תובנות על עין כרם, מטוב ועד רע- לכאן.. מרק חורפי

מיקוד:

 

א. התייחסות לגבי הערבים שם. יש צוות ערבי? מיילדות? אחיות? יש יולדות ערביות איתך בחדר?   (לא בקטע של חשש בטחוני בקטע שרוצה רק יהודים ברגעים הקדושים האלו. או לפחות לא שונאים.. )

 

ב. יותר חשוב לי ההתנהלות בלידה עצמה ובקשר אם-תינוק אח"כ. פחות מעניין אותי תנאי האשפוז שלי אח"כ נניח רמת האוכל וכד'

 

ג. בקטע טבעי.. מבחינת בלי אפידורל, צורת לידה, ביות מלא ועוד כל המשתמע מכך. 

 

ד. כמה החדרי לידה קודרים כאלה של בי"ח.. (אני רגילה לסטנדרטים אחרים ויפים וה כן מדבר אלי גם בכאב..)

 

(אם זה משנה- לא לקראת לידה ראשונה)

 

וכמובן - תודה

אני חושבת שמכל הדמויות שראיתיפיצקית24
רק המרדים של האפידורל היה ערבי, ועוד אחות אחת במחלקה שדווקא הייתה נחמדה.
המיילדות היו מדהימות (ועברתי כמה וכמה…).
ממש הלכו אתי בקטע של הטבעי עד שרצו לתת לי פיטוצין כי כלום לו התקדם במשך המון שעות ואד גם לקחתי אפידורל..
בלילה וביום הראשונים הייתי בביות חלקי כי לא היה מקום במלא וממש לא אהבתי-חדרים יותר פתוחים ומי שרוצה נכנס וגם האחיות היו פחות נעימות. אחכ עברתי לביות מלא ואני ממליצה ממש! הצוות מדהים ויש המון המון עזרה, החדרים די פרטיים מבחינת מי שנכנס.
יצא לי ללדת בכמה בתי חולים, מסיבות שונותבהתהוות

 

מבחינתי - עין כרם לקח את כולם בכיס הקטן.

רק שם הרגשתי באמת שמכבדים אותי, שנותנים לי מידע, שמקשיבים לבחירות שלי (אולי עניין של מזל. ב"ה הגעתי במשמרת של רופא מתמחה מקסים).

רק שם היה לי ביות מלא אמיתי, בלי שום הפרדה: מהרגע הראשון כל הבדיקות והטיפולים לידי. והחדר גדול ומאובזר ומתאים לזה.

ועוד פכים קטנים.

מאז שילדתי גם פתחו שם את מרכז הלידה הטבעי בתשלום, אם מתאים לך. ונראה לי שהיום גם כל יולדת מקבלת לילה במלונית חינם.

הייתה לי מיילדת אחת ערבית. אגב, גם אלה שלא ערביות, אני לא יכולה לדעת בוודאות שיהודיות. במחלקה הייתי מאושפזת עם יהודייה - לא יודעת אם זה בהכרח כך.

 

אוי מילדת ערביה זה נראה לי ממש עונשאנונימי (2)
והיום מי סומך על מרדים ערבי...
עונהאמאשוני

א. מיילדות לא נתקלתי. רופאים- מקסימים ומעולים ממש ממש!! 

אני נתקלתי ברופא ערבי שהיה הרבה יותר אמפטי, קשוב ורגוע. מקצועי מאוד והסביר לי כל מה שהייתי ורציתי לדעת.

בחדר- אני יודעת שהם מפרידים בכוונה.

 

ב. אם- תינוק- אני טיפוס שלא מתאים לי שיניחו עלי את התינוק מיד או להניק מיד ובשתי הלידות עודדו אותי שזה טוב ותורם וחשוב. כשהתנגדתי כיבדו את הרצון שלי אבל בהחלט ניתן היה להרגיש שזה חשוב להם.

 

ג. לא התנסיתי.

 

ד. קשה לענות כי אני לא יודעת למה הכוונה קודרים.. זה משהו שאת יכולה להתרשם בעצמך בסיור.

 

בהצלחה ובשעה טובה!

 

טיפ לגבי האוכל- להצטייד בחד"פ. הם לא מוציאים כלים מחדר האוכל אבל מי שבא עם חד"פ יכול לקחת לחדר.

רק להוסיףl666

 באחת הלידות הם אפשרו לעשות מוניטור בעמידה ולא בשכיבה שלדעתי זה חשוב - גם לא סובלים וגם לא מוותרים על מוניטור

יש ביות מלא ויש ביות חלקי שגם הוא כמעט מלא - ב11 בלילה שמים תינוקות לתינוקייה וב5 בבוקר כבר מחזירים לאימא ומי שרוצה יכולה להניק בתינוקייה בלילה. האמת היא שכשיולדת מטפלת בתינוקה בעצמה זה מאוד מקל על אחיות לדעתי, לא מבינה למה יש מקומות שפחות מעודדים את זה

בלידה ראשונה שלי שם הייתי צריכה ייעוץ בהנקה ולא ממש קיבלתי מענה אבל זה היה לפני 7 שנים ואולי זה השתנה, אני אישית לא פניתי יותר, העדפתי לסמוך על אינטואיציה שלי בעניין

הם בודקים שיש סל קל בשחרור, אם אין אז אפשר להשאיל מהם 

מנצלשת לך מעט, עוד שאלות על עין כרםאנונימי (3)
האם מותר שיהיה מלווה במחלקת יולדות בכל שעות היממה, ז"א חוץ משעות הביקור?
האם שעות הביקור בבוקר וגם אחה"צ?
האם יש בבי"ח שמן או שצריך להביא מהבית? ואם צריך להביא זה חייב להיות חדש סגור?
זה נכון שמקבלים לילה שלישי חינם במלון שלהם?

תודה רבה
מרשה לך אם ארוויח עוד מידע בזכותך.. מרק חורפי
ילדתי שם לפני 3 שבועות, אנסה לענותאנונימי (5)

לגבי שהות מלווה במחלקה- הבעל יכול להיות מ8:00 ועד 22:00 בלילה...

אני חושבת שהם מאשרים רק לבעל, ולא למלווים במקום...

(מה שכן, מי שיולדת בקיסרי יכולה להביא מישהי שתהיה איתה בלילה הראשון ותעזור לה..דגש על אישה)

 

שעות ביקור יש בין 12:30-13:30

בין 16:00-17:30

ובין 20:00-21:00

מקווה שאני מדייקת, אבל זה למיטב זכרוני

 

צריך להביא שמן מהבית, אני חושבת שצריך סגור

 

וכן, לילה שלישי חינם בהדסה ביבי, לי זה היה מצוין!

 

בהצלחה

עונהאמאשוני

לגבי מלווה- לבעל מותר חופשי כל היום ומותר לו להוציא את התינוק מהתינוקיה.

מלווה אחר- בעיקרון לא, אבל אף פעם לא עשו לי בעיות לא כמלווה ולא כיולדת. צריך לעשות זאת בטאקט ולהסביר לצוות שצריך עזרה ולהיות כמה שפחות מורגשת.

עדיך להיכנס בשעות הביקור ולהישאר שם אבל כבר קרה שאחותי באה להביא לי דברים בשעה מאוחרת, משא ומתן מול המאבטח בכניסה והכניסו אותה.

 

לילה שלישי- זה רק בהרשמה ללידה מראש! ועד כמה שהבנתי גם למי שיולדת בהר הצופים מגיע לילה בהדסה בייבי.

עונה לך בתור יולדת ודולה..יפעת1

ילדתי פעמיים בעין כרם וליוויתי מעל 100 לידות בעין כרם.

א. הייתה מיילדת ערביה היא עברה להר הצופים. יש שם רופאים/ות ומרדימים ערבים.

דר' מושיריה אבו דיא מהממת בטירוף!!

ב.הצוות מדהים ותומך,מניחים מיד את התינוק על האם,משהים את חבל הטבור אם את בעניין,תומכים בהנקה עוד בחדר לידה.

ג.יש שם ביות מלא מצויין!!! ואת יכולה ללדת בכל תנוחה,יש שם כיסא לידה,אפשר בעימדת 6 או על הצד. גם עם אפידורל אפשר בעמידת 6.

ד. לדעתי החדרי לידה יפים ומרווחים לא יודעת למה את רגילה.

לגבי מלווים,מותר שיהיה מלווה כל הזמן.

צריך להביא שמן שקדים סגור מהבית.

וכן,מקבלים לילה מתנה בהדסה בייבי.

נשמע חלומי!!חן_חן


עוד נצלוש- איך הם לויבק?אנונימי (4)
אם אני רוצה לידה כמה שיותר טבעית אחרי קיסרי, ושיעשו הכל הכל כדי לא להגיע לניתוח נוסף חלילה- הם מתאימים לי?
כי דווקא הבנתי ששע"צ עדיף אחרי קיסרי?
(הקיסרי שלי היה עקב חודר התקדמות בלידה, שלוש שעות בפתיחה מלאה והתינוק לא עבר את הספינה, ולא ילדתי עוד לידות)
לא נראה לי שהם הכתובת בשבילךאמאשוני

הם לא אוהבים לקחת סיכונים בכל מה שקשור לניתוח.

תודה. וזה אפילו שהם בדגש טבעי?אנונימי (4)
לא יודעת לענות לך מבחינת היחס לטבעיאמאשוני

יכולה לענות לך לפי הגישה שלהם ב"שיחות מסדרון" את שומעת את הרופאים מאשימים את שע"צ שלוקחים סיכונים מיותרים. למשל בעין כרם ימליצו על זירוז יותר בקלות כדי לא להגיע למצב סכנה אז אם את רוצה שיעשו הכל הכל הכל כדי להימנע מניתוח אז זאת לא הגישה שלהם.

לא שהם מנתחים סתם, אבל במצב שלדעתם לא כדאי לקחת סיכון- הם לא יקחו.

תודה רבה!אנונימי (4)
במקומות הדתיים יותר פתוחים לויב"ק+mp8
יפעת, מה את אומרת לגבי ויבק שם?אנונימי (4)
^^*כוכבית*
מצטרפת לשאלה...
( אומנם יש עוד זמן עש הפעם הבאה.. אבל באמת מעניין לדעת )
מקפיצהאנונימי (4)
עושה חשק ללדת שם!שירה..!
עונה לך ולמנצלשת אנונימי (6)

א. יש. היתה אחות ערביה באשפוז שהיתה עם שרשרת צלב והיתה אמורה לטפל בתינוק (היה אמור לעבור מעקב 6 פעמים ביום בגלל משקל גבוה). לי זה מאוד הפריע שהצלב הנוצץ שלה זה מה שהוא צריך לראות בימים הראשונים להיוולדו.

בנוסף היה רופא ילדים ערבי שהיה מאוד מאוד נחמד ואנושי.

 

ב. עניתי לך על זה בג'

 

ג.טבעי -עונה מהתנסות פרטית שלי:

לגבי הלידה - בהתנסות שלי היו יחסית בסדר איתי בלידה הקצרצרה שהיתה לי.

אך ניסו לפקוע לי את הקרומים מבלי לבקש את רשותי (הרגשתי ועצרתי אותם, הבהרתי שאני לא מוכנה שיעשו משהו מבלי להגיד לי קודם, ואחרי שהסבירו לי את המצב שקלתי את זה והחלטתי שזה בסדר מצידי לפקוע).

מעבר לזה הם היו מעולים.

היתה רופאה מקסימה אחרי הלידה שתפרה אותי שתי תפירות ללא הרדמה, והיתה עדינה מאוד.

לגבי האשפוז - יש שם ביות מלא באמת. כזה שהתינוק איתך כל הזמן ולא לוקחים אותו לכמה שעות לבדיקות.

אבל - תזכרי שאת עדיין בבית חולים. וזה אומר מבחינתי ומניסיוני מביות מלא בעין כרם  - שאי אפשר לנוח נפשית אלא כל הזמן להמשיך לעמוד על המשמר שלא יעשו נזקים.

לדוגמא - ישר אחרי הלידה בבדיקות רצו לתת לו סוכר תוך כדי בדיקה.

והרופאה המליצה לי לתת לו מטרנה כתוספת (כי לא ישנתי בבית חולים והחלב התחיל להתמעט לי. למזלי הכרתי מחקרים שיש נזק בלתי הפיך בלתת מטרנה, וב"ה אני יכולה להניק, דחיתי את המלצתה והשתחררתי מוקדם, הלכתי לישון והכל הסתדר).

אחות אחת היתה מזעזעת ברמות. זה היה ממש יסורים. ומאז אני מכירה מקרה נוסף עם אותה האחות (ובמקרה זה אף היולדת לא קיבלה בסופו של דבר את הלילה מתנה במלונית "בזכותה").

אבל, רוב הצוות ממש נחמד. האחות הזאת הסיתה את הצוות נגדי כי היא נעלבה כשביקשתי את הבן שלי ממנה אחרי שלקחה אותו ללא רשותי (הוא צרח מאוד והיא החליפה לו, ללא רשותי, בשיא האיטיות. שנייה אחרי שהרמתי אותו הוא התפנה שוב...). מאז היה לי פחות נחמד מבחינת הצוות, אבל עדיין סביל.

אם תרצי אשלח לך את שמה במסר אישי כדי שתדעי להיזהר ממנה.

 

 

ד. בהתחלה כשהכניסו אותי לחדר, חשבתי שכנראה כל החדרים תפוסים אז הכניסו אותי לחדר הטבעי. אחרי שהייתי רגילה לבית חולים אחר = בעיני זה היה חדר גדול ומרווח וכולל מקלחת, כדור פיזיו, פוף.

 

מנצלשת:

בהחלט מותר מלווה, לא זוכרת אם אפשרי גם שהבעל יהיה (כלומר גבר). ישר אחרי הלידה בעלי נשאר איתי בלילה.

על שאר השאלות או שאני לא יודעת או שכבר ענו.

 

בשורה התחתונה:

הייתי בהחלט חוזרת לעין כרם. 

ודואגת שיהיה מישהו איתי לאורך כל האשפוז, גם אם זה אומר שזאת תהיה "בייביסיטר" בתשלום.

וכמובן יוצאת כמה שיותר מהר הביתה (אפשר כבר אחרי 12 שעות)

 

בהצלחה!!

גם ההתנסות שלי במחלקת הביות הייתהבהתהוות

 

שצריך 'לעמוד על המשמר' כל הזמן. גם אצלי נתנו לו מי סוכר בבדיקה, שלא הייתי מעוניינת, והפעילו לחצים על תמ"ל. לא ציינתי את זה למעלה, זה באמת הצד השלילי גם בעיניי.

ועדיין - עצם הביות המלא שווה את האי-נעימות הזאת בעיניי, והייתי חוזרת לשם (ממילא לא נראה לי שבבתי חולים אחרים המצב יותר טוב).

 

עונה למגיבות ומחזירה את השאלה המקורית לדיון..מרק חורפי

אני פשוט ממש אוספת מידע על שם ושמחה לכל חוות דעת שתסייע לי בהחלטה.

 

לגבי ביות- יש דבר כזה שאין מקום במחלקה ביות מלא ובגלל זה אני חייבת לשים את התינוק בתינוקיה??

               ומה זה שצריך לעמוד על המשמר בביות? לא כ"כ הבנתי.

               כל הבדיקות נעשות ליד האמא? כי אני מכירה מביות מלא בבי"ח אחר שכן יש שעה ביום שלוקחים את התינוק                       לרחצה וטיפול. שם זה אחרת?

 

לגבי הערבים- יש מציאות שבחדר במחלקה מאושפזות גם יהודיה וגם ערביה?

                   מבחינת הצוות, רופאים בע"ה שלא אזדקק..(בלידות הקודמות כמעט ולא נתקלתי) מיילדת אני מבינה שכבר                     אין ואני לא הולכת לעשות בירור יהדות לכל איש צוות כן? אבל ערבים מפריע לי יותר!

 

לגבי החדרי לידה- הייתי בסיור שם לפני 5 שנים.. לא זוכרת מאז.. ואין לי אפשרות ללכת שוב הפעם. אני מבינה שיחסית                           לבי"ח אחר הם טובים. אני רגילה למרכז לידה טבעי של לניאדו לשאלתך יפעת.. במרכז של עין כם לא                           שוקלת בגלל המחיר.

 

שכחתי לשאול על שעות שהבעל נמצא אז תודה לך מנצלש"ת.. הרווחתי מידע חשוב.

על הלילה שלישי אני שומעת לראשונה- מה זה? איך זה שם?

תודה על טיפ עם החד"פ.. ותודה על התזכורת לדאוג לשמן סגור.

ותודה לך גם יפעת באופן מיוחד משמעותי לשמוע תשובות מבעלת ניסיון כה רבה.

תשובותיי:בהתהוות

 

כן, לצערי יש מצב שלא יהיה מקום בביות. נדיר אך קורה קרה לחברה שלי, והיא לא הסכימה להיפרד מהתינוקת ונשארה לידה בתינוקייה, והתייחסו אליה ממש לא יפה (כשכמעט התעלפה אפשרו לה כיסא).

 

כן, בביות כל הבדיקות מההתחלה ועד הסוף בחדר איתך. אין בכלל תינוקייה במחלקת הביות.

 

לעמוד על המשמר - תלוי עד כמה חשובים לך דברים כמו לי. לי חשובים הרבה דברים. למשל, אני לא מסכימה שייתנו לתינוק מי סוכר בזריקה (נהוג כך, אך זה בניגוד לנוהלי משרד הבריאות) - לרגע רופפתי ערנות ונתנו לו. ועוד - התייעצתי עם אחות משהו לגבי הנקה, והיא שלפה בקבוק מטרנה ועמדה להתחיל להאכיל אותו תוך כדי שהיא מסבירה לי שנתחיל ככה ונעבור להנקה. הכוונה שלה לא הייתה רעה, ויש יולדות שזה סבבה מבחינתן. מבחינתי אין מצב, וכיוון שהיא לא שאלה אלא כבר קירבה אליו את הבקבוק הייתי צריכה להגיב במהירות ובבהלה שלא-לא-לא (אנא, מי שקוראת, אל תתווכחו איתי שזה לא אסון, זו הבחירה האישית שלי, ולכל אמא יש זכות לבחור). אז זו תחושה כזאת לא נעימה, שבמקום להיות רגועה בהתאוששות אחרי לידה אני צריכה להיות דרוכה כל הזמן, כי עושים דברים שהם בניגוד לרצוני ולא שואלים לפני. נוסף על כך גם הייתה אחות שכל הזמן לחצה עליי ועל השותפה שלי לחדר להוסיף תמ"ל, בהמון שיחות שכנוע ארוכות (כל אחת מאתנו מסיבה אחרת לכאורה). אם לא הייתי באה עם המון הכנה מראש לגבי מצבים שצריך תוספת ומצבים שלא, הייתי עלולה להשתכנע מהשטויות שלה.

אבל שוב - הביות המלא שם כל כך שווה, שבעיניי שווה לעשות הכנה טובה ולשים מסננות באוזניים וכן להגיע.

 

לגבי אשפוז עם ערבים אני פשוט לא יודעת. לי זה לא קרה. אין לי מושג אם זה יכול לקרות או לא.

 

אני גם ממליצה לבוא מאורגנים לשבת עם מיץ ענבים ולחמניות, כי במחלקה לא תמיד יש. זה נכון שאפשר למצוא בבית החולים עזר מציון וכאלה, אבל אם את לבד בלי הבעל בשבת, ובביות המלא - אסור להוציא תינוק מהמחלקה, כך שאת לא יכולה ללכת לחפש.

 

 

כן, דריכותאנונימי (6)

כשאני באתי לעין כרם הייתי באופוריה שסוף סוף אני זוכה להיות במחלקה הזו של ביות מלא, אחרי שעברתי דירה והייתי רחוקה מידי מבית החולים.

בלידה הייתי מאוד זהירה - איך מצד אחד לשתף פעולה עם הנחיות בית החולים, ומצד שני שלא אפגע מדברים שקורים פעמים רבות וכן קרו גם לי. כלומר לא הייתי לגמרי בהתמסרות ללידה, אלא השארתי נגיד 5% של הכוחות שלי, 5% דריכות ממוקדת של ווידוא שההתנהלות תקינה.

אחרי הלידה, פשוט הורדתי את כל המגננות. רציתי לנוח. חשבתי שהגעתי למקום שיכול לתת לי פשוט לנוח אחרי לידה, ובצמוד לתינוק שלי כמו שאני רוצה. וזאת היתה כל הטעות שלי. והיום ההבנה שלי היא שכל עוד אני בבית חולים אני חייבת להישאר דרוכה. גם במחלקת ביות מלא בעין כרם. אולי בסופו של דבר לא יהיה בה כל צורך, והלוואי שכך יהיה. אך מניסיון הבנתי שיש כזאת אפשרות.

וכותבת לך שוב, שגם אחרי שעברתי שם אשפוז מאוד לא נעים, הייתי חוזרת לשם שוב, יחד עם יישום המסקנות שציינתי.

מה נזק במטרנה? אני תמיד מוסיפה ביומיים הראשוניםl666

אחרי הנקה, זה לא פוגע בהנקה ותינוק לא בוכה מרעב

דווקא אם לא לתת מטרנה ולהניק יומיים בלי הפסקה אז זה כן יפגע בהנקה כי אימא תהיה עייפה מאוד ויהיו לה פצעים כואבים - מניסיון שלי לפחות

בהתהוות דייקת - לעמוד על המשמר. ולגבי הנזק במטרנהאנונימי (6)

יש הגנה משמעותית מאוד  על גוף התינוק כל עוד הוא יונק בלעדית. 

קראתי על זה מחקר מאלף, חבל שאני קצרה בזמן אז אני לא מחפשת אותו כרגע. אולי בשבוע הבא.

כמובן שתכונות טובות אחרות של ההנקה עדיין משמעותיות וטובות.

 

לגבי מה שכתבת אפשר להסיק שאם לא נותנים מטרנה זה אומר שצריך להניק יומיים בלי הפסקה - צר לי לשמוע שזאת היתה ההתנסות שלך. זה ממש לא אמור להיות כך. מומלץ להתייעץ כמה שיותר מוקדם לאחר הלידה עם יועצת הנקה מעולה.

 

מעירה שאם מישהי לא מצליחה להניק מכל סיבה, בין אם היא מהאחוז הבודד שבאמת אין חלב, בין אם זה מבנה, הדרכה שגויה או כל דבר אחר  - אני מאמינה שהכל מלמעלה, וכך ה' כיוון שיהיה,  שכך טוב לתינוק שלה.

 

רוצה להתייחס לנושא המטרנהר. א.

קודם כל אני יקדים שלא קראתי בעיון את כל השרשור על עין-כרם.

פשוט הספיק לי פעם אחת ללדת בבית, ואני כבר יודעת שאצלי, אין מצב לבחור בין בית חולים אחד למשנהו. אצלי השאלה היא, אם ללכת לבית החולים הקרוב ביותר, או ללדת בבית או בדרך.....

 

אבל ראיתי דיון על המטרנה ואליו אני רוצה להתייחס.

יש לי ילדה שאחרי 30 שעות מהלידה בכתה בלי הפסקה. ניסיתי להניק ולא עזר. האחיות אמרו לי שיכול להיות שהיא רעבה, והחלב שלי עוד לא הגיע. זה היה נראה לי הזוי, היות שבלידה הקודמת נשפך ממני חלב בכמויות אדירות ("עד שיבלו שפתותיכם מלומר די!") ממש סבלתי מהרטיבות של החלב. אמרתי שקיבלתי הכנה להריון, ללידה, לתפרים להכל! חוץ מהחלב שלא מפסיק להישפך..... אף אחד לא הכין אותי לזה שאהיה רטובה כל הזמן! לכן כשהאחיות הציעו לי לתת מטרנה לתינוקת שבכתה, זה היה נראה לי לא הגיוני. אבל אחרי שזמן רב לא הצלחתי להרגיע את התינוקת, נתתי לה מטרנה והיא נרגעה.

מה לדעתכן היה הסוף של הסיפור? הפסקתי להניק? הנקה חלקית? לא! מאז המטרנה בבית החולים, המטרנה הבאה שהיא קיבלה הייתה בגיל שנה!!! מהארוחה הבאה היא פשוט חזרה להנקה מלאה, ובגיל חצי שנה התחלתי לתת לה בהדרגה ירקות מבושלים ופירות.

לא קרה שום נזק מהמטרנה!

זה לא שאני ממליצה לתת מטרנה, אבל אם צריך, לדעתי לא כדאי להיבהל מהרעיון.

אויש נפתח פה דיון שלא קשור לעין כרםאנונימי (6)

יש פה דוגמא למאמר

אבל המאמר שקראתי בזמנו הרבה יותר חד משמעי ומאלף בגאונות של הגוף.

גם הבן שלי צרח ונתנו לו מטרנה בבית החולים כי טענו שאין לי חלב. אבל איך אני יכולה לטעון שלא קרה שום נזק מהמטרנה? זה משהו פנימי בגוף. חסינות לדברים. אצלו לדוגמא הוא דווקא רגיש לחלב ולאוכל תעשייתי - אם אוכל מהם בכמות גדולה יחסית סיכוי סביר שיקיא או לפחות ישלשל. לא יודעת אם זה בגלל זה או לא.

אני גם לא מתעסקת במה שהיה. מה שהיה היה. 

ומתייחסת פה למרות שזה שרשור בנושא אחר לטובת הקוראות.

כן. בקבוק אחד יכול ליצור נזק בלתי הפיך.

(לא. זה לא אומר שאסור לתת בקבוק. לפעמים זה ממש הצלה. בשכלנו שה' נתן לנו נוכל להשכיל לבחור בכל מקרה מה לעשות, והכל מ-ה'. את הבחירה כדאי לעשות תוך כדי שיודעים את היתרונות והחסרונות של המצב בכללותו, כולל זה שהוזכר פה)

את יודעת מה גודל הקיבה בימים הראשונים?תחיה דולה

ביום הראשון 5 CC ביום השלישי 15 CC (תכולה של כפית-3 כפיות בהתאמה)

את בטוחה שהוא צריך להעמיס עוד מטרנה אחרי ההנקה?

 

עוד חיסרון של הבאת בקבוק כשאין בו צורך, התמ"ל משנה את האיזון בפלורת המעי של התינוק למשך חודש, כלומר בעצם ההשפעה אפילו של בקבוק אחד היא לחודש שלם.

אם מראש הולכים על הנקה חלקית אז מילא, אבל אישה שמתכננת הנקה מלאה ובבית חולים "דוחפים" בקבוק זה משפיע לחודש שלם על התינוק...

 

וכמובן שאין בכלל צורך בבקבוק אלא במזרק/שניים לכל ארוחת בימים האלה.

בביות החלקי בעין כרםאנונימי (3)
חוץ משעות הלילה שהתינוק חייב לשהות שם, הבחירה שלי מתי להחזיר אותו לשם? ויש עזר מציון מסודר גם לשבת? ומה לגבי שהות הבעל בשבת.. יש משהו מסודר לשינה?
לגבי עזר מציוןבהתהוות

 

נראה לי שאת מגיבה למה שאני כתבתי על הבעיה בביות המלא, נכון?

אז לא נראה לי שיש הבדל משמעותי בין המחלקות. כשהם כבר מגיעים לאזור - מין הסתם הם ייכנסו גם למחלקה של החלקי וגם למחלקה של המלא. אצלי למשל בהבדלה הם כן הגיעו.

מה שכן משמעותי כאן הוא שאם הם לא מגיעים אפשר לצאת ולמצוא אותם במחלקות אחרות, אבל אסור להוציא תינוק מהמחלקה. אז אם את בביות המלא ויש לך אפשרות ורצון לצאת בלי התינוק (להשאיר אותו עם הבעל / השכנה לחדר / האחיות בתחנה לפעמים מסכימות) - את יכולה לצאת ולמצוא אותם. אבל בין אם את בביות המלא ובין אם בחלקי, אם את לא מעוניינת לצאת במשך היום בלי התינוק, כדאי שתהיי ערוכה מראש, שיהיה לך איתך כל מה שאת צריכה.

 

 

הסיפור שלי*כוכבית*
ילדתי בניתוח חירום בהרדמה מלאה. כך שלא הייתי נוכחת באמת. ( הרגשתי פחד וחוסר מוכנות..ובכיתי כל הדרך לחדר ניתוח, אפילו נשיקה מאמא/בעל לא הספקתי..--טוב זה היה ממש בהול!)
אז אחרי קיסרי.
הייתי בחדר עם עוד יולדת קיסרית.
בעלי היה איתי כמעט כל הזמן. ( הבנתי שיש שם מקום לגברים לישון ליד הבית כנסת. אבל לא זוכרת במדויק. )
מסתבר שהייתי בחצי ביות ( לא שמישהו שאל אותי..)
את פיצית השארתי איתי כל זמן שיכולתי. וביקשתי שיעירו אותי להנקה. ( לא ישנתי כי פחדתי שלא אתעורר..כשיבואו לקרוא לי. -בתמימות שלי חשבתי. טוב. תינוקות ישנים הרבה. מסתבר שנתנו לה מטרנה! אני אלמד עליהם זכות שאולי הם ידעו שאני אחרי ניתוח ולא רצו להפריע... לא יודעת. ) אז בלילה השני חזרתי ואמרתי וביקשתי שיקראו לי.. ונראה לי שקצת חפרתי.. אבל אז הם שמו פתק ״בלי מוצץ, הנקה בלבד״.
באותו לילה שלחתי את בעלי הביתה. ואני ביליתי את כולו בתינוקיה. לא בכוונה. פשוט כי היא בכתה כל 20דקות..
אז פשוט ישבתי שם. בתינוקיה ( במקום לדדות עם הכאבים מהניתוח.
ראיתי את הבנות מגיעות מניקות וחוזרות.. ( אני חושבת שרק אז באמת קלטתי שאני אמא. שאני דואגת לפיצית הקטנה הזאת. ומנסה לעשות את הכי טוב בשבילה. )
האמת שאולי היא הרגישה שאני שם כי ההתעוררות שלה התרחבו והפכו להיות על 40 או 50 דקות.. אבל לא העזתי לעזוב.
האחיות שם היו ממש נחמדות. ישבתי בכורסא בצד. וכששמעתי אותה בוכה, קמתי לחדר הנקה הצמוד..
( לא תמיד זיהיתי את הבכי... אבל האחות הסבה את תשומת ליבי--הרגשתי ככ לא בסדר! איך את לא מזהה את הבת שלך. ( בהיגיון עברו רק 24שעות. אבל בלב, זה צבט)- רק אבהיר. שהיא לא אמרה שום דבר, זאת בטח רק ההרגשה שלי!
.
טוב אני אקצר.
בעניין ההנקה. היה קורס קצר של זוגות שחייבו להשתתף בו.. עם מדריכה שהסבירה בגדול. מה זה הנקה.
אבל אף אחת לא ניגשה אלי..לראות או לשאול איך אני מסתדרת ( עכשיו שאני חושבת על זה הייתי עם סדקים והנקתי בכאבים עוד שבועיים עד שהבנתי שמשהו פה לא בסדר וניגשתי ליועצת הנקה. ,חבל! זה נראה לי ממש חשוב! בטח ללידה ראשונה!!)
.
הלילה בהדסה בייבי היה חלומי! ההחלט נתן לי כוחות.. ( באותו לילה פיצית באמת ישנה כמעט כל הלילה רצוף.-אל דאגה זה היה חד פעמי.-חחחחה. )
.
זהו. אני מבקשת את סליחתך על הניצול. בלי לשים לב כתבתי את סיפור הלידה שלי. ( משהו שעוד לא עשיתי. עד עכשיו! ועברו קצת יותר מ5 חודשים. ) אז אני מודה לך על שאפשרת לזה לקראות.
ותודה לכל מי שקראה.
בשורות טובות!
הסיפור שלך מאוד מרגש, ואת כותבת יפהבהתהוות

 

ממש הרגשתי שאני חווה איתך את הדברים, את הטוב ואת הרע...

איזה מזל לפצפונת שלך שיש לה כזאת אמא מסורה.

 

תודה רבה |מסמיק|*כוכבית*
רופאי הילדים היו ערבייםרוני בלילהאחרונה

ואחת המפלות בהם עם צלב על החזה.

לי זה היה מאד קשה

הריוניות עם ילדים בבית- מה עושים בצום?הרמה

בהל נחה שהבעל כל היום בתפילה

אני מתה מפחד

הבעל לא כל היום בתפילהנעומית

אין סיבה שילך לתפילה כל היום כשיש אישה בהריון וילדים.

^^שמ"פ

הצום הרבה יותר חשוב מתפילה ביוהכ

^^יערת דבשאחרונה

זה תלויהשם שלי

איך את צמה בדרך כלל, ואיך את צמה בהריון.

בגילאים של הילדים.

ועד כמה הבעל נמצא וזמין.

אני אישית צמה יחסית בסדר גם בהריון.

הילדים די מעסיקים את עצמם, אבל הם יכולים גם לריב.

אני מניחה שהגדולים יותר יהיו חלק מהזמן בתפילה.

צריך לדאוג לילדים לאוכל.

עדיף דברים פשוטים שלא צריכים הרבה התעסקות, ושהילדים יהיו כמה שיותר עצמאים בלקחת את האוכל.

כדאי שהבעל יהיה זמין אם את צריכה אותו.

שתהיה לך אפשרות לשלוח מישהו לקרוא לו מבית הכנסת, או שמידי פעם יחזור הביתה לבדוק מה המצב.

אם יש לך אפשרות להיעזר בילדה/ נערה בשמירה על הילדים.

לקחת בחשבון גם מצב שהבעל לא יוכל להיות בכל התפילות, כי הצום שלך יותר חשוב.

כדאי גם להיערך לאפשרות של שבירת הצום בהתאם לצורך.

לברר מראש עם רב מה ההנחיות ומתי נדרש לשבור את הצום.

להכין כוס עם סימון של שיעורים, שיהיה אם תצטרכי.

לראות אם יש רב זמין לשאלות במהלך היום.

או מתארגמים על עזרה מבחוץ של נערה או משהו או שהואאורוש3

נשאר... או הולך חוזר כזה לבדוק מה קורה. הלכתית הצום שלך חשוב מהתפילה שלו. מה לעשות. כמובן להתייעץ עם הרופא ועם רב לפני לבדוק מה ההנחיות לשלב שלך ואם יש משהו בהריון.

בעלי מתפלל בנץעדיין טרייה

ואז חוזר יחסית מוקדם ונמצא כל היום עם הילדים.

לגבי מנחה ונעילה זה תלוי מה המצב שלי אם אני במצב סביר או לא להישאר עם הילדים. פעם שעברה הערכתי לא נכון את הכוחות שלי בסוף הצום...

אצלנוהמקורית

פעם אחת נסעתי לאמא שלי,פעם אחת הייתי אצל חמתי. זה נהוג אצלנו ככה אצל הזוגות הצעירים

והאמת שמאז שאני עם שניהם בעלי היה יותר נוכח בימי כיפור בבית. הוא היה רגיל להתפלל במקום רחוק ועכשיו ליד הבית. זכורות לי גם כמה תפילות שהתפלל בבית לאורך השנים

אין מה לעשות, duty calls

הצום שלך יותר חשוב מהתפילה שלו אם אין אופציה לעזרה

אצלנו במצבים כאלה בעלי התפלל בבית כנסת סמוך לביתמתואמת

ובא מדי פעם לבדוק מה שלומנו.

ובשנים שהילדים היו ממש קטנים הייתי נוסעת לפעמים להורים שלי (לפעמים בעלי אפילו לא בא) ואחותי הקטנה עזרה עם הילדים.

כמה אופציותאיזמרגד1

לעשות את הצום ביחד עם משפחה

אם הילדים קצת גדולים- אפשר לקנות להם משהו בסגנון של פליימוביל שווה שיעסיקו אותם מהזריחה עד השקיעה

להתארגן מראש על אוכל קל, נניח לחמניות ומעדנים שהם מוציאים מהמקרר בעצמם

ומצטרפת לזה שהבעל יכול לוותר על חלק מהתפילות במניין, או לקחת את הילדים איתו אם זה מקובל אצלכם...

משחקים חדשיםאוזן הפיל

לא צריך משהו מיוחד ויקר

אפשר בסטוק

קניתי כלי אוכל והחבאתי

הרבה אוכל מוכן לילדים. אצלי אוהבים פסטרמות

הבעל נשאר בביתחרות

מטפל בילדים

ומתפלל בבית.

אם את מרגישה טוב/ הילדים רגועים, הולך לתפילה וחוזר מידי פעם לראות איך את.

הצום שלך מדאורייתא.

התפילה שלו מדרבנן.

בודקים מחדש את הנחות היסודהשקט הזה

ראיתי שחשוב ממש בשביל הילדים אוכל מבושל,ד' הוא האלוקים

אז מכינה בערב החג לסעודה ראשונה תבשיל (תפו"א ובשר) ומכינה מראש הרבה, ושמה פלטה, וככה בצהריים יש לילדים מבושל.

ראיתי שהילדים הרבה יותר רגועים, חוסך הרבה מריבות שלהם. אולי יעזור לך גם.

יש גם עניין של סעודהאפונה

חגיגית, כמו שבת או חג (למי שלא צם כמובן...)

איך את צמה בדרך כלל?דיאן ד.

אני בצום אחד בהריון הרגשתי זוועה ובעלי לא הלך לחלק מהתפילות.

לא היה מצב שאני אשמור על הילד.

הצום שלך הרבה יותר חשוב. וכמובן ההריון, שלא תתפתח לידה.

במקומך הייתי עושה הכנה ממש טובה לצום, שתיה מרובה מאוד בימים לפני הצום, חלבונים בערב הצום וויטמינים.

ובעלך צריך להיות זמין, אם את לא מרגישה טוב הוא אמור להישאר בבית.

לא בהריון אבל צריכה עזרה, אז מביאה נערהשימושית

שעוזרת לי בתשלום. (יש איזה בעיה לעבוד בשבת ויום כיפור תמורת כסף אז היא מביאה לה את הכסף על ערב הצון ועל סוף הצום (משהו כזה שיהיה בהבלעה, בעלי מתעסק עם זה)

חוץ ממה שכתבו לךאפונה

יצא לי לעשות יום כיפור עם אחותי והילדים של שתינו

בלי בעלי (הוא נסע לאיפה שהיה בית כנסת בנוסח שלו)

ובשתיים היה הרבה יותר קל.

רב להתייעץ איתו על סכרת ביום כיפורהבוקר יעלה

מחפשת רב שמבין ברפואה ובסכרת הריון לשאול שאלת רב.

פעם שעברה ששאלתי את הרב שלי הוא פחות הבין בזה לכן לכתחילה מעדיפה לשאול מישהו שמבין.

ובאופן כללי אם למישהי יצא ככה ביום כיפור, מה עשיתן?

אולי מכון פועה?קל"ת

מכון פועהענבלית

היו שנים שצמתי, והיתה פעם ששתיתי מרק מזין בשיעורים.

זה תלוי מאד מה מצב הסוכרת

לי הם אמרו לצום למרות שהרופא אמר לא לצום..אולי בקרוב

גם לי בעבר. ולמרות שהרופאה אסרה עלי לצוםקנמון

ובסוף רב אחר פסק לי עם יותר הקלות- כלומר לאכול ולשתות לשיעורים וגם ככה בקושי שרדתי.

מאז אני מפחדת לשאול אותם בצומות כי חוששת מפסק הלכה מחמיר שלא אעמוד בו

רב או שגם רופא?הבוקר יעלה

מעניין

שאלתי את הרופא ועם זה בעלי (דאז) שאל במכון פועהאולי בקרובאחרונה

והם אמרו לצום כשהוא אמר חד משמעית לא לצום.. ועוד הייתי כמה ימים אחרי מי שפיר

אני מכירה ששואלים רופא ירא שמייםשיפור

לא תמיד יש כזה זמין...ענבלית

בהרבה ערים יש מוקד עם רופא ירא שמייםשיפור

לקראת יום כיפור.

יש את הרב מרדכי הלפרין, שהוא גם רופא.מתואמת

ממה שאני יודעת,קנמון

צריך להתייעץ עם רופא ירא שמים (כדי שידע את המורכבות ואת חומרת הצום ולא ישר יאמר שאסור לצום) ועם הדעה שלו להגיע לרב

מכירה כזה?הבוקר יעלה

עוקבת גםציונה.

הרופאה שלי אמרה לי שאני לא יכולה לצום

עוד לא דיברתי עם הרב שלנו

אבל כזה מרגיש לי שישר היא אמרה לי לא לצום ולבדוק סוכר בשבת כשאני יודעת שזה ממש בעייתי..

צריך רופא שמבין את החשיבות על שמירת הלכהעל הנס

רופא נשים שלי באחד ההריונות אמר לי לא לצום ללא שום סיבה מיוחדת,הריון רגיל לחלוטין.

מצד שני כמעט כל ההריונות שלי הם הריונות בסיכון פלוס סכרת,ושם ממש לא לקחתי שום סיכון.

רב שמבין את המשמעות של צום במצב הזה,ידע לעשות את השיקולים נכון.

מצד שני זו פסיקה פרטנית לחלוטין כי כל אחת הגוף שלה מתנהג אחרת בסכרת,לאחת הסוכר יגיע בצום למצב מסכן חיים במיידי ולשניה לא יהיה שום בעיה במצב הזה.ויש כאלו שבצום הסוכר גבוה מידי וכ'ו

לא לצום זה אומר שיעורים?הבוקר יעלה

תלוי כל מקרה לגופו ולרמת הסכנהעל הנס

גם ליהבוקר יעלה

הרגיש לי שזה הנחיה גורפת כי היא אמרה שהיא לא אוהבת שצמים בהריון..

מצד שני להרגשתי גם רבנים ממהרים לומר את הלא.

לפני כיפור מתפרסמים מוקדיםרק לרגע 1

של רבנים ורופאים

לא יודעת אם זה מתאים לפי כל הפסיקות אבל זה מיועד בדיוק לשאלות כאלו

הרב מנחם בורשטייןואני שר

אם יש לך איך להגיע אליו,

מקל מאוד בפסיקה פרטנית (זה לא כמו להתקשר למכון פועה),

ולנו זה התאים כי סומכים על הכתפיים שלו

מבחינת ידע רפואי אני לא יודעת בדיוק אבל נשמע לי הגיוני שהוא מתמצא בתחום

תודה!הבוקר יעלה

איך מגיעים אליו?

שאלה טובהואני שר

אני יודעת שלתלמידים שלו יש גישה בקלות (ישיבת מרכז הרב למשל),

לא יודעת אם המספר שלו מסתובב חופשי

איך עוברים טיפול שיניים עם ילדה בת 3 וחצי?שירה_11

התחילה להתלונן שכואבת לה השן

בכללי היא בחרדה מרופאים היא ממש ממש לא אוהבת

אפשר לצלוח את זה? אני מתכוונת ללכת איתה מחר על הבוקר לרופא שיניים אפילו לא יודעת לאן

דבר ראושן ללכת למישהו שאת סומכת עליו ורגועה אצלואוהבת את השבת

והשדר הזה יעבור אליה...

כי להיות במקום שאת לא רגועה בטוח יקשה...

דבר שני בהרבה מרפאות יש פלזמה עם סרט על התקרה

כדאי להסביר לה בדרך המון על המטוס ברופא שיניים שעולה ויורד ומה יעשו וכוכו עדיף בדרך מצחיקה מה שאפשר

ולהסביר שרק מסתכלים היום (זה נכון.. באים לבדיקה קודם כל)

זה מה שעולה לי בהצלחה ממש!!!

עונה בתור האבא שאחראי על עינייני הרפואה בביתזמירות

כיוון שאנחנו בקופ"ח מכבי - אנחנו הולכים למכבידנט עם הילדים.

יש רופאות שיניים מיוחדות לילדים ופעוטות. ויש להן טכניקות גישה לילדים ואיך להרגיע את עצם הישיבה על כסא הטיפולים עם ההורה ביחד (בגיל כזה).

הטיפול נעשה בשילוב גז צחוק - ועוברים בשלום.

יש גם סלסלת פרסים לילדים, ומדבקות גיבור, והקליניקה מעוצבת באופן ידידותי.

לבקש מהמזכירותאיזמרגד1

להכניס אותכם לרופא שיותר ידידותי לילדים

להסביר לה מראש בצורה פשוטה וברורה מה יהיה (ולא להגיד שזה לא יכאב או יצחק, אלא להגיד שזה יכול לכאוב או להציק ואז אמא תחזיק לה את היד או משהו כזה)

לבחור ביחד איתה משהו נחמד שתקנו/ תעשו אחרי וכל פעם שקשה לה להזכיר את זה

אצלנו בכללית עושים עם גז צחוק.. לא מרגישים כלוםםםילד בכור

תודה על המענה היינו היום בעזרה ראשונהשירה_11

הדביקו לה סתימה זמנית

אומר שיש לה 2 חורים ו2 טיפולי שורש איך יכול להיות???

המליץ על הרדמה כללית - אמאלה

אבל שננסה קודם עם גז צחוק

אני מאוד מקווה שזה יצליח היא בקושי נתנה שיבדוק אותה

איך נעשה סתימות וטיפול שורש ככה

עשיתי לשני ילדים בהרדמה מלאהDoughnut

אחד היה בן שנתיים וחצי ועוד אחת בת ארבע, שממש לא שיתפו פעולה. עשו להם בהרדמה מלאה טיפול בכל הפה בבת אחת.

וואי מלחיץ אותי לחשוב על זהשירה_11

מצד שני זה מושלם

מסיימת עם זה זריז

איך היא הסכימה לפתוח את הפה בגיל כזה?shiran30005

לנו יש בדיקה עוד שבועיים ומתלבטת אם לוותר מראש...

הבן שלי בגיל קרוב לארבע שיתף פעולה לבדיקה ידניתיעל מהדרום

לק"י

בלי צילום.

אבל נצטרך לעשות טיפול בהרדמה, כי יש לו כמה טיפולים לעשות🤦‍♀️

אבל במקרה הטוב הם פותחים פה לשניה וחציshiran30005

זה מספיק להם? לפי מה שאני מבינה כדאי ללכת אבל בספק איך יצליחו לראות משהו

הוא שיתף פעולה ליותר משניה. רק לבדיקה מהירהיעל מהדרום

תקשיבי שאני לא חלמתישירה_11

שאפשר לצבור כל כך הרבה חורים בגיל כזה

היא לא הראשונהאפונהאחרונה

אם היא שותה מבקבוק תינוק משהו שהוא לא מים,

אז זה לא מופרך בכלל

בקושישירה_11

אבל היא ישבה על בעלי והרופא נתן לו לבדוק כביכול ואז אמר לו "אבא אתה לא עושה אוב אני ייראה לך איך עושים"

משחקים כאלה

אם לא עשו צילום- לא נראה לי שאפשר לדעתיעל מהדרום

לק"י

מה בדיוק יש.

אולי זו רק התרשמות של הרופא.

בכללית מתחת לגיל 6, כשפונה דרך כללית סמייל,קנמון

מרכזים את טיפולי השיניים ביחד ועושים בהרדמה במקומות מקצועיים שמיועדים לזה, כמו בית חולים וכדומה. (ובזול!)

ואת הבדיקה לפני, זו שקובעת מה מצב הפה+צילום-זה לא מפחיד ולא כואב ואפילו אפשר לספר על הכסא המיוחד שזז שהוא כמו לונה פארק וכו'..

הבת שלי בת 4.5 (על הרצף) עברה כמה טיפולי שינייםמתואמת

לאחרונה (גם אנחנו היינו בהלם מכמות החורים😵‍💫 עד עכשיו הגיל הכי מוקדם שבו ילד שלנו עשה סתימה היה 7, ואח"כ רק 11...)

היינו בלחץ איך היא תסתדר, אבל זה הלך מדהים!

קודם כול טיפולי שיניים לילדים הם יותר מהירים - לפעמים בתוך רבע שעה מסיימים. והלכנו לרופאה שמומחית לילדים, ולכל דבר שהיא מכניסה לפה היא נותנת שם חמוד כזה מהעולם של הילדים ומפטפטת כל הטיפול עם הילדה. יש גם סרטון על התקרה למקרה חירום, שמעסיק את הילדה...

אז בע"ה יש תקווה!

זו רופאה פרטית?שירה_11

אנחנו היינו דרך הקופה אצל רופאות מוצלחות לילדיםיעל מהדרום

מקווה גם ליפול על כאלהשירה_11

יש כאלה שמטפלים בילדים, ויש כאלה שמומחים לילדיםיעל מהדרום

לק"י

כנראה שמומחים עברו התמחות נוספת.

לא יודעת מה ההבדל.

אבל כמו שמתואמת כתבה, הן דיברו עם הילדים, נתנו שמות לדברים וכאלה.

תחפשי המלצות אצליכם באזוריעל מהדרום

כן.מתואמת

בעבר היינו אצל רופאה בקופה (עם ילדה אחרת) שהייתה מצוינת, אבל לצערי היא עזבה...

כדאי לקבל המלצות באזור שלכם.

אשמח ממש לקבל המלצה על רופא שיניים לילדיםרוני_רון

תודה רבה!!

בירושלים?מתואמת

היינו עם הילדונת אצל שתיים, ד"ר רות בכר וד"ר אלינור הלפרסון. הלכנו בסוף לטיפולים אצל ד"ר אלינור כי היא יותר קרובה אלינו, אבל להרגשתי ד"ר בכר יותר מוצלחת. אבל גם ד"ר אלינור טובה מאוד.

כן, ירושליםרוני_רון

תודה רבה!!!

אפשר לנצלש? איך שומרים על היגיינת פה לקטנטנים?כנה שנטעה

אני מצחצחת לבן שלי (בן כמעט שנתיים) שיניים אבל לפעמים לא זורם ובינינו, חוץ מהקניית ההרגל אני לא מרגישה שהצחצוח יוצא כזה יעיל.. מפחדת שיצטרך טיפול בגיל קטן. אז איך שומרים על השיניים בריאות גם בגיל כזה עם כל מה שאוכלים?

בררנות באכילה - מה עושים?אמא טובה---דיה!

כל ילד אוהב דברים מאוד מסוימים ומעטים, וכמובן שאלו דברים שהשני לא אוכל...

המאכל היחיד שכולם אוהבים זה שניצל, ואין לי כוח כל יום להכין שניצלים. זה המון עבודה ולכלוך (ואין לי תנור בשרי, אז לא רלוונטי לאפות).

כבר אין לי חשק להכין אוכל, כי תמיד יהיה מישהו שיתלונן שאין לו מה לאכול ואז אני אכין לו עוד משהו במיוחד.

ולרוב שניהם לא אוהבים. אפילו לא מסכימים לטעום.

זה כל כך מתסכל.

חיבוקאפונה

גם אני מאד מושקעת בקשר עם הילדים שלי

ובכל זאת המצב שלנו מאד רחוק ממה שהייתי רוצה בשבילנו באמת -

לפעמים הצורך של הילד לא ברור לנו,

לפעמים יש חסמים שלנו שמקשים,

לפעמים נסיבות החיים שלנו או של הילד הן יותר מידי.

אני לא מכירה אותך ולא את הילדים שלך. שמתי את זה פה כי בהרבה מקרים של בררנות יש מקום להתכווננות הורית שעושה שינוי. האם כך זה גם אצלכם?

רק את יכולה לבדוק

הנקה לא רגועהניקזמני

הוא לא מפסיק למשוך ולהזיז את הראש ולהשתחרר מהאחיזה!

זה מכאיב והוא אןכל גרוע וזה לוקח פי 2 זמן שאין לי

מה עושים??

יכול להיות בגלל שהוספתי בקבוק אתמול?

זה רק היום ככה? יכול להיות שמשהו כואב לו?מתואמת

זה קורה מדי פעםניקזמני

היום קיצוני יותר כל הבוקר היה ככה, ולא אכל נורמלי ולכן עצבני במיוחד

בדקתם אם יש לו לשון קשורה?מתואמת

היה לוניקזמני

כבר בבית חולים ראו, טיפלנו בזה 4 ימים אחרי שנולד...

כיום בן 4 חודשים כבר, וינק יפה עד עכשיו

אולי זה חזר לו?מתואמת

אני לא מספיק מבינה בזה, אבל לקטנה שלי גם הייתה לשון קשורה והתרנו בגיל שלושה שבועות. היה נראה שזה עזר אבל כמה חודשים אח"כ היא ינקה כל הזמן בחוסר מנוחה כזה... לא בדקתי אם חזרה לה הקשירה בלשון, אבל הבנתי שזה יכול לקרות...

אם יש להם נזלת זה מפריע לינוקיום שני

אפשר לשחרר עם ספריי מי מלח

זה קורה לפעמיםבאתי מפעם

לפעמים כאב שיניים, אוזניים, גזים, כל מיני תרחישים עוברים על הקטנטנים... אני זוכרת פעם הצלחתי להניק רק בעמידה תוך כדי שאני מתנועעת ... קשוח.

בהחלט יכול להיות קשור לבקבוקקל"תאחרונה

יכול להיות שהתחלת בקבוק עם פטמה מסויימת שקצב הזרימה שלה מהיר יותר מקצב הזרימה בהנקה ולכן זה "מעצבן" אותו והוא מתנתק ומנסה להתחבר בחזרה לסירוגין.

שואב שוטף - רק סיכום.לומדת כעת

מרוב היצע אני מבולבלת לגמרי

אשמח להמלצות ממי שיש לה שואב שוטף ידני

מה הדגם המדוייק?

כמה זמן יש לה אותו

והאם ממליצה / דיס.

תודה מראש! יעזור לי מאוד

דרימי 14, היה אחד שנתיים. קניתי חדש אותו דגם לפנישושנושי

חודש.

למה קניתי חדש? הקודם התחיל לעשות בעיות (לדעתי הבעיה נוצרה בגלל ששאבתי איתו כמויות גדולות של מים, מאותו יום הוא התחיל לגמגם).

קניתי את אותו דגם באושר עד, היה זול, הייתי מרוצה. לא ראיתי סיבה להחליף.

את שלי מסרתי, מי שלקח אותו כתב לי שהצליח לתקן. לא ברור איך..

תודה רבה!לומדת כעת

כמה עלה באושר עד? יודעת אם עדיין יש שם אותו?

אני רואה שלהרבה מאוד סביבי השואב שוטף (חברות שונותשימושית

מחזיק מעמד לשנתיים פלוס מינוס

גמ'ני חושבת לקנות שוב דרימי H14

טינקו S7רוני_רון

יש לי שנה וחצי

בשימוש יומיומי

מרוצה מאוד מאוד מאוד!!!!

העלה לי את רמת הניקיון בבית בכמה דרגות

מצטרפת לטים טינקו. יש לי את הs9 פרוהמקורית

מפסח, מעולה.

מנקה פצצה. נח לתחזוק.

אני ממש מרוצה

גם לי .. מרוצה מאודיערת דבש

לא יודעת להשוות לאחרים

דרימי פרו 15כי כל פה

נהנת מאד אבל צריך לקחת בחשבון שכל שואב שוטף חייב תחזוק כל הזמן של ריקון המים המלוכלכים וינקיון החלקים כדי שלא יסריח.

דרימי 16אישהואימא

מרוצים מאד. (בעיקר מהאופציה של הקיטור)

למה שימושי הקיטור?יערת דבשאחרונה

H14 פרו. יש לי יותר משנתיים ומרוצה מאד!!:-)

צריך ללמוד לתפעל אותו מבחינת הריח אבל פצצה!!

אשמח לעצות לגבי הריחשמ"פ

סליחה על הניצלוש

קצת אקונומיקה במיכל מים מלוכלכיםניקזמני

עוזר פלאים

אני שמה ג'ל אקונומיקה

לנקות את המברשת טוב, ממש לחפוף אותה,המקורית

לרסס ספריי מנטרל ריחות לפני - ולייבש טוב בשמש כשהיא עומדת

ממליצה לא לקנות ידני אלא רובוטהבוקר יעלה

יש לי ידני וכשלעצמו הוא מעולה אבל אני מתעצלת להפעיל.

אם הבית גדול זה לוקח זמן.

וחשוב מאוד לתחזק אותו, שטיפה טובה של כל החלקים פעם בשבועיים גג, ולבדוק שלא נתקעו שיערות

בהמשך לשרשור על פוליטיקה משפחתית... אני פגועה נוראאנונימית בהו"ל

ילדתי לפני שבוע.

המשפחה של בעלי מס' דו ספרתי של ילדים - כולם נשואים.

אף אחד לא טרח להרים טלפון לאחד מאיתנו לאחל מזל טוב.

מרגיש לי שהלידה הזו לא מעניינת שם אף אחד.

הם לא כאלה משפחתיים באופן כללי, אבל התעלמות כזו גורפת???

בשגרה הייתי מצפצפת על כולם...

אבל עכשיו מוצפת עם כל ההורמונים של הלידה ובוכה מלא....

וואו באמת מעליב ממשרינת 24

אין לי עצות כרגע… רק חיבוק.

הם גם לא שלחו מזל טוב בוואטסאפ או הודעה?לפעמים לא מתקשרים כי זה סתם מעיק על ההורים הטריים…

אחת סמנה לייק לסטטוס...אנונימית בהו"ל

אחת כתבה כמה מילים... זהו בערך.

לא התעניינו אפילו מה השם שנתנו... כלום.

אני בשוק!באתי מפעם

אחים ואחיות של בעלך אפילו לא כתבו הודעה בווצאפ?

אם כן, זה בושה וחרפה, מכוער מאוד.

חיבוק גדול! אני אשלח לך כתר שעבר הריון ולידה, זה כל כך קשה, שובר ומאתגר, ובד בבד כל כך דבר גדול, משמח ומרגש שהבאתם נשמה לעולם ❤️

הלם!!!ממתקית

לומדת כעת

מזל טוב ענק!!

אין לי מה לומר. באמת תחושה לא נעימה בכלל ♥️

לא שווים את הדמעות שלך!!!!!ניק חדש2

אני מוחקת מהר מאד

פוגע מאוד 😔שמשית123

מה בעלך אומר על זה?

בהתחלה ניסה לסנגר...אנונימית בהו"ל

אמר שאני מכירה אותם וככה הם...

אמרתי לו שבפעמים קודמות לפחות חלק התייחסו אז זה חיפה על אלו שלא...

העיקר אנחנו מתאמצים להשתתף בשמחות של כולם.

לא בא לי עכשיו לפגוש אותם בכל החודש של החגים!

לא צריכה להגיע בסוכות למפגש משפחתי ושיעשו לי פוצי מוצי אחרי חודש התעלמות.

קודם כל חיבוק ענק 🫂 ואני באמת לא הייתי מגיעהסטודנטית אלופה

למען האמתבאתי מפעם

אני לא הייתי מגיעה.

אפילו שולחת את בעלך לבד, שיבינו שזה פוגע.

חוצמיזה שאת תהיי עם תינוק בן בקושי חודש אז בכלל...

אוךקל"ת

יכול להיות שבגלל שהוא בא ממשפחה ברוכת ילדים אז לידות זה כבר משהוא שלא מתרגשים ממנו שם..(ועוד כולם נשואים אז אני מניחה שבתדירות גבוהה יש שם לידות כל פעם אח אחר ב"ה).

שולחת חיבוק והמון מזל טוב!

יתכן שעל זה זה יושב, למרות שלא חושבת שזו סיבהסטודנטית אלופה

לסבא וסבתא שלי יש למעלה ממאה צאצאים בלי עין הרע ואין מצב שלא אקבל או אשלח הודעה-שיחה לבן/ בת דודה או דודה שנולד להם ילד. בסוף זה בעיקר התחושה המשפחתית וכמה הקשר חשוב

וואי, ממש מעליב! חיבוק גדולקופצת רגע

והמון מזל טוב!

מעליבנעמי28

מהצד השני אני אגיד שגם אנחנו משפחה דו ספרתית והקשר עם הגיסות לא מאוד קרוב

והלידות מאוד צפופות, פעם בשנה כמה לידות.

מבחינת חלק מהאחים/אחיות אם אמרנו מזל טוב לאח - זה נחשב גם לגיסה.

גם אם כתבו בקבוצה המשפחתית, סיכוי גדול שלא יכתבו במיוחד.

ככל שהתדירות של האחיינים עולה, ככה תשומת הלב וההתרגשות יורדים.

זה עדיין מאוד מעליב והודעה קצרה זאת ציפיה לגיטימית.

את לא חייבת לבוא למפגש בחגים אם לא מתאים לך.

לידה זה תירוץ מעולה.

גם בקבוצה א"א לא הגיב להודעהאנונימית בהו"ל

והאחים עצמם לא אמרו כלום לבעלי

לגמרי פוגענעמי28

ממש לא נעים😥שיפור

וואורקאני

ממש פוגע

לא יודעת איך הייתי מגיבה

מה שבטוח גם בלי להיות הורמונלית זה מעליב ממש

ממש מבאס ופוגע.ממתקית

איזה ילד זה שלכם?

אם ראשון- סופר פוגע (בכל מספר של ילד זה פוגע וצריך לברך, ולתת לך הרגשה טובה ולאחל, ולפנק. בילד ראשון לרוב זה בא הכי טבעי).

אם יש כבר כמה, לצערי חוויתי גם את הרגש הזה, עוד ילד לרשימה... לא מבקרים, לא מאחלים, את מי אני מעניינת? תמיד זה ביאס אותי, אבל הבנתי שכנראה זה ככה כשזה הילד ה.... שלך.

משתדלת לאחיינים שיולדים עכשיו לתת הרבה תשומת לב, להתיחס, לקנות, שלא ירגישו ששכחתי מהם וירגישו מה שאני הרגשתי.

אצלי היה ככה מצד השמפחה וגם מצד החברות והסביבה...

עד היום יש לי פינה עצובה בלב בגלל זה.

לידה שישיתאנונימית בהו"ל

זה מה שמבאס אותי יותר.

היא ילדה מהממת, נשמה בפני עצמה.

למה א"א להתייחס לבואה לעולם וקצת להתרגש איתנו? לפחות כלפי חוץ...

מסכימה איתך ממש!!!ממתקית

אצלי כבר בלידה רביעית הרגשתי שלמי אכפת, בפרט שהיה לי רצף בנות.

פינטזתי על בן רק בשביל חגיגת ברית, שיראו אותי, שיאחלו לי.

היחס ליולדת לאחר הלידה אני חושבת שזה חלק מההתאוששות שלה, וזה לא משנה איזה מספר לידה זה.

את תהני מהנסיכה החדשה שלך- מתנה לחג!!

תתפנקי איתה, זו תקופה מושלמת ללדת בה.

מזל טוב!!!

בא לי לבכות איתך, זה באמתעדינה אבל בשטח

מאוד פוגע. שולחת לך חיבוק ענק.

אם זה היה אני, הייתי כותבת משהו בקבוצה, עוקצני אבל עדין , לא עולה לי כרגע מה, אבל אני מניחה שהייתי בוערת מבפנים והיה לי קשה להמשיך הלאה, אבל אם את מסוגלת להתגבר, תנסי באמת לדון לכף זכות, ולהתרכז בחייך, בשמחה שיש לך בבית, אבל כן, זה לא יפה. בכלל .

כתבתי ל2 הגיסות שכן רשמו ליאנונימית בהו"ל

שאני ממש פגועה...

והן הבינו אותי,

אבל לא נראה לי שעשו עם זה משהו... הם משפחה אנמית כזו.

אני נגיד הייתי מעדכנת את שאר הגיסות שמצופה מהן להתייחס...

חיבוק באמת תחושה ממש לא נעימה ❤️דיאן ד.

לפעמים יש כאלו שנקודת המבט שלהם כ"כ שונה משלנו

וזה פשוט לא נפגש.

אני ממש מזדהה איתך. סיטואציות אחרות אבל דומות.

ושיהיה לך המון המון מזל טוב! התאוששות קלה ותהני מהבייבי.

לגבי השורה האחרונה, לא מסכימה איתךקנקן שבור

זה פוגע ומעליב בכל סיטואציה, גם אם לא היית מוצפת הורמונים

זה ממש לא הגיוני להתנהג ככה ואין לזה שום הסבר או תירוץ שהוא יהיה בסדר (אפשר להגיד מסםר ילדים ומספר לידות וכו, זה עדיין לא עושה את זה בסדר)

לא ברמה הזאת, אבל גם במשפחה של בעלי לא נוטים להתרגש מידי. לכתוב מזל טוב או קצת יותר מזה בקבוצה של המשפחה אין סיכוי שלא יקרה.

לכתוב בפרטי זה כבר למיטיבי לכת אצלם, נדיר ובדכ זאת אני שכותבת ומתעניינת בפרטי גם אחרי הלידה, איך המרגש ואיך הבייבי ומבקשת תמונות

מזל טוב לך! הרבה נחת ממנה ומכולם

כנ"ל. המינימום הוא לכתוב מזל טוב לפחות בקבוצהמחי

גם לי יש אחים ואחיות שלא יטרחו לכתוב בפרטי ולהתעניין, אבל כולם כותבים מזל טוב בקבוצה, זה ממש בוטה להתעלם מהודעה על לידה.

תודה לכן על התגובותאנונימית בהו"ל

מחמם את הלב

וסוף סוף מישהו קצת מתרגש איתי...

נסיכה שישית זה האור של הביתאורוש3אחרונה

מניסיון!! מאז ועד היום שכולם כבר גדלו...

מתרגשת איתך. המון מזל טוב!!!

פוליטיקה משפחתית בחגים 😵‍💫 מנסה להבין מה נחשבאנונימית בהו"ל

מקובל והגיוני ומה פחות.

נניח ובמשפחת המקור שלכם יש שלושה אחים. שניים מתוכם מתאימים יותר בפרמטרים אובייקטיביים יחסית, של סגנון/ רמה דתית/ גילאי ילדים/ עיסוק, ואחד שפחות.

יוצא שהשניים הדומים מבלים הרבה יחד, סביב חגים חופשים פעילויות לילדים וכדו'. בתור שני האחים הקרובים יותר, האם הייתם:

1- מעדכנים את האח הנוסף על התוכניות שלכם?

2- מנסים להזמין גם את האח הנוסף, גם אם נראה לכם שלא יוכל/ ירצה לבוא? גם אם זה אומר להצטופף אם כן ירצה לבוא?

3- הייתם מנסים לשמור על מינון כלשהו של מפגשים של כל האחים מול מפגשים רק של השניים שנפגשים הרבה, או מה שיוצא יוצא?

בתור האח ש'פחות מתאים' ובהתאמה פחות מבלה עם האחים, האם הייתם:

1- נעלבים אם הייתם שומעים כבדרך אגב ששוב שני האחים חוגגים חג בלעדיכם?

2- יוזמים יותר מפגשים עם האחים כדי להתקרב? מזמינים יותר?

וסתם, אם יש לכם מה לומר בנושא... מעסיק אותי

אני האחות שפחות מזמיניםהמקורית

מתוך כמה וכמה אחים, אני כמעט היחידה ששומרת שבת/ חג, אוכלת ירק ובשר מהדרין, לא נוסעת בשבת. מלבדי יש אחות קטנה יותר ששומרת שבת וחג ב"ה אבל לא מקפידה על הכל כמוני

הייתי רוצה שיזמינו אותי יותר

אז נכון הילדים שלי לא יבואו להצגה בשבת ולא אקנה איתכן כרטיס לפסטיגל/ אטוס איתכן לחול/ ארד איתכן לאילת

אבל אם יש למשל ערב אחד בסוכות שאתן מזמינות את כולם אליכן לעל האש - אשמח לקבל גם הזמנה.או לחילופין ערב ספינג' בחנוכה. קמח מנופה עולה רק כמה שקלים יותר לא משו שאחיות שלי לא יכולות להרשות לעצמן ב"ה.

כמעט ואין סופרים שלא מוכרים בשר מהדרין. ויותר מזה - אני מוכנה להביא את שלי. העיקר לשבת יחד

אפשר גם להזמין פיצה מבחינתי, לא כזה משנה

לדעתי החסם הוא לא כסף אצלנו, אבל אני לא אפתור לאנשים אחרים את התסביכים שלהם מולי.

אני כן מרגישה נטל לפעמים בקטע הזה כי לא מוזמנת באמת. וגם כשאני הזמנתי לא הגיעו

🤷

בסוף יש גבול עד כמה ארדוף אחרי זה. ב"ה המשפחה של בעלי מהווה תחליף. זה לא אותו דבר אבל ב"ה זה יותר טוב מכלום והם משפחה מדהימה

אני לא לוקחת את זה קשה. זה מציק לי לפעמים אבל מתעסקת בחיים שלי, וגם לא רואה סיבה לפתוח את זה כי אני לא מזמינה את עצמי לאף מקום

לעצמי אומרת - אני ממשיכה להזמין כדי לשמור על הדלת פתוחה ושתהיה אפשרות גם אם לא מגיעים.

אני זאת שלא מזמינהמקקה

לא מזמינה את מי שמבקש שאקנה רק עוף בהכשר הזה והזה או ירקות כאלה וכאלה.

מי שלא מספיק כשר לו אצלי מוזמן להגיע עם האוכל או לא להגיע...

אני מאוד רגישה לנושא הזה ומאוד נפגעת כשהם מתחילים את בלאגן ההכשרים

זכותך המקורית

המטרה היא להיפגש, לא לדרוך לך על האגו (מבחינתי כאילו כן,?)

יש לי את הקווים האדומים שלי ואני לא אומרת שזה לא נחשב כשר אלא שאני אוכלת רק כשרות x ומוכנה להביא איתי אם צריך

אבל במקרה שלי גם זה לא עזר😅

עלה לי בהזמנה - אז שיעלה

כל אחד ומה שחשוב לו

אפשר למצוא דרכים יצירתיותכי לעולם חסדו

לאכול בחוץ

לבקש שימצאו מסעדה בהכשר שלהם

לעשות מפגש אחר לאו דווקא סביב אוכל

לבקש מהם להיות אחראיים על האוכל

למה זה פוגע? באמת מנסה להביןתוהה לעצמי

אם היית אומרת שזה מטריח ואין לך כח להתעסקות עוד הייתי מבינה, אבל להיפגע? יש בעם ישראל מיליון כשרויות ומנהגים, ואין בהקפדה על כשרות מסויימת משהו אישי נגדך או מחשבה שאת לא בסדר. זה כמו שאני כספרדייה אפגע מאשכנזי שלא ירצה לאכול אוכל שלי בפסח..

מסכימה ממש..אמא לאוצר❤

לפעמים זה עניין של גישה של דורש ההתאמהאמאשוני

כמו שאם מישהו שרגיש לגלוטן לא יעשה עניין ויבקש בנעימות,

ככה גם מי שמבקש כשרות ספציפית צריך להבין שהוא דורש התאמה ואין פה משהו שחייבים לו וזה יהיה נחמד אם יבקש בטאקט ויוכיח שהביחד חשוב לו בדיוק כמו לצד השני ולא יעשה פוזות.

זה לא כמו פסח, כי כשמתרגלים שנותנים לך משהו באופן קבוע, הנפש שלך כבר פחות מרכישה את הנתינה, זה כבר הופך לברור מאליו.

במיוחד אם זה צעירים ודור שני.

כלומר ילדים שגדלו על זה כברור מאליו לפעמים מרגישים כבחורים שזה ממש ברור מאליו והטון די מעצבן.

לא כי זה משנה אם לקנות את החבילה האדומה או השחורה, אם למישהו יש העדפה ספציפית אז בכיף. אבל שישקף את זה שבחרו לבוא לקראתו..

האמת אצלנו במשפחה נגיד היה קטע של להסתכל/ לדבר עם בנות

ובאמת הרגשתי שזה כבר לא מכבד אותנו ולא רוצה שהבנות שלי יגדלו באקלים כזה, אז כן דיברנו ושמנו גבול.

כשנפגשים אומרים שלום נימוסי ומתייחסים בכבוד לכולם. גם הבני דודים משני המינים.

ווואלה כשאומרים לי שלום יפה זה עושה לי חשק להקפיד על הצניעות יותר ממה שאני הולכת בד"כ, בשביל לכבד אותם.

יש לי גם אחות כזאת, אני ממש מכבדתממתקית

ובאירועים שלנו אני סוגרת קייטרינגים רק בכשרות שלהם, גם אם יותר יקר.

אחותי מאוד מעריכה... נשמע שאצלכם הם עושים מזה בלאגן ולא מסתפקים במינימום, ולכן את רגישה לנושא.

למה זה מעליב?אורי8

זה לא שלא מספיק כשר אצלך, הם פשוט אוכלים כשרויות אחרות. זה לא כלפייך. גם אצלנו במשפחה יש את הדיונים האלה, וכשזה דיון שמסקנתו שלאכול כשרות אחרת זה לא בסדר זה מעצבן גם אותי, אבל המשפחה חשובה לי יותר, ולכן כשאני מזמינה מישהו מהמשפחה הקרובה אני מתאמצת לדאוג לו לכשרות שהוא אוכל, וכשעשיתי אירועים דאגתי לקיטרינג שטוב לכולם , גםמכשזה היה יקר יותר. כי המשפחתיות חשובה לי ואין מצב שלא אזמין מישהו או שההורים שלי/ אחד האחים יגיע ולא יאכל. מבחינתי לא להזמין אח זו לא אופציה, גם כשהזמנתי וידעתי שאחד האחים כנראה לא יוכל להגיע, הזמנתי אותו שלא יפגע, ושלא יהיה מצב שמישהו לא הוזמן. אולי כי אני בכורה ורגילה לדאוג לכולם, נראה לי שגם האחים שלי נוהגים ככה .

יואו מזכיר לי שפעם יצא לנו ברית בפסחדיאט ספרייטאחרונה

הזמנו קייטרינג בכשרות מהודרת ואירחנו אירוע קטן באולם של בית הכנסת.

המשפחה של בעלי לא אוכלים מחוץ לבית בפסח והנחנו שיסתפקו בשתיה. בשוטף הם דתיים די רגילים, רק בפסח מקפידים יותר.

הם רצו לכבד את האירוע בברכת המזון והגיעו (מבלי לעדכן אותנו מראש) לאולם עם מצות וביצים קשות, כל משפחה עם המצות והביצים הקשות שלה 😃

לא נעלבתי בכלל, אבל המחזה הזה השאיר את המשפחה שלי (החילונית) בהלם גמור ואני זוכרת את הפתעה על פניהם כבר שנים רבות אחרי.🤣🤣

סיפרתי את זה כדי להגיד, שבאמת לכל משפחה יש המנהגים שלה, חלקם סוריאליטיים לחלוטין, אבל בסוף זו המשפחה שלנו ועדיף לוותר על ההעילבויות.

מנסה לענותבאתי מפעם

1- כן, בטח שהייתי נעלבת. בעיקר אם יש רק 3 אחים והם יחד ואני בחוץ. אבל לא כל פעם חייבים להזמין את כולם.

  1. כן. משפחה זה דבר שצריך להתאמץ עליו, זה לא בא בקלות, כל אחד עם השריטות שלו. צריך הרבה קלילות, לא לקחת כל דבר ללב, לזרום, לשחרר כספים ולא להתקמצן ואם להתחשבן, אני מאמינה שבסוף הכל חוזר בחזרה. יש לנו במשפחה מישהו שמקפיד על הכשרים ברמה מאוד גבוהה וזה מאוד מעיק כי אין בסביבה שלנו בכלל סופרים כאלה , אבל זה לא מונע מלהיפגש. מוצאים דרכים יצירתיות.

אני זאת שלא מוזמנתשיפור

וזה קצת מבאס. אני מנחמת את יצמי שכנראה יודעים שאני לרוב לא אוכל להגיע. אבל הייתי שמחה שיזמינו. אולי לפעמים כן יסתדר?

זה תלוי אופידרקונית ירוקה

אבל אני האחות שיותר מזמינה ובעלי האח שפחות מזמינים.

לגבי הזמנה - אני משתדלת לפחות מידי פעם לידע את האח שפחות משתתף. ברוב מוחלט של המקרים הוא לא מגיע. כשהוא מארגן משהו כולנו משתדלים להגיע.

כשאחים של בעלי נפגשים - בדרך כלל אנחנו שומעים על זה בדיעבד. יש דברים שהיינו שמחים להיות מוזמנים אליהם. אבל אנחנו לא נעלבים כי אנחנו יודעים שזה נובע מהשוני באופי ובזרימה.

יש מספיק מפגשים בשני הצדדים שכולם מוזמנים אליהם

גם אצלנו זה די מסובךשמשית123

הבדלי מנטליות, גילאים, סטטוס משפחתי ולקינוח גם כשרויות.

אז המפגשים די נדירים, וקורים אצל סבא וסבתא בעיקר, וכשאני רואה כמה נחמד לילדים יחד זה חבל לי שזה נדיר, מצד שני יודעת שאחים שלי יעשו הכל בשבילי וכנל אני בשבילם למרות שאנחנו חלוקים בכמה עקרונות מרכזיים, אני מעריכה את מסירות הנפש שלהם.

קצת מדכאנעמי_

חושבת על הבנות שלי

איך אני מתאמצת על היחד שלהן והן רק בתחילת חייהן

איזה דיכאון אם הן יתרחקו

אם הן לא ירצה לקנות את ההכשר המועדף (כמשל) אחת לשנייה

זו לא ברירת מחדלמתואמת

אין לי מושג איך ההורים שלי עשו את זה - אבל אנחנו הרבה אחים יחסית, על כל הרצף הדתי והלא דתי, ובכל זאת נפגשים די הרבה ואוהבים ומכבדים זה את זה. (יש תאקלים, כן? אבל בסך הכללי אין כאסחים גמורים)

אנחנו אגב אלה עם ההכשרים המהודרים, וגם עם הרבה ילדים, אז יוצא שאנחנו פחות מגיעים למפגשים משפחתיים ספונטניים (בעיקר בגלל כמות הילדים ב"ה). אבל זה בסדר לנו...

ברור מה השאלה בכללאמאשוני

ברור שמזמינים, אם מגיע, נהדר!! נצטופף בשמחה בשביל שהמפגש המורחב יצא לפועל,

אם לא יגיע, באסה אבל נשארנו באותה סיטואציה כמו שלא מזמינים.

הייתי מנסה למצוא הזדמנויות ביום חול למפגשים יזומים בסגנון שמתאים לו גם אם שני האחים האחרים פחות מתחברים.

האמת לא הבנתי את הדילמה, אם מדובר באח שלא מתנהג יפה ויש התנגשויות בגלל דברים שהוא עושה או אומר נניח משפיל, אז אוקי יש כאן דילמה, אבל אם זה נתונים אובייקטיביים אין פה שאלה לדעתי.

אצלנו גם אם אנחנו פחות קשוריםניק חדש2

אני עדיין אזמין את כולם.

מי שבא ברוך הבא ובאהבה.

גם אם אני פחות בקשר איתו.

יש לי אח ואחות שאני בקשר מצוין והדוק איתם.

ואח אחד שבכלל לא.

ואם אני עושה משהו בבית- אז כולם מוזמנים.

(מלבד פעם אחת שזכור לי שהזמנתי רק את ההורים שלי. הרווקים באו איתם. ועוד אח אחד נשוי אבל שגר איתם בבית. 2 האחים הנשואים האחרים- לאחד אני קשורה לשני פחות- לא הוזמנו. פשוט כי הזמנתי רק את ההורים. זה שהגיעו איתם האחרים זה משהו אחר.

זה שקשור אלי הבין. זה שפחות קשור אלי נפגע. לא זוכרת איך פתרנו את זה).

ויותר מזה. בכללי כשאנחנו יוצאים לטיולים או משהו ובאלי איתנו עוד אנשים אני תמיד מזמינה את כולם.

גם כשאחותי ואני יצאנו לאיזו הופעה הזמנתי את גיסות שלי שיבואו. זה שבסוף לא באים זה שלהם🙃 אבל אני תמיד שמחה לשותפים ושותפות. בעיני אין כמו משפחה. גם אם פחות קרובה

אני הייתי נעלבת אם לא היו מזמינים אותידיאן ד.

יש לי במשפחה אח אחד שיחסית פרום יותר מכולם.

כן לפעמים זה לא נח ולא פשוט, לפעמים מרגיש הם מתנשאים עלינו וכו'.

ועדיין אני תמיד מתעקשת שצריך להזמין אותם כמה שיותר

ולהתחשב אם צריך במה שרגיש וחשוב להם.

משפחה זה לא הולך ברגל, צריך להתאמץ על הקשרים בין אחד לשני ככל שאפשר.

אם הייתי מרגישה שמדירים אותי לא הייתי יוזמת יותר מידי.

הבריאות הנפשית שלי יותר חשובה. ואם שוב ושוב הייתי נפגעת ומרגישה שלא רוצים אותי. אז לא.

אני הפותחת, תודה לכל מי שהגיבהאנונימית בהו"ל

לא אענה אחת אחת כדי לא להכביד על השרשור.

מעניין שהזווית המרכזית שעלתה כאן זה הבדלי כשרויות, את זה אני מכירה מהצד שלי במשפחה ובמיוחד וזה אכן מקשה קצת, אבל באמת מתייחסים לזה כאל קושי טכני וממש לא נמנעים ממפגשים בכלל זה.

מהצד של בעלי, אנחנו המשפחה שלא מזמינים, ואף שהתרגלתי, ואף שאכן יש סיבות אובייקטיביות (הילדים שלהם ממש צמודים והם חבורה כזו, הילדים שלנו צעירים ולא משתלבים, ויש עוד), זה עדיין קצת מעליב שבעלי כותב לאחים לברר איפה אבא שלהם יהיה בחג ומי יזמין אותו, ומגלה שהם שוב חוגגים יחד. בעקרון, גם אם היו מזמינים לא היינו באים ליומיים שלמים. אבל לא יודעת מה אכפת להם להזמין. האם חוששים שנבוא או שדווקא בגלל שהרבה פעמים אנחנו לא באים אז לא מזמינים. כשאנחנו מזמינים אנחנו כן מזמינים את כולם ואומרים שיהיה צפוף... יש אח שמניחים מראש שלא יגיע והוא באמת לא מגיע... אבל מזמינים.

כל פעם נראה לי שהתרגלתי וכל פעם מגלה שנעלבתי מחדש.

אני מבינה שנפגעתשקדי מרק

במיוחד שזה משהו שחוזר על עצמו..

אבל בסוף להזמין ליומיים חג זה מאוד מאתגר, דורש, וצריך גם מספיק מקום לשינה וכו'

זה שונה לדעתי ממפגש משפחתי או סתם יציאה יחד בחופש.

ממש מעליב❤️😥 מבאס שזאת התחושה במשפחהשיפור

נושא מאוד מעסיק.ממתקית

אצלנו זה פחות אחים, זה יותר הורים שבוחרים להזמין הרבה אחים מסוימים ולא אותנו למשל.

אומנם הם יותר קרובים וקלים לאירוח (יש אצלנו כמה אלרגיות) עדיין זה מבאס ופוגע כשכולם נפגשים בחגים ואנחנו אולי מתישהו נפגוש אותם.

חושבת שאם זה לא היה מצד ההורים, אלא מצד האחים, הייתי פחות נפגעת, בפרט אם יש להם משהו משותף שלי אין איתם (כמו רמת דת כלשהי, גילאי ילדים זהים, נגיד אם הם היו נוסעים לבריכה מעורבת ואני כדתיה לא אגיע זה ברור, לא אפגע אם לא הזמינו אותי. או שאם הם יצאו לפעילות שווה במוזיאון ולי אין ילדים בגיל שזה מעניין אותם- לא הייתי נפגעת.

מול ההורים זה באמת הרבה יותר פוגע😔שיפור

אני האחות שלא מזמינים...מתיכון ועד מעון

אוהבת את האחיות שלי, באמת אבל לשתיהן יש מעט ילדים באותם גילאים והן פחות עמוסות ממני...

בהחלט מבאס אותי לא פעם לראות אותן רק הן נפגשות או יותר מבאס שהן נפגשות ביחד עם ההורים שלי וכמובן כולם יוצאים ביחד לבית קפה או מפגש כיף אחר.

אני כבר לא נעלבת, עברתי את השלב יודעת שאוהבים אותי למרות שלא מזמינים ועדיין יש לי צביטה בלב

ברור שלהזמין את האחכי לעולם חסדו

אם הוא מעצמו לא ירצה להגיע, זה משהו אחר אבל לפחות לנסות.

לדעתי גם לנסות להתגמש כדי שכן יתאים לכולם עד כמה שאפשר...

אולי יעניין אותך