ידוע הפתגם של החסידים על זה בהקשר לנסיעה לראש השנה לרבי, שאם לא נוסעים לראש השנה לרבי, מאיפה מקבלים חיות על כל השנה.
אבל לפני שלומדים פירושונים צריכים ללמוד את העניין כפשוטו, ומשמעות הדברים, שאם רבי לא שנה, רבי חייא שהוא תלמידו של רבי מניין לו. זאת אומרת שאין לחדש חידושים עצמאיים, במיוחד בעניינים פנימיים. וגם לא פתגמים חדשים, במיוחד כאשר זה עומד בסתירה לדברים מפורשים של הרבי בפרט ורבותינו נשיאנו בכלל.
http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%A1%D7%91_%D7%91
אמר ליה רבי לא שנה רבי חייא מנא ליה (אמר לו זו אינה משנה - ומשובשת היא הואיל ורבי לא שנאה במשנתינו שסידר את המשנה ר' חייא - תלמידו מנין לו). נידה סב,ב ובפירוש רש"י.
הנה כמה קטעים מפורשים בנושא זה:
http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=29450
מצורף בזה בפרסום ראשון, כתב יד קודש מהרבי, שהוא כתב בשנת הקהל (!) תשל"ד (מתוך הספר אגרות קודש חלק כ"ט שיצא לאור לאחרונה, עמוד רסו):
נבהלתי לכתבו איך "השיג" הכסף להוצאות נסיעתו לכאן. ואיני רואה כל הצדקה כלל לרצונו להוסיף בהוצאות נסיעות ב"ב שי' לכאן. ויבטל נסיעתם לכאן. ומחשבתו רצוי' ודי בכך. ואין להוסיף על החובות עוד.
אזכיר עה"צ.

***
ובאשר לעניין החיות, הנה יש הוראה מפורשת איך לקבל חיות:
יש את הפתגם בהיום יום ב כסלו
http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/14/2
אאזמו"ר ביאר פעם במאמר, הא דר' אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי, כי הרי התפלה צ"ל בחיות, וע"י שנותנים צדקה לעני קודם התפלה ומחיים אותו, ניתוסף חיות הרבה בתפלה. ונענע בידו ממטה למעלה לרמז שהרבוי בהפלאה. - וכמה פעמים קודם התפלה הי' אאמו"ר מחזר אחרי עני ליתן לו לאכול.
***
נתבונן בזה קצת: אם על ידי הנסיעה זה יגרום חס וחלילה במיעוט הנתינה לצדקה, אם כן יצא שכרו בהפסדו, גם בעניין החיות. כי יש הוראה מפורשת איך לקבל חיות: לתת לצדקה.
וקל וחומר בן בנו של קל וחומר אם על ידי הנסיעה לניו יורק נזקקים אחר כך לצדקה, ויש המון מקרים כאלו, רבותי. אתם הצעירים לא יודעים, כי ההורים אינם מספרים לכם מאיפה הם משיגים את הכסף לנסיעה שלכם. אבל אני נתקלתי כמה פעמים במקרים שנסעו לרבי ואחר כך או לפני זה נזקקו לנדבות מ"אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה", או שחס וחלילה התגלגלו למצב של "לווה רשע ולא ישלם", רחמנא ליצלן.
והגע בעצמך: לקיחת כסף מצדקה זה לא דבר קל כלל וכלל, זה לא סתם שמזכים יהודי עם צדקה. כספי צדקה הם מוגבלים, ועל ידי זה שאחד מקבל, השני כבר לא מקבל או מקבל פחות מדי, וזה ממש גזל של עניים. אמרו רז"ל: "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות" (שבת קיח). וראה בשולחן ערוך של אדמור הזקן הלכות שבת סימן רמב סעיף ד.
**
אז מה הפתרון? "טוב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה".
להשתתף בהגרלה לנסיעה לרבי:
הנה אגרות קודש מאוד מעודדים מהרבי בקשר לזוכה בגורל:
http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/20/7649
ב"ה, כ"ח אייר, תשכ"א
ברוקלין.
המשתתפים בההגרלה השנתית לנסיעה
בחודש תשרי הבע"ל, שהתקיימה בכפר
חב"ד, מיסודו ובהנהלתו של כ"ק מו"ח
אדמו"ר, אשר שם צוה ה' את הברכה חיים
ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת רשימת המשתתפים בההגרלה עם ההודעה ע"ד ההגרלה והזוכה בגורל שי'.
ויהי רצון, כאמור מכבר, שהזוכה יוציא בנסיעתו את כל המשתתפים ויזכה אותם בכל המובנים הן בכמות והן באיכות.
ובפרט עפ"י גודל הענין דגורל כשנעשה כדבעי, כמבואר גם בתניא באגה"ק סוף סימן ז', ומקרא מלא דבר הכתוב בחיק יוטל את הגורל ומה' כל משפטו (משלי טז, לג).
וע"פ סיפור חסידים הראשונים בשם הרה"ח הרה"צ והרה"ג כו' הר"ה מפאריטש שכל הענינים וההידורים שעושה הי' בשביל עס זאל זיך בא אים בעסער אפלייגען א ווארט חסידות,
יהי רצון שגם בהאמור - נוסף על עניני הנסיעה, יתוסף גם ענין עקרי זה, ובכל המשתתפים, בתוככי כללות התמימים ואנ"ש, עס זאל זיך אפלייגן א ווארט חסידות באופן דהבנה עד כדי - בכן. ועוד (ובתקופתנו - גם זה עיקר) - לא יסתפקו כלל וכלל מיט א ווארט, כי אם מי שיש לו מנה ירצה מאתיים וכו'.
ומובן וגם פשוט שאין לחכות לתועליות בהאמור עד הנסיעה בפועל, כי ההתחלה צריכה להיות מעת ההגרלה וההחלטה. וק"ל.
בברכה לבשורות טובות בהאמור, ובלשון רבנו נשיאנו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר - לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.
מ. שניאורסאהן
http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/22/8373
ב"ה, מוצש"ק מברכים אד"ש, תשכ"ב
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ כו' מו"ה מאיר שמחה שי'
שלום וברכה!
במענה למכתבו מכ"ב אדר א' בו כותב אשר זכה בגורל לביקור כאן בשעה טובה ומוצלחת בחדש הגאולה הבע"ל ועל כל ישראל לטובה.
ויהי רצון שיהי' כל הנ"ל מראשית הענין ועד אחריתו, כי נעוץ סופן בתחלתן, בהצלחה גדולה, ובפרט שהזוכה בגורל גם זכות הרבים מסייעתו כל אלה שהשתתפו בהגורל.
ועוד להוסיף כיון שמצד המשתתפים כבר נעשית כל הפעולה הצריכה לבוא מצדם, הרי גם המעלה שישנה במעשה לגבי מחשבה,
ובסגנון הזהר הק' עשי' לעילא,
התחילה כבר ופועלת פעולתה.
ויהי רצון שיהי' כל הנ"ל מתוך שמחה וטוב לבב פנימיים ואמיתיים.
בברכה לבשו"ט.
