ידוע לי על 2 דיעות:

1. מתחילים שעה 1 בגיל שנה ובכל שנה מוסיפים שנה. בגיל 6 מגיעים ל6 שעות.

2. תחילים לחנך להמתנה מגיל שנתיים או שלוש בהדרגתיות. רק בגיל 9 צריך להגיע ל6 שעות.

אני שמחה שהרב שלי אמר לי את הדעה השניה. אצלי קורה לא פעם שאני נותנת לפעוט לאכול בשרי. הוא אוכל כמה פירורים ומפסיק לאכול, ואז הוא לא שבע ורוצה את הדייסה החלבית...

צריך לחנך אותם לשמור בין בשר לחלב לפי היכולת וההבנה שלהם .

הדעה השנייה שהמגיבה הקודמת אמרה נראה לי הגיונית ....

לעומת הראשונה שלא ניראת לי בכלל, מה ילד בן שנה מחכה שעה?

בכל מקרה לבת הגדולה שלי שהיא בת חמש , יום אחד רצת שוקולד לאחר שניצל של ארוחת הצהריים .

ואחרי זמנן מה הבאתי לה כחצי שעה או שעה לא זוכת ממש ....

*היא אמרה לי אמא נכון ילדים לא מחכים בין בשר לחלב ?

ואני אמרתי לה : תלוי איזה ילדים , מה כמו אח שלך (בן שנתיים ) אז הוא לא צריך לחכות ....

ואם זה ילדים גדולים כמוך אז מחכים קצת .... זה לפי הגיל .

זה תלוי בחינוך שלכם בבית , מתי להתחיל ללמד , בדרך כלל כשהם מתחילים להבין /לשאול על הנושא .

זה לא כמו שלא נותנים אוכל לא כשר..

ילד מתחנך למצוות ועדיין אינו חייב בהם מהתורה. חייבים להפרישו מאיסור - וגם לחנכו במצוות, בהדרגה לפי השלבים שבהלכה;

ובמקרה של צורכי קטן מקלים לפעמים.

מעתיק משמירת שבת הישן (חינוך הבנים למצוות):

"אף בבית שבו ממתינים שש שעות בין בשר לחלב, מותר להשקות חלב את הילד הזקוק לכך כבר שעה אחת אחרי אכילת הבשר, והוא שברך ברכה אחרונה אחרי אכילתו הראשונה"

ואם אינו יכול לברך - מועיל "סילוק השולחן" בלבד.

בערוך השולחן כתוב "נער ונערה כחושים ורפואתם בכך" יכולים לשתות חלב אחרי שעה.

בשו"ת חלקת יעקב כתב שעד גיל 9, אפשר להמתין שעה, אם מדובר שהוא תאב לאכול דווקא חלבי ולא מסכים בקלות למשהו אחר.

הרב עובדיה יוסף כותב (מעיון כללי. צריך ללמוד את זה) ביביע אומר, שאפשר להקל אחרי שעה בדבר כשצריך לכך. אבל סתם בשביל ממתק שאין בו צורך, אז לא. אבל דן לגבי תינוק שאינו בר הבנה - ומסקנתו דומני שבמקרה כזה אפשר להקל גם בכך.

אשר על כן, כדאי שתשאלו רב שאתם פוסקים לפיו - ויורה לכם מה ראוי לעשות.

אבל העיקרון נכון.

החינוך למצוות. הרצון שגם אם מותר, הילד יאכל רק מהודר. 

וההבדל בעיכול.

מה זה יאכל "רק מהודר"?..

ילד זה לא מבוגר - אין ענין "להחמיר" עליו.

יש שיקול של בריאות. ילד נחשב לא פעם כ"חולה" לכמה דברים.

גם בצום אסור להחמיר עליו.

וההבדל בעיכול - זו הסברה אחת. יש לה מקור.

זו לא ההסברה היחידה.

יש אומרים שבהיות שבכלל כל ההמתנה היא חומרה, או מעין נדר שקיבלו עליהם, אין להחמיר עליו (לא אומר הלכה למעשה. רק להראות שלא נכון לדון כך).

צריך לשאול הלכה למעשה - ולפי זה לנהוג.  וחלילה להחמיר על ילד בן 4 במה שלא צריך, בוודאי בענייני אכילתו.

וזה לא אותו עיקרון כמו מאכלים אסורים, שיש בהם גם משהו סגולי שמכניסים טומאה בנפש. מה שאין כן בשר וחלב שמותרים מצד עצמם.

בנוסף גיל 6, 6 שעות זה המון. זה לא מסתדר טכנית עם הארוחות.

אף פעם לא שמעתי על הדעה הנ"ל.

ואז יש כמה פרטים.

להגיד לילד "שש שעות" או "שעה וחצי" זה אותו דבר מבחינת הילד, כל עוד הוא לא יודע מהי שעה ולא מבין בכלל איך עובד השעון.

כן כדאי לעשות הפסקה. נניח- פרק זמן סביר אחרי אוכל בשרי, שיתן תחושה שלא אוכלים חלב אחרי בשר. לא להגיש קינוח חלבי אחרי העוף... אבל אם הילד כבר עבר למשהו אחר ועברה שעה מהארוחה- נראה לי סביר.

ברגע שילד מתחיל לקרוא שעון- אפשר להראות לו עם המחוגים "כשהמחוג הקצר השמן יגיע ל...- תוכל לאכול משהו חלבי"

הארוחות.

ארוחת צהריים- בשרית, ערב- חלבי.

סדרי ארוחות קבועים עוזרים לך בהמתנה בין בשרי לחלבי, אבל זה הרגל בריא מכל הבחינות: בריאותי, רגשי, התנהגותי.

הרבה אימהות לא מבינות כמה ביטחון הילד מקבל מארוחות מסודרות וקבועות.

הרבה אימהות שואלות את ילדיהן בכל יום , מה הם רוצים לאכול, ולפי החלטת הילדים נקבע אם הארוחה תהיה חלבית או בשרית...

ילדים מבקשים פינוקים, אבל באמת זקוקים להרגלים וקביעות.

כשבני הבכור היה בן 4 (לפני 20 שנה כמעט) הוא היה "חייב" בקבוק שוקו אחרי הארוחה.

שאלתי את הרב שלנו והוא אמר שבאמת אין לו תפיסת זמן, העיקר שירגיש שהוא מחכה פרק זמן סביר לגילו, חצי שעה או שעה.

כמו שאמרה בת שלושים, הייתי מראה לו בשעון, מתי הוא יוכל לשתות את השוקו שלו- "כשהמחוג הזה יגיע למספר הזה" וכו'.

הבת שלי בת חמש ורצת פעם אחת שוקולד או וופל לאחר ארוחת צהרים בשרית .

אמרתי לה לחכות שעה או שעה וחצי ....

בשלוש וחצי לפני שנצא לחוג /או לפני שנלך לגינה ....את יכלה לאכול את השוקולד /וופל .

זהו , ילדה בת חמש וחצי ... יש לה עוד זמן .

(אנחנו שומרים שלוש שעות אז יש לי פחות שעות לחלק  )

סתם לידע הכללי

אבל רוב האשכנזים לדעתי שומרים שש - כמו ספרדים.

הרב שלנו אמר שאם רגיל לינוק/ לקחת בקבוק כל שעה, אז אפשר שעה אחרי סעודת שבת- לתת לו בקבוק...

ואח"כ כפי שהוזכר, להקפיד על שעה.

רק מגיל 9 צריך להוסיף.

(-זה באמת קשה 6 שעות בגיל 6. זה אומר שאם אכלו לצהריים בשרי, צריך א.ערב בשרית או פרווה...)

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות