אז למה לא?

"אז מה, הכל כשר?"

לא. יש גם דברים רעים מאוד ומקולקלים בפסיכולוגיה. יש, אבל לא הכל. יש שיטות

שעוזרות מאוד ומצילות הרבה אנשים מדי יום. אנשים חבים את חייהם למטפלים 

שגמלו אותם מהתמכרות, מדיכאון ושאר מרעין בישין.

הרבה פעמים הבעיה היא לא בשיטה, אלא במטפל שאינו מספיק מקצועי. יש הרבה

תחומים בפסיכולוגיה והרבה שיטות לטיפול בכל תחום והרבה מטפלים בכל שיטה.

ולכל מטפל יש מטופל עם מאפיינים משלו. אז כשיש כל-כך הרבה גורמים משתנים,

ברור שיש מי שנכשלים. אף פעם לא שמעתם על ניתוח שנכשל? על מורה שלא הסביר

טוב? על קצין שטעה?

גם תלמידי-חכמים טועים לפעמים והם נשארים תלמידי-חכמים.

אז אם יש לכם שאלה היא צריכה להיות "האם שיטה X היא טובה?", "האם הפסיכולוג

X מומלץ?". יש הרבה פסיכולוגים יראי שמים והרבה מאוד רבנים מפנים אליהם בביטחון

מלא.

באותה מידה אתם יכולים לרוקן לפח את האקמול והאופטלגין שיש לכם בבית ולהשתמש

ברפואות של הרמב"ם.

בברכת רפואה שלמה.

החילונית - והוא לא מצא שם כלום פשוט כלום!!

כך גם אמר הרב גינזבורג

וכאשר נקודות ההנחה היסודיות הן הפוכות - כופרות,

לא משנה מה המבנה הבנוי עליהן.

אני לא יודע כמה למדת,

אבל לפני רוב האסכולות אין בחירה חופשית,

וגם לפי האסכולה שיש (אדלר) כל מה שהאדם בוחר זה בהכרח טוב.

שיטות הטיפול הנובעות ממקורות מסואבים, כפרניים ומעוותים שכאלה לא יובילו לשום מקום טוב.

כן! לאיפה הם יובילו? מי שחושב שאין בחירה ובא אליו אדם לטיפול מכיוון שהוא לא מצליח להפסיק לעשות איזו פעולה.

מה הוא יעשה?

דוגמה מצויינת היא שיטת היציאה מההתמכרויות הידועה "12 הצעדים". (נאסרה לשימוש אפילו זמני, אפילו במקרים קריטיים, ע"י: הרב צבי טאו שליט"א, הרב יצחק גינזבורג שליט"א, הרב שמואל טל שליט"א, הרב דב ליאור שליט"א)

 בשיטה זו, אדם נדרש להגיע לתובנה (השיקרית כמובן) שהוא חולה  ולא מכור  ואז כל הנפילות שלו הן לגיטימיות.

בשלב הבא הוא צריך לפנות לאלוהים שהוא בוחר לעצמו (אחד מראשי השיטה בארץ בחר לדוגמה את הכלב שלו..) ולבקש ממנו שיכנס לתוכו ויעשה שהוא לא יהיה חולה.

כל עוד האלוהים שלו לא "נכנס אליו" ו"הושיע אותו" אין זו אחריות שלו, שהרי אין לו בחירה.

כמו כן, בשיטה זו אלוהים מוגדר כאלוהים שאינו מעניש - כפירה בעיקרון השכר והעונש.

יש עוד המון המון מה להאריך בנושא, והמעט שה' זימן לי לכתוב - אמרתי.

פשוט יש לי בעיה במחשב, והתגובה כל פעם נזרקת למקום אחר, וזה לא פייר, אני רוצה להגיב..

פסיכולוגיה זה מדעי הרוח, זה לא מדע מדוייק

וזה עוסק בנפש, לגוים יש נפש אחרת, ליהודים יש נפש עליונה יותר,

אז איך אפשר ללמוד מגוי על הנפש היהודית?

ראוי לציין שהוא מעיד איך הוא הוציא ממחלקה סגורה נערה סכיזופרנית, מקרה קשה במיוחד של התעללות בילדות וכו'. כולם כבר התייאשו ממנה, והוא הצליח להוציא אותה משם.

גם אצלנו, במרכז הטיפולי שע"י בית הספר להעצמה אישית והכשרת מטפלים - תורת החיים, הצליחו בעז"ה לטפל בהצלחה גם במקרים קשים מאוד, שעברו הרבה פסיכולוגים ופסיכיאטרים.

אז נכון. יש הרבה אמת בפסיכולוגיה הקוגניטיבית והחברתית. אמת שמבוססת על מחקרים ותצפיות, ומגלה הרבה מצפונות דרכי החשיבה והתגובה שלנו. אבל מכאן ועד התחום הקליני - הדרך רחוקה מאוד. אחת הסיבות היא שכדי שיהיה אפשר לתקן נפשות - צריך לרצות לתקן. להפוך רע לטוב. בפסיכולוגיה אין דבר כזה. אין רע ואין טוב. יש רק חוויה אישית ונורמה חברתית. כל המטרה היא שונה.

תשאלי: ומה עם פסיכולוגים דתיים?

זה לא מאוד משנה. כמויות ההבל והכפירה שעומדות בבסיס השיטות הקליניות הן עצומות, וקשה מאוד לברור מהן את הטוב. כך יוצא, שגם פסיכולוגים דתיים משתמשים ביסודות כפרניים וחילונים (כמו פרוייד, אדלר וכו') כבסיס לטיפול.

המון מבוסס על השערות (השערות מבוססות ובדוקות ברובן, אני מקוה, אבל השערות).

נוסף לזה, האמירה לאדם שילך לפסיכולוג, אומרת שהנפש שלו לא מתוקנת, וקשה לסמוך עליו שיוכל לתקן את הנפש שלו, ולכן הוא צריך ללכת לרופא מיוחד שיתקן אותה, אני בהחלט מבין למה יש לאנשים רתיעה מאמירה כזו, שהרבה פעמים נכונה למחצה לשליש ולרביע אם בכלל. לאנשים יש שליטה והבנה בנפשם, אפשר לייעץ ולעזור אבל רק מבחוץ. נוסיף לזה את העובדה, שחלקים מסוימים בפסיכיאטריה (העובדת בשיתוף פעולה עם הפסיכולוגיה) הם כאלו שאומרים לאדם שהוא במצב כזה שבכלל א"א להקשיב למה שהוא חושב שהוא מבין לגבי הנפש שלו או מה שטוב לה, טענה שכדי לטעון אותה צריך כתפיים רחבות מאוד מאוד שלא תמיד יש לפסיכיאטר שנפלת עליו.

זה מצד המקצוע. גם מצד התוכן של המקצוע, יש הרבה תפיסות מעוותות בפסיכולוגיה. הרבה מאוד, והנפש הרגישה של האדם יכולה לחוש בזה הרבה פעמים, וליצור רתיעה, גם אצל מי שלא ממש מבין את הבעיה.

גם מבחינה מעשית התפיסה היום היא פחות איך לתקן דברים ויותר איך להתמודד איתם (גם ברפואה הפיזית), שזו תפיסה מעוותת ומזיקה, שבגללה מתהלכים בעולם הרבה מסוממים, אנשים שלוקחים תרפות שאמורות להשפיע בצורה כלשהי על המוח ולשתק או להפעיל חלקים מסוימים, לא מתוך שליטה רצונית של האדם אלא בכפיה (כמו ריטלין למשל, ואני לא בא להכריע אם זה טוב או רע כשאין ברירה אחרת, יתכן שהתועלת גדולה מהעיוות, אני רק מסביר את העיקרון). נכון שזה מועיל, אבל זו חשיבה מעוותת, ולצערי מעדיפים אותה הרבה פעמים כי זו הדרך הקלה והבטוחה לכאורה.

לכן לא הייתי ממהר ללכת לפסיכולוג, או להוליך לשם מישהו, וגם אם כן, הייתי מחפש מישהו מאמין חכם מאוד ובעל מדות טובות.

לכך רבות לצערי, 

את יודעת ששליש מהנשים שהולכות לפסיכולוגים מוטרדות על ידם מינית? 

כעסים? אין פיתרון- אז תוציא את הכעס, אסור לאגור בפנים

דכאון? אין פיתרון- קח תרופות (שליש מהאוכלוסיה בישראל) 

נטיות הפוכות? אין פיתרון- אז זה תקין. 

נטיות אובדניות? אין פיתרון- קח תרופות מדכאות.

בעיות במשפחה? בן הזוג משעמם? אין פתרון- תתגרש או תבגוד, זה לגיטימי. 

במאקרו 

ארגון הבריאות העולמי מגדיר את המאה הזו כמאה של הדיכאון.

\יותר אנשים דכאוניים מאשר כל המאות שעברו והאחוזים כל הזמן הולכים וגדלים.

 http://www.hayadan.org.il/depression-will-rise-1511071

איך זה יכול להיות? 

הרי יש כל כך הרבה פסיכולוגים, יותר מאשר כל מאה אחרת בהסטוריה. 

התשובה היא:

פסיכולוגיה זה חרטא.

צריך ללכת ליעוץ תורני  שמקשיב לנשמה של האדם

ולא לפסיכולוגיה שמקשיבה לחיצוניות של החצניות של היצר הרע של האדם. 

זה לא פחד מפסיכולוגים זה רצון להיות אדם נורמלי ובריא 

ושהפסיכולגיה לא תדביק את האדם בפסיכיות בטעות. 

אבל באמת קריטי שאישה תלך לטיפול רק אצל אישה 

וגבר ילך לטיפול רק אצל גבר.

אתם יכולים לחפש את הנתונים במחקרים באינטרנט, זה לא סוד. זה כואב, אך לא סוד

בנוסף היעילות של טיפול אצל פסיכולוגים ויועצים שנקודת המוצא שלהם היא התורה עולה בהרבה על היעילות

של הפסיכולגיה היוצאת מתוך תובנה שהאדם נוצר מהקוף.

כמובן שכשיש בעיות וקשיים, חייבים ללכת לטיפול, זה בכלל לא שאלה, 

אך צריך ללכת לטיפול כשר, טיפול שמביא בחשבון גם את הצדדים העליונים שבאדם

ולא רק את הצדדים הנמוכים. 

ואני חוזר שבאמת ברור שכשיש בעיות חייבים ללכת לטיפול תורני. 

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...