הקטנצ'יק יודע להגיד את כל שמות הצבעים ומדבר חופשי
אך לא יודע לקשר בין צבע שהוא רואה לשמו.
הקטנצ'יק יודע להגיד את כל שמות הצבעים ומדבר חופשי
אך לא יודע לקשר בין צבע שהוא רואה לשמו.
ילד בן שלוש שיודע רק את הצבע אדום- זה נורמה. יש הרבה שמקדימים יותר, אבל אם הוא עומד בקריטריון הזה (עוד לא בן שלוש ולא יודע צבעים, או שכבר בן שלוש ויודע את הצבע אדום) אז אין צורך להילחץ.
כדי לדעת אם הוא באמת מבחין בין צבעים שונים אפשר לתת לו למיין חפצים לפי צבעים, בלי לשיים את שמות הצבעים.
שילד יתבלבל בין צבעים (כך אמרו בטיפת חלב! כן כן!
).
בגדול, נראה לי שעד גיל 4 ילד כבר די מזהה (אולי עוד קודם, אולי אח"כ).
התכוונתי לגיל שבו ילד יודע לקרוא לצבע בשמו הנכון, בלי להתבלבל בין שמות הצבעים השונים.
לגבי הבחנה בין צבעים- אני לא יודעת.
אחד התאומים, עוד לא בן שנתיים וחצי, ושמתי לב שהוא יודע להבחין בין צבעים. הם עוד בקושי מדברים, אבל כשהוא בונה בקליקס - הוא עושה משטחים לפי צבעים, כל משטח בצבע אחר.
אבל תסמכי על התגובות שנתנו לך פה...
נראה לי שלפני גיל שלוש זה נורמלי ביותר לא לקשר בין הצבע לשם שלו.
שלי דיברה שוטף לפני גיל שנתיים ואמרה את שמות כל הצבעים ורק בשנתיים ושלושה חודשים בערך התחילה לקשר כמו שצריך בין צבע לשם. ככה שדיבור שוטף לא בהכרח אמור לגרום לקישור בין צבע לשם הצבע.
בואו נבדיל בין במושג "לזהות צבע" לבין המושג "לקרוא לו בשמו".
מזהים צבעים בגיל צעיר. תניחו מול הילד מספר קוביות בצבעים שונים ותבקשו "תביא לי את הצבע ה__" אם היא מביא, הוא מזהה את הצבע.
כשהם לומדים את שמות הצבעים, הם נוטים לקרוא לכל הצבעים בשם אחד. כמטע תמיד הם אומרים "אדום". במילים אחרות- המילה "אדום" משמעה יכול להיות המושג "צבע" או צבע מסוים כלשהו.
לאחר מכן הם מגבשים שמות לכל צבע.
מקלידה מתוך מחברת:
בגיל2-3 ילדים מזהים שיש צבעים. הם קוראים לכל הצבעים בשם של צבע אחד, בדר"כ אדום. הם אמורים לזהות 4 צבעים בסיסיים וביניהם צהוב ואדום, יש אומרים גם כחול וירוק. אבל זה בסדר אם השניים האחרים שונים. בגיל 4 הוא אמור לשיי'ם (לקרוא בשם) ארבעה צבעים.
במקרה של קושי בתחום- אשת/איש המקצוע בתחום היא/הוא קלינאי/ת תקשורת.
תודה על ההזדמנות לפתוח מחברות.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות