לכתחילה לא נענית לה, בדיעבד את אומרת לה - אני רואה שזה מאוד חשוב לך, ומצד שני אני עייפה ולא מרגישה טוב ואין לי כל כך כוח. אם את מאוד רוצה אני יכולה להחליף לך סדין, אבל במקום זה אני צריכה שאת תעשי משהו אחר במקומי, שלא ייגמרו לי הכוחות. אולי תאספי את כל הלגו בסלון?

שאני יכולה בהחלט ליישם עם הגדולה (נראה לי שצריך גם קצת יותר בגרות מצד הילד, ושהוא לא יהיה רגיש-יתר באותו זמן).

אבל מה אם אין לי כח בכלל ואחרי שאני משכיבה את הבנות לישון, אני מתכננת ללכת הישר למיטה? האם כדאי גם אז להתאמץ במיוחד להציע אלטרנטיבה?

ותודה רבה על התגובה!

לגיטימי שבערב כבר לא יהיו כוח וסבלנות אז מסבירים שהפעם לא התאפשר אז מחר כבר תבחרו ביחד סדין,ככה היא לומדת על אינטראקציה מישפחתית ויכולות התמודדות בכל מיני מצבים.

שלה לתחום הבלתי-אפשרי, אז כנראה שכדאי להתייחס לזה כמו שהיית מתייחסת אם היא הייתה מבקשת לפני השינה לטוס לאמריקה, וזה היה חשוב לה מאוד, והיא הייתה מגיעה לדמעות... איך היית מגיבה? מן הסתם בעיקר באמפתיה לצער שלה, שהרצון שלה לא יוכל להתממש...

מצד אחד, חשוב שיהיו גבולות, ושהבכי לא יגרום לילדה לשנות את דעתך.

מצד שני כשאימא עייפה באופן קיצוני, הרבה פעמים כדאי לותר.

למה? כי השיטה הנכונה היא להיות תקיפה אבל רגועה,

וכשאת לא במיטבך את עלולה להיות תקיפה וכעסנית. לא?

אם אנחנו כעסנים כשאנחנו מותשים, מה הילד לומד מזה?

אם זה מתחיל להיות קבוע, והילדה "מטפסת" על זה, צריך לבנות תכנית לגבולות.

תכנת שתתאים גם לכוחות הפיזיים שלך.

ושמה את זה בצורה שתראה נורמלי, וגם לא תקשה עליי..

גם אם יראה מרושל קצת.

לטעמי- לא נורא

כדי למנוע מהומות!

אם לא עשיתי את זה אז תלוי בגובה הלהבות. אם אני מצליחה מהר להסיח אותו או לשכנע אותו 

למשל לומר שהיום אמא מאוד עייפה אבל בעזרת ד' מחר נחליף את זה אז יופי

אם לא - אז זה כבר תלוי במצב העצבים שלי והכוחות שלי. לפעמים אני יגיד לו - אני רואה שאתה מאוד מצטער אז בוא נחליף

ולפעמים אני יעמוד על שלי כדי שהוא ידע שזו לא הדרך להשיג דברים 

נתתן כמה כיווני חשיבה ותגובה אפשריים. שוב תודה רבה

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות