אורית סטרוק- orit strouk
3 שעות ·
כשהייאוש מתגנב אל הלב, הנוער הנפלא שלנו מזכיר את התקווה.
בשעה זו אני משתתפת בשרשרת אנושית שיזמו בני נוער מגוש עציון. מאות צעירים אוחזים ידיים מצומת הגוש, דרך זירות הפיגועים שבהן נרצחה דליה למקוס הי"ד, והתחנה שממנה נחטפו שלושת הנערים ועד לכפר עציון.
ימים קשים מאוד עוברים עלינו. יהודים עטורים בתפילין נטבחים בבית הכנסת והתגובה לרצף מעשי הטבח עשויה להיות יאוש.
ראיתי אותם הבוקר, מאות בני נוער חדורי אמונה, מלאי חיים, כואבים את המכות הקשות אבל לא מעלים על דעתם שלא להמשיך קדימה בעוז. אוחזים ידיים במקומות שבהם נרצחו אחינו ומרכינים ראש אבל ממשיכים הלאה עד לכפר עציון -
סמל לגבורה ולתקומה שלנו.
והתעודדתי.


