את יודעת את השם של עשרות הערבים שנרצחו בידי ברוך גולדשטיין?

לא נראה לי.

את השם עבדאללה זאיד סרסור את מכירה?ומוסא דיב פריג' מכירה?

נראה לי שלא. נעים להכיר - נרצחו בטבח בכפר קאסם ב1956.

להגדיר ש"זוכרים רק שמות של נרצחים ערביים" - זה דמוגגיה, מצטער. זוכרים את מה שקרוב, נכון. ואכן, גם הרצח של מוחמד אבו חדיר היה מזעזע. זה לא אומר שאני זוכר אותו יותר מאת הדס פוגל, יוחאי ליפשיץ ואלמוג שלינוי. 

את יכולה לחתום לי שבעוד 50 שנים, יותר אנשים בישראל יכירו את השם מוחמד אבו חדיר ומה שקרה לו, מאשר את מה שקרה ליוחאי ליפשיץ, הדס פוגל, ואלמוג שילוני?

אני לא.

אז למה סתם לקטרג על אנשים מעמנו, עם ישראל? ובמיוחד בשעה שבה צריך אחדות ולא סתם להזריק עוד ארס...

יש לך מידע מדעי שאת הנרצחים הערביים השונים, זוכרים יותר מאשר את הנרצחים היהודים?

לא יודע, אני בטקס ביום הזיכרון רואה על המסך הגדול שמות על גבי שמות, של יהודים, יהודים, יהודים - שנרצחו בפיגועים. מסתבר שהם עדיין מעניינים אותנו קצת. 

אז לפחות אל תהפוך את היוצרות.

אני ממש לא הופך יוצרות. אבל כשכותבים דברים לא מדויקים וטעותיים - לעניות דעתי - גם אם לכאורה זה "לטובת" היהודים - אכן, אני לא מסכים עם זה.

אם יהודי יבוא סתם באמצע הרחוב ויחטיף סטירות לערבי שעובר במקום, אני לא אצדיק אותו, מצטער. וכן, אם אני יכול - אני אעצור אותו מלעשות את זה.

זה לא משנה את זה שהדברים שנכתבים הם לא נכונים. זה לא ש"את מוחמד אבו חדיר זוכרים יותר מאשר נרצחים יהודים". זה עניין של זמן וזיכרון טבעי. וזה מה שהראתי במה שעשיתי..

לא, פשוט אני לא שומע בחדשות בכלל את השמות ואת המקרים שקרו ליהודים שנרצחו בידי ערבים...

הניסיון ללכלך לא מצדיק את עיוות המציאות.

יש לך הוכחות רציניות לכך שערבי שנרצח מקבל חשיפה משמעותית הרבה יותר מיהודי שנרצח, במדינת ישראל?

אם כן - בבקשה, תאסוף לי את ההוכחות הרציניות ותראה לי...

איפה הוכח? שוב - מילים מילים מילים, אבל כאשר מבקשים ממך להראות קבלות, פתאום: "חלאס לחפור" "אתה מתעלם".

תראה לי הוכחות ע-כ-ש-י-ו, רציניות, ואני מבטיח לא להתעלם ולהגיב עליהן.

ב"הצלחה.

תראה לי בפועל בצורת רשימת כתבות, אורך אייטמים, תגובות בפורומים, אורך כתבות וסיקור, וכו' וכו' - שאת רצח אבו חדיר מזכירים יותר מאת רצח שלושת הנערים.

לא הראית לי כלום, רק "אמרת".

אז גם אני יכול "להגיד" - רצח שלושת הנערים זה ההוכחה שאתה טועה.

הנה, גם אני אמרתי. למה שאתה תצא יותר צודק ממני ב"אמירה" שלך? לא "הוכחת" בה כלום...

תגיד לי אתה חושב שאני מטומטם?

לא הוכחת כאן כלום אז בבקשה אל תנסה להעליב את האינטליגנציה שלי..

שואלים אותך שאלה אינטליגנטית תענה לה כמו שצריך, לא באמירות חסרות פשר...

עזבו את העקיצות, את החשיבות העצמית, את המקובעות המחשבתית, את הנסיונות הפאטתיים לשכנע,

שני משתמשי פורום שחייבים לומר תמיד את המילה האחרונה מובילים את צמ"ע להיות הפורום הכי פעיל בערוץ,

אבל לא מעודף משתתפים.

פשוט אני הייתי הילד הקטן מבין שנינו שהיה חייב לכתוב אחרון גם אחרי שהסתיימה השיחה, "רק" בגלל שהצד השני כתב משהו, הייתי חייב לכתוב לו בחזרה "להגיד את המילה האחרונה". <צ>

אלעד יקירי - קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים.

ולגבי השורה הראשונה בתוכן הודעתך - אני בכלל לא אנסה להתייחס. מסתבר שעל מנהלי על אסור להתלונן וגם כשמתלוננים זה חסר טעם.

כל טוב.

(נ.ב: חשבתי שלפחות בתור מנהל על אתה יודע את הנתונים הסטטיסטיים הברורים - הפורום הפעיל ביותר בערוץ הוא נסיו"פ. אבל מסתבר שכדי לקנטר בילדותיות, כשאתה נהנה ממעמד של מנהל על, מותר לעוות גם את המציאות עצמה).

(נ.ב 2: בערך כל משתמש אחר שהיה כותב הודעה כמו שכתבת עכשיו, מנוסחת אישי עד אימה, מלגלגת, עוקצנית, מוציאת דיבה ברעים - הודעתו הייתה נערכת ללא רחמים וביד קשה, ואולי אף היה מצורף אליה אזהרה אישית מאת המנהלים.)

תודה!

התקשורת מדברת המון על יהודי שנרצח. היא עושה מיקוד מאוד גדול על הרצח כולל תמונות זוועה מהרצח, וסיקור בגל פתוח בפיגועים וגם ימים ושבועות לאחר מכן, וגם חודשים.

אתה רוצה להוכיח אחרת? תראה הוכחות במציאות - לא "אמירות" בלבד. תראה לי בפועל שע ערבי מדברים יותר מעל יהודי.

עד אז - אין שום סיבה להאמין יותר לאמירה כמו שאתה ואלאדין אומרים, יותר מהאמירה שלי. 

אם תוכיח, בבקשה. אבל צריך להוכיח.

או גרוע מכך- הוכחשה רציחתם ותורגמה כהתאבדות. 

אבל לא באמת 

בא לי להיכנס לוויכוח. 

מי יודע מה השמות של אלו שנהרגו בחברון על ידי גולדשטיין? או בטבח בכפר קאסם?

אם אתה רוצה לדבר פרטני אז הנה גם אני יכול...

אבל עזוב, בוא נעמיד דבר מסויים מול דבר מסויים - הרצח של אבו חדיר מול הרצח של שלושת הנערים - איזה רצח סוקר יותר בהרחבה, יש לך נתונים סטטיסטיים?

(רמז - הלווית שלושת הנערים בפני עצמה סוקרה פחות או יותר בכל כלי התקשורת הגדולים בארץ, ברשתות הרדיו בשידור חי, ועוד. אתה זוכר את ההלוויה התקשורתית ש הייתה לאבו חדיר?).

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/287358

"גם אני רוצח יהודי"- זאת הפתיחה הראשונה של התוכנית. כנראה שהייתה צריכה להיות הרבה ביקורת בכדי שיואילו בטובם לשנותה.

זה: https://www.youtube.com/watch?v=gEn9WXsFWvY

כן, בהחלט עושים יותר רעש מנפגעים יהודים, אין כאן בכלל על מה לדבר.

הנה, גם אני "אמרתי". במה האמירה שלך שווה יותר מהאמירה שלי?

אתה יודע מה המשמעות המילולית של "הוכחות"?

וזה לא משנה מה אתה מצפה או לא מצפה, ואני אגלה לך בסוד שמה שאתה מצפה לו גם אני מצפה לא - אבל לא על זה היה הדיון עכשיו - אלא על האם באמת מאזכרים יותר רצח של ערבים מאשר רצח של יהודים  אני טוען שלא. אתה טוען שכן. אז תוכיח. הטענה הזאת הושמעה לפני הטענה שלי אז היא הראשונה שצריך להוכיח אותה, ואחרי שיוכיחו אותה אני אנסה להוכיח את הטענה שלי...

(לגבי השמות - זה בדיוק מה שהיא כתבה בראש השרשור, מצטער. היא כתבה על השמות וזה מה שהחזרתי אליה בחזרה - אז זה ב-ד-י-ו-ק הנושא).

ואני לא עובד על עצמי. אני רק מבקש שתביא לי הוכחות למה שאתה אומר כדי לראות במציאות שזה ככה. בנתיים לא הבאת שום הוכחה אלא רק אמרת. בדיוק כמו שאני יכול רק להגיד...

שנבין איזו רוח נושבת

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t683294#7554342

בס"ד

רצח ערבי הרבה יותר מזעזע את התקשורת...

ולא חסרים דוגמאות על כך ואף הבאתי אותם כשעלה הנושא לדיון באו"ח.

במיוחד אחרי שהרגו את אבו-חדיר שבאותו יום גם חשפו את שהמוות של שלי דדון זה היה רצח ולא פלילי כמו שבמשטרה מהרו להודיע, ומה היו ייחסי הדיווחים וגודל הכותרות של כל ידיעה וידיעה.

הטרור היהודי בא מהקדושה אז יש עלךיו הרבה מניעות.

הטרור הערבי זה מהסטרא אחרא אז הרבה יותר קל לו.

כמובן זה רק בגלל שאנחנו עושים עברות.

אני לא יודע מה איתך אני מאד מצטער שהטרור היהודי כל כך מועט וחסר איכות.אבל העיקר הכוונה.

לי הרבה יותר מפריע הפריצות שנמצאת שם.

ציפת מהם למשהו אחר?

של יהודים - לא מכל העולם. כעת מתמקדים בעם שלנו).

אתה רואה באופן ברור יותר גינויים על רצח של ערבי מאשר רצח של יהודי?

לא יודע. כי אני יודע שאת הבתים של המחבלים שרצחו כל מיני יהודים לאחרונה, אפילו משמאל דרשו להרוס אותם (לא כולם, אבל כן היו שדרשו) - ולעומת זאת לא שמעתי יותר מידי רעש על קריאה להרוס את בתי הרוצחים של מוחמד אבו חדיר.

אתה רואה אדם שמגנה רצח של ערבי ולא מגנה רצח של יהודי?

אתה יכול להראות לי שבאופן כמותי יש יותר גינויים של יהודים על רצח ערבים מאשר גינויים של יהודים על רצח יהודים?

אשמח אם תוכל להראות לי

זה נובע מוחסר הסכמה לתמוך בפה מלא בפגיעה בערבים.

אבל הדעה שלך צורמת לי, מציקה ומקוממת.

מריח לי שאתה קצת "רועה בשדות זרים", התקשורת השמאלנית באמת שטפה לך את המוח.

אתה יכול להתכחש לכך, אומנם זה מה שאני חושבת.

כל עוד לי יש משמעות עמוקה לכך.

אך אם מאן דהו עלול לפרש זאת כמשהו שאינו חיובי...

אשנה את החתימה

אבל אם כבר מתפלספים....

לא שאלאדין מזכיר לי דמות חיובית במיוחד.... 

את לא מכירה אותי, וכל זה מהודעה אחת בפורום.

ולגופו של עניין - מה קשור תקשורת שמאלנית? שאלתי שאלה, וביקשתי בקשה - אם אתה רוצה להגיד אמירה רצינית ומבוססת - אתה חייב לבסס אותה. רק להגיד "מסקרים ערבי שמת יותר מיהודי" - זה פופוליזם זול.. מצטער, אומנם גם השמאל הוא פופוליסט המון פעמים - זה לא אומר שאוטומטית כל מי שמדבר ימין או ימין קיצוני, אין סיכוי בעולם שהוא פופוליסט.

את רוצה להוכיח לי את האמירה שנאמרה למעלה?

את באמת זוכרת יותר ערבים שנרצחו בפיגועים של יהודים נגד ערבים, מאשר יהודים שנרצחו בפיגועים? 

את אומרת שהתקשורת מסקרת יותר ערבי שנרצח מאשר יהודי שנרצח? תוכיחי.

וזה לא קשור בכלל לדעה שלי או של כל אחד אחר - זה קשור למציאות בפועל, ולצורך לדבר לא בסיסמאות אלא בעובדות שניתן להוכיח.

גם אני יכול לפלוט כאן עכשיו המון סיסמאות ימין קיצוני או שמאל קיצוני - זה אומר שהן נכונות?

התייחסתי נטו לשאלה האם היא זוכרת את השמות של הערבים שברוך גולדשטיין הרג. כי היא טענה דבר דומה, שאת השם של מוחמד אבו חדיר כולם זוכרים אבל כל מיני נרצחי פעולות איבה יהודים מלפני שנים, לא זוכרים.

אז התקלתי אותה בשאלה הפוכה.

אז אנא לא להסיט את הדיון כי אני באמת לא מתכוון לפתוח עכשיו בדיון על הלגיטימיות או אי הלגיטימיות של מה שגולדשטיין עשה.

גמלי מאוד מאוד הציקה השאלה הזו.

על רצח של יהודים מנסים לטאטא מתחת לשטיח,

ואילו על רצח של ערבי אחד- מדברים חודשים ומסעירים את כל המדינה.

בושה.

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

תבדוק אם זה צד ג' שכולל גניבה. יכול להסביר את המחיר

ותעשה השוואת מחירים

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

גמרת לבכות?

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.

קצת לא נשמע טוב ליצור סרט כשהזוועות עדיין בשטח.... של מי הרעיון הזה?

לא זוכרת איזה מהם, יש צילומים שהנאצים עצמם צילמו. גם של באבי יאר. ומזעזע

אותנטי לחלוטין; כל כך עצוב ומזעזע. כל כך רוצים שהקב"ה יסלח, ישמור עלינו

יביא גאולה לכולנו, אין כבר כח. זה לא היה מזמן כל כך....

כנראה לא הבנתי מה הכוונה ב"סרט" שדיברת עליו.

ותחשבו על כך שהאומה הזו עשירה ומשגשגת כאילו לא קרה דבר.

הרי אפשר להשתגע אם חושבים על זה!

ועוד יש אנשים שנוסעים לשם ואפילו משתקעים שם.

האינטרסים וכבוד עצמי, כנראה לא הולכים ביחד...

יש הרבה סרטים אותנטיים על איך נראו מחנות הריכוז ומחנות ההשמדה, ברגע כניסת הצבא האמריקאי למקום, עם כניעת הנאצים ושחרור המחנות.

זה סרט ערוך מאוסף צילומים של צלמים צבאיים בריטיים (בעיקר), אמריקאים וסובייטים, שצילמו את המצב מיד לאחר שנכנסו למחנות. כלומר צילומים אמיתיים.

הרעיון במקור היה להציג בפני האוכלוסיה הגרמנית כדי לעורר בהם אשמה ולהרחיק אותם מהנאציזם.

חוץ מזה רצו לתעד את הפשעים לטובת ראיות בבתי המשפט / טריבונלים.

בסופו־של־דבר הסרט הספציפי הזה נגנז כי לא הספיקו לערוך אותו עד ששינו את המדיניות והפסיקו להציג את הסרטים האלה.

עיקר הסרט עוסק בברגן־בלזן, במצב של המחנה עם השחרור, טיפול בניצולים, קבורת המתים כו',

אבל במידה כזאת או אחרת גם במחנות אחרים כמו דכאו אוושוויץ אבנזה. נראה לי שזה אחד המקיפים ביותר.

כולל כמה מהרגעים המפורסמים ביותר כמו הרב לזלי הרדמן קורא קדיש מעל הבורות.

לא ניתן לתיאור.

שהנאצים ימ"ש צילמו בעצמם; זוכרת אפילו קשיש אחד לפני מותו, הולם על לוח ליבו בשתי ידיו..

לא יכולה לחשוב על זה, הכל מאבד משמעות, הכל שחור ולא שווה,,,,זו ההרגשה שלי לחזות בזה.

או להתחיל בעלייה להר הבית\תפילה בכותל ואני ממליץ להגיע גם לקידוש לבנה מאוחר בכותל להיות בקרבת כמה אדמו"רים. (האדמו"רים מפינסק קרלין לעלוב וספינקא- ירושלים תמיד מקדשים את הלבנה בכותל במוצאי ט' באב)

באמת ככה מכנים את זה?

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.