המזרוחניקיאדה הארצית.

כמה שבתות בחודש אני צריכה להתנדב, כמה פעמים בשבוע וכו..

מאמינה שלא נכתב ממקום רע, אבל "בלבול בערכים מתוך תמימות" נשמע לי קצת מתנשא..

אני לא יודעת עד כמה אתה מכיר את קו לחיים, יכול להיות שאפילו יותר ממני, ובכל זאת- באים לשם ונשארים שם כדי לתרום. זאת המטרה. וזה אדיר ועצמתי. אם יש מישהו שפועל או עושה אחרת- אני מרחמת עליו. זה ילדותי. 
ההקשר שלי עם חניכה שלי הוא מדהים, אנחנו חברות טובות למרות הפער, אנחנו נתרמות ממנו.

מסכימה שצריך לדעת לשים גבולות, לא חושבת שצריך לוותר על זה.

(וסליחה אם פרשתי אותך לא נכון)

קודם כל- זה מצריך חוסן נפשי.

גם אם החניכה שלך ספציפית לא תהיה קשה, יהיו מסביבך חניכים קשים. ולכן צריך קודם כל לדעת שאת מסתדרת עם העניין..

בעיקרון תהיה לך חונכות פעם בשבוע ובערך 12 שבתות בשנה..לא תמידתצטרכי לצאת-זה תלוי אם החניכה שלך יוצאת לשבת או לא.

אם את מדריכה-לא ממליצה להיות גם בקו.. עמוס מידי לטעמי..

וכמובן-מגיל 16..

זה הפרטים שאני יודעת לגבי סניף צפון של הקו.. אולי במקומות אחרים זה שונה..

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t616535#6828843

בקישור יש שרשור ששאלתי בעבר לפני שנכנסתי לקו, בעיקרון יש שם הסברים.. אם את רוצה לשאול עוד משהו אז בכיף. מומלץ!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....