בדיוק קראתי על זה לאחרונה.

גבר קטן...

בחנות בגדים אחת משהיא ספרה ש הילדים שלה מחליטים מה הם רוצים לבוש ....

והיא צינה שיש לה בן אחד שאוהב הכול בצבע ירוק , לא משנה מה מכנס חולצה ירוק....

כל עוד זה ירוק זה בסדר .

אז כנראה שיש כאלה ילדים שאוהבים /מקובעים לצבע או משהו מסוים .

לא יודעת באיזה גיל הוא (נראה לי בסביבות 4 ...אם אני לא טועה הוא יותר קטן מהבת שלי בת החמש וחצי )

הוא גם מצהיר על זה.

אני נותנת לו... שיפתח את הטעם שלו. חוץ מזה, בגן בד"כ לא מרשים להם לצבוע הרבה בשחור (רוצים ציור יפה וצבעוני...), אז לפחות בבית שיבחר בעצמו.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

הבן שלנו היה כך עד גיל 3.5 ואז עשינו בדיקת ראיה וגילינו שהוא "עוור" רציני

והשחור היה הצבע היחיד שהצליח לראות ולכן צייר כל הזמן בשחור

הופ הרכיב משקפיים וחייו הפכו ציבעוניים 

שנתיים וחצי בערך..

העיקרית שבהן, להזכיר את יום המיתה (תכריכים) 

אבל, מי אמר שלזכור את יום המיתה זה דבר רע?

טוב ללכת לבית האבל מלבית המשתה...

צבע מודגש, דרמטי, בולט וחד...

ברצינות: הפרשנות לצבעים זה עניין של תרבות (למשל יש כאלה שאצלם סגול הוא פחד או דיכאון, לא זוכרת בדיוק). הבן שלך לא מכיר את זה עדיין, ולדעתי אין טעם להכניס אותו לשם.

העץ שהכנתי בשחור. כולם ניסו להסביר לי כמה שזה צבע לא מתאים ולא יפה, ואני התעקשתי שדווקא את זה אני רוצה, וכך היה. אבל המדריכה (זו הייתה פעילות אחה"צ) המשיכה עוד ועוד לשכנע אותי שחנוכייה שחורה זה לא יפה, ובסוף נכנעתי והרשיתי לה לצבוע בזהב מעל השחור.

מה היה כואב להם אם היו מרשים לי חנוכיה בצבע שבעיניי התאים לה??

ילדים מאוד אוהבים שחור.

ובגלל שהאמהות נלחצות מזה - היא פשוט מוציאה את זה מהקופסה של הצבעים

הילד שמח?! טוב לו?! אוהב ללכת לגן? שמח בבית?!

אם לא - אז צריך לעזור לו בלי קשר לשחור

אם כן - אז שיערב לו 

אני כרגע בית ולא ממש עובדת והילדים שלי  במסגרות .

אז אני מליפה מדי פעם סיעות אצלנו בישוב ......

היום החלפתי סייעת והוצאנו צבעים (טושים ) לאחת היצרות .

אז חלקתי לכל קפסא /מעמד לטושים את הטושים ....

וסמתי גם שחור אז הגננת אמרה לי להוציא את הטושים השחורים .

שאלתי אותה למה להוציא ? סתם מתענית ,

היא אמרה לי , מה את רוצה שכל הדף היה בסוף שחור ?

מתאים לאופי- חזק, עיקש, בולט.

בכלל לא מתרגשת מזה...היא לא יודעת ששחור זה צבע פסימי...

כי הוא במסגרת חרדית.. וטוב שזה לא מה שכולם סביבו לובשים, והמלמדים..אז זה בעצם צבע דומיננטי בחיים שלו

הבן שלי כשהיה בגן (היום הוא בן 6) היה חוזר עם ציורים שלמים רק בשחור ומאוד נבהלתי, חשבתי שזה מעיד על איזה שחור בנשמה או משהו בסגנון. אז חקרתי את זה קצת יותר והובהר לי (ע"י אישה שמבינה בעניין) שהשחור (וגם אדום) מבטא חוזקה- רצון חזק, התבלטות אבל לא משהו לא חיובי. ילדים לא תופסים שחור כמו שמבוגרים תופסים אותו - בקונוטציה שלילית. מבחינתם זה יפה ובולט. בקיצור- לא להיבהל! שיצייר מה שהוא רוצה ותגידי לו שזה מקסים! לגבי התלבשות אני הייתי מתפשרת איתו על פריט אחד בלבוש בצבע שחור (רק חולצה או גרביים או משהו) בהצלחה

שהוא אוהב שחור כי זה הצבע של אותיות ספר התורה!!

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...