הפרשה מספרת בסופה על בנות לוט שהתעברו באביהן..
בפתיחה, הבאנו רמב"ן שכותב שבנות לוט היו צנועות. כלומר – את מעשיהם עשו מבחינתן במקסימום צניעות!
מצידנו, אנו יודעים שהמעשה היה בדיוק הפוך. מעשה שפל.
מדהים כמה שאנחנו נפגשים עם מציאויות כאלה בחיים שלנו...
אנחנו באים לעשות משהו, וחושבים אפילו שהוא מאוד טוב! אבל למפרע מתגלה בדיוק ההפך.
ויותר מזה. לפעמים יש להחלטות שלנו משמעות בחיים של אחרים. איך לא טועים? ראינו פה שגם אם הרצון מושלם – המטרה לא תמיד טובה!
אז איך יודעים? איך לא מגיעים למצב של טעות כזאת (שעלולה להיות טראגית ביותר!)??
דרך התורה. זה הקוד.
אין פה מקום להאריך יותר מדי, אבל כאשר התורה מנחה את האדם בפעולותיו – הוא לא יפול. התורה מנחה אותנו בדרך הנכונה! זו הדרך היחידה שלא נגיע למצב שהגיעו אליו בנות לוט...
שבת שלום!

נ.ב זוכרים את הד"ת משנה שעברה? אולי נשמע לכם סותר...בהודעה הבאה ננסה להסביר.
