אני חושבת שכשילד רוצה מיוזמתו, אין שום סיבה לעצור בעדו.

הרבה ילדים וילדות עולים לכיתה א' כשהם יודעים כבר לקרוא.

אני חושבת שהרוב המוחלט של הילדים שכבר יודעים לא משתעממים, הם שמחים להצליח ושהולך להם בקלות, וגם המורה צריכה לדעת שיש קבוצות שונות בכיתה ולאתגר את אלה שכבר יודעים לקרוא...

הוא מכיר את זה מקרוב .... על עצמו שהיה בין החכמים /טובים של הכיתה .

והוא כנראה השתעמם ....

אמא שלי מורה (לא לכיתה א אלא בכלל לכיתות  גבהות יותר ...)

היא בעד . והיא הציע שאפשר לדבר אם המורה , שתאתגר אותה בדברים ....

או שאפשר שההורים יקנו חברת וכשהיא תסיים את המשימות של הכיתה אז תעבוד בכברת מהבית שלה .

והמורה מדי פעם תבדוק /תציץ /תעקוב ..... שהכל בסדר .

ואני חושבת שאולי אמא שלי צודקת ,אפשר לנסות לקדם אותה בקצב שלה .

נ.ב

יש מורים שלא אוהבים /ושזה מפריע להם . או שהם לא משתפים פעולה  אם רעיון שכזה .

בקיצור תלוי במורה .

לכן אני מתלבטת בעניין ...

בינתיים לימדתי אותה קריאה של קמץ פתח, ומתלבטת ממש אם להמשיך או "להיתקע

בזה..."

ודף אחד לפני כמה ימים שהיה בכיתה א' .

לסדר משפטים בסדר נכון (להעתיק אותם ) .

למשל: סלט , דנה , הכינה .

תשובה : דנה הכינה סלט . ( לכתוב את הסדר הנכון במשפט ...)

 היא הבינה שצריך להעתיק .... ורצתה להעתיק את המילה סלט . הסברתי לה שסלט לא יכל לפתוח משפט ....

לכן צריך משהו אחר .... לבסוף היא קלטה את העניין . והעתיקה לבד שתי משפטים מהסוג הזה .

במשפט השליש היא התעצבנה כי לא כתבה טוב (כתבה כתב ראי -הפוך ) ולא היה לה חשק להביא /לחפש מחק .....

נ.ב

אני לא ממש יושבת ללמד אותה . היא מזה לבד פחת קמץ וגם אי ...

הסברנו לה פחות או יותר את הניקוד וזה הכל .

(יש סידורים שיש את כל הניקוד בהתחלה ... הראנו לה פעם פעמים ודי )

ואת השאר המשיכה לבד, רק השמיעה לי...

אני ממש מבינה את התלבטותך, לא יודעת מה לומר...

כולם אמרו לי יהיה לה משעמם בכיתה א'.

אבל החשק שלה לא הירפה.

גם אני לא ישבתי לידה, אלא תוך כדי טיפול ב-2 פעוטות תמכתי בלימוד שלה.

אין מה לעשות. הילדה צמאה לידע!

לפני כיתה א' סימה ספר מנוקד של סיפורי צדיקים (יותר ממאה עמודים)

בסופו של דבר היא נהנתה בכיתה א'!

היא ידעה הכול אבל אהבה להקשיב למורה.

בתחום בכתב - הייתה דווקא צריכה להתאמץ, כי המוטוריקה העדינה שלה לא משהו, אבל בזכות ההתמדה שלה והמוטיבציה הצליחה גם בזה.

שלא צריך לעכב ילד שמתענין טבעית,

משיקול שאח"כ לא יהיה לו מה לעשות. מורה צריכה להיות מספיק אחראית כדי שיהיה.

אבל ההסכמה בינך לבין בעלך קודמת לכל זה. צריך לדון ביניכם, בנחת, ולעשות רק לפי מה שגם הוא יסכים.

בגדול - בנים משועממים= הפרעות

בנות - (יותר אוהבת ללמוד?) שיודעות את החומר - לא בהכרח תהינה משועממות (יש לי בת שידעה לקרוא מגיל 3 והיתה חוזרת בכיתה א בהתלהבות - אמא היום למדנו ל..)

זה מאד בהכללה ובגדול אבל מסתמך על כמה מקרים..

במשפחה שלנו היו כמה בנות שלמדו לקרוא לפני כיתה א', וכולן היו בסדר גמור בכיתה (לי המורה הרשתה לקרוא ספרים בזמן השיעור כשלמדו דברים שידעתי, לאחיות שלי לא תמיד הרשו אבל הן היו מאוד שמחות בכיתה). לעומת זאת, אח שלי שלמד לקרוא בגיל 4 (הוא ממש דרש את זה, ופחות או יותר למד את עצמו), היו משועמם לגמרי בתחילת כיתה א', ואחרי כמה שבועות הוחלט להקפיץ אותו לכיתה ב' שתאתגר אותו יותר..

גם שלי ידעה את כל האותיות וכתבה בלי סוף- מילים קיימות ומילים מומצאות.

אבל הלימוד בכיתה הוא ממילא שיטתי יותר, כך שלא יזיק לה לדעת עכשיו קצת וללמוד טוב יותר בכיתה א'.

גם אני הגעתי לכיתה א שולטת בקריאה, ולא זכורה לי תחושת שעמום.

הבת שלי מעצמה חקרה את הקריאה ואי אפשר היה לעצור אותה והגיעה אפילו לכתב עגול.

וידעה כבר לקרוא ולכתוב בכתב.

ביום הראשון של כיתה א' המורה כתבה בכתב עגול מה צריך לשים במגירה ומה במדף...אז אני בשיא הטבעיות מבקשת מהבת שלי שתקריא לי בזמן שאני מוציאה את הדברים מהתיק.

פתאום אני קולטת את העניים של כולם עלי ורק אז שמתי לב שאופס' זה לא שיגרתי שהילדה קוראת כתב יד ביום הראשון של כיתה א'....

בכל אופן לא ראיתי הרבה שיעמום במשך השנה. היא נהנתה להשלים את החוברות לפי הסדר ואני חושבת שהלמידה לפי הסדר היא חשובה. עשתה מעט חוברות אתגר וזהו. (אצל בנים לדעתי זה היה יותר קשה....)

בהצלחה לכולן והרבה נחת.

לילדים כאלה אף פעם לא משעמם

כך שכבר בגן ידעתי לקרוא שוטף (הייתי מקריאה לילדם סיפורים).

בכיתה א אמא שלי דיברה עם המורה לפני והסבירה לה את המצב, והמורה חיפשה פתרונות יצירתיים להעסיק אותי בהן.

קראתי ספר, התקדמתי בהבנת הנקרא וכו'.

אני חושבת שאם הרצון מגיע מהילדה לא כדאי למנוע ממנה.

אין הרבה ילדים שמבקשים לקרוא בגיל כ''כ צעיר, ואם היא רוצה כנראה שקיים אצלה צורך כזה. היא לא סתם מבקשת.

אפשר למצוא פתרונות בכיתה א, זה תלוי בעיקר ביצירתיות שלך ושל המורה..

והערה קטנה: כדאי לתת לילדה עבודות ומשימות כך שתתקדם בחומר ולא תחכה שכל הכיתה תהיה בקצב שלה. זה יעזור מאד להרגלי הלמידה שלה בעתיד..

לימוד קריאה בצורה חלקית לפני כיתה א מאד כדאי. למה? אם יש לילד בעיה כלשהי אפשר לעלות עליה בקלות

ולעבוד עליה עוד לפני כיתה א. אבל קריאה רהוטה לפני כיתה א תלויה בבית הספר שבו היא תלמד.

כדאי לברר מה הם עושים עם ילדות שקוראות, האם יש חלוקה לרמות, או שכל השנה היא תסבול משעמום.

במקרה שבבית הספר כמו ברבים אחרים יש קבוצת קריאה אחת ורק מתגברים את אלו שלא למדו אחרי חנוכה,

את יכולה ללמד אבל לא את כל התנועות.

אם את מלמדת אותה רק קמץ פתח ורואה שהיא שולטת ומצליחה ללמוד להשתלט גם על תוספת של ניקוד

מסוג אחר באותה מילה, את כבר עשית למעלה מ-50%  כי ברגע שהיא תקלוט את זה, ההמשך כבר קל.

תזכרי שכדי לשלוט בקריאה צריך ללמוד יום יום וזה עלול להיות משעמם, כך שקצב ההתקדמות בבית לא תמיד יהיה

כמו בבית ספר ואפשר להקדיש את הזמן למשחקי מילים ואותיות וללמוד לאט אבל בטוח.

לתת לילדה ללמוד מה שהיא רוצה אבל בצורה מסודרת ונכונה.
ללמד אותה את הניקוד בצורה שיטתית ולא שתלמד בצורה מבולגנת.
זה דבר חיובי מאוד לתת לילדה להגשים את רצונותיה.

הבן שלי ידע בגן טרום חובה לקרוא ספרים מעצמו. הוא שאל אותי מה הניקוד ולמד לבד לקרוא.
אח"כ בכיתה א' היה לו כיף. ילד שיודע להעסיק את עצמו לא משתעמם ויש לו תחושת סיפוק מההצלחות שלו.
אם היא ילדה שמתעניינת בהרבה תחומים יהיה קל למורה להעסיק אותה.

רצו להקפיץ את הבן שלי כיתה אני לא רציתי כי יש גם עניין של בשלות רגשית….
והוא ממש לא משתעמם ונהנה לסיים ראשון כל מטלה.

נראה לי שאין כיתה א שאין בה כמה שיודעים לקרוא. מורה של כיתה א אמורה לדעת להתמודד עם מצב כזה.

אני כילדה למדתי לקרוא די שוטף לפני כיתה א. ובתחילת שנה עשו לנו מעיין אבחון לחלוקה לפי רמות קריאה.

אם את אומרת שאת עובדת בכיתה א- את יכולה לשאול את המורה שם מנסיונה.

חבל לחסום את הרצון והסקרנות של הילדה. ואולי בכיתה א בהנחה שהיא תשתעמם, אפשר להציע לה לקרוא ספרים ארוכים.

(בתור מורה אני פחות אוהבת שילד קורא בשיעור ולא מתעסק בחומר גם אם הוא חכם, אבל כאן זה בדיוק החומר, וזה יכול אפילו לגרום לילדות אחרות לרצות להיות כמוה- שקוראת ספרים ארוכים)

כשילד רוצה ללמוד מיומנות חדשה הוא בשל לזה.

תלמדי אותה במנות קטנות,יש ילדים בגן שלומדים מעצמם לקרוא.

לימוד פורה ומהנה.

בגיל 3 בעלי היה מלמד אותה אותיות, סתם בשביל הכיף והיא קלטה,

ובגיל 5 היא התחילה לקרוא לבד! פשוט הסתכלה על מילה, חיברה את האותיות וקראה אותה.

כך שהיא ידעה לקרוא בלי ניקוד, ואת הניקוד לא הכירה.

עכשיו היא בת 6, בכיתה א' והיא לומדת קריאה בצורה מסודרת- עם ניקוד.

והיא ממש לא משתעממת!

יש להם חוברות עבודה שהן לומדות, והן לומדות חשבון, ויש שיעור ציור, ושיעור מלאכה, ומחברות נושא ושלום כיתה א'..

לא כל הלימוד בכיתה א' זה קריאה וילדות שאוהבות ידע נהנות בבית ספר!!

להפך- כשהיא חוזרת מבית ספר אחרי ארוחת צהריים היא ישר מתיישבת בכיף ועושה בזריזות שיעורי בית.

ויש לי חברה שהבת שלה בכיתה א', ועדיין לא יודעת לקרוא (מעבר למה שלומדים בכיתה) והיא שונאת לעשות שיעורים..

כשהילד רוצה ולא מרגיש שהוא מרצה את ההורים 

אז למה לא?

שלושה הגדולים שלי עלו קוראים לכתה א' (כל אחד בשלב אחר) וזה מאוד חיזק את הבטחון שלהם בכתה

עכשיו הרביעי בגן חובה - קורא שוטף כבר חצי שנה

גם בעזרת הגננת המדהימה שיש לו שנה שניה שעובדת בצורה מופלאה על מודעות פונולוגית - הכל מתוך משחק

וגם בגלל שהוא מגיל קטן שאל על אותיות וכו' 

אם המורה יודעת להשתמש בידע שהבת שלך תצבור, לא יהיה לה משעמם

בכל כתה יש את הכמה ילדים שכבר יודעים לקרוא-

אצל הגדולים שלי, הם קיבלו דפי עבודה ברמה מתקדמת או שהתחילו מחוברת הקריאה השניה - שבה יש בדר"כ שאלות הבנת הנקרא

(וזה עוד לפני ימי אופק חדש של היום)

בקיצור- תעודדי אותה ותביאי לה ספרונים

ולא להתקדם לפני שראית שהיא קלטה יפה כל שלב (קמץ/פתח, חיריק, סגול/צרה וכו') כדי לא ליצור קשיים בעתיד

בהצלחה רבה

ותודה על זה שכמעט (או כולם) הוי בעד לעודד אותה ולהמשיך ללמד אותה .

אני גם אתייעץ אם המורה של כיתה א' כשאני עוזרת ומסייעת שם בימי א' .

אבל אגיד לך מה תאמרי לבעלך...

אני גם ידעתי לקרוא ספרים שלמים לפני כיתה א, ובאמת היה לי משעמם והקפיצו אותי את כיתה א - דבר שני ממש לא ממליצה לעשות!! (השלמתי את הפער רק בתיכון מבחינה רגשית).

אבל היום - יש הרבה יותר מודעות לדעת לאתגר ילדים כאלה בתוך הכיתה (צריך גם לדעת לאיזה בית ספר לשלוח, ולהיות מההתחלה בקשר עם המורה), וללמד ברמות שונות, גם את המתקדמים. בכל כיתה יש אחוז מסוים שיודע כבר לקרוא.

(אני השארתי את הבת שלי בגן חובה שנה נוספת, כי היא לא בשלה מבחינה רגשית, אפילו שהיא כבר יודעת לקרוא, אמנם לאט, אבל את כל התנועות. ממש טוב לה בגן חובה השנה, היא הרבה יותר בטוחה בעצמה, ואני בטוחה שזה רק יוסיף לה בכיתה א, אפילו שהיא תכנס כמעט בת 7 וקוראת שוטף)

פשוט ראיתי את ההודעה הזו בדף הראשי ורציתי מאווד להגיב..

אז אני בת 14.. אבל ידעתי לקרוא מאוד מוקדם - בגיל 3 ידעתי אותיות ובגיל 4 וחצי בערך ידעתי כבר לקרוא ומהניסיון שלי זה שווה. בחיים לא היה לי משעמם בכיתה א' כי תמיד כמה שידעתי לקרוא אז למדנו דברים חדשים וכו.. והייתי עוזרת לבנות חלשות בכיתה..

מקווה שעזרתי..

אבל כשילד צמא ידע- אי אפשר לעצור את זה.

שני בנים שלי ידעו לקרוא לפני כתה א'. לראשון היתה מורה שקלטה אותו ונתנה לו תפקידים כמו לסדר את ספריית הכתה שאז יכל לקרא ספר אך גם דרשה ממנו לעשות את העבודות בחוברות וכד' ובאמת בכתיבה הוא היה צריך יותר לעבוד. והיה לו טוב ולנו גם.

לשני היה משעמם בכתה והמורה לא היתה מספיק קשובה לצרכים שלו ועברה עלינו שנה ממש קשה.

המלצתי : אל תמנעי ממנה ללמוד לקרא כל עוד זה בא ממנה( הבנים שלי למדו מעצמם לקרא )אבל מאד כדאי שבכתה א' תהיה לה מורה טובה שתדע להכיל אותה ולקדם אותה.

ילד יכול להיות צמא ידע- אבל חוסמים אותו

ואז הוא מתרגל לא להתייחס לזה שהוא צמא ידע, ושוכח בכלל את כל חדוות הלימוד

קוראים ממש, ברמת ספרי-קריאה.

אמנם שיעמם להם בתקופה של לימוד הקריאה, אבל זו בסה"כ תקופה לא מאוד ארוכה. 

וצריך לזכור שיש גם דברים אחרים בכיתה א': חשבון, תורה, ועוד.

מורים טובים גם יודעים להעסיק את הילדים היודעים לקרוא בדפי עבודה המתאימים לרמתם.

לדעתי כמעט בכל כיתה א' יש ילדים שכבר יודעים לקרוא.

אם הילדה רוצה ומתעניינת- לדעתי חבל לעצור אותה. למידה עצמית עם מוטיבציה- מה יותר טוב מזה?

(לא קראתי את כל השירשור, סליחה אם חזרתי על דברים שנאמרו) 

אחותי (שהייתה אז בת 4) עשתה לי את השיעורים בכיתה א', גם ככה לא היה לי כח אליהם....

גם הבת הקטנה שלי ידעה לקרוא לפני כיתה א ביוזמתה וביוזמת הבת השנייה אז היא מתגברת בקלות על כל המטלות אבל מורה בכיתה א' צריכה לדעת וגם ברוב המקרים יודעת כיצד לנהל כיתה שהרי תמיד יש כמה רמות בנושא. מורה טובה יכולה לאתגר את כולם ברמתם.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...