כמובן שמראש אני יאמר לו מה אני מצפה ממנו.

להשאיר את הבנות עם הבעל בבית ולבקש מהשכנות עזרה איתן,

 שילכו לשעתיים-שלוש לשכנה והיא תעזור במקלחות וארוחת ערב.

בהצלחה!

על היומיים-שלושה שתהיי בבי"ח? או גם אח"כ?

מה המרחק מבית הוריך לבית שלכם ולבי"ח?

בכל מקרה זה נראה לי תקופה רגישה מדי לעשות "חינוך" לבעלך.

אם תחזרי מהבי"ח לבלאגן ובית הפוך וכו' זה יהיה עוגמת נפש גם לך (לפחות ככה אני הייתי מרגישה...) אז אולי עדיף לספוג כמה ימים של יציאה מהמסגרת לבנות ולחזור לבית מאורגן ומסודר.

יש אולי אפשרות שבימים האלה הבנות יהיו במסגרות ואז בעלך יסיע אותן לשינה אצל הוריך? או שתהיה איזה ביביסיטר אחראית שתשמור על הסדר בזמן שבעלך יוכל יותר להתפנות לבוא אליך לבי"ח?

ובכל מקרה בשעה טובה

גם בעלי עונה פחות או יותר לתיאור שנתת כאן.

ולפני שיקפצו כאן ויגידו כל מיני, נגיד שהוא צדיק ומותק ועם השנים גיליתי שאני נעזרת בו בתחומים מאוד משמעותיים אחרים - כמו חינוך הילדים ועוד. אם כי זה באמת לא קל בזמנים כמו אחרי לידה.

לדעתי - להשאיר אותו לגמרי לבד ולהגיד לו למה את מצפה - לא ילך.

הרעיון של לגייס שכנה לנושא של ארוחת ערב ומקלחות הוא טוב.

אם אפשר שההורים יגיעו יותר מאוחר - כשאת משתחררת וחוזרת הביתה בעז"ה - לכמה ימים אליך כדי לעזור ולתת לך להתאושש.

ככה אני עשיתי בחלק מהלידות. ההורים שלי הגיעו אלי למרות שגרנו רחוק מאוד. אבא שלי נסע הלוך ושוב לעבודה פעם ביומיים ולן בביתם ואמא שלי נשארה איתנו לכמה ימים.

בלידות אחרות התפצלנו - אני הייתי עם התינוק + הפעוט שלפניו אצל ההורים שלי עד הברית ובעלי לקח את השאר לכמה ימים לפני הברית אל ההורים שלו.

בהצלחה ובשעה טובה.

את תמיד עושה הכל, וכאשר את צריכה עזרה כל אחד מנסה להפיל את השק על גב של מישהו אחר!

נראה לך שתוכלי לקחת עזרה בתשלום? (אם הילדים כמובן נשארים בבית)

אם לדעתך זה בסדר והוא מתנגד, תנסי להסביר לו, שאין ברירה. הוא בכל אופן צריך לקחת אחריות .

אלו הילדים שלו ולא של ההורים שלך.

בכל מקרה זה קשה!

כל הכבוד על ההתמודדות!

אני חושבת שהייתי משאירה את הבעל בבית, עם הקלות משמעותיות,

מכינה קצת אוכל עיקרי, (עוף, קציצות,) מדריכה אותו בהכנת פתיתים, ושיאכלו גם עם פיתה,

ואפילו לעשות תפריט מסודר, כל יום, מה ימרח להם בלחם,

להכים שקיות עם בגדים, לכל יום שקית נפרדת ועליה הכיתוב של כל יום.

שיוציא אותם אפילו הרבה החוצה לגינה, לא חייב לצחצח שיניים או להתקלח כל יום, שיעביר להם מגבון על הפנים, אלא א"כ ממש מוכרח.

ואולי אם קשה לו להזמין בייבי סיטר לשעתיים כל יום וזה שווה, הוא יתרענן ויאסוף כוחות למשמרת ערב בבית.

ולהחמיא, להחמיא ולהודות,

כי הם לא עושים את זה מרוע או מאגואיסטיות, אלא זה משהו שלא נתנו שיחרור והם מרגישים חסרי אונים לידו, אז פשוט לתמוך ולהבין כשהוא מחפף,

(לא כ"כ הגיוני לבקש מההורים, לפי דעתי, אבל תעשו מה שטוב לכם, את יודעת לבד אם הוא יצליח להתמודד או אם אין ברירה וצריך לגייס את ההורים)

בהצלחה

לידה קלה והרבה נחת.

יש את הבוקר- מרגע קימה עד שליחה למסגרות. (צריך להכין סנדוויצ'ים? מה עוד?)

אחר"צ- מי אוסף אותם? באיזה שעה?

יש את כל אחר"צ צריך מישהו שישמור ויעסיק אותן.

ערב- כולל ארוחת ערב, מקלחות, סדר שינה.

לילה- מישהו שישן איתם.

אז ככה:

קודם כל, כנראה שתצטרכו להשקיע בזה כסף. קחי את זה כחלק מהוצאות שכרוכות בלידה.

לגבי הבוקר- נראה לי שזה הזמן הכי קשה כי גם יהיה קשה למצוא נערה או שכנה לעזרה כי לכולם זה בוקר...

אז גם פה לפרק:

אוכל-האם אפשר לבקש מראש ממישהי שתכין ארוחת בוקר לבנות ולבעלך? למי שבבית וערוכה לכך מראש זה לא צריך להיות מסובך בכלל. לארגן בשקיות או קופסאות אישיות, לא במגש.

בגדים- להלביש מהערב בגדים של הבוקר, יש מצב? אם תכיני מראש בגדים ליד המיטה תלבושת מלאה- בעלך יוכל לעשות זאת?

אולי ישמע לך משונה אבל אני מראש הכנתי את המטפלת במעון שייתכן שהילד יגיע אליה עם פיג'מה וטיטול מלא של הלילה והיא אמרה שבשמחה תארגן אותו. אולי הגננות יוכלו לעזור עם סידור השיער, התאמת הבגדים למזג האוויר במידת הצורך, לוודא שאכן יש להם אוכל וכד' (אני מכירה את זה גם עם מורות בביה"ס)

שטיפת פנים, צחצוח שיניים- אם בעלך ירצה, יזכור ויצליח, מה טוב. אם לא, לא נורא...

מה עוד כולל בוקר?

אחר"צ- בייביסיטר/ חברים (עדיף הורים שיש להם בנות באותו גן). גם אם בעלך יכול- מה שלא הכרחי תורידי ממנו. גם הם עמוסים בימים האלו.

ערב- אם ההורים שלך יסכימו לקפוץ לערב לטפל בבנות (גם זמן איכות עם סבא וסבתא) זה יהיה מעולה מעולה!! אין כמו טיפול של מישהו שבאמת אפשר לסמוך עליו ולהשלים פינות של מה שחסר (אולי אחת התלבושות שהכנת מראש לא מתאימה וצריך מישהו מבין עניין כדי לטפל בזה...)

תבקשי מההורים שלך, תגידי להם שיש פה ערך מוסף דווקא לטיפול שלהם! אם נניח משום מה ארוחת בוקר או צהריים לא הייתה כמו שצריך (תפוח...) אז לפחות בערב שהכל יהיה כמו שצריך. וגם שיעזרו עם ההתארגנות למחרת (אם אפשר שהם יכינו כבר סנדוויבצ'ים לבוקר, ידאגו לבגדים ויכינו סיר או שניים להמשך ושהבית יראה קצת נורמלי...

מה גם, אם הנסיעה היא לא רצופה הלוך- חזור אז זה לא מורגש כמו נסיעה ארוכה לחינם.

אם זה ממש לא מסתדר- אז גם מקלחות וארוחת ערב- תבקשי מבייביסיטר (עדיף מישהי גדולה ובאמת אחראית) שתבשל, תרחץ כלים, תקלח, מ הסתם התשלום יהיה בהתאם אבל זה שווה שתהיי רגועה.

אם אפשר אז תכיני שכנה שתעבור לראות שהכל בסדר.

השכבה לישון ולילה- בעלך.

מה שאפשר להתארגן מראש- תלבושות, אוכל מוכן (אני אוהבת לאפות לחמניות גבינה או לחמניות שום כאלה שאפשר לשלוף מהמקפיא, לשקית ולדרך. בלי צורך להפשיר, ולמרוח משהו בפנים)

לתאם עם שכנות/ חברים/ בייביסיטר/ הורים.

במקביל, להכין את בעלך שייתכן ויהיו שינויים ומה לעשות צריך יהיה להתמודד. לעשות רשימה מדוייקת ביותר של מה צריך לעשות ולקחת (גם ברמת המעיל- לא זה לא ברור מאליו)

לסמן מתוך הרשימה מה חובה חובה וא"א לוותר (לפחות ארוחה אחת חמה ומזינה)

בתיק מאורגן לבייביסיטר- לשים חטיפי בריאות וכד' למקרה הצורך אם פשוט אין מי שיגיש להם אוכל וכסף. (קרה לי שביקשתי מבייביסיטר לקנות לחמניה במכולת כי הבית היה נעול ובעלי לא השאיר מפתח)

לעדכן גם את הגננת וגם את הבחורה שיש תיק עם הכל שהיא צריכה לקחת מהגן.

(קרה לי שבעלי שכח להביא את התיק לבייביסיטר והיה שם הכל!!)

זהו מה שאני זוכרת מקווה שתמצאי פה טיפים שיעזרו לך..

בשעה טובה!

באמת יישר כוח .

אבל בעלי למשל, על ההתחלה מאבד את כל הרשימות, לא מוצא את הידיים והרגלים בין כל הקופסאות המאוחסנות, ואיכשהו הוא פשוט לא רואה ערימות מסודרות של בגדים בארון - מבחינתו סדר הוא חסר פשר.

הוא יכול לקבל דלקת גרון על המקום רק מלהציץ ברשימות הללו.

הוא בדרך כלל שורד יום יומיים בעזרת שכנות טובות וזהו. 

אני כותבת את זה לא כדי להמעיט בערך של הרשימות המסודרות והטיפים הטובים שנתת. אלא כדי להביא גם את האפשרות הזו. אני לא יודעת אם זה המקרה כאן, אבל יש אנשים שזקוקים להמון עזרה ממשית.

כשילדתי

אז החלטנו מראש שיומיים האלו הם לא יתקלחו וכמובן הוא לא יסדר את הבית, כדאי לקנות כלים חד פעמיים

בקשר לאוכל - אפשר לקנות קורנפלקס,מעדנים, שימורים של דגים, תירס ואפונה, תונה, נקניקיות- את כל אלו לא צריך להכין

אפשר לבשל ביצים או פסטה - רק לשים במים רותחים

ואפשר לבשל תפוחי אדמה - מותר אפילו לא לקלף אלא לבשל בקליפה - רק לשים בתוך מים ולהוסיף מלח - זה קל וטעים, בעיקרון בעלך יוכל לעשות את זה כשבנות ירדמו

כדאי גם לקנות פרות וירקות שאפשר ישר לאכול אותם 

בקשר לבגדים - אצלי לכל ילד מדף שלו - בצד שמאל מכנסיים או חצאיות ובצד ימין חולצות - אין מה להתבלבל ומגירה עם גרביים ותחתונים - לכל אחד מגירה שלו

יכול היות שאם בעלך יטפל בילדים אז כדאי שהוא ינוח בצהריים כשהן יהיו במסגרת וכדאי לקנות להן כמה משחקים חדשים שהן יקבלו כשלא תהיי בבית ואולי גם ממתק שהן אוהבות, 

לסיכום - הכי חשוב זה בטיחות - לוודא עם בעלך שהוא מודע לזה וכל השאר זה לא נורא

אפילו להכין לו דף מפורט של הלו"ז אחהצ- ערב שלהם,

כולל מה לתת להן לאכול,

איפה יש,

באיזה שעה מדויקת,

להערך מראש עם אוכל קפוא שהוא רק צריך לחמם,

חד פעמי,

להכין לו מראש סטים של בגדים ליומיים שלא תהיי,(על המיטה של כל אחת בשקיות נפרדות, עם שם)

כולל פיג'מות,

ובאמת להעזר בשכנה טובת לב....

גם בעלי היה נגעל או לא מסתדר מעזרה לבנות בשירותים, אבל הבהרתי לו שאין מצב וש"מה יקרה כשאלך ללדת?",

חפרתי לו על זה המון המון המון, ועכשיו הוא כבר יודע לעזור להן בשירותים,

בהתחלה בליווי שלי ואח"כ כבר לבד.

הרי לא כל החיים זה יעבוד כך לא? כמה אפשר להסתמך על שכנות טובות לב במשך כל החיים?

אם תסעי לחתונה או משהו איזה ערב אחד? או שסתם מסיבה אחרת (וטובה) לא תהיי בבית ליום או יומיים?

אז כדאי להתחיל לתרגל מעכשיו לא?

כך נראה לי.

תדברי איתו על זה ואם הוא יסכים (ואני מקווה בשבילך שכן, תגידי לו שזה מאד ישמח אותך וכו' תמצאי מה להגיד כדי לרכך את העניין)
 קיצר אם הוא יסכים אז שיעשה משימות שאת צריכה שיעשה אחרי הלידה בבית, אבל כל פעם רק אחת.

נגיד רק מקלחות או רק ארוחת ערב.

בהתחלה זה יקח הרבה זמן וסבלנות אבל זה ישתלם לטווח הרחוק.

הכי קל זה לשים אצל ההורים וזהו אבל מה בלידה הבאה? ואחריה? ואחריה?

ואח"כ?

אגב, לא קורה שיש איזה בוקר שאת לא נמצאת והוא צריך לארגן את הילדים? זה נראה לי דבר בסיסי שכל הורה (לא משנה אמא או אבא) צריך לדעת לעשות.

אנסה לענות על כל הנקודות שהעלתן ואני מקווה שלא אפספס כלום...

אין אפשרות להיעזר בשכנה. אין לי כאן חברות שכנות שיכולות לתת את העזרה הזו (או שהן גרות רחוק ולהן בעצמן יש יותר מילד אחד, אז זה לא שייך).

רבקה שיין- השורה הראשונה שלך נכונה בעיקרון (ונותנת לי הרגשה טובה בתחילתה ). אבל זה לא שיש כאן ניסיון להסיר אחריות. לא יודעת, גם אם בפועל זה מה שקורה, זה קצת יותר מורכב שאוכל לפרש את זה כך וזהו.

מבחינה כלכלית, נוכל להיעזר במישהי (בייביסיטרית). מבחינה מעשית, זה לא שייך כי בעלי יצטרך לצאת מהבית לאותו זמן, בגלל איסור ייחוד, וגם בגלל שמדובר בעז"ה לכל היותר ב-3-4 שעות, במשך יומיים. אז הבנות יבואו הביתה, לא רק שלא יראו את אמא, אלא גם אבא יילך? ואם אבא (בעלי) נשאר, אז זה פחות נוח טכנית להיעזר בנערה.

אמלאלה- מאותה סיבה, לא שייך לבקש מהוריי לבוא לעזור בטיפול בבנות. בסך הכל מדובר בכמה שעות, לא הרבה, אז להטריח אותם בנסיעה בכל פעם? לא נראה לי שצריך וראוי.

לגבי האוכל- אתן מתוקות כולכן שהתייחסתן לזה . באמת שכחתי להתייחס ולציין שזה הדבר האחרון שאני דואגת לו. כן צריך להגיד לבעלי שייתן לבנות לאכול ומתי (ולפעמים גם מה), אבל הוא פנטסטי בהכנת אוכל אז באמת אין לי מה ללמד אותו בזה

חילזון יקרה- מדובר על היומיים-שלושה שאהיה בבית החולים.

את צודקת שזה לא הזמן להתחיל ללמד את בעלי איך לטפל בבנות; זו תקופה רגישה ועמוסה. עם זאת, נראה לי שהגיע הזמן כן להיכנס לזה. שוב, אני לא מתכוונת "להפיל" עליו הכל ולצפות שהכל יצליח. אבל יש עוד כמה חודשים עד הלידה ואולי כן אפשר לאט לאט להרגיל אותו לעשות יותר בטיפול בבנות, כך שאז הדברים לא "יפלו" עליו בבת אחת (דוגמא קטנה להמחשה- בשבוע שעבר כשהלכתי לגן של הגדולה, הוא נשאר להשגיח על הקטנה. אמרתי לו מראש שכך יהיה. היא הייתה בשירותים ועשתה יציאה, והוא התגבר על הקושי ועזר לה קצת בניגוב. אולי זה כן אפשרי ).

בתאל1- את צודקת לגבי עניין האירגון בבוקר. מבחינה אישית, לנו כזוג, זה בלתי אפשרי (לא שלא הייתי רוצה, ובכל זאת). ותודה

אמהונת- איזה כיף לשמוע אותך! 

אמאשוני (ועוד נשים מקסימות שפירטו)- ממש תודה רבה על הפירוט. באמת כדאי שאשב ואעבור על סדר היום של הבנות כדי לראות איך להתכונן הכי טוב לכל דבר.

ברוך ה' ששתי הבנות כבר גמולות (אני מקווה שהקטנה לא תפספס אז... היא תהיה גמולה-בלילה כבר יותר מחצי שנה כשאלד בעז"ה, אז נקווה).

מטרי- תודה על ההערכה! שימחת אותי, מקסימה אחת.

שוב תודה רבה לכל אחת ואחת

ולהכין לו רשימות וכוו זהו שלא כל הבעלים מוכנים. אז יש מצב שגם בעלה כזה.

אז מה עושים? .

אז כשתלדי הוא יסתדר , את לא בבית , מקסימום לא יתקלחו, לא ממש יתנגבו בשרותים. ילבשו בגדים לא מתאימים.   לא יקרה כלום או שלהפך הוא ילמד,

תתחילי קצת לצאת יותר מהבית אבל לא להגיד שאת מרגילה אותו, את צריכה לצאת לסידורים והוא ילמד להתמודד,הוא לא ילד.

סתם בלי קשר ללידה ,תצאי קצת ותשאירי אותם לבד כי את בטח צריכה להתאוור או קניות וכ.. אי אפשר כל הזמן רק שאמא תדע לטפל בילדים.

עם הילדים בבית כל הזמן..

אין לי מה לצאת יותר מהבית, כי בעלי לא נמצא בבית רוב הזמן. הוא חוזר הביתה מאוחר-מאוחר מאוד, וגם כשהוא בבית, לא שייך לצאת ולהשאיר אותן איתו (לא שייך מבחינת ההתנהלות המשפחתית).

אישית, אני גם מרגישה שהוא קשוח מדי לפעמים (הקטנה אומרת לי לא פעם שהיא מפחדת ממנו. הוא לא "מעורר אימה" או משהו, בעיניי, אבל כן יכול להיות קשוח בצורה לא רגישה מספיק).

התאווררות, קניות וכו' אני עושה כשהבנות במסגרת, או בערב (ואז הן נשארות עם בייביסיטרית. כתבתי בהודעה הראשונה בשירשור מה קרה כשהשארתי אותו השבוע איתן בערב).

כל פעם שאני רק אחשוב להתלונן לבעלי שהוא לא עושה מספיק,

ולא מטפל מספיק בילדה,

אני אקרא את השירשור הזה ואברך אותו.

את מדהימה! אני לא הייתי שורדת שבוע ככה.

ולמה ש"אין כמו אמא" כתבה, "לא ממש ינגבו, לא יתקלחו"

זה נראה לי יכול להיות לילדות מאוד לא נעים להיות במצב של חוסר היגיינה באיזורים המוצנעים. (מגרד, שורף וכו'...)

ילדים בני 2-3-4 (זה נראה לי הגילאים בערך שהפותחת מדברת עליהם) צריכים להתרחץ כל יום,

אפשר לרחוץ חפיף (רק את האיזורים המוצנעים כדי שלא יגרד וישרוף) במצבים כאלה,

אבל צריך תמיד שתהיה היגיינה בסיסית. 

בקשר לאיסור ייחוד, הילדות גם בבית, זה עדיין ייחוד? אפשר להגיד לשכן/ה שבשעה Y ידפקו בדלת,

ואז נראה לי שזה כבר לא נחשב ייחוד אם יודעים שמישהו יכול להיכנס. 

כדאי לך כבר מעשיו לתרגל איתו..

ומצטרפת לכל שאר העצות, כתבו טוב ממני.

ההודעה שלך באה לי ממש בזמן, אחרי שיותר מוקדם הערב אמרתי לעצמי שאני ממש צריכה עכשיו להעריץ את עצמי (אחרי שסיימתי לחזל"ש את השולחן אחרי שבת, לקלח ולהשכיב את הבנות, לשטוף כלים בשריים ולנקות את הכיריים).

אני אכן חושבת בכיוון שהבנות לא יתקלחו יומיים. הן כן יודעות לנגב לעצמן, אם כי הן צריכות קצת עזרה (במיוחד הקטנה, שלא מגיעה לבד למגבונים ועלולה לזרוק אותם לאסלה אח"כ).

כן יחליפו בגדים ותחתונים, אבל על אמבטיה אחת אפשר לוותר (או שנבקש מחמותי או מאמא שלי לרחוץ אותן).

אני די בטוחה שהבנות לא "מבטלות" את איסור ייחוד. בכל מקרה, בין אם כן ובין אם לא, בעלי לא ירגיש בנוח להסתובב בבית או להסתגר בחדר בזמן שבייביסיטרית מטפלת בבנות.

שוב תודה

הייתי שמחה אם זה היה שייך. בד"כ, זה כמעט בלתי אפשרי להכניס אותו לטיפול בבנות, ולטפל ביחד, בנחת ובכיף.

זה משהו מורכב וארוך, שאני לא נכנסת אליו כרגע בשירשור כאן.

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים

אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.

גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).

לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

לשני הילדים אין כתמים.

אני בגישה שאם יש לך חשק לפיצה, כנראה הגוף רוצה את זה.

תאכלי ותהני.

אם לא יהיה חשק, אל תאכלי בכח. 

איך פיצה תרגום לכתם לעובר? מהכוונה בכתם?

סליחה, אבל נשמע כמו איזו אמונה תפלה.

וגם אם היה בזה שמץ של אמת- מה הבעיה בכתם בצורת פיצה? נראה לי מגניב ממש

אבל אם יש חשק אז למה לא לאכול?

בכל מקרה כתם לא יהיה את יכולה להיות רגועה

שלא מומשו

הרעיון זה פשוט לסלוח לעצמך כשיש לך חשק כי זה טבעי ואם בא לך ויש לך אפשרות - פרגני לעצמך ותאכלי אם את רוצה

זה הכל

אכלתי פיצה אחת

ועכשיו אכלתי עוד אחת

למזלי לפחות אין לי תאבון

כי לפני ההריון הייתי אוכלת אפילו 3

בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.

מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך

על הצלקת אני לא יודעת להגיד

לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?

או רק להטבה כל פעם?

משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?

משתמשת במאמנים

הגעתי רק לשיפורים קצרים

לא נעלם לגמרי

וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.

אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.

בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.

אולי היא תיתן המןצה לטיפול שונה

או תמקד את הפזיותרפיסטית

לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.

הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.

התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)

כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.

אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.

אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.

מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה

כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...

לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.

בעלי מחשב את הימים.

אני זוכרת.

לא מרגישה צורך במשהו נוסף.

נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:

* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.

* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.

אני רושמת שם

זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות

מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי

ושלום

(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)

ומסתדרת סבבה

לא רואה צורך באפליקציה 

ספורט קבוע

קורס דיגיטלי או פרונטלי לפיתוח תחביב

לימוד תורה

השתלמויות אם יש דברים רלוונטיים

הכנה לשנה הבאה

לסדר או לעצב איזו פינה בבית

התנדבות

לקבוע עם חברות או משפחה או לנסוע למקומות מעניינים כי יש זמן

מזדהה עם הקושי לסדר לעצמי לו"ז ולא ללכת לאיבוד בזמן הפנוי, אולי בזה אני שמחה שאני לא מורה ;)

כל מיני פרוייקטים בבית כמו סידור ארונות וכו'

ספורט

התנדבות

קורס 

אבל אחרי שאני רואה את העבודה שלהן כל השנה, אוותר על החשק הזה...חחחח
 

האמת שבשלב הזה בחיים הייתי שמחה לעבודה עם פחות יציאות מהשגרה, אפילו שמדובר בחופש... אבל מניחה שעם הילדים החשק הזה יעבור

למשהו קבוע יותר עוד אין לי תוכניות. מחכה שבעלי יסיים את המילואים ואז נראה...

יש לך רעיון איפה יש השתלמויות לא יקרות מידי?

בד"כ קבוע מחכה לסדר אלבומים בקיץ

קורס

ימי עיון לנשמה - תנ"ך, בכל לבבך

לקבוע עם חברות/אחים/משפחה

להגיע לסדר דברים שאין לך זמן היומיום

ליצור

וכמובן להאט את הקצב ולהנות מהנחת

משלוח חינם זה בפחות מזה.

נס שלפחות מה שקניתי התאים לנו אחרת היתי מתבאסת ממש

אין סיכוי שיוותרו לי?

להגי שעריןר ניסיתי וזה היה כזה מסובך האתר הרשמי ודורש טפסים ויאללה התיאשתי

ואצלי עוד היתה סיבה כי כשהמזנתי הזמלא היה מפורסם ישרד המכס

הז כבר הופץ ופורסם לפחות שבוע-שבועיים

אני כבר קבלתי את החבילה לשי אפילו

יש לי הזמנה גדולה משם

לק"י

רציתי להזמין בסכום גבוה יחסית. אבל אולי זה יהיה בסדר.

איך אני יודעת מי המוכר?

וניסיתי עם כרטיס אשראי שאני משתמשת בו בשגרה.