"היה טוב?"
"מה היה טוב?"
"החיים שלך, דודה רוז. הם היו שווים את כל זה?"
רוז הירהרה בכך.
כן, אלה היו החיים שרצתה לעצמה, אבל היא שילמה מחיר נורא.
הדממה בין ארבעת הכתלים של הדירה הראשונה ההיא היתה בלתי נסבלת. היא הרגישה כמו גרגיר אבק שמרחף באוויר, חסר ממשות. השבתות והחגים היו הקשים מכול: הדים מן העבר - מההתכנסויות המשפחתיות של פעם, מקולות הצחוק והדיבורים והשירים של בני דודים ודודות ודודים היושבים ליד שולחנות ענקיים ונאנקים מרוב אוכל - הגבירו והעצימו את בדידותה.
לפעמים, בשעה ארבע לפנות בוקר, כשהקולות היחידים שהגיעו לאוזניה היו רעשי התנועה ברחובות ניו יורק ותוכניות האירוח הליליות בטלוויזיה, היתה שואלת את עצמה אם חדלה בעצם להתקיים ועכשיו אינה אלא רוח רפאים.
"מה היה טוב?"
"החיים שלך, דודה רוז. הם היו שווים את כל זה?"
רוז הירהרה בכך.
כן, אלה היו החיים שרצתה לעצמה, אבל היא שילמה מחיר נורא.
הדממה בין ארבעת הכתלים של הדירה הראשונה ההיא היתה בלתי נסבלת. היא הרגישה כמו גרגיר אבק שמרחף באוויר, חסר ממשות. השבתות והחגים היו הקשים מכול: הדים מן העבר - מההתכנסויות המשפחתיות של פעם, מקולות הצחוק והדיבורים והשירים של בני דודים ודודות ודודים היושבים ליד שולחנות ענקיים ונאנקים מרוב אוכל - הגבירו והעצימו את בדידותה.
לפעמים, בשעה ארבע לפנות בוקר, כשהקולות היחידים שהגיעו לאוזניה היו רעשי התנועה ברחובות ניו יורק ותוכניות האירוח הליליות בטלוויזיה, היתה שואלת את עצמה אם חדלה בעצם להתקיים ועכשיו אינה אלא רוח רפאים.
