ילדה בגן חובה רוצה ללמוד לכתוב ולקרוא ....אבני חן

הבת שלי בגן חובה רוצה ללמוד מיוזמתה האישית .

היא כבר יודעת אותיות (לכתוב אותן ) .

אמא : איך כותבים כך כך , ואני אומרת לה איך שאת שמועת ועוזרת ומכוונת אותה קצת .

היא כותבת לבד שמות של חברים (מהגן ) , משפטים קצרים .

כמו " אמא תצביע את התמונה הזאת " ," הבנות הלכו לבית ספר " (כמון אם העזרה שלי איך כותבים - כותבת רק על ידי שמע )

אני מתלבטת  אם להביא לה דפים או ספרונים קרא קטנים ....

ולעודד אותה לקרוא ולכתוב , היא מאוד רוצה זה באה מיוזמתה .

 

נ.ב

 

אני כרגע בבית ולא עובדת . לכן פרסמתי בישוב שאני יכלה להחליף סיעות של הגנים .

ובימי ראשון אני מתנדבת לעוזר למורה של א' . 

כשהיא שספרתי לה שאני עוזרת בכיתה א' היא בקשה לדעת מה אני יעשה אתם , ולהביא לה דברים כדי ללמד אותה ....

 

 

אם אני ילמד אותה (כמון מיוזמתה ) דברים אז מה יהיה שנה הבאה בכיתה א', היא תשתעמם .

מה כדי לדעתכם לעשות ? כן להמשיך ולעודד אותה או שלא ?

מה אתם מציאות ?

 

 

 

למה לא?אמא, ברוך ה'

אני חושבת שכשילד רוצה מיוזמתו, אין שום סיבה לעצור בעדו.

הרבה ילדים וילדות עולים לכיתה א' כשהם יודעים כבר לקרוא.

אני חושבת שהרוב המוחלט של הילדים שכבר יודעים לא משתעממים, הם שמחים להצליח ושהולך להם בקלות, וגם המורה צריכה לדעת שיש קבוצות שונות בכיתה ולאתגר את אלה שכבר יודעים לקרוא...

בעלי לא ממש מתלהב מהעניין .... יהיה לה משעמםאבני חן

הוא מכיר את זה מקרוב .... על עצמו שהיה בין החכמים /טובים של הכיתה .

והוא כנראה השתעמם ....

 

אמא שלי מורה (לא לכיתה א אלא בכלל לכיתות  גבהות יותר ...)

היא בעד . והיא הציע שאפשר לדבר אם המורה , שתאתגר אותה בדברים ....

או שאפשר שההורים יקנו חברת וכשהיא תסיים את המשימות של הכיתה אז תעבוד בכברת מהבית שלה .

והמורה מדי פעם תבדוק /תציץ /תעקוב ..... שהכל בסדר .

ואני חושבת שאולי אמא שלי צודקת ,אפשר לנסות לקדם אותה בקצב שלה .

 

נ.ב

 

יש מורים שלא אוהבים /ושזה מפריע להם . או שהם לא משתפים פעולה  אם רעיון שכזה .

בקיצור תלוי במורה .

 

לכן אני מתלבטת בעניין ...

גם אצלי בווול אותו עניין!וגם ממש מתלבטת!!!אנונימי (2)

בינתיים לימדתי אותה קריאה של קמץ פתח, ומתלבטת ממש אם להמשיך או "להיתקע

בזה..."

ואני הבאתי לה מכיתה א' ספרון פתח קמץ .... קראה לבדאבני חן

ודף אחד לפני כמה ימים שהיה בכיתה א' .

לסדר משפטים בסדר נכון (להעתיק אותם ) .

 

למשל: סלט , דנה , הכינה .

תשובה : דנה הכינה סלט . ( לכתוב את הסדר הנכון במשפט ...)

 היא הבינה שצריך להעתיק .... ורצתה להעתיק את המילה סלט . הסברתי לה שסלט לא יכל לפתוח משפט ....

לכן צריך משהו אחר .... לבסוף היא קלטה את העניין . והעתיקה לבד שתי משפטים מהסוג הזה .

במשפט השליש היא התעצבנה כי לא כתבה טוב (כתבה כתב ראי -הפוך ) ולא היה לה חשק להביא /לחפש מחק .....

 

נ.ב

אני לא ממש יושבת ללמד אותה . היא מזה לבד פחת קמץ וגם אי ...

הסברנו לה פחות או יותר את הניקוד וזה הכל .

(יש סידורים שיש את כל הניקוד בהתחלה ... הראנו לה פעם פעמים ודי )

מי כאן מורה ? אשמח לשמוע את דעתה ....אבני חן

גם אני הסברתי לה לרגע מה זה פתח קמץאנונימי (2)

ואת השאר המשיכה לבד, רק השמיעה לי...

 

אני ממש מבינה את התלבטותך, לא יודעת מה לומר...

גם לי יש ילדה כזו.חן שחר

כולם אמרו לי יהיה לה משעמם בכיתה א'.

אבל החשק שלה לא הירפה.

גם אני לא ישבתי לידה, אלא תוך כדי טיפול ב-2 פעוטות תמכתי בלימוד שלה.

אין מה לעשות. הילדה צמאה לידע!

לפני כיתה א' סימה ספר מנוקד של סיפורי צדיקים (יותר ממאה עמודים)

 

בסופו של דבר היא נהנתה בכיתה א'!

היא ידעה הכול אבל אהבה להקשיב למורה.

בתחום בכתב - הייתה דווקא צריכה להתאמץ, כי המוטוריקה העדינה שלה לא משהו, אבל בזכות ההתמדה שלה והמוטיבציה הצליחה גם בזה.

לראנונימי (4)
גם אני הייתי כזו..אנונימי (4)
ידעתי לקרוא שוטף כשעליתי לכיתה א'.
אבל יש הבדל משמעותי בין ללמוד עם מורה ועם עוד ילדות מללמוד לבד.
כיתה א' זה דבר מרגש.
עם הילקוט החדש...
והחולצה עם הסמל..
וילדים חדשים... וכל זה...
מה שבטוח, היא לא תשב שנה הבאה בכיתה בחוסר מעש.
בד"כ המורים מחפשים אחרי "ילדי הפלא"
ומעודדים אותם להמשיך ולהתקדם בחומר.
ככה שעד סוף כיתה א' המצב בכיתה מתאזן פחות או יותר וכולם יודעים לקרוא.

ותמיד יש את המורים שחוזרים על עצמם 1000 פעם בשביל התלמידים שקולטים יותר לאט - כשזה קורה לי (אני עדיין תלמידה )
אני פשוט מתחילה לעשות את עבודת הכיתה ...
המורים ממש מבינים

גם אני חושבד.

שלא צריך לעכב ילד שמתענין טבעית,

 

משיקול שאח"כ לא יהיה לו מה לעשות. מורה צריכה להיות מספיק אחראית כדי שיהיה.

 

 

אבל ההסכמה בינך לבין בעלך קודמת לכל זה. צריך לדון ביניכם, בנחת, ולעשות רק לפי מה שגם הוא יסכים.

תהליך לימוד הקריאה הוא ארוך ודורש הרבהפנסאי
תירגול, גם אם היא תתחיל עכשיו יש להניח שהיא תצטרך לתרגל עדיין בכיתה א׳ קריאה שוטפת ומהירה.

אני מאוד בעד!

הבן שלי בן 4.5 עכשיו קורא מצויין ומהר יחסית לאחותו שבת שש ובכיתה א׳.

הוא אוהב לשבת לקרוא ולא מפחד מטקסטים עם הרבה מלל, והיא רק חושבת על קריאה ומתגלגלות לה העיניים...

אם ילד מעוניין בזה, סימן שזה אתגר שב״גודל״ שלו.

בהצלחה...
זה אחרת בין בנים לבנותתהלה

בגדול - בנים משועממים= הפרעות

בנות - (יותר אוהבת ללמוד?) שיודעות את החומר - לא בהכרח תהינה משועממות (יש לי בת שידעה לקרוא מגיל 3 והיתה חוזרת בכיתה א בהתלהבות - אמא היום למדנו ל..)

זה מאד בהכללה ובגדול אבל מסתמך על כמה מקרים..

גם מהניסיון שלי זה ככהאנונימי (5)

במשפחה שלנו היו כמה בנות שלמדו לקרוא לפני כיתה א', וכולן היו בסדר גמור בכיתה (לי המורה הרשתה לקרוא ספרים בזמן השיעור כשלמדו דברים שידעתי, לאחיות שלי לא תמיד הרשו אבל הן היו מאוד שמחות בכיתה). לעומת זאת, אח שלי שלמד לקרוא בגיל 4 (הוא ממש דרש את זה, ופחות או יותר למד את עצמו), היו משועמם לגמרי בתחילת כיתה א', ואחרי כמה שבועות הוחלט להקפיץ אותו לכיתה ב' שתאתגר אותו יותר..

לדעתי לגמרי לזרום איתה.בת 30

גם שלי ידעה את כל האותיות וכתבה בלי סוף- מילים קיימות ומילים מומצאות.

אבל הלימוד בכיתה הוא ממילא שיטתי יותר, כך שלא יזיק לה לדעת עכשיו קצת וללמוד טוב יותר בכיתה א'.

גם אני הגעתי לכיתה א שולטת בקריאה, ולא זכורה לי תחושת שעמום.

תשמעו קטעשחר245

הבת שלי מעצמה חקרה את הקריאה ואי אפשר היה לעצור אותה והגיעה אפילו לכתב עגול.

וידעה כבר לקרוא ולכתוב בכתב.

ביום הראשון של כיתה א' המורה כתבה בכתב עגול מה צריך לשים במגירה ומה במדף...אז אני בשיא הטבעיות מבקשת מהבת שלי שתקריא לי בזמן שאני מוציאה את הדברים מהתיק.

פתאום אני קולטת את העניים של כולם עלי ורק אז שמתי לב שאופס' זה לא שיגרתי שהילדה קוראת כתב יד ביום הראשון של כיתה א'....

בכל אופן לא ראיתי הרבה שיעמום במשך השנה. היא נהנתה להשלים את החוברות לפי הסדר ואני חושבת שהלמידה לפי הסדר היא חשובה. עשתה מעט חוברות אתגר וזהו. (אצל בנים לדעתי זה היה יותר קשה....)

בהצלחה לכולן והרבה נחת.

אני ידעתי לקרוא בגן חובה והיה כיףאנונימי (3)
כמובן שמיוזמתי ביקשתי ללמוד..
היה כיף כי יכולתי לקרוא לבד ספרים והרבה.
ואגב, זה גיל מעולה להעשיר את האינטלגציה, בגיל הזה הילדים קולטים הרבה יותר מהר וזה נשאר לאורך שנים.
לגבי השעמום בכיתה א - זה תלוי בעיקר במורה.
האם היא יודעת לגשר על הפערים בכיתה, ויהיו ללא קשר לבת שלך..
חוברת העשרה וכד' יכול להיות פתרון מעולה.

אני חושבת שלא כדאי לחסום רצון של ילד בשום גיל ושום שלב.
זה יכול להוריד את המוטיבציה בעתיד, היא כבר לא תבקש להתקדם הלאה וחבל..
מעולהמתעלה אליו

לילדים כאלה אף פעם לא משעמם

למדתי לקרוא בגיל 3ריבה_אחת

כך שכבר בגן ידעתי לקרוא שוטף (הייתי מקריאה לילדם סיפורים).

בכיתה א אמא שלי דיברה עם המורה לפני והסבירה לה את המצב, והמורה חיפשה פתרונות יצירתיים להעסיק אותי בהן.

קראתי ספר, התקדמתי בהבנת הנקרא וכו'.

 

אני חושבת שאם הרצון מגיע מהילדה לא כדאי למנוע ממנה.

אין הרבה ילדים שמבקשים לקרוא בגיל כ''כ צעיר, ואם היא רוצה כנראה שקיים אצלה צורך כזה. היא לא סתם מבקשת.

אפשר למצוא פתרונות בכיתה א, זה תלוי בעיקר ביצירתיות שלך ושל המורה..

 

והערה קטנה: כדאי לתת לילדה עבודות ומשימות כך שתתקדם בחומר ולא תחכה שכל הכיתה תהיה בקצב שלה. זה יעזור מאד להרגלי הלמידה שלה בעתיד..

תלוי בבי"ס שאליו רשמת אותה (חלוקה לקבוצות)כלנית1

לימוד קריאה בצורה חלקית לפני כיתה א מאד כדאי. למה? אם יש לילד בעיה כלשהי אפשר לעלות עליה בקלות

ולעבוד עליה עוד לפני כיתה א. אבל קריאה רהוטה לפני כיתה א תלויה בבית הספר שבו היא תלמד.

כדאי לברר מה הם עושים עם ילדות שקוראות, האם יש חלוקה לרמות, או שכל השנה היא תסבול משעמום.

 

במקרה שבבית הספר כמו ברבים אחרים יש קבוצת קריאה אחת ורק מתגברים את אלו שלא למדו אחרי חנוכה,

את יכולה ללמד אבל לא את כל התנועות.

אם את מלמדת אותה רק קמץ פתח ורואה שהיא שולטת ומצליחה ללמוד להשתלט גם על תוספת של ניקוד

מסוג אחר באותה מילה, את כבר עשית למעלה מ-50%  כי ברגע שהיא תקלוט את זה, ההמשך כבר קל.

 

תזכרי שכדי לשלוט בקריאה צריך ללמוד יום יום וזה עלול להיות משעמם, כך שקצב ההתקדמות בבית לא תמיד יהיה

כמו בבית ספר ואפשר להקדיש את הזמן למשחקי מילים ואותיות וללמוד לאט אבל בטוח.

מהנסיון שליאודי-ה

לתת לילדה ללמוד מה שהיא רוצה אבל בצורה מסודרת ונכונה.
ללמד אותה את הניקוד בצורה שיטתית ולא שתלמד בצורה מבולגנת.
זה דבר חיובי מאוד לתת לילדה להגשים את רצונותיה.

הבן שלי ידע בגן טרום חובה לקרוא ספרים מעצמו. הוא שאל אותי מה הניקוד ולמד לבד לקרוא.
אח"כ בכיתה א' היה לו כיף. ילד שיודע להעסיק את עצמו לא משתעמם ויש לו תחושת סיפוק מההצלחות שלו.
אם היא ילדה שמתעניינת בהרבה תחומים יהיה קל למורה להעסיק אותה.

רצו להקפיץ את הבן שלי כיתה אני לא רציתי כי יש גם עניין של בשלות רגשית….
והוא ממש לא משתעמם ונהנה לסיים ראשון כל מטלה.

לא למנוע ממנהרק טוב!

 

נראה לי שאין כיתה א שאין בה כמה שיודעים לקרוא. מורה של כיתה א אמורה לדעת להתמודד עם מצב כזה.

 

אני כילדה למדתי לקרוא די שוטף לפני כיתה א. ובתחילת שנה עשו לנו מעיין אבחון לחלוקה לפי רמות קריאה.

 

אם את אומרת שאת עובדת בכיתה א- את יכולה לשאול את המורה שם מנסיונה.

 

חבל לחסום את הרצון והסקרנות של הילדה. ואולי בכיתה א בהנחה שהיא תשתעמם, אפשר להציע לה לקרוא ספרים ארוכים.

 

(בתור מורה אני פחות אוהבת שילד קורא בשיעור ולא מתעסק בחומר גם אם הוא חכם, אבל כאן זה בדיוק החומר, וזה יכול אפילו לגרום לילדות אחרות לרצות להיות כמוה- שקוראת ספרים ארוכים)

 

 

כתיבה וכתיבה בגןיהושבעט5

כשילד רוצה ללמוד מיומנות חדשה הוא בשל לזה.

תלמדי אותה במנות קטנות,יש ילדים בגן שלומדים מעצמם לקרוא.

לימוד פורה ומהנה.

גם הבת שלי כזו!חן ס

בגיל 3 בעלי היה מלמד אותה אותיות, סתם בשביל הכיף והיא קלטה,

ובגיל 5 היא התחילה לקרוא לבד! פשוט הסתכלה על מילה, חיברה את האותיות וקראה אותה.

כך שהיא ידעה לקרוא בלי ניקוד, ואת הניקוד לא הכירה.

 

עכשיו היא בת 6, בכיתה א' והיא לומדת קריאה בצורה מסודרת- עם ניקוד.

 

והיא ממש לא משתעממת!

יש להם חוברות עבודה שהן לומדות, והן לומדות חשבון, ויש שיעור ציור, ושיעור מלאכה, ומחברות נושא ושלום כיתה א'..

לא כל הלימוד בכיתה א' זה קריאה וילדות שאוהבות ידע נהנות בבית ספר!!

 

להפך- כשהיא חוזרת מבית ספר אחרי ארוחת צהריים היא ישר מתיישבת בכיף ועושה בזריזות שיעורי בית.

ויש לי חברה שהבת שלה בכיתה א', ועדיין לא יודעת לקרוא (מעבר למה שלומדים בכיתה) והיא שונאת לעשות שיעורים..

מנסיון אישי אני בעדרונית3

כשהילד רוצה ולא מרגיש שהוא מרצה את ההורים 

אז למה לא?

 

שלושה הגדולים שלי עלו קוראים לכתה א' (כל אחד בשלב אחר) וזה מאוד חיזק את הבטחון שלהם בכתה

 

עכשיו הרביעי בגן חובה - קורא שוטף כבר חצי שנה

גם בעזרת הגננת המדהימה שיש לו שנה שניה שעובדת בצורה מופלאה על מודעות פונולוגית - הכל מתוך משחק

וגם בגלל שהוא מגיל קטן שאל על אותיות וכו' 

 

אם המורה יודעת להשתמש בידע שהבת שלך תצבור, לא יהיה לה משעמם

בכל כתה יש את הכמה ילדים שכבר יודעים לקרוא-

אצל הגדולים שלי, הם קיבלו דפי עבודה ברמה מתקדמת או שהתחילו מחוברת הקריאה השניה - שבה יש בדר"כ שאלות הבנת הנקרא

(וזה עוד לפני ימי אופק חדש של היום)

 

בקיצור- תעודדי אותה ותביאי לה ספרונים

ולא להתקדם לפני שראית שהיא קלטה יפה כל שלב (קמץ/פתח, חיריק, סגול/צרה וכו') כדי לא ליצור קשיים בעתיד

 

בהצלחה רבה

 

תודה על התגובות .אבני חן

ותודה על זה שכמעט (או כולם) הוי בעד לעודד אותה ולהמשיך ללמד אותה .

אני גם אתייעץ אם המורה של כיתה א' כשאני עוזרת ומסייעת שם בימי א' .

 

 

לא קראתי הכלאנונימי (6)

אבל אגיד לך מה תאמרי לבעלך...

אני גם ידעתי לקרוא ספרים שלמים לפני כיתה א, ובאמת היה לי משעמם והקפיצו אותי את כיתה א - דבר שני ממש לא ממליצה לעשות!! (השלמתי את הפער רק בתיכון מבחינה רגשית).

 

אבל היום - יש הרבה יותר מודעות לדעת לאתגר ילדים כאלה בתוך הכיתה (צריך גם לדעת לאיזה בית ספר לשלוח, ולהיות מההתחלה בקשר עם המורה), וללמד ברמות שונות, גם את המתקדמים. בכל כיתה יש אחוז מסוים שיודע כבר לקרוא.

 

(אני השארתי את הבת שלי בגן חובה שנה נוספת, כי היא לא בשלה מבחינה רגשית, אפילו שהיא כבר יודעת לקרוא, אמנם לאט, אבל את כל התנועות. ממש טוב לה בגן חובה השנה, היא הרבה יותר בטוחה בעצמה, ואני בטוחה שזה רק יוסיף לה בכיתה א, אפילו שהיא תכנס כמעט בת 7 וקוראת שוטף)

סליחה על הפלישה לפורום..>>נשגבת מבינתך

פשוט ראיתי את ההודעה הזו בדף הראשי ורציתי מאווד להגיב..

 

אז אני בת 14.. אבל ידעתי לקרוא מאוד מוקדם - בגיל 3 ידעתי אותיות ובגיל 4 וחצי בערך ידעתי כבר לקרוא ומהניסיון שלי זה שווה. בחיים לא היה לי משעמם בכיתה א' כי תמיד כמה שידעתי לקרוא אז למדנו דברים חדשים וכו.. והייתי עוזרת לבנות חלשות בכיתה..

 

מקווה שעזרתי..

לי שיעמם בכיתה א- אז העלו אותי אחרי חודשיים לכיתה ב+mp8

אבל כשילד צמא ידע- אי אפשר לעצור את זה.

 

הבן שלי ידע לקרוא לפני כתה א'נ.ה

שני בנים שלי ידעו לקרוא לפני כתה א'. לראשון היתה מורה שקלטה אותו ונתנה לו תפקידים כמו לסדר את ספריית הכתה שאז יכל לקרא ספר אך גם דרשה ממנו לעשות את העבודות בחוברות וכד' ובאמת בכתיבה הוא היה צריך יותר לעבוד. והיה לו טוב ולנו גם.

לשני היה משעמם בכתה והמורה לא היתה מספיק קשובה לצרכים שלו ועברה עלינו שנה ממש קשה.

המלצתי : אל תמנעי ממנה ללמוד לקרא כל עוד זה בא ממנה( הבנים שלי למדו מעצמם לקרא )אבל מאד כדאי שבכתה א' תהיה לה מורה טובה שתדע להכיל אותה ולקדם אותה.

 

(מונטסורי)מאמע צאדיקה

ילד יכול להיות צמא ידע- אבל חוסמים אותו

ואז הוא מתרגל לא להתייחס לזה שהוא צמא ידע, ושוכח בכלל את כל חדוות הלימוד

 

יש לי כמה ילדים שנכנסו קוראים לכיתה א'אם הבנים שמחה

קוראים ממש, ברמת ספרי-קריאה.

אמנם שיעמם להם בתקופה של לימוד הקריאה, אבל זו בסה"כ תקופה לא מאוד ארוכה. 

וצריך לזכור שיש גם דברים אחרים בכיתה א': חשבון, תורה, ועוד.

מורים טובים גם יודעים להעסיק את הילדים היודעים לקרוא בדפי עבודה המתאימים לרמתם.

לדעתי כמעט בכל כיתה א' יש ילדים שכבר יודעים לקרוא.

 

אם הילדה רוצה ומתעניינת- לדעתי חבל לעצור אותה. למידה עצמית עם מוטיבציה- מה יותר טוב מזה?

 

(לא קראתי את כל השירשור, סליחה אם חזרתי על דברים שנאמרו) 

ידעתי לקרוא בגיל 3משה

אחותי (שהייתה אז בת 4) עשתה לי את השיעורים בכיתה א', גם ככה לא היה לי כח אליהם....

אין בעיהrafidאחרונה

גם הבת הקטנה שלי ידעה לקרוא לפני כיתה א ביוזמתה וביוזמת הבת השנייה אז היא מתגברת בקלות על כל המטלות אבל מורה בכיתה א' צריכה לדעת וגם ברוב המקרים יודעת כיצד לנהל כיתה שהרי תמיד יש כמה רמות בנושא. מורה טובה יכולה לאתגר את כולם ברמתם.

ד"ר רוני איצקוביץ רופא שיניים לילדיםבעלת תשובה
יודעות עם איזה ביטוח הוא עובד?
זה רק כדי לחסוך את מילוי התביעה והגשה לביטוח?זמירות

כשרופא שיניים עובד עם ביטוח מסויים, אין את הטרחה הבירוקרטית של מילוי טפסים וקבלת אישורים לטיפולים יקרים.  

 

לפי הניסיון שלנו במשפחה, ביטוחי השיניים תומכים בטיפולים אצל כל רופא, פרטי או דרך קופ"ח.  מגישים ומקבלים את מה שהביטוח מכסה.  

ממני פעם בקשו תוכנית טיפולים ועוד דבריםיעל מהדרום
זה נכון. ככה זה עובד מול הביטוחזמירות
רק כאשר הרופא בהסדר עם חברת הביטוח - כל ההתעסקות של האישורים והניירת מתבצעת ישירות בין הרופא והביטוח.


אבל רוב הרופאים לא אוהבים את הטרחה הכרוכה בעבודה ישירה מול הביטוח.  זה מוסיף להם המון בלבול מוח, התעסקות רבה, שמתורגמת בסופו של דבר בהוצאות להעסקת עובדת שזה התפקיד שלה.  

הבנתי. אז כן יש טרחה ללקוחיעל מהדרום
נכון. ללקוח זה טרחה קטנה … לרופא התעסקות של עובדתזמירות

במשרה מלאה, עם כל העלויות של העסקת עובד.  


בכל אופן, לטעמי, האם הרופא כן/לא בהסדר עם ביטוח, לא צריך להוות שיקול האם ללכת אליו לטיפול.

השיקול צריך להיות רק המוניטין המקצועי שלו.   

אז בעצם לא משנה איזה ביטוח עושיםבעלת תשובה
הם אמורים להחזיר חלק מהתשלום? הוא מעולה אבל גם ממש יקר חח
נכון. כאמור ההבדל הוא האם צריך לטרוח לטפל בניירתזמירותאחרונה
ואישורים לפני ואחרי טיפולים, או שהנטל של הטיפול מול הביטוח נופל על המרפאה, כשהרופא הוא בהסדר של הביטוח.  
ילדה מהממת ודחייניתhodayab

בתי הגדולה בת 8, ילדה מהממת מכל הבחינות- נעימה לחברות ולמשפחה, נדיבה, חכמה, באמת מותק. מצד שני, היא דוחה כל דבר לרגע האחרון. נגרר מזה שהיא מאד מבולגנת. מה רציתי לומר על זה:

1. אני מאד מבינה את היתרון של התכונה הזו- היא רוב הזמן עושה מה שהיא אוהבת ולא משימות ש*צריך* לעשות, וזה כיף גדול!

2. מצד שני, באחד מבני המשפחה הבוגרים (היותר מורחבת) יש את התכונות הללו. והן גורמות לו נזק מתמשך! אותה דמות לא מנצלת את הפוטנציאל שלה בשום תחום, מאבדת דברים על ימין ועל שמאל, מפוטרת מעבודות תוך תקופה קצרה. בקיצור- זו לא ההתנהלות המועילה בעולם הזה!

3. בבקרים עוד הצלחנו למצוא פיתרון- אני אומרת לה "את יודעת מה השעה ומה המשימות שלך, תעשי את זה בקצב שלך ואני לא מאשרת איחורים". ואז היא מתעדפת את המשימות שלה- לפעמים לא אוכלת א. בוקר אזלוקחת שקית לבי"ס, אבל סה"כ מגיעה די בזמן. 

4. אבל עד שהיא הולכת לישון היא מורחת את הזמן ואז גם אני כבר משתגעת וגם היא עייפה בבקרים והולכת לישון לא תמיד בתחושה נעימה.

5. אני לא רוצה להתעצבן עליה, מצד שני אני ממש מפחדת שהתכונות האלו יהרסו לה את החיים הבוגרים.

קיצור, למישהו יש עצות?

למה לא לעשות בערב כמו בבוקר?השם שלי

לקבוע שעה שבה היא צריכה ללכת לישון.

ושתנהל את המשימות שלה עד אז.


כדאי לבדוק מה עומד מאחורי ההתנהגות הזאת.

זה יכול להיות קושי בהתארגנות, קשב וריכוז וכו'.


לפעמים זה משתפר עם הזמן, כשגדלים שצריכים לקחת יותר אחריות.

כי בערב אין דד-ליין מספיק חזק...hodayab

ב"ה זה לא נראה קשב וריכוז או קושי בהתארגנות, נטו דחיינות. היא ידעת לסדר מאד יפה רק לא בא לה לעשות את זה ברגע הראשון.

מקווה שיתאזן קצת...

תודה!

אולי יעזור לה מבצע עם נקודות?השם שלי
יכול להיות שיש לה קשיי קשב וריכוז?מתואמת

כי אם כן - היא לא עושה את זה בכוונה...

ומצד שני - אפשר ללמד אותה דרכי התנהלות מותאמים לקשיי קשב, ואז היא תוכל לצמוח לתפארת.

דבר ראשוןנעמי28

לא להשליך עליה חיים של מישהו אחר.

תכונות דומות לא מביאות לחיים דומים.

היא לא הוא, יש לה בוודאות עוד שלל תכונות, יתרונות ויכולות, שיכולות להביא אותה לכל מקום שהיא תבחר.

 

הדרך הכי טובה לבן אדם לקחת אחריות היא שלא לוקחים בשבילו את האחריות.

כשהוא מתמודד עם התוצאה של המעשים והבחירות שלו.

ועכשיו זה בדיוק הזמן לתת לה לטעות וללמוד לקחים בעצמה - כשטעויות שתעשה הן מינוריות ולא משמעותיות.

תנו לה לאחר, לפספס, אל תנסו להעיר לה כל הזמן או להזכיר לה שוב ושוב.
 

והכי חשוב לא להתנהל מתוך חרדה שאולי היא תהיה אותו אדם שאתם מפחדים שהיא תהיה.

כי היא כנראה לא, אבל אם תקחו את האחריות במקומה אולי היא באמת לא תלמד לקחת אחריות ותהיה כזאת.

 

היא עייפה? כשזה מפריע לה, היא תלמד לקחת אחריות, כשזה רק מפריע לך - היא לעולם לא תלמד, במקרה הטוב תציית עד שתתבגר.

 

נשמע שאיך שאתם מתנהלים בבוקר זה כיוון מעולה.

 

אם זה מפריע *לה* ומקשה *עליה* והיא זאת שלא מצליחה להתמודד עם זה למרות שמנסה, אולי כדאי לחשוב על דרכים שיעזרו לה.

תודה, זו התגובה שחיפשתי.hodayabאחרונה

חיפשתי כיוון מחשבה חינוכי עבורי, איך להתנהל מולה. 

הבת שלי לא הולכת לבית הספרnoach

בס"ד

שלום רב,

יש לנו ילדה בת 8 בכיתה ג. היא לא מוכנה אפילו לצאת מהבית לבית הספר.

דברנו עם המורה, יועצת, מנהלת ופסיכולוגית בית הספר, ושום דבר לא עזר.

מה לעשות?

למה? מה היא מסבירה? מה מפריע לה?הסטורי
,התחלה היא אמרה שמפחדת שאחיה לא יוציא אותהnadav244
אחכ היא לא אמרה סיבות נוספות. אמרנו לה שנוציא אותה ולא עזר
בגדול קשה לחשוב שהפורום עדיף על אנשי מקצועהסטורי
אבל בגדול, אם ווידאתם שאין משהו מאחורה (חרם/פגיעה וכד') והכל בסדר - צריך להציב לה עובדה, הולכים לבית הספר וזהוא.
הצבנו לה עובדה: באנו לקחת אותה לבית הספר, והיא ברחnoach

והיא ברחה לכל החדרים בבית. כשניסינו להלביש לה נעליים, היא בעטה בנו בכוח.

יש דרכים לעזור לילדים לחזור לבי"סמתיכון ועד מעון

האם נבנתה תוכנית בשיתוף היועצת והפסיכולוגית?

צריך לדעת שהמנעות היא דבר שמתפתח, ככל שהיא תישאר יותר בבית יהיה לה קשה יותר לחזור.

צריך מצד אחד להציב גבול ומצד שני לסייע לה להירגע וללוות אותה בתהליך.

אם בי"ס לא הצליח לסייע הייתי הולכת אפילו באופן פרטי לפסיכולוג חינוכי שיעזור לכם להחזיר אותה

בעיקרוןשלג דאשתקד

ילד חייב ללכת לבית הספר מכוח החוק. הנוכחות של ילד בביהס נאכפת על ידי קצין ביקור סדיר שהוא עובד אגף החינוך ברשות.

לכאורה הוא אמור להיות מעורב בתהליך וביהס אמור לערב אותו (שוב, מכוח החוק). הרבה פעמים יהיו לו רעיונות טובים איך לעזור.

נשמע שהיא זועקת לעזרהנעמי28

ילד לא מתעקש להיעדר מבית הספר באופן קבוע סתם בלי סיבה.

זה לא נשמע כמו סתם פינוק.


יכול להיות קושי חברתי, לימודי, מול מורה מסוימת ויכול להיות קושי או לחץ מסוים בבית שמקשים עליה ללכת לבית הספר.


אל תדחקו בה, גם במחיר של ימי חופש מהעבודה או במחיר של בית ספר רחוק יותר.


גם ילדים שטוב להם בבית הספר מעדיפים לפעמים להישאר בבית, אני מרשה לילדים שלי פעם בכמה זמן לבחור יום חופשי מבית הספר, זה לא נשמע המקרה שלכם.

ממש ממשזיויק
נשמע משהו מאד כואב וצריך לדובב אותה
מה הסיכוי שמשהו רע קרה שם?משה

אני לא מבין גדול מדי, אבל שווה לבדוק (ולו כדי לשלול) את האופציה הזו.

 

תראה, אני לא מאלו שאהבו ללכת וגם אצלי זה היה מאבק יום יומי בתור ילד (והיום בתור מבוגר יש לי אתגר דומה - קצת אחר עם הבכור שלי).

 

היא עושה בבית משהו? או שהיא כל היום מסתגרת?

משתפת מניסיוןמענין

הבן שלי עשה לנו את אותו הדבר. בתחילה נתנו לו להשאר כדי לוודא שהכל בסדר במוסד. אחרי כמה ימים שניסינו לקחת אותו ולא הסכים לרדת מהרכב או ברח מהחיידר, שיתפתי את אמא שלי יום אחד שההיתי חייבת לצאת לעבודה והילד לא הסכים לזוז שתבוא אלי לבית שלא יהיה לבד.

היא הגיעה, לא היה צריך הרבה, הציבה עובדה שהוא יוצא איתה תוך חמש דקות.

הוא התלבש מיד ויצא איתה. ליד התלמוד תורה היא פגשה את אחד מחברי הצוות שהיא מכירה מהשכונה. והוא לקח אתו איתו. ליד החבר צוות הנ''ל הילד התפדח לברוח .

ומאז שקט. הילד הולך ומפסוט וכל כך משוחרר.

לפעמים הילדים קולטים אותנו שאנחנו נוותר להם. וצריך מישהו חיצוני וחזק מספיק שהילד מבין שאין ברירה, הוא הולך 

נשמע שאתם צריכים עזרהפצלש :)

כדי להתמודד עם זה. 

כנראה היא פיתחה חרדה מ'נטישה', שלא יחזירו אותה הביתה בסוף היום, אגב זו חרדה שיש להרבה ילדים, אבל רובם מצליחים להתגבר עליה עם התערבות קצרה.

במקרה של הבת שלכם, נשמע שזה התפתח למשהו גדול, וכדאי לכם לקבל הדרכה מתאימה.

אני ממליצה מאד ללכת להדרכת הורים בגישת 'הסמכות החדשה'. גישה קצת אחרת מהדרכות הורים רגילות וצריך מטפל שהתמחה בשיטה.

היא מיועדת בדיוק למקרים כאלה, ואני מכירה כמה מקרים דומים שזה ממש עזר ופתר את הבעיה. (אפילו אצל ילד ששנתיים לא הלך לבית ספר והם ניסו המון דרכים להחזיר אותו, וכשעשו תהליך של הסמכות החדשה זה פתר את הבעיה).

מצרפת קצת מידע על הגישה ואיך לפנות אליהם הדרכת הורים בגישת הסמכות החדשה - מרכז הסמכות החדשה

בהצלחה!!

נשמע ליתהילה 3>

שהעיקר זה לדבר איתה.

ילד לא סתם מסרב להגיע לבית הספר. כנראה משהו מאד רע לו שם. האם היה מקרה שאחיה לא הוציא אותה? כן כדאי להקשיב למה שהיא עברה ולנסות להבין מה קרה שם, מה היא הרגישה, ועם זאת זה נשמע יחסית קיצוני בשביל להתמיד בלא ללכת לבית הספר בגלל זה לאורך זמן.


איך לה בלימודים?

איך לה מבחינה חברתית?

יש לה חברות? היא מצליחה? היא שמחה?

מה היה עד עכשיו, היא לא התלהבה ופתאום לא רצתה או שתמיד היה טוב ובבת אחת היא לא רוצה?

האם היא כבר נשארה בבית כמה ימים? לפעמים אחרי שילג נשאר בבית כמה ימים הוא מעצמו רוצה לחזור.


בכל מקרה נשמע שהמפתח הוא שיח עם הילדה, הבנה עמוקה של מה שקורה איתה (לפעמים יש ל"ע מקרים של פגיעה, או של חרם, וילד לא סתם מתנגד)

לנסית לתת לה כמה ימים להיות בבית ולראות אם זה משתנה, כמובן לדבר על החוייה שהייתה כשאחיה לא בא.

אם זה לא מספיק, אז הדרכת הורים, ובמידת הצורך גם טיפול רגשי עבורה.

מצטרפת לכל מה שכתבו פהמתואמתאחרונה

ומוסיפה:

איך היא בבית? שמחה? שותפה לפעילויות ביתיות?

ואיך היא מחוץ לבית שלא במסגרת בית הספר - כמו למשל אצל סבא וסבתא?

האם בעבר היא כן הלכה ללימודים בשמחה?

בכל אופן, אם בבית הספר לא יודעים איך לעזור, אז כדאי לפנות לטיפול מחוץ לבית הספר - במרפאת בריאות הנפש בקופה או אצל פסיכולוג פרטי. (אם יש באפשרותכם אז עדיף ללכת בפרטי כדי לטפל כמה שיותר מהר)

בהצלחה.

סעודות שבת - קטסטרופה אבא פגום
עבר עריכה על ידי אבא פגום בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 16:30

אני סובל בשבתות, פשוט סובל, כל סעודה היא סיוט. יש לנו ב"ה 6 ילדים מגיל 3 עד 17 וכל סעודה היא בעיקר הקנטות בין הגדול לכולם. אני מכין דברי תורה, חידונים, סיפורים (כן, ניסיתי גם את "עושים עניין" של הרב יוני לביא) ופשוט לא מצליח להחזיק יותר מ 20 שניות. אני רק פותח את הפה הגדולים על הספה במקרה הטוב קוראים עלונים, או בחדר, נחים מחוסר עזרה בשישי.. אני מרגיש מועקה גדולה, תחושת כישלון, אפילו הקטנים לא מקשיבים לסיפורים.

יש למישהו עצה מלבד תפילה?

אני עובד עצות..

לצערי מוכר גם ליליפא העגלון

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''


בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

תתרכז אולי בשירים וחוויה.זיויק

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

שיטה טובה, עובדת אצלנו:חירטטתי
להתחיל לשיר שירי עונג שבת, מניסיון זה מושך את אלה שעוד נשאר בהם קצת ניחוח של שבת ואלה שלא, כבר בעיה אחרת
מטורףזיויק
שחרר אותם…רינת 24

זה נשמע מאד מעיק.


למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מבינה אותךשם פשוט

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

א כלהעני ממעש

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

אולי לא צריך ארוחה כל כך ארוכה?משה
יש דרך!!!אוצרי

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

פרסומת?זיויק
לא מתאים לכל הורה, לא מתאים לכל ילד.טויוטה
מגפה כלל יהודיתטויוטה

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

 

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

 

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

 

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

 

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

 

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

 

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

 

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

 

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

 

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

 

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

 

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

 

כמה מוכר...arlan

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

 

לא מבין..יהולב

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

כמה דברים:תהילה 3>

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

אני ממליצה אחרי האוכל, להגיש פיצוחים, שתיה, נשנושיאביגיל ##אחרונה

טעימים ורק אז להתחיל שירים ודברי תורה

אצלנו זה מושך את הגדולים ומימלא כל האווירה משתנה.

עשינו איתם גם שיחה מקדימה "מה כל אחד מביא איתו לשולחן שבת?". והם משתדלים יותר שתהיה אווירה נעימה

מי שאומר דבר תורה אנחנו עפים עליו ממש

גם יצרנו מחרוזת שירים קבועה, כל אחד בחר שיר ואנחנו שרים לפי הסדר- את השיר של אבא, אח''כ את של אמא את של הבכור וכו'

אגב לא חייבים את כל אורך השיר..

בשבתות הראשונות קיצרנו כמה שאפשר העיקר שתהיה חוויה טובה ושישאר טעם טוב

אח''כ לאט לאט הילדים כבר נשארים ונמרחים יותר בשולחן.. ואני משתדלת גם להעלות דיונים מה קורה באותו שבוע

למשל "מה אתם חושבים על מה שקרה בהפגנה השבוע" וכו' זה מחבר אותם

יוגה עם פרשת שבוע לילדי מילואיםאיתי פ

אהלן, הכנתי סרטון של יוגה להורים וילדים לפרשת השבוע.

הוא מעולה לילדי מילואים/קבע כי יש בו המון מגע, עיטוף, הענקת ביטחון. ומתאים כמובן לכל משפחה, לא רק מילואים.

תהנו

יצירתי!תהילה 3>אחרונה
בהצלחה
אולפנה או תיכון בירושליםאילת אלישיב

מחפשת בירושלים אולפנה או תיכון דתי לבת שלי, מקום טוב וחם עם רמה לימודית טובה וחינוך טוב.

כן שמאפשר טלפון חכם ולק ג'ל. 

מציעה לך לשאול גם בפורום אמהות. בהצלחה בחיפוש!יעל מהדרום
אולי אולפנת חורב?הרמוניהאחרונה
אירועי תרבות בקהילה- מה הכי אהבתם?טליולה

קיבלתי תפקיד חדש יו"ר ועדת תרבות בקהילה שלנו

התקציב דיי דל 🤧

אשמח להמלצות למפעילים באירועי קהילה שהייתם בהם!


תודה!

מקסיםזיויק
באיזו קהילה?
אני אוהבת ערבי נשים שיש זמן לפטפט ולהכיריעל מהדרום
לק"י


יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

ומציעה לך לשאול בפורומים פעילים יותריעל מהדרום
סיורים בגינות וחורשות קטנות מקומיות עם מדריכים,ירושלמית טרייהאחרונה

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

מחפשת מטפל רגשי מומלץ מנסיוןבננה צהובה

הבן שלי בן 16. מתוק, אבל  עם חרדה חברתית ודימוי עצמי נמוך.
מחפשת מטפל רגשי ממש טוב באיזור פתח תקווה והסביבה.
אשמח להמלצות!
תודה רבה!!

מציעה לך לשאול גם בפורומים נוספים ופעילים יותריעל מהדרום

לק"י


אמהות

הריון ולידה

ועוד

אפשר דרך השרות הפסיכולוגי של פתח תקווהמתיכון ועד מעון

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

עניתי לך בפרטי, אם עדיין רלוונטיחירטטתי
מה טעות?חירטטתיאחרונה

אולי יעניין אותך