א. ענו באמת.

ב. הפגנת ענווה.

ג. חוסר ביטחון עצמי.

ד. יצירת רצון ואיתגור אצל השני בצורה מניפולטיבית משהו.

והיא שזו יכולה להיות דווקא גאווה:

"כל מה שהשלמות הפנימית יותר חסרה, כן הטבע מחפש להשתלם לצד חוץ. רק במעמד שפלות הנפש, יתעורר החשק להתהדר בפני אחרים, בין במה שיש בו בין במה שאין בו. ועל כן חייב האדם להגדיל את רושם השלמות הפנימית, ודבריו ביחושו להכרת עצמו לאחרים יהיו תמיד במשקל הראוי" (מידות הראי"ה, כבוד, אות ד).

ובמילים אחרות, ביסודה של הערכה עצמית נמוכה עשויה (או: עלולה) לעמוד דווקא שחצנות.

כמה שהאדם חסר מבפנים, מרגיש שפלות, כך מרגיש צורך להתגאות כלפי חוץ.

אם מגביר את שלמותו הפנימית והכרת ערכה, אינו צריך כ"כ את "הסכמת" האחרים והרושם עליהם.

אז נכון שלפעמים יש "מתגאה בענוותו" כדברי המס"י, אבל לא על זה דווקא מדבר הרב.

* שזה הדרך שלו לומר לך: "זה לא את זה אני.." (כלומר, שהוא מעוניין להיפרד ממך אבל יש לו חוסר נעימות מסיבות מסויימות.)

* מנסה לבדוק אותך אם את מקבלת אותו כמו שהוא

* יש לו תסביך נחיתות והוא עדיין לא מצליח לעכל שיש מישהי שמעריכה אותו

* הוא נמצא כעת במשבר יחסית גדול וזו הדרך שבה הוא מנסה להתמודד עם זה

ומן הסתם יש עוד אפשרויות..

בכ"מ, מה שהוא עושה זה לא נורמלי..

שגרמה גם למשבר רציני (ואולי גם לנפילה בחטאים שונים ואכמ"ל) ובעקבות כך מרגיש שבאמת א מגיע לך לקבל מישהו כמוהו (=את הרבה יותר ממנו), כי הוא "מזוהם".

אם בכל זאת את רוצה להמשיך, את יכולה להגיד לו שאת חושבת שזה מאוד יכול להתאים, ושתשמחי לצאת שוב. אם את מוכנה אפילו לתת לזה קצת זמן, תציעי לו שייקח שבוע שבועיים הפסקה לחשוב ואז תשמחי אם ימשיך...

ובעזרת ה' שיהיה לכם רק טוב, מה שלא יהיה!

הייתי מהמרת שזה נובע מחוסר ביטחון די קיצוני, כי אם לשפוט לפי מה שהלך כשיצאנו,הוא רוצה. מאד.

אמרתי לו שלדעתי הוא טועה, לא עזר כל כך.

נו שויין

בס"ד

זאת לא הבחירה שלך.

זאת הבחירה שלי.

אם אתה באמת לא טוב לי, אז אני אדאג לזה שלא תהיה איתי.

אבל זה לא עניינך.

והוא קיבל את זה. והבין.

בחירה היא עניין של הבוחר, לא של מושא הבחירה.

אא"כ כמובן זה ברמה לא שפויה של מישהו שיודע שהוא גרם לבחורה להיות בעמדה נפשית שהיא לא מסוגלת להיפרד ממנו ובאמת מייעצים לו ללכת ממנה והכל, אבל זה מקרים ממש חריגים.

בחור שסתם אומר לי "אני לא מספיק טוב בשבילך" אני פשוט אענה לו את מה שאמרתי למעלה ואוסיף שאין כזה דבר לא מספיק טוב בשבילי, גם אני לא מושלמת ואני אחליט מה זה טוב בשבילי.

ב"הצלחה..

בס"ד

גם אני כזאת הרבה פעמים.

שאני אומרת למישהו שאני לא מבינה מה הוא מצא בי..

ואני לא מרגישה לא נורמלית, אני דווקא מרגישה די נורמלית.

זה אולי מצב לא טוב, אבל זה מצב די שכיח..

וזה יכול להיות מטופל על ידי האדם עצמו..

זאת פשוט העבודת מידות שלו.

יש מי שעובד על כעס ויש מי שעובד על חוסר בטחון עצמי.

הגיוני.

את צריכה פשוט להחליט עם מה את יכולה להסתדר- 

עם אדם שעובד על כעס, או אדם שעובד על צרות עין, או אדם שעובד על בטחון עצמי.

כל אחד מהם שונה וזה עניין שלך ומה שמתאים לך.

הוא לא ממש קיבל את זה.

יש לי הרגשה שהוא מונע מעצמו או משהו כזה..

בס"ד

זאת לא הבחירה שלך.

זאת הבחירה שלי.

אם אתה באמת לא טוב לי, אז אני אדאג לזה שלא תהיה איתי.

אבל זה לא עניינך.

והוא קיבל את זה. והבין.

בחירה היא עניין של הבוחר, לא של מושא הבחירה.

אא"כ כמובן זה ברמה לא שפויה של מישהו שיודע שהוא גרם לבחורה להיות בעמדה נפשית שהיא לא מסוגלת להיפרד ממנו ובאמת מייעצים לו ללכת ממנה והכל, אבל זה מקרים ממש חריגים.

בחור שסתם אומר לי "אני לא מספיק טוב בשבילך" אני פשוט אענה לו את מה שאמרתי למעלה ואוסיף שאין כזה דבר לא מספיק טוב בשבילי, גם אני לא מושלמת ואני אחליט מה זה טוב בשבילי.

ב"הצלחה..

אם יש פער שגורם שאחד לא יהיה טוב בשביל השני,

אז אחרי שתעבור תקופת האידיאליה הראשונית זה יכול להתעורר ולהקשות.

ואז, אם לצד אחד קשה, זה אוטמטית משפיע גם על הצד השני.

נישואין זה יחסי גומלין. פינג פונג.

דוגמא בנושא פשוט- אשה מידי טיפשה עם בחור מידי חכם (לא פער קטן שלא משפיע על חיים)

לא רק החכם מפסיד מזה.

ברגע שתתערר אצלו ההערכה שיש לו בהתחלה למידות המדהימות שלה, ברגע שהוא ישים לב לזה יותר מליופי היחודי שלה,היא תרגיש את זה. זה יכאב לה. במקרים מסוימים, זה יפגע בשלום בית שלה.

לא אומרת שאי אפשר להתחתן עם פערים. תמיד יהיו הבדלים.

אבל זה לא רק הבחירה של הצד שנחשב "טוב". שני הצדדים צריכים לקחת בחשבון את הפער.

וכמובן...לא מדברת על המקרה הזה ספציפית. אין לי מושג מה סיבתו של הבחור. אני מדברת על ההשקפה הכללית.

מסכימה שהמילה "טוב" מעצבנת ולא מתאימה.

מסכימה שבכל מקרה תהיה מלא עבודה על הקשר במהלך החיים.

לא מסכימה שזה שיקול של אחד הצדדים יותר משל השני. 

כתבת: הוא לא יודע מה היא רוצה, אולי היא דווקא רוצה מישהו כמוהו?

ונגיד שהיא רוצה מישהו כמוהו.

זה אומר שלא יהיה פער משמעותי בהמשך?

זה אומר שלא יוסיף על הקושי והאתגר אתו צריך להתמודד בכל מקרה במערכת זוגית?

זה שזה לא מפריע לה, (הצד ה"טוב") זה לא אומר שזה לא יפריע בהמשך לו, למרות שהוא נחשב ה"פחות טוב". ואולי זה מפריע לו כבר עכשיו.

נישואים זה לא טוב ופחות טוב כך שהטוב מבצע בחירה.

נישואים זה התאמה. הדדיות.

לכן, אם צריך לבצע בחירה, היא הדדית.

בוחרים את רמת הפער וההבדלים. את ההפרש.

לא את רמת ה"טוב".

ובמתמטיקה,, ההפרש זהה בין אם מסתכלים מהקטן לגדול ובין מהגדול לקטן.

וזה לא אומר שאם יש הפרש לא מתחתנים.

אלא שצריך לבצע בחירה. אבל שניהם צריכים לבצע אותה באותה מידה לדעתי.

עליו אני לא יודעת כלום.

עם ההתחלה שלך הסכמתי.

אבל לדעתי,

החשש שזה יפריע לה בעתיד הוא גם חשש אמיתי!

זה כן המקום שלו.

אם עכשיו היא בוחרת בו אבל בעוד שנה זה יפריע לה שהיא יותר ממנו, אז זה יפגע גם בו.

ולכן, גם אם לדעתה זה לא יקרה והיא רוצה אותו, הגיוני שהוא יחשוש שזה מההתלהבות עכשיו ושבעתיד זה ישתנה.

ושוב, אם זה לא פער מוגזם, אפשר ללכת על זה. אבל לדעת שזה מצריך עבודה. שזה אתגר. ולבחור.

בס"ד

יש גבול מסוים.

הוא יכול לחשוש למה שהוא ירגיש והוא יכול לחשוב שהוא האדם הכי רע בעולם, אבל מכאן ועד לא לסמוך על המדוייטת שלו?

אז שיעשה חשבון נפש עם עצמו ויעבוד על זה, כי להתחתן הוא לא יתחתן בלי טיפת אמון במדוייטות שלו.

והוא יחשוב את זה על כל אחת.

כי מה לעשות אנחנו לא מושלמים ובכל אחד מאיתנו יש דברים טובים ודברים טובים פחות וגם לי יש דברים שהם כביכול יותר טובים מאצלך ודברים פחות טובים מדברים שנמצאים אצלך..

ככה אנחנו בנויים.

אז על כל מדוייטת הוא יגיד "היא יותר טובה ממני בככה וככה" וזה לא ייגמר.

בחור כזה באמת צריך לטפל בעצמו.

אם הוא לא סומך על הבחירות של זולתו אז איך הוא בכלל רוצה להתחתן?

אם הוא מפחד על עצמו סבבה, אם הוא מפחד על מה שהיא תרגיש אז יש לו בעיה הרבה יותר שורשית מסתם להרגיש רגשי נחיתות.

אין לי מושג מה הסיפור שנידון כאן.

לי היה בראש מקרים פערים מאוד גדולים כשכתבתי את זה.

נגיד, אם למישהו יש בעיה נפשית משמעותית ומישהי יודעת את זה ובכל זאת רוצה אותו.

יכול להיות שזה ילך סבבה.

אבל יתכן שבעתיד היא לא תצליח להתמודד עם זה. זכותו וחובתו לקחת את זה בחשבון.

וזה לא רגשי נחיתות אם הוא לא סומך עליה בזה. 

בס"ד

אבל א. לא נראה לי שזה המצב.

ב. גם אם זה המצב-

בחור שיש לו בעיה כלשהי שהוא מפחד שהמדוייטת לא תעמוד בה בעוד מספר שנים, לא יתחתן לעולם.

כי אם עליה הוא לא סומך אז על מי הוא כן יסמוך?

אם המילה שלה לא מספיקה לו אז שוב, יש פה בעיה בסיסית באמון שכדאי שהוא יברר אותה.

זה כבר לא קשור לנחיתות או בטחון עצמי, זה קשור למינימום של מוכנות לחתונה.

כשמתחתנים, ואני מניחה שאת יודעת את זה טוב ממני, עושים את זה עם אמון בשני.

לא מתחתנים וכל הזמן חושבים שאולי השני יפסיק לאהוב ואולי יימאס לו והוא יברח.

זה לא עובד ככה.

ואם זה כן אז אני מרחמת על הזוגות האלה..

זה לא בריא ולא טוב.

ולכן אם הבחור מרגיש שאין לו אמון שהאופי של הבחורה יכול להכיל את ה"בעיה" / "פחיתות" (או מה שזה לא יהיה) לאורך זמן, אז את רוצה שהוא לא יפרוש?

כשבחור אומר שזה לא מתאים כי הוא פחות טוב- יתכנו כל מיני אפשרויות כמו מניפולציה, ויתכן שמהכרות הוא סובר שהגיוני והנישואים יכשלו. הוא צודק או לא, זה לא משנה. אין לו אמון ולכן הוא עושה את הבחירה. וזה הגיוני מאוד לדעתי.

בכל מקרה, זה דיון תיאורטי. בלי קשר למקרה המוצג בשרשור.

בס"ד

זאת לא הבחירה שלך.

זאת הבחירה שלי.

אם אתה באמת לא טוב לי, אז אני אדאג לזה שלא תהיה איתי.

אבל זה לא עניינך.

והוא קיבל את זה. והבין.

בחירה היא עניין של הבוחר, לא של מושא הבחירה.

אא"כ כמובן זה ברמה לא שפויה של מישהו שיודע שהוא גרם לבחורה להיות בעמדה נפשית שהיא לא מסוגלת להיפרד ממנו ובאמת מייעצים לו ללכת ממנה והכל, אבל זה מקרים ממש חריגים.

בחור שסתם אומר לי "אני לא מספיק טוב בשבילך" אני פשוט אענה לו את מה שאמרתי למעלה ואוסיף שאין כזה דבר לא מספיק טוב בשבילי, גם אני לא מושלמת ואני אחליט מה זה טוב בשבילי.

ב"הצלחה..

בס"ד

הערוץ הזה...

לרוב אמירה כזו נובעת מדברים אמיתיים שהוא חושב שהם לא טובים, במיוחד אם אין לו ביטחון עצמי.

חוסר ביטחון קיצוני נובע לרוב מפרפקציוניסטיות של האדם כלפי עצמו (הוא חושב שהוא חייב להיות מושלם ולכן כל דבר קטן שהוא לא מושלם- ולכל אדם ש הרבה דברים כאלה- נראה נורא ואיום בשבילו.)

תנסו לפתוח את זה ביניכם ולראות מהם הדברים שהוא חושב שבגללם הוא לא טוב בשבילך. יתכן שזה דברים שבאמת לא מתאימים לך, ולכן טוב לדעת (אבל לנהוג בעדינות), ויתכן שזה דברים שאת כן יכולה לחיות איתם, ואז אפשר להמשיך.

ויותר מזה- כשאדם אומר אמירה כזו לא יעזור האמירה "לדעתי אתה טועה" כי הוא תמיד חושב בראש: טוב, אם היית יודעת מה שאני יודע היית חושבת אחרת (וזה אפילו עלול להעליב, כי זה מראה שאת לא סומכת על יכולת השיפוט שלו)

דווקא אם אתם פותחים את הדברים ועל כל דבר ספציפי את אומרת: זה בסדר גמור מבחינתך, זה דווקא חמוד לדעתך, וזה באמת לא טוב אבל נבלע בתוך כלל האישיות הטובה, אז הוא באמת יוכל להשתכנע.

יכול גם לעזור אם תשתפי אותו בחסרונות משלך, וככה הוא ירגיש שגם את לא מושלמת ויהיה לו יותר ביטחון לשתף בקשיים שלו.

תראי אם מה שאני אומרת מתאים לשלב שאתם נמצאים בו. יכול להיות שצריך יותר מאוחר ויכול להיות שבהדרגה, אבל אם יש לו חוסר ביטחון עצמי קיצוני זה יכול לעזור ממש.

וקחי את זה בתור שיקול- אדם עם חוסר ביטחון עצמי זקוק להרבה מחמאות ספציפיות- כמו שפרטתי. תחשבי אם זה מתאים לך, ואם את באופי משחררת מחמאות ומפרגנת או ההפך, קמצנית במחמאות- ואז תהיה לך התמודדות מול זה (אם כי זה עדין חשוב להתמודד כי גם מול הילדים צריך לתת הרבה מחמאות וטוב להתאמן מול אדם מבוגר שאז עם הילדים המחמאות יזרמו יותר בחופשיות)

שבמשך יום שלם לא הצלחתי להתמודד עם הפחד שלא אעמוד בציפיות שלה.

כלומר: למרות שאני יכול, ככל הנראה, ולמרות שברור לי שהחלטה לפסול שייכת לה, אני פשוט לא עומד לחיות בחששות כל הזמן.

בכל מקרה, אם זאת מניפולציה היא מרתיחה אותי.

קורה לפעמים שאומרים את זה, אך מעולם לא נתקלתי שאמרו את זה למדוייטת. וכפי שכתבו: את החלטותי תשאיר בידי..

אם במנגינה של צחוק, איזו בדיחה

יכול להיות שאמר כך על מנת לרומם את רוחו. לראות שלמרות הכל רוצים לצאת איתו.

אפשרות נוספת שחשבתי שהוא רוצה להמשיך אך חושש מפני הבאות. אולי אפשר לומר לו בא נקבע פגישה נוספת ואני אחליט אם אתה טוב עבורי או לא.

כבר מהדייט השני בערך, כשהרגשתי שזה הכוון..

בסוף הוא החליט להתחתן איתי

מומנת באישי אם תרצי

אבל כל מקרה לגופו. 

מה שבטוח, שכדאי שתתשאלי אותו,כי אנחנו לא יודעים מה הוא חושב.

הסתבכתי קצת בהגעה למקום, וכשהתקשרתי לבחור וביקשתי שיכוון אותי, הוא אמר שלא אדאג, אני כבר אזהה אותו בין כל האנשים, הוא הכי מכוער... הייתי בטוחה שלא שמעתי טוב. שאלתי אותו: "מה אמרת? מכוער?", והוא ענה "כן, כן".

אני חייבת להודות שזה היה הזוי מבחינתי. עוד לא נפגשנו וככה אתה מציג את עצמך?!

[ומה קרה בסוף? נפרדנו לשלום למחרת. זה באמת היה לא מתאים, בלי קשר לאיך שהוא נראה.]

ובכן, בנים, כנות ומודעות עצמית חשובות מאוד בבניית קשר (בעז"ה האיש שלי יהיה בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה כל כך...), אבל הדבר הראשון שצריכים לשדר הוא גבריות. טוב, אולי זאת רק אני ויש בנות שחולקות עליי, אבל ביטחון עצמי במי שאתה זה בייסיק.

ושמיכה, עזבי אותו שנייה. מה אתך? איפה את בסיפור הזה? מתחשק לך להמשיך?

אולי זה האתגר, אולי זו העובדה שמאד נהנינו כשכן יצאנו, לא יודעת למה, מה שאני כן יודעת זה שאני רוצה לראות אותו שוב.

כמו שאמרה ענבל, שזו בחירה שלך ולא שלו.

אם כי, כדאי אולי להוסיף, שאם יש לו סיבה לחשוב שיש משהו שאת לא יודעת, שאמור להשפיע לך על ההחלטה, שיספר, ואת תחליטי בעצמך האם זה מתאים לך.

[

[צריך כמובן להגיד את זה בטקט, ואולי גם להוסיף שהוא לא חייב לספר ברגע זה אם לא נוח לו, או משהו דומה].

ותפקחי עיניים, שימי לב למה שהוא משדר.

(ואני אישית גם הייתי משתפת מישהו שמכיר ואוהב אותי.)

שבוע טוב! הרבה אור בדרך!

בס"ד

כי אם היא לא חושבת ככה אז אולי משהו במה שאתה חושב על עצמך מעוות?

לא תמיד מה שאנחנו חושבים על עצמנו זה נכון.

וגם אני הייתי בעמדה של לומר שאני לא טובה מספיק ומה למען ה' בכלל מצאו בי..

ועדיין אני חושבת שגם העמדה שלי לא נכונה..

בשני הצדדים יש אמת.

האדם שמסוגל להגיד על עצמו באמת ובתמים שהוא לא טוב בשביל מישהו אחר הוא צריך להיות אדם במעלה ממש גבוהה..

[אישית אני חושבת שלהגיד על מישהו שהוא פחות טוב ממישהו אחר זה מוזר..

יש בי דברים יותר טובים ופחות טובים.

וכך גם באדם שעומד מולי..

מי קבע מה נחשב יותר?]

בס"ד

ועדיין אני מניחה שאתה תשאיר את זה לשיקול דעתה, לא?

הרי היא היחידה שיודעת מה מתחולל אצלה, היא היחידה שיודעת איזה בית היא רוצה..

ואולי היא רוצה בית עם אדם שדווקא לא לומד תורה כל היום?

אי אפשר לדעת...

אבל כמובן שכל אחד יעשה כטוב בעיניו

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.