משתתפת בתהיות שלך ובכאב. וחשוב לי לציין 2 דברים:

1. השם יתברך פה, ממש. אוהב ומחבק ושולח לנו כאב וצער וזעזוע לא סתם, זה רק הוא. 

יש לנו כאן מסר ממנו, ולכאוב ולתהות ולהיעצב רק לא יעזור, כי זה מה שאנחנו עושים תמיד. 

השאלה מה הלאה, באמת. מה הלאה איתנו.

2. נשמה, יותר שנאה? חחח.. עשיו שונא ליעקב, שונא. 

חס ושלום המטרה שכל אזרחי המדינה יהיו נאמנים, אנחנו לא צריכים אותם פה. שלא יהיו אזרחים ושלא יהיו נאמנים. 

הם שונאים אותנו, לא משנה מה נעשה, על עצם קיומנו, על היותנו יהודים בארצנו.

שונאים.

וודאי שמי שיכול לפטר אותם, הלוואי שיעשה זאת.

לא ראיתי שעצם העובדה שמחבל אחד מאתמול עבד בניקיון בית הכנסת  - גרם לו פחות לשנוא.

והמחבל השני -  שעבד במכולת הסמוכה.

זה תמים מידי וטיפשי, ומנותק מהמציאות השורות האחרונות שלך..  בד"כ לא מתבטאת כך כלפי אנשים פה אבל אם זה מה שיש לך לכתוב אחרי הטבח זה מכעיס באיזשהו מקום, אהבת חינם זה כלפי יהודים לא כלפי מי שקם ורוצה ומייחל למותנו.

ומי שמפטר ערבים, גם כן צודק. ואם זה יהיה גל כזה גדול וסוחף ומפורסם בכל הארץ - זה גם יעזור באופן ממשי. שראשי הציבור שלהם יתחננו על ארבע שיקבלו בחזרה.

ואנחנו לא צריכים לעשות חשבונות, "שמא הם ישנאו" ושמא הגויים יגידו..  זה בדיוק מה שהביא את המצב לכאן. הנסיונות האוויליים כל הזמן להנמיך עוד קצת את הקומה, שמא "בגלל זה הם עושים".. שמא בגלל הר הבית, שמא בגלל ההתנחלויות, שמא בגלל...

הם מתחנכים על שנאה ועל שקר. ממציאים הסטוריה ועם שמעולם לא היו. והם מבינים כח בלבד.

אם ייאמר ברור שכל ערבי שמרים יד, מילים, כנגד המדינה, כנגד יהודים - איננו עוד אזרח שמבטא דעתו, אלא שִיֵיך עצמו לעַם האוייב, ויטופל בהתאם - אז יהיה כאן שקט.  הם שומעים את האמירות אצלנו על "הנמכת הלהבות" ומבינים שהשיטה עובדת... אנחנו צודקים, והם רוצחים, שפלי אדם. ואם זה ייאמר ברור, ויפעלו בהתאם - אז יהיה פה מה שצריך ולא "מטווח".

אנחנו צריכים להרבות טוב וטהרה בתוכנו - וגבורה ותקיפות כנגדם, מתוך הרצון לתת לטוב הזה שלנו להיבנות.

וצריך שערבי יפחד להרים את ידו, כי יחשוש מהתוצאות.  וזה קודם כל ע"י מדיניות תקיפה, וגם ע"י תגובות מתאימות של יהודים לכל נסיון תקיפה.  כמה "ערסים" עם שרשראות ברזל בכיס למקרה שנתקלים בערבי שתוקף יהודי (לא יָזוּם - את זה צריך להשאיר למשטרה, אין ברירה. אחרת ייגרם ההיפך) - בהחלט היו יכולים לעזור להחזרת המצב לשפיות...

אם אפטר ערבי- הוא ישנא יותר וכך תהיה יותר שפיכות דמים

האם היית גם אומרת שהרוצחים הם בעצם חפים מפשע? ושהנרצח אשם בכך שגרם לרוצח לרצוח אותו?

שאמרו ששלושת החטופים- נרצחים הי"ד

אשמים בכך שהם נחטפו כי לקחו טרמפים...

עצוב.

אחת יהודית בישראל

והשניה פלסטינאית באוגנדה

כאילו זו נחלה פרטית של מישהו.. החזון הוא לא רק הילדים הפרטיים "בנחת בלי דאגה", אלא גם כלל עם ישראל וזכותו על ארצו.

ולא רק "להיות עם חופשי בארצנו".. החזון שלנו התחיל הרבה לפני  שאימבר חיבר את השיר הזה. והוא גדול בהרבה ממנו. זה רק סעיף אחד.

מי ש"היה אומר שתי מדינות" כלומר, לא כ"כ עקרוני שזו ארץ חיינו שה' נתן לנו ואנו מצווים לשלוט בה, שלא יתפלא שהאוייב מזהה את הגמגום ופועל כמו שפועל.

אבל אין פרטנר, כלשונה.

ואם היה?... 

ח"ו.

אנחנו מצילים חיים של אלפיים יהודים היה אפשר להדיין הלכתית מוסרית הרגשתית..

אבל היות שכאשר אנחנו מוסרים 500 דונם אנחנו מוסרים איתם יהודים לשחיטה 

בעלך אברך מכובד, ת"ח למדן לפי מה ששמענו.

אנא בקשי ממנו לקרוא הערב בקול את הרש"י הראשון על התורה

וכמובן שאני לא מוסרת חלקים חלילה זו שאלה לפוסקי הדור לא לי 

ומה בכלל הספק שהארץ הזאת היא שלנו ואנחנו אוהבים אותה כל כך 

אני אומרת משהו תאורטי- אם באמת שלום היה מציל חיים של 2000 איש היה מקום לדיון הלכתי על זה

(ובבקשה, אני יודעת שיש כבר פסיקות בנושא בואו לא נכנס לזה ונגיע לזלזול בגדולים )

אבל בכל מקרה למסור שטחים גורם ההיפך אז זה פשוט לא רלוונטי

מתחילים לדבר ככה - 

מזה מתחילות גם חלק מהצרות..

ה"חיפוש" הזה.

אם אנחנו נרצה להציל חיים של הרבה יהודים ע"י אחיזה איתנה בארץ - אז אנחנו גם נעשה את זה בעז"ה, בנוסף על מצוות ישוב הארץ והאחיזה בה.

ואם אנחנו נדבר ב"אם'ים" כאלה - אנחנו נהיה רשלנים גם באחיזה בארץ, וגם בהצלת נפשות ישראל.

[שאלה למחשבה: אם מישהי יודעת שכאשר חלילה כורתים לאמא שלה רגל, היא גם מתה מזה בין השאר - היא גם היתה אומרת: אם היינו כורתים לה רגל והיתה נשארת בחיים...  או שלא היתה מעזה/מעוניינת בכלל להתחיל לדבר כך, רק "תיאורטית".. אז הארץ לא פחות. והיא נקראת אימם של ישראל - כמובא ב"אם הבנים שמחה"]

כשכולנו יודעים שזה שטויות...

כנראה קל מאד לחלק דבר שאתה לא מרגיש שהוא באמת שלך.

ומי שענייני כלל ישראל וכבודו, נוגעים לו פחות מענייניו וכבודו האישיים ("לא מגיב מהבטן" על פיגועים, אבל על פגיעה בכבוד האישי....  או "מוכן לוותר", אבל אוי לך אם תיקח ממנו חדר קטן בדירה תמורת "שלום"..) - שלפחות יהיה ישר לא לעסוק בהם....

אנחנו עסוקים בלבנות וליישב את הארץ . עובדות ולא תאוריות

ברמה המאוד מאוד היפוטתית אם היה שייך דבר כזה - היה צריך לקיים דיון הלכתי על זה 

כמשדברים על דברים נוראים כאלו "ברמה ההיפוטתית", כשגם לשיטתך זה לא "מעשי" - זה עצמו הדבר הנורא. זה קלקול. על דבר מאד יקר לא מדברים "היפוטתית" כך, כשגם המדבר אומר שאין לכך ממילא משמעות מעשית.

יש כאן מחלוקת עקרונית יותר האם צריך למסור את הנפש על יישוב הארץ

יש אומרים שכן, ויש אומרים שלא

מי שאומר שכן- ברור שהדיון כאן לא שייך ברמה העקרונית 

מי שאומר שלא - הדיון לא שייך בגלל שזה לא מציאות שיכולה לקרות

וכמובן שאף אחד לא רוצה להגיע לשם חלילה 

הרי אני לא נכנסתי לכך.

אמרת בעצמך שהיום זה לא דיון מעשי ("ויתורים" שרק גורמים ליותר אובדן) - וממילא לכולי עלמא מה שנשאר זה הנושא של קדושת הארץ.

אז על דבר כזה יקר, לא מדברים "מה היה אם", כשיודעים שממילא זה לא מעשי. גם לשיטתך.

בדיוק כמו המשל שהבאתי.

ובנוסף - הדיבורים האלו עצמם הם מחלישים חלילה, ונותנים גם תקוה לשונאינו. מזיקים גם לארץ וגם לנפשות.  

זה בדיוק הענין..

כלפי האויב.

אבל אפשר להעסיק עובדים רומנים/סינים...

הכוונה היא להקשר שבו נכתב:

החיפוש לדבר "תיאורטית" על ארצנו, גם כשהכותבת אומרת שממילא אין לכך משמעות מעשית. כך לא מדברי על אמא, "תיאורטית", וגם לא על הארץ

"הצעות" - יש הרבה.  אבל הדבר הראשון, שלא עושים שטויות גם אם אין באותו רגע מה לעשות באופן "סופי". 2000 שנה היינו בגלות ל"ע, ומי שאמר, אז מה נעשה כדי לגמור סופית את בעייתנו בין הגויים כרגע, בד"כ לא שרד בעם ישראל. הסבלנים, המאמינים, זיכו שהגענו לראות בשוב ה' ציון. ועוד נמשיך.

וכבר רמשת בדברייך את הפיתרון המעשי גם, אולי.  במה שהזכרת שפעם היה אפשר לטייל בחולות עזה.  זה היה כשלא העלו על  הדעת ויתור שם. הם הבינו - ואנחנו הבננו.

כל המצב הנוכחי החל מ"חיפושי הויתורים" והפתרונות כביכול, גם כשלא היה בכך צורך. הביאו אץ רב המחבלים ומרעיו מטוניס כשכבר אף אחד בעולם לא התענין בהם - והנה...

אז צריך לחזור אל הראשונות.

וזה לא "החמאס"..  חבל לחפש אשם נוח "בתקוה שיהיה כאן שקט"...  האחרים לא יותר טובים ממנו. אבו מאזן הוא מחבל לא פחות. וח"כ טיבי היה עוזר של רב המרצחים. 

[ואם הרבה ערבים יפוטרו כי יהודים לא רוצים אותם, הם יצטרכו לעשות חושבים על הפיגועים האלו. שילחצו על החברים שלהם]

ויש הבדל בין "שאלות שהן טאבו", לבין "לא דנים בהן".

לשאול האם בסדר להסכים ל"שתי מדינות", זה לא טאבו, כמו כל שאלה הלכתית. למשל: האם מותרלגנוב, לאכול לא כשר וכד'. כל פוסק יענה על השאלה ויסביר. והתשובה כאן: לא.

אבל "לדון על זה" - אכן (אע"פ שהנושא הזה בכלל לא הועלה, סתם טעות בהבנת מה שכתבתי מקודם), לדעתי "שתי מדינות" בארצנו זה לא נושא לדיון כלל. נכון. ואפילו לא שתי משפחות בבית שלך כי השכן החליט שהוא מעונין בו..

אבל יחסית לסדין האדום שנפנפו בו (אני ופרח  )התגובות היו מאוד מכבדות 

אבל כיוון שבסדר השרשור, התגובה היתה אלי - 

אז אני כמובן לא תוקף מישהו שיעלה "שאלה" בתום לב. כמו ששואלים (ובכלל - מה שייך לתקוף אישית)..

אבל אני אכן חושב ש"אין שאלה" לגבי אי השייכות של רעיון העיוועים של "שתי מדינות". כלומר: הוא לא שייך לחלוטין. מכל בחינה. ואכן חושב שגם "דיון" עליו, הוא מזיק ומחליש, הן מבחינת האחיזה בארץ, והן מבחינת הנפשות, עידוד שונאינו ח"ו. 

ישנן שתי אפשרויות להתווכח על נושא תורני

האחת זה לצטט רבנים שפסקו בנושא, והשניה לדון בנושא בסברא ולחפש מקורות

אתה כאן לא עושה את זה ולא את זה, רק מצהיר ש"אין שאלה"

אז אם ננסה ללכת בדרך הראשונה - יש לרב עוביד\\דיה תשובה יש\דועה בנושא שצריך להסכים למדינה מוסלמית כאן אם זה יביא שלום, וכך היתה דעת הרב שך בזמנו, כך שלא רק שיש שאלה - יש נידון רחב וחשוב

אתה יכול לומר שרבותיך חולקים, ראיתי שלמשל הרב ישראלי חלק, אבל זה לא הופך את ל"אין שאלה", אלא למחלוקת שצי\ריך לדון מי ראוי להכריע בה

אתה רוצה ללכת בדרל השניה? לדון לגופו של ענין?, להביא טענות תורניות? אפשר כמובן, אבל צריך לטעון טענה, לא לומר שזה לא שייך לחלוטין ושזה רעיון עיוועים וכו' וכו'

תסביר למה, תנמק. אל תצהיר!

הוא לא ביסס את דבריו על מקורות ולא כתב תשובות הלכתיות בנושא, בשונה מהרב עובדיה.

הוא אמר 'הסתדרנו אלפיים שנה בלי רמת הגולן', ודי בזה על מנת לא להסתמך עליו.

לא אומר שהוא לא חשב על זה

לצערינו אין לרב שך תשובות הלכתיות

אבל מה שהוא כן כתב מראה על מחשבה "קצת" מעמיקה...

ההסברים שלו נדחים ברגע אחד.

אין שום קשר לדבריו הללו ולתורה.

סתם רציתי לדעת, למדת פעם אבי עזרי?

ועשרות תשובות הלכתיות שאוסרות. מול זה יש רק תשובה אחת שמתירה.

לא שתמיד הרוב קובע אבל סתם נתון מעניין. גם הרב עובדיה עצמו אגב אמר

שמעשית זה לא שייך היום, וכפי הנראה לעין זה לא יהיה שייך אף פעם.

היא כתבה שאם היה פרטנר - אז היתה אומרת פיתרון של שתי מדינות. כך כתוב בדבריה.

אמרת שנראה לך שהיא מתכוונת רק שבמישור הפרקטי זה לא יעבוד. לא שהיא בעד זה עקרונית.

אז ציטטתי מדבריה שאמרה ש"היתה אומרת" את ה"רעיון" הזה, אבל "אין פרטנר". וכתבתי "ואם היה".. כלומר: שמשמעות דבריה שאם היה פרטנר, היתה בעד זה. כלומר: לא דיברה רק במישור ה"פרקטי" אלא גם הערכי. שהיתה מוכנה לדבר כזה.

אז אין קשר לכך ש"היהדות אינה מפחדת משאלות"... 

ואכן, גם אם היה "פרטנר", היה אסור להסכים לשתי מדינות בארצנו. פשוט לגמרי.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t683250#7552596

אז זאת, מסתבר, מחלוקת הלכתית חריפה מאוד. להגיד "פשוט לגמרי" כאשר זה לכאורה אומר שאין בכלל אפשרות הלכתית אחרת להגיד משהו - זה לא נכון, הרי הרב עובדיה אמר משהו...

אז למרות שאני לא מסכים איתו בשם רבותיי, אני יודע שהוא אמר את זה, וכתשובה לו אני אגיד מה שרבותיי אומרים ומה שגדולי הציבור הדתי לאומי פוסקים בנושא - לא אגיד בקלילות "זה פשוט לגמרי".

"ובגויים לא יתחשב" - 

אין הכוונה שהוא "לא יתחשב בהם" - 

אלא שאינו נחשב במניינם, אינו מהם. עם לבדד.

אבל ממילא, יש מקום גם לכיוון שהסקת, באופן כללי. 

כשרבין חתם על הסכם אוסלו הוא אמר: נגמר העידן של 'עם לבדד ישכון'.

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים