תובנות על עין כרם, מטוב ועד רע- לכאן.. מרק חורפי

מיקוד:

 

א. התייחסות לגבי הערבים שם. יש צוות ערבי? מיילדות? אחיות? יש יולדות ערביות איתך בחדר?   (לא בקטע של חשש בטחוני בקטע שרוצה רק יהודים ברגעים הקדושים האלו. או לפחות לא שונאים.. )

 

ב. יותר חשוב לי ההתנהלות בלידה עצמה ובקשר אם-תינוק אח"כ. פחות מעניין אותי תנאי האשפוז שלי אח"כ נניח רמת האוכל וכד'

 

ג. בקטע טבעי.. מבחינת בלי אפידורל, צורת לידה, ביות מלא ועוד כל המשתמע מכך. 

 

ד. כמה החדרי לידה קודרים כאלה של בי"ח.. (אני רגילה לסטנדרטים אחרים ויפים וה כן מדבר אלי גם בכאב..)

 

(אם זה משנה- לא לקראת לידה ראשונה)

 

וכמובן - תודה

אני חושבת שמכל הדמויות שראיתיפיצקית24
רק המרדים של האפידורל היה ערבי, ועוד אחות אחת במחלקה שדווקא הייתה נחמדה.
המיילדות היו מדהימות (ועברתי כמה וכמה…).
ממש הלכו אתי בקטע של הטבעי עד שרצו לתת לי פיטוצין כי כלום לו התקדם במשך המון שעות ואד גם לקחתי אפידורל..
בלילה וביום הראשונים הייתי בביות חלקי כי לא היה מקום במלא וממש לא אהבתי-חדרים יותר פתוחים ומי שרוצה נכנס וגם האחיות היו פחות נעימות. אחכ עברתי לביות מלא ואני ממליצה ממש! הצוות מדהים ויש המון המון עזרה, החדרים די פרטיים מבחינת מי שנכנס.
יצא לי ללדת בכמה בתי חולים, מסיבות שונותבהתהוות

 

מבחינתי - עין כרם לקח את כולם בכיס הקטן.

רק שם הרגשתי באמת שמכבדים אותי, שנותנים לי מידע, שמקשיבים לבחירות שלי (אולי עניין של מזל. ב"ה הגעתי במשמרת של רופא מתמחה מקסים).

רק שם היה לי ביות מלא אמיתי, בלי שום הפרדה: מהרגע הראשון כל הבדיקות והטיפולים לידי. והחדר גדול ומאובזר ומתאים לזה.

ועוד פכים קטנים.

מאז שילדתי גם פתחו שם את מרכז הלידה הטבעי בתשלום, אם מתאים לך. ונראה לי שהיום גם כל יולדת מקבלת לילה במלונית חינם.

הייתה לי מיילדת אחת ערבית. אגב, גם אלה שלא ערביות, אני לא יכולה לדעת בוודאות שיהודיות. במחלקה הייתי מאושפזת עם יהודייה - לא יודעת אם זה בהכרח כך.

 

אוי מילדת ערביה זה נראה לי ממש עונשאנונימי (2)
והיום מי סומך על מרדים ערבי...
עונהאמאשוני

א. מיילדות לא נתקלתי. רופאים- מקסימים ומעולים ממש ממש!! 

אני נתקלתי ברופא ערבי שהיה הרבה יותר אמפטי, קשוב ורגוע. מקצועי מאוד והסביר לי כל מה שהייתי ורציתי לדעת.

בחדר- אני יודעת שהם מפרידים בכוונה.

 

ב. אם- תינוק- אני טיפוס שלא מתאים לי שיניחו עלי את התינוק מיד או להניק מיד ובשתי הלידות עודדו אותי שזה טוב ותורם וחשוב. כשהתנגדתי כיבדו את הרצון שלי אבל בהחלט ניתן היה להרגיש שזה חשוב להם.

 

ג. לא התנסיתי.

 

ד. קשה לענות כי אני לא יודעת למה הכוונה קודרים.. זה משהו שאת יכולה להתרשם בעצמך בסיור.

 

בהצלחה ובשעה טובה!

 

טיפ לגבי האוכל- להצטייד בחד"פ. הם לא מוציאים כלים מחדר האוכל אבל מי שבא עם חד"פ יכול לקחת לחדר.

רק להוסיףl666

 באחת הלידות הם אפשרו לעשות מוניטור בעמידה ולא בשכיבה שלדעתי זה חשוב - גם לא סובלים וגם לא מוותרים על מוניטור

יש ביות מלא ויש ביות חלקי שגם הוא כמעט מלא - ב11 בלילה שמים תינוקות לתינוקייה וב5 בבוקר כבר מחזירים לאימא ומי שרוצה יכולה להניק בתינוקייה בלילה. האמת היא שכשיולדת מטפלת בתינוקה בעצמה זה מאוד מקל על אחיות לדעתי, לא מבינה למה יש מקומות שפחות מעודדים את זה

בלידה ראשונה שלי שם הייתי צריכה ייעוץ בהנקה ולא ממש קיבלתי מענה אבל זה היה לפני 7 שנים ואולי זה השתנה, אני אישית לא פניתי יותר, העדפתי לסמוך על אינטואיציה שלי בעניין

הם בודקים שיש סל קל בשחרור, אם אין אז אפשר להשאיל מהם 

מנצלשת לך מעט, עוד שאלות על עין כרםאנונימי (3)
האם מותר שיהיה מלווה במחלקת יולדות בכל שעות היממה, ז"א חוץ משעות הביקור?
האם שעות הביקור בבוקר וגם אחה"צ?
האם יש בבי"ח שמן או שצריך להביא מהבית? ואם צריך להביא זה חייב להיות חדש סגור?
זה נכון שמקבלים לילה שלישי חינם במלון שלהם?

תודה רבה
מרשה לך אם ארוויח עוד מידע בזכותך.. מרק חורפי
ילדתי שם לפני 3 שבועות, אנסה לענותאנונימי (5)

לגבי שהות מלווה במחלקה- הבעל יכול להיות מ8:00 ועד 22:00 בלילה...

אני חושבת שהם מאשרים רק לבעל, ולא למלווים במקום...

(מה שכן, מי שיולדת בקיסרי יכולה להביא מישהי שתהיה איתה בלילה הראשון ותעזור לה..דגש על אישה)

 

שעות ביקור יש בין 12:30-13:30

בין 16:00-17:30

ובין 20:00-21:00

מקווה שאני מדייקת, אבל זה למיטב זכרוני

 

צריך להביא שמן מהבית, אני חושבת שצריך סגור

 

וכן, לילה שלישי חינם בהדסה ביבי, לי זה היה מצוין!

 

בהצלחה

עונהאמאשוני

לגבי מלווה- לבעל מותר חופשי כל היום ומותר לו להוציא את התינוק מהתינוקיה.

מלווה אחר- בעיקרון לא, אבל אף פעם לא עשו לי בעיות לא כמלווה ולא כיולדת. צריך לעשות זאת בטאקט ולהסביר לצוות שצריך עזרה ולהיות כמה שפחות מורגשת.

עדיך להיכנס בשעות הביקור ולהישאר שם אבל כבר קרה שאחותי באה להביא לי דברים בשעה מאוחרת, משא ומתן מול המאבטח בכניסה והכניסו אותה.

 

לילה שלישי- זה רק בהרשמה ללידה מראש! ועד כמה שהבנתי גם למי שיולדת בהר הצופים מגיע לילה בהדסה בייבי.

עונה לך בתור יולדת ודולה..יפעת1

ילדתי פעמיים בעין כרם וליוויתי מעל 100 לידות בעין כרם.

א. הייתה מיילדת ערביה היא עברה להר הצופים. יש שם רופאים/ות ומרדימים ערבים.

דר' מושיריה אבו דיא מהממת בטירוף!!

ב.הצוות מדהים ותומך,מניחים מיד את התינוק על האם,משהים את חבל הטבור אם את בעניין,תומכים בהנקה עוד בחדר לידה.

ג.יש שם ביות מלא מצויין!!! ואת יכולה ללדת בכל תנוחה,יש שם כיסא לידה,אפשר בעימדת 6 או על הצד. גם עם אפידורל אפשר בעמידת 6.

ד. לדעתי החדרי לידה יפים ומרווחים לא יודעת למה את רגילה.

לגבי מלווים,מותר שיהיה מלווה כל הזמן.

צריך להביא שמן שקדים סגור מהבית.

וכן,מקבלים לילה מתנה בהדסה בייבי.

נשמע חלומי!!חן_חן


עוד נצלוש- איך הם לויבק?אנונימי (4)
אם אני רוצה לידה כמה שיותר טבעית אחרי קיסרי, ושיעשו הכל הכל כדי לא להגיע לניתוח נוסף חלילה- הם מתאימים לי?
כי דווקא הבנתי ששע"צ עדיף אחרי קיסרי?
(הקיסרי שלי היה עקב חודר התקדמות בלידה, שלוש שעות בפתיחה מלאה והתינוק לא עבר את הספינה, ולא ילדתי עוד לידות)
לא נראה לי שהם הכתובת בשבילךאמאשוני

הם לא אוהבים לקחת סיכונים בכל מה שקשור לניתוח.

תודה. וזה אפילו שהם בדגש טבעי?אנונימי (4)
לא יודעת לענות לך מבחינת היחס לטבעיאמאשוני

יכולה לענות לך לפי הגישה שלהם ב"שיחות מסדרון" את שומעת את הרופאים מאשימים את שע"צ שלוקחים סיכונים מיותרים. למשל בעין כרם ימליצו על זירוז יותר בקלות כדי לא להגיע למצב סכנה אז אם את רוצה שיעשו הכל הכל הכל כדי להימנע מניתוח אז זאת לא הגישה שלהם.

לא שהם מנתחים סתם, אבל במצב שלדעתם לא כדאי לקחת סיכון- הם לא יקחו.

תודה רבה!אנונימי (4)
במקומות הדתיים יותר פתוחים לויב"ק+mp8
יפעת, מה את אומרת לגבי ויבק שם?אנונימי (4)
^^*כוכבית*
מצטרפת לשאלה...
( אומנם יש עוד זמן עש הפעם הבאה.. אבל באמת מעניין לדעת )
מקפיצהאנונימי (4)
עושה חשק ללדת שם!שירה..!
עונה לך ולמנצלשת אנונימי (6)

א. יש. היתה אחות ערביה באשפוז שהיתה עם שרשרת צלב והיתה אמורה לטפל בתינוק (היה אמור לעבור מעקב 6 פעמים ביום בגלל משקל גבוה). לי זה מאוד הפריע שהצלב הנוצץ שלה זה מה שהוא צריך לראות בימים הראשונים להיוולדו.

בנוסף היה רופא ילדים ערבי שהיה מאוד מאוד נחמד ואנושי.

 

ב. עניתי לך על זה בג'

 

ג.טבעי -עונה מהתנסות פרטית שלי:

לגבי הלידה - בהתנסות שלי היו יחסית בסדר איתי בלידה הקצרצרה שהיתה לי.

אך ניסו לפקוע לי את הקרומים מבלי לבקש את רשותי (הרגשתי ועצרתי אותם, הבהרתי שאני לא מוכנה שיעשו משהו מבלי להגיד לי קודם, ואחרי שהסבירו לי את המצב שקלתי את זה והחלטתי שזה בסדר מצידי לפקוע).

מעבר לזה הם היו מעולים.

היתה רופאה מקסימה אחרי הלידה שתפרה אותי שתי תפירות ללא הרדמה, והיתה עדינה מאוד.

לגבי האשפוז - יש שם ביות מלא באמת. כזה שהתינוק איתך כל הזמן ולא לוקחים אותו לכמה שעות לבדיקות.

אבל - תזכרי שאת עדיין בבית חולים. וזה אומר מבחינתי ומניסיוני מביות מלא בעין כרם  - שאי אפשר לנוח נפשית אלא כל הזמן להמשיך לעמוד על המשמר שלא יעשו נזקים.

לדוגמא - ישר אחרי הלידה בבדיקות רצו לתת לו סוכר תוך כדי בדיקה.

והרופאה המליצה לי לתת לו מטרנה כתוספת (כי לא ישנתי בבית חולים והחלב התחיל להתמעט לי. למזלי הכרתי מחקרים שיש נזק בלתי הפיך בלתת מטרנה, וב"ה אני יכולה להניק, דחיתי את המלצתה והשתחררתי מוקדם, הלכתי לישון והכל הסתדר).

אחות אחת היתה מזעזעת ברמות. זה היה ממש יסורים. ומאז אני מכירה מקרה נוסף עם אותה האחות (ובמקרה זה אף היולדת לא קיבלה בסופו של דבר את הלילה מתנה במלונית "בזכותה").

אבל, רוב הצוות ממש נחמד. האחות הזאת הסיתה את הצוות נגדי כי היא נעלבה כשביקשתי את הבן שלי ממנה אחרי שלקחה אותו ללא רשותי (הוא צרח מאוד והיא החליפה לו, ללא רשותי, בשיא האיטיות. שנייה אחרי שהרמתי אותו הוא התפנה שוב...). מאז היה לי פחות נחמד מבחינת הצוות, אבל עדיין סביל.

אם תרצי אשלח לך את שמה במסר אישי כדי שתדעי להיזהר ממנה.

 

 

ד. בהתחלה כשהכניסו אותי לחדר, חשבתי שכנראה כל החדרים תפוסים אז הכניסו אותי לחדר הטבעי. אחרי שהייתי רגילה לבית חולים אחר = בעיני זה היה חדר גדול ומרווח וכולל מקלחת, כדור פיזיו, פוף.

 

מנצלשת:

בהחלט מותר מלווה, לא זוכרת אם אפשרי גם שהבעל יהיה (כלומר גבר). ישר אחרי הלידה בעלי נשאר איתי בלילה.

על שאר השאלות או שאני לא יודעת או שכבר ענו.

 

בשורה התחתונה:

הייתי בהחלט חוזרת לעין כרם. 

ודואגת שיהיה מישהו איתי לאורך כל האשפוז, גם אם זה אומר שזאת תהיה "בייביסיטר" בתשלום.

וכמובן יוצאת כמה שיותר מהר הביתה (אפשר כבר אחרי 12 שעות)

 

בהצלחה!!

גם ההתנסות שלי במחלקת הביות הייתהבהתהוות

 

שצריך 'לעמוד על המשמר' כל הזמן. גם אצלי נתנו לו מי סוכר בבדיקה, שלא הייתי מעוניינת, והפעילו לחצים על תמ"ל. לא ציינתי את זה למעלה, זה באמת הצד השלילי גם בעיניי.

ועדיין - עצם הביות המלא שווה את האי-נעימות הזאת בעיניי, והייתי חוזרת לשם (ממילא לא נראה לי שבבתי חולים אחרים המצב יותר טוב).

 

עונה למגיבות ומחזירה את השאלה המקורית לדיון..מרק חורפי

אני פשוט ממש אוספת מידע על שם ושמחה לכל חוות דעת שתסייע לי בהחלטה.

 

לגבי ביות- יש דבר כזה שאין מקום במחלקה ביות מלא ובגלל זה אני חייבת לשים את התינוק בתינוקיה??

               ומה זה שצריך לעמוד על המשמר בביות? לא כ"כ הבנתי.

               כל הבדיקות נעשות ליד האמא? כי אני מכירה מביות מלא בבי"ח אחר שכן יש שעה ביום שלוקחים את התינוק                       לרחצה וטיפול. שם זה אחרת?

 

לגבי הערבים- יש מציאות שבחדר במחלקה מאושפזות גם יהודיה וגם ערביה?

                   מבחינת הצוות, רופאים בע"ה שלא אזדקק..(בלידות הקודמות כמעט ולא נתקלתי) מיילדת אני מבינה שכבר                     אין ואני לא הולכת לעשות בירור יהדות לכל איש צוות כן? אבל ערבים מפריע לי יותר!

 

לגבי החדרי לידה- הייתי בסיור שם לפני 5 שנים.. לא זוכרת מאז.. ואין לי אפשרות ללכת שוב הפעם. אני מבינה שיחסית                           לבי"ח אחר הם טובים. אני רגילה למרכז לידה טבעי של לניאדו לשאלתך יפעת.. במרכז של עין כם לא                           שוקלת בגלל המחיר.

 

שכחתי לשאול על שעות שהבעל נמצא אז תודה לך מנצלש"ת.. הרווחתי מידע חשוב.

על הלילה שלישי אני שומעת לראשונה- מה זה? איך זה שם?

תודה על טיפ עם החד"פ.. ותודה על התזכורת לדאוג לשמן סגור.

ותודה לך גם יפעת באופן מיוחד משמעותי לשמוע תשובות מבעלת ניסיון כה רבה.

תשובותיי:בהתהוות

 

כן, לצערי יש מצב שלא יהיה מקום בביות. נדיר אך קורה קרה לחברה שלי, והיא לא הסכימה להיפרד מהתינוקת ונשארה לידה בתינוקייה, והתייחסו אליה ממש לא יפה (כשכמעט התעלפה אפשרו לה כיסא).

 

כן, בביות כל הבדיקות מההתחלה ועד הסוף בחדר איתך. אין בכלל תינוקייה במחלקת הביות.

 

לעמוד על המשמר - תלוי עד כמה חשובים לך דברים כמו לי. לי חשובים הרבה דברים. למשל, אני לא מסכימה שייתנו לתינוק מי סוכר בזריקה (נהוג כך, אך זה בניגוד לנוהלי משרד הבריאות) - לרגע רופפתי ערנות ונתנו לו. ועוד - התייעצתי עם אחות משהו לגבי הנקה, והיא שלפה בקבוק מטרנה ועמדה להתחיל להאכיל אותו תוך כדי שהיא מסבירה לי שנתחיל ככה ונעבור להנקה. הכוונה שלה לא הייתה רעה, ויש יולדות שזה סבבה מבחינתן. מבחינתי אין מצב, וכיוון שהיא לא שאלה אלא כבר קירבה אליו את הבקבוק הייתי צריכה להגיב במהירות ובבהלה שלא-לא-לא (אנא, מי שקוראת, אל תתווכחו איתי שזה לא אסון, זו הבחירה האישית שלי, ולכל אמא יש זכות לבחור). אז זו תחושה כזאת לא נעימה, שבמקום להיות רגועה בהתאוששות אחרי לידה אני צריכה להיות דרוכה כל הזמן, כי עושים דברים שהם בניגוד לרצוני ולא שואלים לפני. נוסף על כך גם הייתה אחות שכל הזמן לחצה עליי ועל השותפה שלי לחדר להוסיף תמ"ל, בהמון שיחות שכנוע ארוכות (כל אחת מאתנו מסיבה אחרת לכאורה). אם לא הייתי באה עם המון הכנה מראש לגבי מצבים שצריך תוספת ומצבים שלא, הייתי עלולה להשתכנע מהשטויות שלה.

אבל שוב - הביות המלא שם כל כך שווה, שבעיניי שווה לעשות הכנה טובה ולשים מסננות באוזניים וכן להגיע.

 

לגבי אשפוז עם ערבים אני פשוט לא יודעת. לי זה לא קרה. אין לי מושג אם זה יכול לקרות או לא.

 

אני גם ממליצה לבוא מאורגנים לשבת עם מיץ ענבים ולחמניות, כי במחלקה לא תמיד יש. זה נכון שאפשר למצוא בבית החולים עזר מציון וכאלה, אבל אם את לבד בלי הבעל בשבת, ובביות המלא - אסור להוציא תינוק מהמחלקה, כך שאת לא יכולה ללכת לחפש.

 

 

כן, דריכותאנונימי (6)

כשאני באתי לעין כרם הייתי באופוריה שסוף סוף אני זוכה להיות במחלקה הזו של ביות מלא, אחרי שעברתי דירה והייתי רחוקה מידי מבית החולים.

בלידה הייתי מאוד זהירה - איך מצד אחד לשתף פעולה עם הנחיות בית החולים, ומצד שני שלא אפגע מדברים שקורים פעמים רבות וכן קרו גם לי. כלומר לא הייתי לגמרי בהתמסרות ללידה, אלא השארתי נגיד 5% של הכוחות שלי, 5% דריכות ממוקדת של ווידוא שההתנהלות תקינה.

אחרי הלידה, פשוט הורדתי את כל המגננות. רציתי לנוח. חשבתי שהגעתי למקום שיכול לתת לי פשוט לנוח אחרי לידה, ובצמוד לתינוק שלי כמו שאני רוצה. וזאת היתה כל הטעות שלי. והיום ההבנה שלי היא שכל עוד אני בבית חולים אני חייבת להישאר דרוכה. גם במחלקת ביות מלא בעין כרם. אולי בסופו של דבר לא יהיה בה כל צורך, והלוואי שכך יהיה. אך מניסיון הבנתי שיש כזאת אפשרות.

וכותבת לך שוב, שגם אחרי שעברתי שם אשפוז מאוד לא נעים, הייתי חוזרת לשם שוב, יחד עם יישום המסקנות שציינתי.

מה נזק במטרנה? אני תמיד מוסיפה ביומיים הראשוניםl666

אחרי הנקה, זה לא פוגע בהנקה ותינוק לא בוכה מרעב

דווקא אם לא לתת מטרנה ולהניק יומיים בלי הפסקה אז זה כן יפגע בהנקה כי אימא תהיה עייפה מאוד ויהיו לה פצעים כואבים - מניסיון שלי לפחות

בהתהוות דייקת - לעמוד על המשמר. ולגבי הנזק במטרנהאנונימי (6)

יש הגנה משמעותית מאוד  על גוף התינוק כל עוד הוא יונק בלעדית. 

קראתי על זה מחקר מאלף, חבל שאני קצרה בזמן אז אני לא מחפשת אותו כרגע. אולי בשבוע הבא.

כמובן שתכונות טובות אחרות של ההנקה עדיין משמעותיות וטובות.

 

לגבי מה שכתבת אפשר להסיק שאם לא נותנים מטרנה זה אומר שצריך להניק יומיים בלי הפסקה - צר לי לשמוע שזאת היתה ההתנסות שלך. זה ממש לא אמור להיות כך. מומלץ להתייעץ כמה שיותר מוקדם לאחר הלידה עם יועצת הנקה מעולה.

 

מעירה שאם מישהי לא מצליחה להניק מכל סיבה, בין אם היא מהאחוז הבודד שבאמת אין חלב, בין אם זה מבנה, הדרכה שגויה או כל דבר אחר  - אני מאמינה שהכל מלמעלה, וכך ה' כיוון שיהיה,  שכך טוב לתינוק שלה.

 

רוצה להתייחס לנושא המטרנהר. א.

קודם כל אני יקדים שלא קראתי בעיון את כל השרשור על עין-כרם.

פשוט הספיק לי פעם אחת ללדת בבית, ואני כבר יודעת שאצלי, אין מצב לבחור בין בית חולים אחד למשנהו. אצלי השאלה היא, אם ללכת לבית החולים הקרוב ביותר, או ללדת בבית או בדרך.....

 

אבל ראיתי דיון על המטרנה ואליו אני רוצה להתייחס.

יש לי ילדה שאחרי 30 שעות מהלידה בכתה בלי הפסקה. ניסיתי להניק ולא עזר. האחיות אמרו לי שיכול להיות שהיא רעבה, והחלב שלי עוד לא הגיע. זה היה נראה לי הזוי, היות שבלידה הקודמת נשפך ממני חלב בכמויות אדירות ("עד שיבלו שפתותיכם מלומר די!") ממש סבלתי מהרטיבות של החלב. אמרתי שקיבלתי הכנה להריון, ללידה, לתפרים להכל! חוץ מהחלב שלא מפסיק להישפך..... אף אחד לא הכין אותי לזה שאהיה רטובה כל הזמן! לכן כשהאחיות הציעו לי לתת מטרנה לתינוקת שבכתה, זה היה נראה לי לא הגיוני. אבל אחרי שזמן רב לא הצלחתי להרגיע את התינוקת, נתתי לה מטרנה והיא נרגעה.

מה לדעתכן היה הסוף של הסיפור? הפסקתי להניק? הנקה חלקית? לא! מאז המטרנה בבית החולים, המטרנה הבאה שהיא קיבלה הייתה בגיל שנה!!! מהארוחה הבאה היא פשוט חזרה להנקה מלאה, ובגיל חצי שנה התחלתי לתת לה בהדרגה ירקות מבושלים ופירות.

לא קרה שום נזק מהמטרנה!

זה לא שאני ממליצה לתת מטרנה, אבל אם צריך, לדעתי לא כדאי להיבהל מהרעיון.

אויש נפתח פה דיון שלא קשור לעין כרםאנונימי (6)

יש פה דוגמא למאמר

אבל המאמר שקראתי בזמנו הרבה יותר חד משמעי ומאלף בגאונות של הגוף.

גם הבן שלי צרח ונתנו לו מטרנה בבית החולים כי טענו שאין לי חלב. אבל איך אני יכולה לטעון שלא קרה שום נזק מהמטרנה? זה משהו פנימי בגוף. חסינות לדברים. אצלו לדוגמא הוא דווקא רגיש לחלב ולאוכל תעשייתי - אם אוכל מהם בכמות גדולה יחסית סיכוי סביר שיקיא או לפחות ישלשל. לא יודעת אם זה בגלל זה או לא.

אני גם לא מתעסקת במה שהיה. מה שהיה היה. 

ומתייחסת פה למרות שזה שרשור בנושא אחר לטובת הקוראות.

כן. בקבוק אחד יכול ליצור נזק בלתי הפיך.

(לא. זה לא אומר שאסור לתת בקבוק. לפעמים זה ממש הצלה. בשכלנו שה' נתן לנו נוכל להשכיל לבחור בכל מקרה מה לעשות, והכל מ-ה'. את הבחירה כדאי לעשות תוך כדי שיודעים את היתרונות והחסרונות של המצב בכללותו, כולל זה שהוזכר פה)

את יודעת מה גודל הקיבה בימים הראשונים?תחיה דולה

ביום הראשון 5 CC ביום השלישי 15 CC (תכולה של כפית-3 כפיות בהתאמה)

את בטוחה שהוא צריך להעמיס עוד מטרנה אחרי ההנקה?

 

עוד חיסרון של הבאת בקבוק כשאין בו צורך, התמ"ל משנה את האיזון בפלורת המעי של התינוק למשך חודש, כלומר בעצם ההשפעה אפילו של בקבוק אחד היא לחודש שלם.

אם מראש הולכים על הנקה חלקית אז מילא, אבל אישה שמתכננת הנקה מלאה ובבית חולים "דוחפים" בקבוק זה משפיע לחודש שלם על התינוק...

 

וכמובן שאין בכלל צורך בבקבוק אלא במזרק/שניים לכל ארוחת בימים האלה.

בביות החלקי בעין כרםאנונימי (3)
חוץ משעות הלילה שהתינוק חייב לשהות שם, הבחירה שלי מתי להחזיר אותו לשם? ויש עזר מציון מסודר גם לשבת? ומה לגבי שהות הבעל בשבת.. יש משהו מסודר לשינה?
לגבי עזר מציוןבהתהוות

 

נראה לי שאת מגיבה למה שאני כתבתי על הבעיה בביות המלא, נכון?

אז לא נראה לי שיש הבדל משמעותי בין המחלקות. כשהם כבר מגיעים לאזור - מין הסתם הם ייכנסו גם למחלקה של החלקי וגם למחלקה של המלא. אצלי למשל בהבדלה הם כן הגיעו.

מה שכן משמעותי כאן הוא שאם הם לא מגיעים אפשר לצאת ולמצוא אותם במחלקות אחרות, אבל אסור להוציא תינוק מהמחלקה. אז אם את בביות המלא ויש לך אפשרות ורצון לצאת בלי התינוק (להשאיר אותו עם הבעל / השכנה לחדר / האחיות בתחנה לפעמים מסכימות) - את יכולה לצאת ולמצוא אותם. אבל בין אם את בביות המלא ובין אם בחלקי, אם את לא מעוניינת לצאת במשך היום בלי התינוק, כדאי שתהיי ערוכה מראש, שיהיה לך איתך כל מה שאת צריכה.

 

 

הסיפור שלי*כוכבית*
ילדתי בניתוח חירום בהרדמה מלאה. כך שלא הייתי נוכחת באמת. ( הרגשתי פחד וחוסר מוכנות..ובכיתי כל הדרך לחדר ניתוח, אפילו נשיקה מאמא/בעל לא הספקתי..--טוב זה היה ממש בהול!)
אז אחרי קיסרי.
הייתי בחדר עם עוד יולדת קיסרית.
בעלי היה איתי כמעט כל הזמן. ( הבנתי שיש שם מקום לגברים לישון ליד הבית כנסת. אבל לא זוכרת במדויק. )
מסתבר שהייתי בחצי ביות ( לא שמישהו שאל אותי..)
את פיצית השארתי איתי כל זמן שיכולתי. וביקשתי שיעירו אותי להנקה. ( לא ישנתי כי פחדתי שלא אתעורר..כשיבואו לקרוא לי. -בתמימות שלי חשבתי. טוב. תינוקות ישנים הרבה. מסתבר שנתנו לה מטרנה! אני אלמד עליהם זכות שאולי הם ידעו שאני אחרי ניתוח ולא רצו להפריע... לא יודעת. ) אז בלילה השני חזרתי ואמרתי וביקשתי שיקראו לי.. ונראה לי שקצת חפרתי.. אבל אז הם שמו פתק ״בלי מוצץ, הנקה בלבד״.
באותו לילה שלחתי את בעלי הביתה. ואני ביליתי את כולו בתינוקיה. לא בכוונה. פשוט כי היא בכתה כל 20דקות..
אז פשוט ישבתי שם. בתינוקיה ( במקום לדדות עם הכאבים מהניתוח.
ראיתי את הבנות מגיעות מניקות וחוזרות.. ( אני חושבת שרק אז באמת קלטתי שאני אמא. שאני דואגת לפיצית הקטנה הזאת. ומנסה לעשות את הכי טוב בשבילה. )
האמת שאולי היא הרגישה שאני שם כי ההתעוררות שלה התרחבו והפכו להיות על 40 או 50 דקות.. אבל לא העזתי לעזוב.
האחיות שם היו ממש נחמדות. ישבתי בכורסא בצד. וכששמעתי אותה בוכה, קמתי לחדר הנקה הצמוד..
( לא תמיד זיהיתי את הבכי... אבל האחות הסבה את תשומת ליבי--הרגשתי ככ לא בסדר! איך את לא מזהה את הבת שלך. ( בהיגיון עברו רק 24שעות. אבל בלב, זה צבט)- רק אבהיר. שהיא לא אמרה שום דבר, זאת בטח רק ההרגשה שלי!
.
טוב אני אקצר.
בעניין ההנקה. היה קורס קצר של זוגות שחייבו להשתתף בו.. עם מדריכה שהסבירה בגדול. מה זה הנקה.
אבל אף אחת לא ניגשה אלי..לראות או לשאול איך אני מסתדרת ( עכשיו שאני חושבת על זה הייתי עם סדקים והנקתי בכאבים עוד שבועיים עד שהבנתי שמשהו פה לא בסדר וניגשתי ליועצת הנקה. ,חבל! זה נראה לי ממש חשוב! בטח ללידה ראשונה!!)
.
הלילה בהדסה בייבי היה חלומי! ההחלט נתן לי כוחות.. ( באותו לילה פיצית באמת ישנה כמעט כל הלילה רצוף.-אל דאגה זה היה חד פעמי.-חחחחה. )
.
זהו. אני מבקשת את סליחתך על הניצול. בלי לשים לב כתבתי את סיפור הלידה שלי. ( משהו שעוד לא עשיתי. עד עכשיו! ועברו קצת יותר מ5 חודשים. ) אז אני מודה לך על שאפשרת לזה לקראות.
ותודה לכל מי שקראה.
בשורות טובות!
הסיפור שלך מאוד מרגש, ואת כותבת יפהבהתהוות

 

ממש הרגשתי שאני חווה איתך את הדברים, את הטוב ואת הרע...

איזה מזל לפצפונת שלך שיש לה כזאת אמא מסורה.

 

תודה רבה |מסמיק|*כוכבית*
רופאי הילדים היו ערבייםרוני בלילהאחרונה

ואחת המפלות בהם עם צלב על החזה.

לי זה היה מאד קשה

אפשר לפרוק?אנונימית בהו"ל

מרגישה שאין לי כבר כח

אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים

ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד

והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד

וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים

 

אין לי כח להיות הגמח של השכונה

בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות

 

אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש

או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה

 אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל

ואין לי כבר כח

אוףף

 

זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים

אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים

 

חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר

וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו

 

לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים

וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית

(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)

 

סופריקה

 

 

מבינה ממשאבןישראל

הייתי גם במקום כזה ובמקום הזה עד לא מזמן, עברנו משם ולא רק בגלל זה, אבל זה היה קשה ומעייף.

ילדים מגיל שנתיים פחות או יותר מסתובבים ויש כאלה רעבים ואופניים שנעלמים, בעיקר היה לי קשה כי רוב האמהות היו בגישה כזאת ואני ממש לא מתחברת אליה ולא חושבת שהיא נכונה..

סליחה שאין לי טיפים לגבי זה אבל על הדרך פרקתי גם .( אני הייתי שמה גבולות משתדלת שיהיה בטעם טוב, מול הילדים ולפעמים גם מול קטנטנים, לגבי כלי תחבורה היינו שמים ממש צמוד לבית/ בתוך הבית..)

טוב זה עוד רחוק ואולי לא ריאלי...גלויה

 

אבל זה חלום.

מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות

במבחר?

או באוניברסיטת חיפה?


 

לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...

אבל אולי מתישהו

אאמין בעצמי שאני יכולה

ויסתדר לא על חשבון המשפחה

וכו'...


 

בקיצור:

1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי?  (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)


 

2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון

שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו

ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.

אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.

אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?


 

תודה

יום אחד אמצא את מקומי.

סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים

אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה

וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...

ובכל זאת

החלום לעזור למתמודדים עם אומנות

נשאר.

אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה

ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...

ועלות של לימודים גם איכשהו.


 

קיצור

אשמח לתובנות מניסיון.


 

 

לפחות בעבר במבחר קיבלו רק כאלה שלמדו במסגרת חרדיתיעל מהדרום
לק"י

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.


בהצלחה עם החלום!!

תודה!גלויה

כן... חשבתי אולי השתנה.

נכון ללפני כמה שנים מבחר לא מקבליםבוקר אור
כמעט בלתי אפשרי להתקבל למבחר דתיות לאומיותPandi99

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

תודה. אוףגלויה

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

מממשש באסה ! מזדההPandi99
למה בעצם לא כדאי?רוני 1234

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

^^ מסכימהכבתחילה

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

בתחום האומנות הייתי בודקת שבמקומות לא דתייםיעל מהדרום

לק"י


אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

תודה על ההסבררוני 1234

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

זה מה שהתכוונתיגלויה
אני חושבת ששווה לברר מול סטודנטיות שםיעל מהדרום
עולם התרבות הוא מאוד מאוד חילוני. וגם ההוואי,Pandi99

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

חברה שלי דוסית למדה בחיפה. משערת שיש עודשיפור
תודה!גלויה
למד תרפיה?
כן. תרפיה באומנות. עכשיו עובדת בזהשיפור
וואוו!!גלויהאחרונה

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

אני מכירה כמה וכמה, ואולי התנאים לתואר שניממשיכה לחלום

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..


אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

מישהי למדה בבר אילן?גלויה

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

מבחר לא מקבליםDevora

אם עשית בגרויות.


יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

זה לא הפרמטרDoughnut
אני עשיתי בגרויות ולמדתי שם, לא לפי זה הם בוחנים.
זה אמור להיות קשורDevora

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

הוראת המל"ג קשורה לחינוך חרדי, לא לבגרויותשיפור
יש חינוך חרדי עם בגרויות, ולא תהיה להם בעיה להתקבל למבחר 
מכירה הרבה עם בגרויות שלמדו שםשמ"פ
לי אמרו שמקבלים רק מהחינוך החרדי, לא קשור לבגרויותשיפור
יש גם אולפנות דת"ל ששייכות לחינוך החרדי שיכולות להתקבל כמו אולפנת למרחב בפתח תקווה ותהילה בירושלים
מה היית קונה מתנה לעצמך?רוני 1234
לו היה לך תקציב של 1500 שקל?
מכונת קפהשירה_11
או תכשיט שווההשקט הזה

או גאדג'ט למטבח

או חוויה- יציאה זוגית למסעדה שווה, חופשה בצימר, סדנה מיוחדת (אגב אם זו מתנה רק לך אפשר לגמרי ללכת עם חברה ולאו דווקא עם הבעל)

דייסון (לא רטוב)מישהי מאיפשהו

ואם כבר יש, אז שואב שוטף

נינגה גריל - אמאלה כמה זה שימושי! 

מעניין אותי, מה נותן דייסון שלא נותן שואב שוטף?רקלתשוהנ
חוץ משטיחים
הדייסון הוא יותר לאבקמישהי מאיפשהו

השואב השוטף הוא יותר לשטיפה.

כמו מטאטא ומגב - רק שהמגב משודרג ולא נבהל מחתיכות אוכל רטובות ודביקות. לשערות, גושי אבק וכדו השוטף פחות מוצלח לדעתי.

וגם לדייסון יש את הראש הקטן שמתאים לשאיבה בפינות, מגירות וכו

מנסה לדייק-מישהי מאיפשהו

הדייסון יותר טוב לתחזוקה של הבית, באבק ורצפה. הוא מחליף טאטוא.

השואב שוטף מעולה בסוף יום כדי להעביר ויש על הרצפה ולקבל בית נעים, או דקה לפני שבת כשהמטבח התלכלך שוב או לא הספקנו לשטוף - אבל הוא לא מחליף שטיפה טובה.

זה כמובן מהנסיון שלי, בטח יש כאלה שיגידו אחרת... 

תודה יש לי שואב שוטף ואני משתמשת בו למה שכתבתרקלתשוהנ

על הדייסון...

לא רק בסוף היום, אלא במהלך היום גם ככה הלכלוך זה לא אבק אלא ארוחת צהריים, מים שנשפכו ודברים כאלה שאי אפשר או מעצבן לטאטא.

תודה שהסברת

מעולה!מישהי מאיפשהואחרונה
אצלינו יש כמויות של אבק, אולי יותר מהממוצע 🙈 
קורס שווהשאלת היריון

או ציוד של אומנות או תכשיטנות

דברים שקשורים בתחביביםמתואמת
אצלי - ספר אלקטרוני, לוח גרפי לציור, כלי נגינה כלשהו...
משתמשת לדברים שממילא רציתי לקנותשמש בשמיים

ציוד לחצר או ספה חדשה, מחשב נייד חדש. דברים שאני גם אקנה יום אחד עם מתנה או בלי אבל הם עדיין מפנקים ויכולים להיחשב מתנה

מוסיפה- משהו שהייתי קונה בלאו הכי, אבל משובח יותריעל מהדרום
לק"י

או יקר יותר.

חליל צד.מוריה
שואב שוטףמולהבולה
מתנות עצמיותoo
שנהנתי מהן

כורסא אורתופדית עם מקום נפתח לרגליים (2000)


חופשה שווה (סכום תלוי מקום/ אורך/ לבד/ לא לבד)


תכשיטים ליומיום (אוהבת פנדורה)


פריטי לבוש יקרים שווים לשימוש שוטף (כמו מעיל מקצועי להליכות/ נעל נוחה שווה/ תיק יקר שמעלה חיוך יומיומי)

תכשיטיםדיאן ד.
מה דעתכם על דיקלקטין/בנגסטה?הרמה

שתי הריונות הייתי בלי

שתי הריונות עם

לא יודעת להגיד כמה עזר אבל אולי הקל

עכשיו עם בחילות בלי הקאות אבל בחילות איומות

מתלבטת אם לקחת שוב פעם או לשרוד בלי

לא מבינה בזהיעל מהדרום

לק"י


אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.


תרגישי טוב!!

עלי זה הקל ברמה מסויימתאנונימית בהו"ל

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

לי בונגסטה היה משמעותי לבחילותכנה שנטעה
ברור שלקחת בונגסטה למה לסבולשירה_11
אני יודעת שזה יישמע הזויהרמה

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

אצלי חלק ככה וחלק ככה ולא לקחתי בכלליעל מהדרום
לק"י

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

למי יש חשש?שירה_11

לך? או משו שקראת?


בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

אצלי הפוך חחחDoughnut
הציל אותיDoughnut
אני בעד לנסות כל הריון מחדש ולראות איך זה. לי הדקלקטין עזר עם הקאות אבל עדיין סבלתי מבחילות, הבונגסטה הקלה משמעותית את הבחילות ברמה שיכולתי לנשום.
הרגשת הבדל בין דיקלקטין לבונג'סטה?אנונימית בהו"ל
אני מאודמישהי מאיפשהו
דיקלקטין היה לי מעולה ועם בונגסטה הייתי ככ חלשה שכבר העדפתי את הבחילות
מזכירה לישירה_11

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!


שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

וואי היה לי ערב אחד בול ככה בהיריון הראשוןשיפוראחרונה
תעזרו לי לשמוחחחואז את תראי

יום העצמאות

כולם עם המשפחה

עם חברים מהיישוב

עושים על האש

נהנים


ואנחנו כרגיל בבית

משפחה גרעינית

תודה ה' על המשפחה שלי!!!!!!!!!!!!

כמה שניסינו להזמין חברים/משפחה

פשוט לא זורם

זה קשה כשאין משפחה נורמלית וגם קהילה אין

הרגשה של בדידות ואני בן אדם כל כך חברותי


וזה לא פשוט

לסחוב הכל

לארגן הכל

לשלם על הכל

להעסיק את הילדים

הכל לבד

מסיימים עם הלשון בחוץ

"רק בשביל הילדים"


וגם לי בא שמישהו יזמין אותי

לבוא ככה

כמו שאני

להכין משהו קטן

וזהו

להרגיש תחושה של ביחד

של חלק ממשפחה

מקהילה

ואין....


יאללהההה

הולכת להמשיך להכין סלטים טעימים

ומהר מהר מנגבת את הדמעות

תודה שהייתן כאן🥰

הלוואי ותהנו ותשמחו!!! חיבוקיעל מהדרום
לא רלוונטי כבר להשנהשלומית.

אבל גם לנו אין משפחה/ חברים שמסתדר לחגוג איתם ופשוט יצאנו לטייל!

בלי על האש ועם טיול שמותאם לקטנטנים והיה ממש כיף!


אולי תחשבו על כיוון כזה?

הבעיה לא משתנה ואז את תראי

זה בכל מקרה מרגיש לבד

והעומס והעול שבהכנות וכל כך מעייף - נשאר...

חוץ מזה שחלק מהעניין של היום זה לעשות על האש ולא רצינו לאכזב את הילדים

על האש זה לא באמת מצוות היום 😉אולי בקרוב
כן, הרבה עושים אבל אם לא זורם, לא מסתדר אם סתם פחות אוהבים באמת שאין חובה ואפשר לעשות משהו אחר
אולי תנסואורוש3
לחשוב מה יהיה לכם הכי כיף. זה לא פותר את הבעיה של חברים או משפחה. אני לא יודעת מה הרקע וחיבוק גדול על זה! אבל בביחד שלכם הייתי משקיעה רגע מחשבה מה יהיה לך פחות שוחק ויותר ממלא. כמו שהציעו אפשר לטייל, אפשר ללכת למתנפחים באיזה מקום עם דוכני אוכל, לשבת ליד מעיין, לעשות בוקר סרט. סתם זרקתי. אבל ברעיון, אין חובה כמעט בשום דבר... תנסי בביחד שלכם לא להרגיש רק שאת מקריבה למען אחרים אלא גם נהנית. 
אני אגיד לך מהואז את תראי

אנחנו כל שבת בבית

כל חג בבית

אז גם ביום העצמאות להיות שוב בבית?

יש בזה משהו מאוד לא קל עבורי


ואני הכי אוהבת את הבית שלי

והמשפחה הגרעינית שלי היא כל חיי!!!

ועדיין יש בי רצון שהילדים שלי יחוו ילדות עם בני דודים ושבתות עמוסות וטיולים ומרחבים ועוד אנשים שהם לא רק אבא ואמא.

לשניה אני לא מתלוננת, מודה לה' על המשפחה המתוקה שלי, זה חסד!!!

פשוט אומרת שיש משהו מאוד בודד בלהיות בלי קהילה, בלי חברה לפרוק לה קצת, בלי משפחה עוטפת.

סה"כ אנחנו זוג צעיר...


תודה על ההבנה והרעיונות💜

למה זה ככה בעצם?אורוש3
אמממואז את תראי

מצד אחד המשפחה בחו"ל

מהצד השני משפחה מאוד קטנה, ההורים לא בעניין של לארח וגם לא לבוא אלינו (לצורך העניין היו היום בבית, פשוט נחו והמשיכו בשלהם)

והאחים הולכים לצד השני באופן קבוע (אפשר להבין אותם, יותר כיף שם )


מבחינת קהילה אין פה ממש קהילה קרובה

יש קהילה גדולה שכן יש שם אנשים שאנחנו מדברים איתם ונפגשים בבית כנסת וכאלה אבל לא מגיע לרמה של לעשות דברים ביחד וניסיתי לא פעם...

קשוח...אורוש3

הייתי מנסה להזמין את האחים.

לחשוב על חברים מהעבר, צבא, ישיבה, אולפנה, לימודים. ומנסה לחדש קשרים לאט לאט. וכן יותר להתחבר לקהילה. 

אז למה אתם לא עוברים לקהילה?אמאשוני

דווקא בגלל שאתם זוג צעיר כדאי להשקיע בלבנות קשרים שיתנו לכם את המעטפת והגיוון שאתם זקוקים להם.

זה לא קורה בבום, זו דרך, ולכן כדאי להתחיל אותה כדי שתקצרו פירות בהמשך.

לא מוצאים לאןואז את תראי

זו האמת.

לא רוצים בשומרון/ בנימין

לא בלוד

מבחינת עבודה חריש לא מתאימה

ונראה לי שבזה סיכמנו את המקומות הקהילתיים...

לא?

ממש ממש לא..שקדי מרק

יש הרבה קהילות בערים סביב בתי כנסת/גרעינים

אם אתם בעניין, הייתי מתאמצת לחפש

ויש עוד כמה יישובים חוץ מבשומרון ובנימיןשקדי מרק
אשמח לשמועואז את תראי
יש בגוש עציון, באיזור הר חברון, בלכיששקדי מרק

אבל אם השיקול הוא רק בטחוני אז אולי גם אלו לא יתאימו לכם.

בנוסף יש יישובים כמו למשל מרכז שפירא, מרחבעם, כמובן תלוי איזור

לגבי ערים יש גרעינים קטנים, שבהם הקהילות קטנות ומחוברות יותר (מכירה בגדרה ובחיפה אם רלוונטי לכם, אני מכירה חלקית אבל שווה לברר.

חיפוש מקום מגורים הוא מסע לדעתי.. לא פשוט ברור

ממה שבדקנו זה או מסוכןואז את תראי

או יקר בטירוף.

למשל מרכז שפירא זה מקום מאוד מאוד יקר...

אנסה לבדוק שוב לגבי מה שכתבת. תודה!

לא מהיכרות אישית אבל יששיפור

את כפר הרואה, יד בנימין, נחלים, מרכז שפירא, שבי דרום, נראה לי ששומריה וברכיה גם לא ביוש.

ויש גם יישובים בגולן ובעוטף עזה.

ברכיה זה מושב ליד אשקלוןיעל מהדרום
לק"י

שומריה זה בלכיש.

לכיש לא מסוכן בכלל אין שם ערביםפה משתמש/ת

וגם אזעקות כמעט לא

לגמרי אזור רגוע יחסית


בני דקלים,שומריה,נטע,כרמי קטיף

לא יודעת מה הסגנון שלך

אבל ישובים חמודים 

גם ברכיה לא מסוכן. רק לא נראה לי שזה מה שהיא מחפשתיעל מהדרום
כל הישובים שהזכרת פהניק חדש2

קרובים לקו.

אומנם זה לא מוגדר מסוכן אבל גם לא רחוק מאד מהגבול.

ממליצה להסתכל בגוגל מפות מי שחוששת.

זה אזור קרית גת. לא רחוק משםיעל מהדרום
גם כפר סבא, ראש העין ומודיעין..טארקו
ועוד המון מקומות שלא נחשבים מסוכנים בכלל..

ואם כבר עברו את הקו זה חסר משמעות כמה זה קרוב.. לצורך העניין יש יותר שב"חים בתל אביב מבראש העין למרות שראש העין קרובה יותר..

אנחנו גרים במקום כזהואז את תראי
זה לא מספיק קהילתי בשבילנו
זה גם עניין של אופייעל מהדרום

לק"י


אנחנו גרים בעיר לא קטנה בדרום, שייכים לגרעין משפחות.

אני לא כזה נפגשת עם נשים/ חברות ביומיום, אבל גם כשיש מפגשים ואני הולכת, אני לא כל כך מוצאת את עצמי.


כדאי שתחשבו מה בדיוק אתם מחפשים.

לאאמאשוני

בכל עיר כמעט נראה לי שיש קהילות של משפחות דתיות צעירות.

פתח תקווה וגבעת שמואל למשל נחשבות לערים דתיות

אבל גם ברחובות, מודיעין וראשון לציון יש קהילות תוססות.

ואם את מחפשת ערים זולות יותר גם לא חסר.

אנחנו גרים ביישוב גדול עם קהילה סביבואז את תראי

גרעין כזה.

וזה לא מספיק קהילתי בשבילנו...

לא מחפשים רק אירועים בחגים ותפילה משותפת.

אוקי אבל יש מאות קהילות בארץאמאשוני
כדאי להשקיע בבירור יסודי של הצרכים וההיצע
ועוד טיפאמאשוני

אם אתם בסגנון חוצניקי למשל אמריקאי או צרפתי, כדאי לברר על קהילות מתאימות, אצל הרבה יש את הנושא של משפחה בחו"ל ומטבע הדברים הקהילה נותנת תחושת משפחה.

למשל בחשמונאים יש קהילה חוצניקית מבוגרת, לא יודעת איפה יש צעירה, כי אני כבר פחות מעורה בגילאים הצעירים אבל בטוח יש.

בבית שמש נגיד יש כמה קהילות כאלו.

גם בירושלים יש.

יש קהילות מבוססות שהן יותר סגורות וחדשים פחות מוצאים את עצמם בהם,

ויש קהילות שעוד בשלבי בניה או ביסוס ושם שווה להשקיע.

אולי את ברה כרגע סמוך לקהילה וותיקה ולכן פחות מורגש שיש מעטפת והתחדשות.

פתח תקווה ממש לא נחשבת לעיר דתיתעם ישראל חי🇮🇱

אולי 20% מתוך 270 אלף תושבים בערך.

יש את השכונות הדתיות כמו כפר אברהם, הדר גנים וקצת במרכז העיר בפיזור .

גבעת שמואל נחשבת עיר דתית לאומית יותר.

וואי מבאס ממש הלבד כשאת כל כך רוצה ביחד😒❤️שיפור

נשמע שזאת תחושה כללית שמכאיבה בחיים, ויום העצמאות רק מדגיש את זה יותר ומציף את החסר❤️‍🩹


ובכל זאת, מעלה נקודה למחשבה, נשמע שאת עובדת מאוד קשה "כדי לא לאכזב את הילדים" והגיוני שהילדים יהנו לא פחות מטיול, או אפילו מנגל עם צ'יפס ונקניקיות בלי סלטים מושקעים...

אנחנו נגיד לא עשינו על האש היום. טיגנו פלאפל ואכלנו עם פיתות, סלט וצ'יפס. זה כן עבודה אבל לא ברמה של לסחוב, לארגן, לשלם ולסיים עם הלשון בחוץ... וחוץ מזה הלכנו לפעילות שווה והילדים נהנו עד הגג.

אם מה שאתם עושים עכשיו לא עושה לכם טוב, אז ממש ממליצה לחשוב ביחד שנה הבאה עם ראש פתוח מה אפשר לשנות כדי שיהיה כיף ושמח למרות הנתונים המבאסים שאין משפחה וקהילה זורמת. ואם לכם יהיה טוב כנראה שגם הילדים יהנו. וגם אם בשנה הראשונה זה יהיה להם מוזר ויתאכזבו שחסר משהו משנים קודמות, זה דווקא יכול להיות להם לימוד טוב על גמישות בהתאם לתנאי החיים המשתנים.

לי זה כן מרגיש שזה משתנהשלומית.
עבר עריכה על ידי שלומית. בתאריך ה' באייר תשפ"ו 23:18

אבל כמובן זו הרגשה אישית.

לארוז אוכל קליל, בלי הרבה הכנות, ולקחת את הילדים לטיול מרגיש לי מאוד משפחתי ולא בודד בכלל

כן מסייגת אחרי שקראתי עוד תגובות שלך שאצלנו שבתות וחגים כן מתארחים מדי פעם אז אין תחושת בדידות מתמשכת שמתווספת כל פעם...

חיבוק גדול!

לגבי הקהילהשקדי מרק

זה מפריע לכם רק ביום העצמאות ואירועים כאלה או כל השנה?

כי אם כן אפשר אולי לנסות להתחבר לקהילה שקיימת בעיר/בישוב גם אם זה נגיד קצת רחוק לכם, או מסיבות מסויימות לא הכי טבעי.. עדיין שווה לדעתי להתאמץ.

אם אוהבים, קהילה זה דבר משמעותי 

אפילו לעבור דירה..שקדי מרק

כשחשבנו איפה לגור, השיקול הקהילתי היה כמעט הכי משמעותי..

אז אם זה משמעותי עבורכם, שווה להשקיע בשביל זה

(וגם בתוך קהילה לפעמים לוקח זמן להיכנס ולהרגיש חלק, לעשות סעודות משותפות.., במיוחד בקהילה גדולה. אבל הפוטנציאל קיים)

מצטרפת להמלצה של מעבר דירהשומשומונית
אנחנו היינו במקום שלא הצלחנו להכנס לקהילה ( היה לנו שם גם בית). אבל החלטנו בתהליך שעברנו עם עצמינו, ששווה למכור את הבית ולעבור דירה בשביל קהילה. ולא מתחרטים לרגע! למרות שבבית הקודם היו יתרונות על פני הבית הזה, פה מרגישה יותר בבית- גם בישוב ובסוף גם בתוך המבנה עצמו... מתרגלים לחסרונות, לומדים לשדרג מה שצריך והיום כיף לי לחזור לבית כל יום מחדש ...
וואו, איזה אומץדיאט ספרייט

ואיזו חשיבה מדהימה.

אכפת לך לשתף למה את חושבת שלקהילה הראשונה לא הצלחת להיכנס ולקהילה השניה כן?

כאילו, זה תלוי קהילה?

תלוי בגישה שלכם?

המחשבות על לעבור קהילה תופסות אותי מאוד לאחרונה, אז זה יעזור לי למחשבה אני חושבת.

רק אם אפשרי לך. 

הכי מבינה אותך בעולםםפה משתמש/ת

גם לי אין משפחה שבקשר איתה

וגם אין לי חברות בסביבה

וגם בכלל רק אחת ל..שנה מדברת עם חברה טובה מפעם


לא מזמינים אותנו והיו לי כל מיני חגים שנשארנו לבד

כולל  ליל הסדר

בעל מגויס ואין עם מי לעשות שבת בכלל


ולבד עם הקטנים - נכון זה בעיקר להיות בתפקיד ולתמרן סביב ולהעסיק ולהכין וכו

אבל עם הזמן רוצה לצאת מהמסכנות ולנסות לעשות מזה את ההכי טוב

משתדלת לצאת ולא להשאר בבית

וכן לחשוב מה כיף לילדים

ואז להיות פנויה לשה ולהשכיר לעצמי שזאת המטרה

אבל גם למצוא ביטוי למה ישמח אותי ..אפילו בקטנה

לא תמיד הולך


אבל את לא לבד

לא לכולם רק כיף

והרבה מאיתנו עובדים קשה כדי לזכות ל'כיף' הזה

ולפעמים כיף שעבדנו עבורו הוא יותר כיף ומוערך מסתם כיף שבא בקלות

חיבוקאבןישראלאחרונה

מכל הלב💗

תחפשו מקום שיהיה לכם חברה ותעשו דברים ביחד/ תיפגשו לארוחות מדי פעם, זה דורש עבודה ומאמץ אבל שווה את זה בעיני.

הרבה הצלחה

IVF- ההורמונים האלה הורגים אותיאנוונימית1

שמישהו יגיד לי שאני נורמאלית שאני בוכה בלי סוף כאילו אני כבר מתאבלת? שאני כבר מדמיינת את התשובה השלילית למרות שיש עוד שבוע לב. דם?

שזה ההורמונים, לא אני.

שאני מדמיינת אותי רצה לקבל חיבוק מהשכנה (כי הוא בטח יהיה במילואים בדיוק) ואני נמרחת לה על הספה. ומשאירה אצלה את הילדים כי בטח לא יהיה לי כח לתפקד.


 

ומתישהו העולם יבין שמותר לי לרצות עוד ילדים? שזה שאני מאושרת שיש לי לא סותר ששורף לי הלב שאני רוצה עוד? מה, רק לאישה שמביאה בקלות מותר לרצות מלא ילדים? מי החליט את החוק המוזר הזה?

 

ואולי בכלל אני צריכה להתפלל שה' יעזור לי לרצות פחות ילדים?

כדי שלא יכאב כל כך בנפש. כדי לחסוך לי מסעות אינסופיים כאלה

נורמלי. ולמי איכפת מהעולםאורוש3

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

חיבוק ענק יקרה!!! הייתי שם....אמהלה

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

השבועים האלה זה סיוטטט שלא ברא השטןSheela
חיבוק גדול נשמה הלוואי שיעבור מהר ויהיה טוב! 
תודה מהממות♥️ אני פשוט לא זוכרת שהייתי ככהאנוונימית1
בסבב הטיפולים הקודם...

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...


פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

אולי בסבב הקודם בעלך לא היה במילואים..שקדי מרק

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

האמת שהוא היה במילואים בסבב הקודםאנוונימית1
אבל מרגישה שאולי פשוט יש יותר ויותר דלדול כוחות עם הזמן... וחיבוק לך על המילואים, באמת נמאס
🧡שקדי מרקאחרונה
זה ממש נורמליSheela

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

מבינה אותך כלכך חיבוק גדול!מחכה להריון

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

מבינה מאד את המקום הזהמאמינה ומתאמנת

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

אמן♥️♥️♥️אנוונימית1
וואי וואי איך שאני מבינה אותךשירה_11

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

חיבוק!! גם אני הייתי שםחולמת להצליח

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..


את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!

תוך כמה זמן מגיעה תוצאת בטא בכללית?אנונימית בהו"ל
.
אם עשית מוקדם בבוקר אז בטח תוך כמה שעותירושלמית במקור
לי פעם לא הגיעה התשובה גם אחרי הצהרייםחולמת להצליח

אז הלכנו לאחות והיא אמרה לנו.

לפעמים קורה שיש תקלה באתר.

בהצלחה!

תיכנסי לתוך עמוד הבדיקות כדי לבדוקמתואמת
קרה לי שלא ראיתי תוצאות בעמוד הראשי של האפליקציה, ואפילו עשיתי עוד בדיקת דם - ורק אז גיליתי שהתוצאה מופיעה רק בתוך התיק הרפואי כנשכנסתי אליו...
נכון גם לי קרה פעם עם בדיקה. בדקתי שםאנונימית בהו"ל
קיבלת תשובה? גם אני מחכהירושלמית במקור
תודה לכולכן. טרם הגיעאנונימית בהו"ל
הגיע אלי לפני עשרים דק (שלילי...) אז תבדקי שובירושלמית במקור
חיבוק.לי לא הגיע התוצאהאנונימית בהו"ל
תודה... ובהצלחה.אם לא יגיע בבוקר תתקשרי לאחותירושלמית במקור
תודה יקרה הגיוני שתגיע תוצאה בשישי?אנונימית בהו"ל
אני פשוט צריכה תרופה שמחייבת בדיקת בטא קודם
לא קרה לי אבל הבנתי שייתכן. בכל מקרה תתקשרי לאחותירושלמית במקור
כןניגון של הלב
בגדול התשובה מגיעה תוך כמה שעות מהרגע ששולחים את הבדיקה למעבדה

אצלנו נגיד באים לקחת את הבדיקות למעבדה מאוד מוקדם בבוקר, וכל מי שעושה אחרי לוקחים את הבדיקה שלו רק יום אח"כ...

הגיע לי אחרי יום וחצירק טוב!אחרונה

היה מותח מאוד!!! ואז הגיעה תוצאה גבוהה מאוד (וזה כבר היה חמישי בצהריים אז לא יכולתי לעשות עוד בדיקה...)

אז ביום ראשון כבר הלכתי לעשות אולט' וב"ה הכל היה טוב (ועובר אחד)

תגידו,עוד מעט פסח

גם לדעתכן יש היום הרבה פחות מכוניות עם דגלים יחסית לשנים עברו?

לא מצליחה להבין את זה.

דווקא אני רואה מלאאארקאני

וכבר לפני שבוע וחצי ראיתי ילדים מוכרים בצמתים

אישיתאפרסקה

אנחנו בד"כ כן שמים דגלים על האוטו, השנה ספציפית לא כי שכחנו/ לא היה בחנויות במקום מספיק בולט כדי שנזכור לקנות.

מבחינת אבא שלי, מאז הגירוש קשה לו מאוד לתלות דגלים.

מענייןעוד מעט פסח

באותן חנויות ששנה שעברה כן היה?

אצלנו גם לא מכרו בצמתים, אבל כן שכנים עשו הזמנה מרוכזת וקנינו דרכם.

לא חיפשתי לעומקאפרסקה
אבל בד"כ שמים את זה בכניסה במקום בולט, ולא נתקלתי. אולי בגלל המלחמה היה פחות ייצור ויבוא? הרחקתי לכת בספקולציות 😅
אין לי מושגיעל מהדרום

לק"י


אבל אתמול ראית דגל שהוא שילוב של ישראל וארה"ב😳

הזוי.


(לא יודעת מאיפה זה בא. אולי בעקבות המלחמה האחרונה שהיא בשיתוף עם ארה"ב. אבל בואו לא נגזים).

גם ראיתי.. הגזמה מוחלטתבאתי מפעם
כבר שנים יש כאלהכורסא ירוקה

תמיד היה נראה לי לא קשור, דוקא השנה שהרגשצי שמי שהציל אותנו מהגרעין זה בכלל טראמפ ולא ביבי אמרתי לבעלי שבא לי לשים כזה ולא אחד רגיל בתור הכרת הטוב.

בסוף לא ראיתי כלום בחנות אז יצא שאין שום דגל חחח

אני לא זוכרת דבר כזה. כנראה שזה פחות רווח באזוריעל מהדרום
האמת אנחנו השנה קנינו לשני הרכבים ושחכנו לשים.לא מחוברת
ואני האמת גם הרגשתי את זה 
מעניין... דווקא קניתי השנהבאתי מפעם
אבל אז ראיתי שאי אפשר לתלות על הרכב שלנו כי יש לו מן מגן שמש ליד כל חלון וזה חוסם... 
כנראה זה תלוי איזורמסע של החיים
אני דווקא השנה ראיתי הרבה יותר משנים קודמות.
אנחנו רצינו לקנות ונגמר בחנות😢השקט הזה

אני תמיד שמה וממשיכה עם זה עוד הרבה אחכ עד שזה כבר מאבד צורה..

(או ששוברים לי את הדגל😐 קרה לי שנה שעברה)

אני גרה בעיר חרדיתשושנושי
והשנה ראיתי אצלנו בעיר על רכבים דגלים, זה היה מעניין. אף פעם בעבר לא נתקלתי. 
ולא שברו?מקקה
מעניין
זה הקטע, שלא.שושנושי

יש שינוי שקורה,

לא בכל עיר (מודיעין עילית למשל קשה לי להאמין שהיה משהו)

אבל לפחות אצלנו בעיר, שהיא חרדית לגמרי ולא מעורבת - היו דגלים. אולי אלה של אורחים ולא תושביו העיר - אין לי מושג. בשבת אכלנו אצל חברים במרחק חצי שעה הליכה, בדרך ראינו שני רכבים במיקומים שונים. אולי התארחו שם. לא יודעת. 

גם לאורחים שובריםמקקה

מניסיון אישי

שני רכבים בעיר שלימה... עצוב.

ממש, זה ששני רכבים מרגיש הרבה זה עצוב...מכחול
אצלינו באזור שמים מגנטים של דגל ישראלואילו פינו

הרבה פחות נהרס מדגל אמיתי..

השנה אישית לא הגענו לזה... תקופה כל כך עמוסה שפשוט שכחנו...

אני שנים לא שמה בגלל הרעש שלו/פותחים חלון והוא עףמנגואית
לנו היו שלושה דגליםאפונה
אבל עברו בערך שעתיים מאז ששמנו אותם ועד שהאחרון עף מהחלון.
אנחנו לא שמנו השנהאמאשוני

את לא מצליחה להבין את העומס הטכני והמנטאלי שהצטבר מהתקופה האחרונה?


את מעט הפניות השקענו ביום הזיכרון.

בבחינת טוב ללכת לבית האבל מללכת לבית המשתה. (ציטוט לא מדוייק)


ובכלל דגלים לרכב עפים בשניה.

יכול להיות שזו הסיבהעוד מעט פסח

ניסיתי באמת להבין את הסיבה.

ויכול להיות שהעומס, יחד עם זה שאיכשהו אין דגלים בכניסה לסופרים, הביא אנשים לשכוח.

לא שופטת אף אחד, פשוט ניסיתי להבין מה נשתנה.


(והסוד הוא לתלות על הדלת, לא על החלון. ואז מקסימום נופל בזמן חניה ומרימים מיד).

גם אני אמרתי את זה היום . באמת מוזר.אור עולה בבוקר

נסענו בכביש ירושלים ת"א העמוס ובמשך זמן ארוך היינו כמעט הרכב היחיד עם דגל. מידי פעם עוד שניים שלושה . ממש הפתיע אותי .

אני גם שמתי לב...ואמרתי לילדים שהשנה אני לא רואה דממתקית

דגלים.
גם בבתים, במרפסות.
האמת גם אני לא שמתי יבגלל עצלות.

בסוף הגדול שלי תלה אתמול.

אולי באמתעוד מעט פסח

העומס של המלחמה והמילואים שלא נגמרים פשוט לא השאיר לאנשים פניות לתלות.

יש פטנט חדש-דגל מגנט לרכב. קנינו השנה. של ורד ביתןאביגיל ##

איך לא חשבו על זה קודם

🤨

בעקבות השאלה שלך בדקתי וראיתי מלא. אולי תלוי איזורשיפור
אני חושבת שיש הרבה פחות אבלרק טוב!

באמת בתור ילדים כמעט כל הרכבים בכביש ביום העצמאות היו עם דגלים.

כיום אני לא שמה מסיבות טכניות-

1. זה ממש מרעיש לי כשמתנפנף בנסיעה.

2. החלונות חשמליים ולכן בקלות אני שוכחת, פותחת חלון והדגל עף... בעבר היה צריך לסובב ידנית כל חלון, אז הדגלים היו נשארים במקום... 

לגבי 2 כתבתי כבר-עוד מעט פסחאחרונה

הפתרון הוא לתלות על הדלת עצמה.

ואז גם אם נופל, זה לא בזמן נסיעה, לאפשר שניה להתכופף ולהרים.

אולי יעניין אותך