להוציא אותו לכתחילה זו עבודת פרך, וגם בדיעבד זה לא פשוט בכלל.

המון אותיות שבורות וסדוקות, יש ראש ל ללא ראש בכלל, ועו"ד...

מקווה שהעבודה הזו לא תגרום לך ל'שנאת התורה'....

ספר תורה ספרדי עם כתב אופייני לכל אזור הבלקנים (סלוניקי, קושתא וכדו')

תתייעץ עם רב שמבין מהנושא, תיזהר לא להרוס אותו 

אלא ספרים עדינים לעשות תיקון גם מאוד עדין

האם בכתב הזה שלעיתים ם דומה מעט לס הולכים אחר רגילות הכתיבה או לפי ההלכה היבשה?

הגג ובסיס באותו אורך, זה מ"ם, לא צריך לגעת 

לא מצאתי סמ"ך בתמונות אבל הסמך צרה למטה מעוגל לגמרי בצד ימין למטה.

עיין בתמונה, ממש ס"ת באותו סגנון, מלפני כ-250 שנה

20141107110512.jpg

מאיפה הוא? אחרי שיפוץ?

גם שם יש ל' בלי ראש...

לפני תיקון 

ס"ת מאיסטנבול, צילמתי שם בבי"כ נווה שלום המפורסם (בגלל פיגוע שהיה שם)

שיהיה כשר בדיעבד, יקראו בו בין כך ובין כך. גם אם יהיה פבול (נכד של נכד של נכד של מי שהספר נכתב לעילוי נשמתו, משהו כזה...)

בקשר לצורת האות הוא אמר לי שעבר רבנים גדולים שקראו בו, לא רוצה שאשנה בזה כלום. רק מוחלפות, חסירות, יתרות ומילים דבוקות/שאר דיבוקים.

בעז"ה לא אשנא, להיפך זה מדהים לראות איך השתמר רוב המסורת, ואיך הקלף והכתב שמורים.

עשיתי מספר תיקונים, הקלף ממש נוח לתקן ודי עבה..

במה שאתה הבאת:

ראשי ש

י עליון של א

תחתית ם 

תחתית ס

אין תג באות י

ראש ל

במה שנחשון העלה:

כנ"ל

ח' רש"י

 חשבתי שתכתוב כ"ף פשוטה עם ריבוע

ות"ו בקו משוך שווה 

הכזבת אותי...

לא התעמקתי כ"כ.

עניין אותי הגישה.

ומה אתה אומר על מה שאתה רואה?

שהכתב עבר אבולוציה,

בבית ראשון כתבו בכתב דעץ

בבית שני (תק' עזרא ונחמיה) עברו שלכתב אשורי ויוונית (רק בס"ת)

מאז הכתב הולך מתפתח 

עד לפני 100 שנה לא תמצא שכתבו את ה"א עם יו"ד בפנים אלא עשו קו שמן, פ"א כתבו שונה וכו' וכו' 

יש לנו תמונות מכתבים של חכמים גדולים כמו בעל קו"י שהלמ"דים נכנסים לתוך אותיות, 

כתבים של גדולי ספרדים שכתבו כ"ף סופית מרובעת יו"ד עליונה של אל"פים כמו זין

הרי אלה לא סתם סופרים, ודאי ידעו את ההלכות! 

ככל שהולכים אחורה מתקרבים למקורי יותר עם פחות תוספות מאוחרות

4 

שפה מתפתחת 

גם הכתב התפתח במיוחד כתב אשכנז בהשפעה של קליגרפיה ארופאית. 

מה מתסכל אותך? 

אם אז ברכה על דבר כזה היתה טובה מצד ה' יתברך,

כיצד יתכן שכיום ברכה על אותו טקסט תהיה פסולה?

כנ"ל לגבי בתי תפילין עתיקות שכיום אף אחד לא היה מעז להכשיר,

ואילו יתכן מאוד שחז"ל הקדושים דווקא יצאו בהן ידי חובה בשופי

ממליץ לעיין כאן בכתבה מרתקת:

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/573/445.html

ב"ה

מי קובע שמה שאנחנו יודעים היום על צורת האותיות, הוא הקובע?

אני מחויב ע"פ הלכה לכתוב כפי שפוסקי דורנו קובעים, אבל זה לא נותן זכות להערער על הסופרים מדורות הקודמים.

לא ניתן לחשוב שאזור שלם ודור שלם של סופרים כתבו כך.

ניחא להגיד על סופר אחד, שהוא בדוגמת כמה סופרים של דורנו שלמדו בחיפזון צורת האותיות ואחלו לכתוב. אבל על דור שלם ועל אזור שלם? תמוהה ביותר.

שימו לב למרחק בין המילים, פחות מיו"ד, דו"ח מחשב היה מוציא 10K לפחות של הערות.

לכן לדעתי כפי שכתבתי קודם, אני בתור סופר כדי לא להכנס לפולמוסים מיותרים חייב לכתוב כפי שלימדו אותי אם ה"שגעונות" של פוסקי דורינו אבל אין לי זכות לפסול צורות אחרות כי גם אני וגם אותו פוסק לא זוכרים את הצורות שראינו על הלוחות במעמד הרב סיני.

הסופרים האלו, אני רוצה להאמין שקיבלו מסורת מרבם שלימדם וכך עד משה רבינו.

ואם לא חושבים כך, ניתן לערער על כל מנהג ישראל ומסורת.

הנני מציאה למי שיש לא גישה לכך להעיין בספר משנת הסופרים הדיון על ה"פ השבורה"

בעוד כמה דורות כשיעלמו הסופרים הכתובים "פ" לפי המסורת שלפני המלחמה וישארו רק הסופרים החדשים שלמדו אף ורק צורת ה"פ" הירושלמית החדשה יחסית, יפסלו סת"ם בכמויות בגלל ה"פ השבורה"כביכול.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.