עבר עריכה על ידי בהתהוות בתאריך י"ב בחשון תשע"ה 04:59
הקב"ה יצר אצל אימהות נטייה להשמיע מדי פעם קולות וגרגורים לילדים - זה לא סתם. יש לזה תפקיד חשוב בהתפתחות.
למשל, משהו נחמד ששמעתי פעם - יש לאימהות נטייה לשאול ומיד לענות ('מי אוכל יפה? נכון, יוסל'ה אוכל יפה!') תינוקות מאזינים לזה בתשומת לב, ומבינים ככה את ההבדל בין דיבור בעלמא לבין דיאלוג. זו הבחנה שהם משתמשים בה כשהם גדלים. זו דוגמה אחת נחמדה ששמעתי, ואני מאמינה שכמוה יש הרבה - צורת דיבור ייחודית, שבאה באופן טבעי כשמדברים עם תינוקות ושונה מצורת הדיבור שלנו למבוגרים, עלולה אפילו להישמע למאזין מהצד קצת טיפשית - ובעצם יש בה תועלות והיא חשובה ומועילה לתינוק.
ובכלל, חשוב שגם אנחנו ניהנה מהתקשורת עם הקטנטנים. שזה לא יהיה עול ומשהו שצריך לעשות לפי הכללים אלא חדווה משותפת.